Commentary page

Isaiah 34

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Tanakh · chapter reading guide

Isaiah Chapter 34

Isaiah Chapter 34 presents 17 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

Rashi's commentary

Verse 4
ונמקו כל צבא השמים — יפחדו כשאשליך את שרי אשור ובבל:
ונגולו — ל' גולל ונגלו כספר השמים ת"י ויתמחון מתחות שמיא כמא דאמר עליהן בסיפרא ואני מפרשו לפי הענין מפני שעכשיו הטובה והאורה לרשעים לכשיתמחו ויחרבו יהיה דומם העולם חשך עליהם כאילו נגלל השמש והאור כגלילת ספר:
יבול — יכמוש:
וכנובלת מתאנה — כמושה באילן קרויה נובלת וזהו שפירשו רבותינו (ברכות מ) מאי נובלות בושלי כומרא שנתבשלו בכומר לאחר לקיטתן צוברן ומתחממות ומתבשלות:
Verse 5
כי רותה בשמים חרבי — להרוג שרים של מעלה ואחר כך תרד על עמלק למטה שאין כל אומה לוקה עד שילקה שר שלה במרום:
עם חרמי — עם מלחמתי ל' משנה (כתובות יז) בשעת חירום שנו וכן (מלכים א כ׳:מ״ב) את איש חרמי דאחאב:
Verse 6
כרים עתודים — שרים ושלטונים:
בבצרה — מארץ מואב היא אבל לפי שהעמידה מלך לאדום שנאמר וימת חושם וימלוך תחתיו יובב בן זרח מבצרה (בראשית לו) לפיכך תלקה עמהם, בפסיקתא:
Verse 7
ראמים עמם — עם העתודים הכתובים למעל':
אבירים — פרים בריאים וגדולי' כמה דאת אמר עם אבירי בשן כתרוני:
Verse 8
שלומים לריב ציון — שישלם גמול על עיסקי ריב ציון הצועקת לפניו לשופטה מן המריעים לה:
Verse 9
ונהפכו נחליה — של בבלים:
Verse 10
מדור לדור — מאותו דור עד דור אחרון, ד"א היא קללת משה (שמות י״ז:ט״ז) מלחמה לה' בעמלק מדור דור מדורו של משה לדורו של שאול ומשם לדורו של מרדכי ומשם לדורו של מלך משיחנו:
Verse 11
וקפוד — עוף הפורח בלילה צואיט"א בלע"ז:
קו תהו — משפט של שממה:
ואבני בהו — משקלות של דין חורבן כמו (דברים כה) אבן שלמה:
Verse 12
חוריה ואין שם מלוכה יקראו — שרים שלה עומדים ואין אחד מהם קורא על עצמו שם שררה ומלוכה:
אפס — כלייה:
Verse 13
ועלתה ארמנותיה סירים — כך דרך חורבות לצמוח בהם קוצים וסנאים והוא קימוש והוא חוח כולם מיני קוצים הם כגון אורטיא"ש וכיוצא בהם:
נוה תנים — הוא מדבר שהוא דרך להיו' בו תנים שהוא מין חיה רעה:
Verse 14
ופגשו ציים את איים — ויערען תמון בחתולין כך תירגם יונתן תמון נמיו' מרטרינ"ש בלע"ז:
ושעיר — שד:
הרגיעה — לשון מרגוע:
לילית — שם שידה:
Verse 15
קננה — לשון קן צפור (דברים כב):
קפוז — הוא קפוד:
ותמלט — ותלד ביצה:
ובקעה — היא יציאת האפרוחים מן הביצה וכן הוא אומר ביצי צפעוני בקעו (לקמן נט):
ודגרה — היא קריאת העוף שהעוף קורא בגרונו להמשיך אפרוחים אחריו גלוציי"ר בלע"ז וכן (ירמיה יז) קורא דגר:
דיות — ולטוייר"ש בלע"ז:
אשה רעותה — כמו אל רעותה:
Verse 16
דרשו מעל ספר ה' — קראו מעל ספר בראשית כשהביא המבול גזר שיתקבצו כל הבריות להסגר בתיבה זכר ונקבה. אחת מהנה לא נעדרה מלבא על אחת כמה וכמה כשיגזור עליה' זאת ולהקבץ לשתות דם לאכול בשר וחלב:
לא פקדו — לא חסרו כמו (במדבר ל״א:מ״ט) לא נפקד ממנו איש:
כי פי הוא צוה — שיבואו:
ורוחו — של פי הוא קבצן. רוחו מוסב על פי כמו (תהילים ל״ג:ו׳) וברוח פיו כל צבאם אף כאן רוחו של פי הוא קבצן:
Verse 17
והוא הפיל להן — עכשיו הנביא אומר על הקב"ה והוא הפיל להם לאותן החיות והעופו' גורל שיעלו אלו לחלקם:

Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

Original text

Verse 1

קִרְב֤וּ גוֹיִם֙ לִשְׁמֹ֔עַ וּלְאֻמִּ֖ים הַקְשִׁ֑יבוּ תִּשְׁמַ֤ע הָאָ֙רֶץ֙ וּמְלֹאָ֔הּ תֵּבֵ֖ל וְכׇל־צֶאֱצָאֶֽיהָ׃

Approach, O nations, and listen, Give heed, O peoples! Let the earth and those in it hear; The world, and what it brings forth.

Verse 2

כִּ֣י קֶ֤צֶף לַֽיהֹוָה֙ עַל־כׇּל־הַגּוֹיִ֔ם וְחֵמָ֖ה עַל־כׇּל־צְבָאָ֑ם הֶחֱרִימָ֖ם נְתָנָ֥ם לַטָּֽבַח׃

For G OD is angry at all the nations, Furious at all their host; They have been doomed, consigned to slaughter.

Verse 3

וְחַלְלֵיהֶ֣ם יֻשְׁלָ֔כוּ וּפִגְרֵיהֶ֖ם יַעֲלֶ֣ה בׇאְשָׁ֑ם וְנָמַ֥סּוּ הָרִ֖ים מִדָּמָֽם׃

Their slain shall be left lying, And the stench of their corpses shall mount; And the hills shall be drenched with their blood,

Verse 4

וְנָמַ֙קּוּ֙ כׇּל־צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְנָגֹ֥לּוּ כַסֵּ֖פֶר הַשָּׁמָ֑יִם וְכׇל־צְבָאָ֣ם יִבּ֔וֹל כִּנְבֹ֤ל עָלֶה֙ מִגֶּ֔פֶן וּכְנֹבֶ֖לֶת מִתְּאֵנָֽה׃

All the host of heaven shall molder. The heavens shall be rolled up like a scroll, And all their host shall wither Like a leaf withering on the vine, Or shriveled fruit on a fig tree.

Verse 5

כִּֽי־רִוְּתָ֥ה בַשָּׁמַ֖יִם חַרְבִּ֑י הִנֵּה֙ עַל־אֱד֣וֹם תֵּרֵ֔ד וְעַל־עַ֥ם חֶרְמִ֖י לְמִשְׁפָּֽט׃

For My sword shall be drunk in the sky; Lo, it shall come down upon Edom, Upon the people I have doomed, To wreak judgment.

Verse 6

חֶ֣רֶב לַיהֹוָ֞ה מָלְאָ֥ה דָם֙ הֻדַּ֣שְׁנָה מֵחֵ֔לֶב מִדַּ֤ם כָּרִים֙ וְעַתּוּדִ֔ים מֵחֵ֖לֶב כִּלְי֣וֹת אֵילִ֑ים כִּ֣י זֶ֤בַח לַֽיהֹוָה֙ בְּבׇצְרָ֔ה וְטֶ֥בַח גָּד֖וֹל בְּאֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם׃

G OD has a sword; it is sated with blood, It is gorged with fat— The blood of lambs and he-goats, The kidney fat of rams. For G OD holds a sacrifice in Bozrah, A great slaughter in the land of Edom.

Verse 7

וְיָרְד֤וּ רְאֵמִים֙ עִמָּ֔ם וּפָרִ֖ים עִם־אַבִּירִ֑ים וְרִוְּתָ֤ה אַרְצָם֙ מִדָּ֔ם וַעֲפָרָ֖ם מֵחֵ֥לֶב יְדֻשָּֽׁן׃

Wild oxen shall fall with them, Young bulls with mighty steers; And their land shall be drunk with blood, Their soil shall be saturated with fat.

Verse 8

כִּ֛י י֥וֹם נָקָ֖ם לַֽיהֹוָ֑ה שְׁנַ֥ת שִׁלּוּמִ֖ים לְרִ֥יב צִיּֽוֹן׃

For it is G OD ’s day of retribution, The year of vindication for Zion’s cause.

