Commentary page
Isaiah 30
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerIsaiah Chapter 30
Isaiah Chapter 30 presents 33 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.
Text map
Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.
Reading lens
Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 33 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.
- Verse 116 words
Opens “ה֣וֹי בָּנִ֤ים סֽוֹרְרִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה לַעֲשׂ֤וֹת עֵצָה֙ וְלֹ֣א…”
- Verse 212 words
Opens “הַהֹֽלְכִים֙ לָרֶ֣דֶת מִצְרַ֔יִם וּפִ֖י לֹ֣א שָׁאָ֑לוּ לָעוֹז֙…”
- Verse 38 words
Opens “וְהָיָ֥ה לָכֶ֛ם מָע֥וֹז פַּרְעֹ֖ה לְבֹ֑שֶׁת וְהֶחָס֥וּת בְּצֵל־מִצְרַ֖יִם…”
- Verse 46 words
Opens “כִּֽי־הָי֥וּ בְצֹ֖עַן שָׂרָ֑יו וּמַלְאָכָ֖יו חָנֵ֥ס יַגִּֽיעוּ׃…”
- Verse 513 words
Opens “כֹּ֣ל הֹבִ֔אישׁ עַל־עַ֖ם לֹא־יוֹעִ֣ילוּ לָ֑מוֹ לֹ֤א לְעֵ֙זֶר֙…”
- Verse 622 words
Opens “מַשָּׂ֖א בַּהֲמ֣וֹת נֶ֑גֶב בְּאֶ֩רֶץ֩ צָרָ֨ה וְצוּקָ֜ה לָבִ֧יא…”
- Verse 710 words
Opens “וּמִצְרַ֕יִם הֶ֥בֶל וָרִ֖יק יַעְזֹ֑רוּ לָכֵן֙ קָרָ֣אתִי לָזֹ֔את…”
- Verse 812 words
Opens “עַתָּ֗ה בּ֣וֹא כׇתְבָ֥הּ עַל־ל֛וּחַ אִתָּ֖ם וְעַל־סֵ֣פֶר חֻקָּ֑הּ…”
- Verse 911 words
Opens “כִּ֣י עַ֤ם מְרִי֙ ה֔וּא בָּנִ֖ים כֶּחָשִׁ֑ים בָּנִ֕ים…”
- Verse 1013 words
Opens “אֲשֶׁ֨ר אָמְר֤וּ לָרֹאִים֙ לֹ֣א תִרְא֔וּ וְלַ֣חֹזִ֔ים לֹ֥א…”
- Verse 119 words
Opens “ס֚וּרוּ מִנֵּי־דֶ֔רֶךְ הַטּ֖וּ מִנֵּי־אֹ֑רַח הַשְׁבִּ֥יתוּ מִפָּנֵ֖ינוּ אֶת־קְד֥וֹשׁ…”
- Verse 1214 words
Opens “לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֔ל יַ֥עַן מׇאׇסְכֶ֖ם…”
- Verse 1314 words
Opens “לָכֵ֗ן יִהְיֶ֤ה לָכֶם֙ הֶעָוֺ֣ן הַזֶּ֔ה כְּפֶ֣רֶץ נֹפֵ֔ל…”
- Verse 1417 words
Opens “וּ֠שְׁבָרָ֠הּ כְּשֵׁ֨בֶר נֵ֧בֶל יוֹצְרִ֛ים כָּת֖וּת לֹ֣א יַחְמֹ֑ל…”
- Verse 1515 words
Opens “כִּ֣י כֹֽה־אָמַר֩ אֲדֹנָ֨י יֱהֹוִ֜ה קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֗ל בְּשׁוּבָ֤ה…”
- Verse 1611 words
Opens “וַתֹּ֨אמְר֥וּ לֹא־כִ֛י עַל־ס֥וּס נָנ֖וּס עַל־כֵּ֣ן תְּנוּס֑וּן וְעַל־קַ֣ל…”
- Verse 1716 words
Opens “אֶ֣לֶף אֶחָ֗ד מִפְּנֵי֙ גַּעֲרַ֣ת אֶחָ֔ד מִפְּנֵ֛י גַּעֲרַ֥ת…”
- Verse 1814 words
Opens “וְלָכֵ֞ן יְחַכֶּ֤ה יְהֹוָה֙ לַחֲנַנְכֶ֔ם וְלָכֵ֥ן יָר֖וּם לְרַחֶמְכֶ֑ם…”
- Verse 1912 words
Opens “כִּי־עַ֛ם בְּצִיּ֥וֹן יֵשֵׁ֖ב בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם בָּכ֣וֹ לֹֽא־תִבְכֶּ֗ה חָנ֤וֹן…”
- Verse 2014 words
Opens “וְנָתַ֨ן לָכֶ֧ם אֲדֹנָ֛י לֶ֥חֶם צָ֖ר וּמַ֣יִם לָ֑חַץ…”
- Verse 2113 words
Opens “וְאׇזְנֶ֙יךָ֙ תִּשְׁמַ֣עְנָה דָבָ֔ר מֵאַחֲרֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר זֶ֤ה הַדֶּ֙רֶךְ֙…”
- Verse 2213 words
Opens “וְטִמֵּאתֶ֗ם אֶת־צִפּוּי֙ פְּסִילֵ֣י כַסְפֶּ֔ךָ וְאֶת־אֲפֻדַּ֖ת מַסֵּכַ֣ת זְהָבֶ֑ךָ…”
- Verse 2317 words
Opens “וְנָתַן֩ מְטַ֨ר זַרְעֲךָ֜ אֲשֶׁר־תִּזְרַ֣ע אֶת־הָאֲדָמָ֗ה וְלֶ֙חֶם֙ תְּבוּאַ֣ת…”
- Verse 2410 words
Opens “וְהָאֲלָפִ֣ים וְהָעֲיָרִ֗ים עֹֽבְדֵי֙ הָאֲדָמָ֔ה בְּלִ֥יל חָמִ֖יץ יֹאכֵ֑לוּ…”
- Verse 2513 words
Opens “וְהָיָ֣ה׀ עַל־כׇּל־הַ֣ר גָּבֹ֗הַּ וְעַל֙ כׇּל־גִּבְעָ֣ה נִשָּׂאָ֔ה פְּלָגִ֖ים…”
- Verse 2620 words
Opens “וְהָיָ֤ה אוֹר־הַלְּבָנָה֙ כְּא֣וֹר הַחַמָּ֔ה וְא֤וֹר הַֽחַמָּה֙ יִֽהְיֶ֣ה…”
- Verse 2714 words
Opens “הִנֵּ֤ה שֵׁם־יְהֹוָה֙ בָּ֣א מִמֶּרְחָ֔ק בֹּעֵ֣ר אַפּ֔וֹ וְכֹ֖בֶד…”
- Verse 2814 words
Opens “וְרוּח֞וֹ כְּנַ֤חַל שׁוֹטֵף֙ עַד־צַוָּ֣אר יֶחֱצֶ֔ה לַהֲנָפָ֥ה גוֹיִ֖ם…”
- Verse 2913 words
Opens “הַשִּׁיר֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כְּלֵ֖יל הִתְקַדֶּשׁ־חָ֑ג וְשִׂמְחַ֣ת לֵבָ֗ב…”
- Verse 3016 words
Opens “וְהִשְׁמִ֨יעַ יְהֹוָ֜ה אֶת־ה֣וֹד קוֹל֗וֹ וְנַ֤חַת זְרוֹעוֹ֙ יַרְאֶ֔ה…”
- Verse 316 words
Opens “כִּֽי־מִקּ֥וֹל יְהֹוָ֖ה יֵחַ֣ת אַשּׁ֑וּר בַּשֵּׁ֖בֶט יַכֶּֽה׃…”
- Verse 3215 words
Opens “וְהָיָ֗ה כֹּ֚ל מַֽעֲבַר֙ מַטֵּ֣ה מֽוּסָדָ֔הֿ אֲשֶׁ֨ר יָנִ֤יחַ…”
- Verse 3320 words
Opens “כִּֽי־עָר֤וּךְ מֵֽאֶתְמוּל֙ תׇּפְתֶּ֔ה גַּם־[הִ֛יא] (הוא) לַמֶּ֥לֶךְ הוּכָ֖ן…”
Encyclopedia entries citing this page
- Rabbi Judah the Prince · Others · Fourth Generation of Tannaim
Rabbi Judah the Prince (Rebbi) was a leading sage of the fourth generation of Tannaim, famous for compiling the Mishnah.
Cited source: Isaiah ל:כ
All 41 sources this entry cites - Rabbi Meir Baal HaNess [Rabbi Meir] · Fourth Generation of Tannaim
Rabbi Meir, a prominent Tanna and one of Rabbi Akiva's five main disciples, was renowned for his profound scholarship and sharp intellect,…
Cited source: Isaiah ל:כ
All 9 sources this entry cites - Rav Mesharsheya · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim
Rav Mesharsheya, a fourth-generation Amora and a prominent student of Rava, transmitted many legal rulings in his name.