Verse 9

וְנֶהֶפְכ֤וּ נְחָלֶ֙יהָ֙ לְזֶ֔פֶת וַעֲפָרָ֖הּ לְגׇפְרִ֑ית וְהָיְתָ֣ה אַרְצָ֔הּ לְזֶ֖פֶת בֹּעֵרָֽה׃

Its streams shall be turned to pitch And its soil to sulfur. Its land shall become burning pitch,

Verse 10

לַ֤יְלָה וְיוֹמָם֙ לֹ֣א תִכְבֶּ֔ה לְעוֹלָ֖ם יַעֲלֶ֣ה עֲשָׁנָ֑הּ מִדּ֤וֹר לָדוֹר֙ תֶּחֱרָ֔ב לְנֵ֣צַח נְצָחִ֔ים אֵ֥ין עֹבֵ֖ר בָּֽהּ׃

Night and day it shall never go out; Its smoke shall rise for all time. Through the ages it shall lie in ruins; Through the aeons none shall traverse it.

Verse 11

וִירֵשׁ֙וּהָ֙ קָאַ֣ת וְקִפּ֔וֹד וְיַנְשׁ֥וֹף וְעֹרֵ֖ב יִשְׁכְּנוּ־בָ֑הּ וְנָטָ֥ה עָלֶ֛יהָ קַֽו־תֹֿ֖הוּ וְאַבְנֵי־בֹֽהוּ׃

Jackdaws and owls shall possess it; Great owls and ravens shall dwell there. [God] shall measure it with a line of chaos And with weights of emptiness.

Verse 12

חֹרֶ֥יהָ וְאֵֽין־שָׁ֖ם מְלוּכָ֣ה יִקְרָ֑אוּ וְכׇל־שָׂרֶ֖יהָ יִ֥הְיוּ אָֽפֶס׃

It shall be called “No kingdom is there,” Its nobles and all its lords shall be nothing.

Verse 13

וְעָלְתָ֤ה אַרְמְנֹתֶ֙יהָ֙ סִירִ֔ים קִמּ֥וֹשׂ וָח֖וֹחַ בְּמִבְצָרֶ֑יהָ וְהָֽיְתָה֙ נְוֵ֣ה תַנִּ֔ים חָצִ֖יר לִבְנ֥וֹת יַעֲנָֽה׃

Thorns shall grow up in its palaces, Nettles and briers in its strongholds. It shall be a home of jackals, An abode of ostriches.

Verse 14

וּפָגְשׁ֤וּ צִיִּים֙ אֶת־אִיִּ֔ים וְשָׂעִ֖יר עַל־רֵעֵ֣הוּ יִקְרָ֑א אַךְ־שָׁם֙ הִרְגִּ֣יעָה לִּילִ֔ית וּמָצְאָ֥ה לָ֖הּ מָנֽוֹחַ׃

Wildcats shall meet hyenas, Goat-demons shall greet each other; There too the lilith shall repose And find herself a resting place.

Verse 15

שָׁ֣מָּה קִנְּנָ֤ה קִפּוֹז֙ וַתְּמַלֵּ֔ט וּבָקְעָ֖ה וְדָגְרָ֣ה בְצִלָּ֑הּ אַךְ־שָׁ֛ם נִקְבְּצ֥וּ דַיּ֖וֹת אִשָּׁ֥ה רְעוּתָֽהּ׃

There the arrow-snake shall nest and lay eggs, And shall brood and hatch in its shade. There too the buzzards shall gather With one another.

Verse 16

דִּרְשׁ֨וּ מֵעַל־סֵ֤פֶר יְהֹוָה֙ וּֽקְרָ֔אוּ אַחַ֤ת מֵהֵ֙נָּה֙ לֹ֣א נֶעְדָּ֔רָה אִשָּׁ֥ה רְעוּתָ֖הּ לֹ֣א פָקָ֑דוּ כִּי־פִי֙ ה֣וּא צִוָּ֔ה וְרוּח֖וֹ ה֥וּא קִבְּצָֽן׃

Search and read it in the scroll of G OD : Not one of these shall be absent, Not one shall miss its fellow. For God’s mouth has spoken, It is God’s spirit that has assembled them—

Verse 17

וְהֽוּא־הִפִּ֤יל לָהֶן֙ גּוֹרָ֔ל וְיָד֛וֹ חִלְּקַ֥תָּה לָהֶ֖ם בַּקָּ֑ו עַד־עוֹלָם֙ יִֽירָשׁ֔וּהָ לְד֥וֹר וָד֖וֹר יִשְׁכְּנוּ־בָֽהּ׃ {ס}

The One who apportioned it to them by lot, Whose hand divided it for them with the line. They shall possess it for all time, They shall dwell there through the ages.

English translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition · CC-BY-NC

Isaiah 34

Isaiah Chapter 34

Text map

Reading lens

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Rashi's commentary

Original text