Cited source: Isaiah ל:כ
All 8 sources this entry cites
Rashi's commentary
Verse 1
סוררים — סרים מן הדרך:
לנסוך מסכה — להמשיל עליהם מושל ולא רוחי ודעתי בדבר ומהו הנסוך הוא פרעה:
Verse 2
ההולכים לרדת מצרים — על הושע בן אלה אשר שלח מלאכים אל סוא מלך מצרים (מלכים ב י״ז:ד׳):
לרדת מצרים — ארץ ישראל גבוהה מכל הארצו' דבר אחר ירידה היא להם:
ולחסות — להתכסות אבריאי"ר בלע"ז:
Verse 4
כי היו בצוען שריו — של מלך ישראל בשליחות למלך מצרים:
חנס — היא תחפנחס:
Verse 5
כל הובאיש — כולם ביישו את עצמן לקנות להם אדונים חנם ועם הארץ לא יועילו למו:
על עם — בשביל עם לא יועילו למו:
לחרפה — גידוף דישטרב"ר בלע"ז:
Verse 6
משא בהמות נגב — מטולין על בעירהון באורח דרומא לפי שארץ מצרים בדרומה של א"י וזהו הגידוף והחרפה שמחרפין אותן (ורואין) את אלו שטוענין משאות ממונם על בהמתם להוליך שוחד למצרים חנם ומסכנין עצמן במדברות ארץ צרה וצוקה וכו':
אפעה — מין נחש רע הוא ואין בעולם כי אם שנים זכר ונקבה והם יולדים לשבעים שנה ואף שרף מעופף מין נחש הוא ולא שיהיו לו כנפים לעוף אלא קופץ ומדלג רחוק מאד וזורק להב מפיו:
חיליהם — ממונם:
דבשת — חטוטר' חלדרוב"א בלע"ז יש לו לגמל במקום טעינת המשא וע"ש שמתרקבת תמיד וסכין שם דבש לרפואה קרויה דבשת כדאמרינן בב"מ דבש והדביש חזי לכתישא דגמלי:
Verse 7
לזאת — למצרים:
רהב הם — גסי הרוח:
שבת — עם בטל ומתגאים חנם, ד"א שבת רהבם וגסותם שלהם ראוי הוא לשבות:
Verse 8
חוקה — חקוק אותה, הנבואה הזאת:
Verse 9
עם מרי הוא — ישראל:
Verse 10
חלקות — חנפיות:
חזו — הנבאו:
Verse 11
הטו — אותנו:
מני אורח — חפצים אנו בנבואת שקר:
Verse 12
בדבר הזה — בנבואת אמת:
ונלוז — מגונה וליצן:
Verse 13
כפרץ — של חומה שנפל:
נבעה בחומה נשגבה — מגולה ליכנס בה בחומות משגבכם נבעה לשון גלוי כמו בעובדיה (א ו) נבעו מצפוניו אתגליין מטמרוהי, ודונש פתר נבעה בליטה שהחומה נעשית כמין אבעבועות מפני הגשמים וקילקול טיט רעוע:
Verse 14
נבל יוצרים — נוד של חרס:
ולא ימצא — במכתת שבריו חרס גדול שיהא ראוי לחתות בו אש מיקוד ולשאוב בו אש מן ההסק, כל שאיבת אש נופל בה לשון חתייה:
ולחשוף מים — לדלות וכן (חגי ב׳:ט״ז) לחשוף חמשים פורה וכן חשפי שובל (לקמן מז) דלי מים מן שבילך אשפוייש"נט בלע"ז:
מגבא — גוב מלא מים:
Verse 15
כי כה אמר — הקב"ה לכם זה ימים אין אתם צריכים לבקש לכם מעוז מצרים ולאבד ממונכם כי בשובה ונחת תהיה לכם תשועה בלא שום טורח אם תשמעו לי:
בשובה — לשון ישוב ומרגוע וכן שובה ה' רבבות אלפי ישראל (במדבר י):
בהשקט — הבא לכם מאתי ובבטחה תהיה גבורתכם:
Verse 16
על סוס ננוס — נתקשר במלכי מצרי' ונביא משם סוסים קלים לנוס:
Verse 17
אלף אחד — מכם מפני גערת אחד. מן האויבים או כולכם מפני גערת חמשה תנוסו:
אם נותרתם — כמו אשר נותרתם:
כתורן — עץ גבוה תקוע בארץ כמין תורן הספינה שקורין מש"ט בלע"ז:
וכנס — אף הוא כלונס גבוה שנותנים בראש הגבעה וכשרוא' הצופה גייסות באין נותן עליו סודר והרוח מוליכו והוא סימן שינוסו או יתקבצו:
Verse 18
ולכן — על שלא אביתם לשמוע:
יחכה ה' לחננכם — אינו מדלג לכם על הגזרה הרעה שנגזרה עליכם כדי למהר ולהביא הטובה אלא יחכה וימתין עד בא קיצה:
ולכן ירום לרחמכם — יתרחק לרחמכם:
כי אלהי משפט ה' — ויפרע תחי ווה מן המורדים בו:
אשרי כל חוכי לו — לנחמות אשר הבטיח כי לא יפול דבר:
Verse 19
כי — עוד ימים באים אשר ישאר להיות יושב בציון ובירושלים צדיק יהיה:
בכו לא תבכה — לא תצטרך לבקש בקש' מאת הקדוש ברוך הוא בבכי כי לקול זעקך ענך:
Verse 20
לחם צר ומים לחץ — לא תהיו כרוכים אחר תענוגים כאשר אתם עתה כמה שנאמר השותים במזרקי יין (עמוס ו׳:ו׳) הנה ששון ושמחה (לעיל כב):
ולא יכנף — לא יתכסה ממך בכנף בגדיו כלומר לא יסתיר ממך פניו:
מוריך — הקב"ה המלמדך להועיל:
Verse 21
ואזניך תשמענה וגו' — לא כמו שאתם עושים עתה שאתם מואסים בדברו ואומרים לא תחזו לנו נכוחות כי אם אזניך יהיו נטויות אף אחריך לשמוע דבר מאתי אולי יבא נביא ויורך דרך ללכת בין ימין ובין שמאל:
Verse 22
אפדת — נוי:
כמו דוה — יהיו מאוסי' בעיניך כנדה:
Verse 23
ונתן — הקב"ה את מטר זרעך:
ושמן — ל' דבר שמן ואינו ל' שמן לפיכך טעמו למטה ונקוד קמץ:
כר נרחב — עד שיהיו הכרים שמנים ורחבים:
כר — כבש ל"א מישור נרחב כמו (בראשי' יב) ככר הירדן וכמו (ויקרא כג) כרמל כר שהוא מלא תבואה:
Verse 24
והאלפים — שוורי':
בליל חמיץ — כמו (איוב ז) על בלילו, קשין ותבן מחומצין ומחוזקין בתבואה שבתוכם יאכלו:
אשר זורה — התבואה פעמיים אחת ברחת ואחת במזרה כדי לנקות התבואה לפיכך יהיה התבן בלול בתבוא' שזורה במזרה אצל הקשין:
רחת — פיל"א בלע"ז:
מזרה — יו"ן בלע"ז, ומדרש אגדה בליל ל' בלול שיהא האוכל בלול בתבן:
Verse 25
יבלי מים — נהרי מים כמו (ירמיהו י״ז:ח׳) ועל יובל ישלח שרשיו:
ביום הרג רב — שיהא טבח גדול (בארץ אשור) ויונתן תרגם ביום קטול רב במיפל רברבין:
Verse 26
שבעתים כאור שבעת הימים — שבעתים שבע שבעיות כאור של שבעת הימים הרי ארבעים ותשע שביעיות העולים לשלש מאות וארבעים ושלשה:
Verse 27
שם ה' — גבורתו שתהא לו לשם מה שיעשה סנחריב:
בא ממרחק — להאמין מה שהבטיח זה ימים רבים:
משאה — ה"א יתירה ואינו אלא כמו משא לפיכך נקודה רפי:
Verse 28
כנחל שוטף — אשר העובר בו יחצה בו עד צוארו שאין בו שום כח לעמוד בפני שטף המים:
להנפה — להניף אווני"ר בלע"ז:
בנפת שוא — לא להועיל להם והם סבורים להועיל:
רסן — פרומבי"א פרינ"ק בלע"ז:
Verse 29
השיר יהיה לכם — בליל הפסח תבא לכם שמחה זו:
כליל התקדש חג — כמו שאמרת' שיר של הפסחים במצרים ונראה מקרא זה כאילו בא ללמד על סנחרב ולימד על פרעה שאמרו הלל בליל אכילת פסחים מדרש תהלים:
כהולך בחליל — ותשמחו במפלת סנחריב כשמחת מביאי ביכורים שהיה החליל מכה לפניהם לבוא בהר ה', כמו ששנינו במס' בכורים:
Verse 30
ונחת זרועו — אין זה ל' נוח אלא ל' נוחות פושלמנ"ט בלע"ז כמו וינח בכל גבול מצרים (שמות יז) הנחת גבורתו יראה בלהב אש שנשרפו אוכלוסי סנחריב:
נפץ — ל' שיבור יותר:
וזרם — קילוח מטר סוחף:
Verse 31
מקול ה' יחת אשור — אזנים פתח להם ושמעו שירה מפי חיות ומתו באגדת חלק:
בשבט יכה — אשור אשר היה רגיל להכותך בשבטו:
Verse 32
והיה כל מעבר מטה מוסדה — כל מעברות תוקף יסודות אוכלוסיו כל המקומות אשר עברו שם והשחיתום וביום מפלתם יניח ה' עליהם על שמועת מפלתם והם יהיו בתפים ובכינורות, וכה פתרון המקרא בסירוס והיה בתפים ובכינורות כל מעבר מטה מוסדה אשר יניחם ה' עליו ובמלחמות תנופת שוא מעלה ומוריד נלחם בם הקב"ה, ומדרש אגדה תנופת קציר העומר עמדה לישראל באותה מלחמה כי ליל ששה עשר בניסן היה:
Verse 33
כי ערוך מאתמול — יום שני לבריאת עולם יום שיש לו תמול ואין לו שלשום:
תפתה — גיהנם שכל המתפתה ביצרו נופל שם:
למלך הוכן — לצורך סנחריב וחילו:
מדורתה — לשון אש נסקת מערכת עצים על האש קרויה מדורה:
נשמת ה' — נפיחת רוחו:
בוערה — בוערת:
Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.
Original text
ה֣וֹי בָּנִ֤ים סֽוֹרְרִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה לַעֲשׂ֤וֹת עֵצָה֙ וְלֹ֣א מִנִּ֔י וְלִנְסֹ֥ךְ מַסֵּכָ֖ה וְלֹ֣א רוּחִ֑י לְמַ֛עַן סְפ֥וֹת חַטָּ֖את עַל־חַטָּֽאת׃
Oh, disloyal children! —declares G OD — Making plans Against My wishes, Weaving schemes Against My will, Thereby piling Guilt on guilt—
הַהֹֽלְכִים֙ לָרֶ֣דֶת מִצְרַ֔יִם וּפִ֖י לֹ֣א שָׁאָ֑לוּ לָעוֹז֙ בְּמָע֣וֹז פַּרְעֹ֔ה וְלַחְס֖וֹת בְּצֵ֥ל מִצְרָֽיִם׃
Who set out to go down to Egypt Without asking Me, To seek refuge with Pharaoh, To seek shelter under the protection of Egypt.
וְהָיָ֥ה לָכֶ֛ם מָע֥וֹז פַּרְעֹ֖ה לְבֹ֑שֶׁת וְהֶחָס֥וּת בְּצֵל־מִצְרַ֖יִם לִכְלִמָּֽה׃
The refuge with Pharaoh shall result in your shame; The shelter under Egypt’s protection, in your chagrin.
כִּֽי־הָי֥וּ בְצֹ֖עַן שָׂרָ֑יו וּמַלְאָכָ֖יו חָנֵ֥ס יַגִּֽיעוּ׃
Though his officers are present in Zoan, And his messengers reach as far as Hanes,
כֹּ֣ל הֹבִ֔אישׁ עַל־עַ֖ם לֹא־יוֹעִ֣ילוּ לָ֑מוֹ לֹ֤א לְעֵ֙זֶר֙ וְלֹ֣א לְהוֹעִ֔יל כִּ֥י לְבֹ֖שֶׁת וְגַם־לְחֶרְפָּֽה׃ {ס}
They all shall come to shame Because of a people that does not avail them, That is of no help or avail, But [brings] only chagrin and disgrace.
מַשָּׂ֖א בַּהֲמ֣וֹת נֶ֑גֶב בְּאֶ֩רֶץ֩ צָרָ֨ה וְצוּקָ֜ה לָבִ֧יא וָלַ֣יִשׁ מֵהֶ֗ם אֶפְעֶה֙ וְשָׂרָ֣ף מְעוֹפֵ֔ף יִשְׂאוּ֩ עַל־כֶּ֨תֶף עֲיָרִ֜ים חֵילֵהֶ֗ם וְעַל־דַּבֶּ֤שֶׁת גְּמַלִּים֙ אֽוֹצְרֹתָ֔ם עַל־עַ֖ם לֹ֥א יוֹעִֽילוּ׃
The “Beasts of the Negeb” Pronouncement. Through a land of distress and hardship, Of lion and roaring king-beast, Of viper and flying seraph , They convey their wealth on the backs of donkeys, Their treasures on camels’ humps, To a people of no avail.
וּמִצְרַ֕יִם הֶ֥בֶל וָרִ֖יק יַעְזֹ֑רוּ לָכֵן֙ קָרָ֣אתִי לָזֹ֔את רַ֥הַב הֵ֖ם שָֽׁבֶת׃
For the help of Egypt Shall be vain and empty. Truly, I call this, “They are a threat that has ceased.”
עַתָּ֗ה בּ֣וֹא כׇתְבָ֥הּ עַל־ל֛וּחַ אִתָּ֖ם וְעַל־סֵ֣פֶר חֻקָּ֑הּ וּתְהִי֙ לְי֣וֹם אַחֲר֔וֹן לָעַ֖ד עַד־עוֹלָֽם׃
Now, Go, write it down on a tablet And inscribe it in a record, That it may be with them for future days, A witness , with Targum, as a variant of ʻed . forever.
כִּ֣י עַ֤ם מְרִי֙ ה֔וּא בָּנִ֖ים כֶּחָשִׁ֑ים בָּנִ֕ים לֹא־אָב֥וּ שְׁמ֖וֹעַ תּוֹרַ֥ת יְהֹוָֽה׃
For it is a rebellious people, Faithless children, Children who refused to heed G OD ’s instruction;
אֲשֶׁ֨ר אָמְר֤וּ לָרֹאִים֙ לֹ֣א תִרְא֔וּ וְלַ֣חֹזִ֔ים לֹ֥א תֶחֱזוּ־לָ֖נוּ נְכֹח֑וֹת דַּבְּרוּ־לָ֣נוּ חֲלָק֔וֹת חֲז֖וּ מַהֲתַלּֽוֹת׃
Who said to the seers, “Do not see,” To the prophets, “Do not prophesy truth to us; Speak to us falsehoods, Prophesy delusions.
ס֚וּרוּ מִנֵּי־דֶ֔רֶךְ הַטּ֖וּ מִנֵּי־אֹ֑רַח הַשְׁבִּ֥יתוּ מִפָּנֵ֖ינוּ אֶת־קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס}
Leave the way! Get off the path! Let us hear no more About the Holy One of Israel!”
לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֔ל יַ֥עַן מׇאׇסְכֶ֖ם בַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַֽתִּבְטְחוּ֙ בְּעֹ֣שֶׁק וְנָל֔וֹז וַתִּֽשָּׁעֲנ֖וּ עָלָֽיו׃
Assuredly, Thus said the Holy One of Israel: Because you have rejected this word, And have put your trust and reliance In that which is fraudulent and tortuous—
לָכֵ֗ן יִהְיֶ֤ה לָכֶם֙ הֶעָוֺ֣ן הַזֶּ֔ה כְּפֶ֣רֶץ נֹפֵ֔ל נִבְעֶ֖ה בְּחוֹמָ֣ה נִשְׂגָּבָ֑ה אֲשֶׁר־פִּתְאֹ֥ם לְפֶ֖תַע יָב֥וֹא שִׁבְרָֽהּ׃
Of a surety, This iniquity shall work on you Like a spreading breach that occurs in a lofty wall, Whose crash comes sudden and swift.
וּ֠שְׁבָרָ֠הּ כְּשֵׁ֨בֶר נֵ֧בֶל יוֹצְרִ֛ים כָּת֖וּת לֹ֣א יַחְמֹ֑ל וְלֹֽא־יִמָּצֵ֤א בִמְכִתָּתוֹ֙ חֶ֔רֶשׂ לַחְתּ֥וֹת אֵשׁ֙ מִיָּק֔וּד וְלַחְשֹׂ֥ף מַ֖יִם מִגֶּֽבֶא׃ {ס}
It is smashed as one smashes an earthen jug, Ruthlessly shattered So that no shard is left in its breakage To scoop coals from a brazier, Or ladle water from a puddle.
כִּ֣י כֹֽה־אָמַר֩ אֲדֹנָ֨י יֱהֹוִ֜ה קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֗ל בְּשׁוּבָ֤ה וָנַ֙חַת֙ תִּוָּ֣שֵׁע֔וּן בְּהַשְׁקֵט֙ וּבְבִטְחָ֔ה תִּֽהְיֶ֖ה גְּבוּרַתְכֶ֑ם וְלֹ֖א אֲבִיתֶֽם׃
For thus said my Sovereign G OD , The Holy One of Israel, “You shall triumph by stillness and quiet; Your victory shall come about Through calm and confidence.” But you refused.
וַתֹּ֨אמְר֥וּ לֹא־כִ֛י עַל־ס֥וּס נָנ֖וּס עַל־כֵּ֣ן תְּנוּס֑וּן וְעַל־קַ֣ל נִרְכָּ֔ב עַל־כֵּ֖ן יִקַּ֥לּוּ רֹדְפֵיכֶֽם׃
“No,” you declared. “We shall flee on steeds”— Therefore you shall flee! “We shall ride on swift mounts”— Therefore your pursuers shall prove swift!
אֶ֣לֶף אֶחָ֗ד מִפְּנֵי֙ גַּעֲרַ֣ת אֶחָ֔ד מִפְּנֵ֛י גַּעֲרַ֥ת חֲמִשָּׁ֖ה תָּנֻ֑סוּ עַ֣ד אִם־נוֹתַרְתֶּ֗ם כַּתֹּ֙רֶן֙ עַל־רֹ֣אשׁ הָהָ֔ר וְכַנֵּ֖ס עַל־הַגִּבְעָֽה׃
One thousand before the shout of one— You shall flee at the shout of five; Till what is left of you Is like a mast on a hilltop, Like a pole upon a mountain.
וְלָכֵ֞ן יְחַכֶּ֤ה יְהֹוָה֙ לַחֲנַנְכֶ֔ם וְלָכֵ֥ן יָר֖וּם לְרַחֶמְכֶ֑ם כִּֽי־אֱלֹהֵ֤י מִשְׁפָּט֙ יְהֹוָ֔ה אַשְׁרֵ֖י כׇּל־ח֥וֹכֵי לֽוֹ׃ {פ}
Truly, G OD is waiting to show you grace, Truly, to arise and pardon you. For G OD is a God of justice; Happy are all who wait, in turn.
כִּי־עַ֛ם בְּצִיּ֥וֹן יֵשֵׁ֖ב בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם בָּכ֣וֹ לֹֽא־תִבְכֶּ֗ה חָנ֤וֹן יׇחְנְךָ֙ לְק֣וֹל זַעֲקֶ֔ךָ כְּשׇׁמְעָת֖וֹ עָנָֽךְ׃
Indeed, O people in Zion, dwellers of Jerusalem, you shall not have cause to weep. Divine favor will be granted at the sound of your cry; upon hearing it, [God] will respond.
וְנָתַ֨ן לָכֶ֧ם אֲדֹנָ֛י לֶ֥חֶם צָ֖ר וּמַ֣יִם לָ֑חַץ וְלֹא־יִכָּנֵ֥ף עוֹד֙ מוֹרֶ֔יךָ וְהָי֥וּ עֵינֶ֖יךָ רֹא֥וֹת אֶת־מוֹרֶֽיךָ׃
My Sovereign will provide for you meager bread and scant water. Then your Guide will no more be ignored, but your eyes will watch your Guide;
וְאׇזְנֶ֙יךָ֙ תִּשְׁמַ֣עְנָה דָבָ֔ר מֵאַחֲרֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר זֶ֤ה הַדֶּ֙רֶךְ֙ לְכ֣וּ ב֔וֹ כִּ֥י תַאֲמִ֖ינוּ וְכִ֥י תַשְׂמְאִֽילוּ׃
and, whenever you deviate to the right or to the left, your ears will heed the command from behind you: “This is the road; follow it!”
וְטִמֵּאתֶ֗ם אֶת־צִפּוּי֙ פְּסִילֵ֣י כַסְפֶּ֔ךָ וְאֶת־אֲפֻדַּ֖ת מַסֵּכַ֣ת זְהָבֶ֑ךָ תִּזְרֵם֙ כְּמ֣וֹ דָוָ֔ה צֵ֖א תֹּ֥אמַר לֽוֹ׃
And you will treat as impure the silver overlay of your images and the golden plating of your idols. You will cast them away like a menstruous woman. “Out!” you will call to them.
וְנָתַן֩ מְטַ֨ר זַרְעֲךָ֜ אֲשֶׁר־תִּזְרַ֣ע אֶת־הָאֲדָמָ֗ה וְלֶ֙חֶם֙ תְּבוּאַ֣ת הָאֲדָמָ֔ה וְהָיָ֥ה דָשֵׁ֖ן וְשָׁמֵ֑ן יִרְעֶ֥ה מִקְנֶ֛יךָ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא כַּ֥ר נִרְחָֽב׃
So rain shall be provided for the seed with which you sow the ground, and the bread that the ground brings forth shall be rich and fat. Your livestock, in that day, shall graze in broad pastures;
וְהָאֲלָפִ֣ים וְהָעֲיָרִ֗ים עֹֽבְדֵי֙ הָאֲדָמָ֔ה בְּלִ֥יל חָמִ֖יץ יֹאכֵ֑לוּ אֲשֶׁר־זֹרֶ֥ה בָרַ֖חַת וּבַמִּזְרֶֽה׃
as for the cattle and the donkeys that till the soil, they shall partake of salted fodder that has been winnowed with shovel and fan.
וְהָיָ֣ה׀ עַל־כׇּל־הַ֣ר גָּבֹ֗הַּ וְעַל֙ כׇּל־גִּבְעָ֣ה נִשָּׂאָ֔ה פְּלָגִ֖ים יִבְלֵי־מָ֑יִם בְּיוֹם֙ הֶ֣רֶג רָ֔ב בִּנְפֹ֖ל מִגְדָּלִֽים׃
And on every high mountain and on every lofty hill, there shall appear brooks and watercourses—on a day of heavy slaughter, when towers topple.
וְהָיָ֤ה אוֹר־הַלְּבָנָה֙ כְּא֣וֹר הַחַמָּ֔ה וְא֤וֹר הַֽחַמָּה֙ יִֽהְיֶ֣ה שִׁבְעָתַ֔יִם כְּא֖וֹר שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים בְּי֗וֹם חֲבֹ֤שׁ יְהֹוָה֙ אֶת־שֶׁ֣בֶר עַמּ֔וֹ וּמַ֥חַץ מַכָּת֖וֹ יִרְפָּֽא׃ {פ}
And the light of the moon shall become like the light of the sun, and the light of the sun shall become sevenfold, like the light of the seven days, when G OD binds up the wounds of this people and heals the injuries it has suffered.
הִנֵּ֤ה שֵׁם־יְהֹוָה֙ בָּ֣א מִמֶּרְחָ֔ק בֹּעֵ֣ר אַפּ֔וֹ וְכֹ֖בֶד מַשָּׂאָ֑הֿ שְׂפָתָיו֙ מָ֣לְאוּ זַ֔עַם וּלְשׁוֹנ֖וֹ כְּאֵ֥שׁ אֹכָֽלֶת׃
Behold G OD ’s eminent might Comes from afar In blazing wrath, With a heavy burden — With lips full of fury, With tongue like devouring fire,
וְרוּח֞וֹ כְּנַ֤חַל שׁוֹטֵף֙ עַד־צַוָּ֣אר יֶחֱצֶ֔ה לַהֲנָפָ֥ה גוֹיִ֖ם בְּנָ֣פַת שָׁ֑וְא וְרֶ֣סֶן מַתְעֶ֔ה עַ֖ל לְחָיֵ֥י עַמִּֽים׃
And breath like a raging torrent Reaching halfway up the neck— To set a misguiding yoke like Arabic nāf ; meaning of line uncertain. upon nations And a misleading bridle upon the jaws of peoples.
הַשִּׁיר֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כְּלֵ֖יל הִתְקַדֶּשׁ־חָ֑ג וְשִׂמְחַ֣ת לֵבָ֗ב כַּהוֹלֵךְ֙ בֶּחָלִ֔יל לָב֥וֹא בְהַר־יְהֹוָ֖ה אֶל־צ֥וּר יִשְׂרָאֵֽל׃
For you, there shall be singing As on a night when a festival is hallowed; There shall be rejoicing as when they march With flute, with hand-drums, and with lyres To the Rock of Israel on the Mount of G OD .
וְהִשְׁמִ֨יעַ יְהֹוָ֜ה אֶת־ה֣וֹד קוֹל֗וֹ וְנַ֤חַת זְרוֹעוֹ֙ יַרְאֶ֔ה בְּזַ֣עַף אַ֔ף וְלַ֖הַב אֵ֣שׁ אוֹכֵלָ֑ה נֶ֥פֶץ וָזֶ֖רֶם וְאֶ֥בֶן בָּרָֽד׃
For G OD will project a majestic voice And display the sweep of an arm In raging wrath, In a devouring blaze of fire, In tempest, and rainstorm, and hailstones.
כִּֽי־מִקּ֥וֹל יְהֹוָ֖ה יֵחַ֣ת אַשּׁ֑וּר בַּשֵּׁ֖בֶט יַכֶּֽה׃
Truly, Assyria, who beats with the rod, Shall be cowed by G OD ’s voice;
וְהָיָ֗ה כֹּ֚ל מַֽעֲבַר֙ מַטֵּ֣ה מֽוּסָדָ֔הֿ אֲשֶׁ֨ר יָנִ֤יחַ יְהֹוָה֙ עָלָ֔יו בְּתֻפִּ֖ים וּבְכִנֹּר֑וֹת וּבְמִלְחֲמ֥וֹת תְּנוּפָ֖ה נִלְחַם־[בָּֽם] (בה)׃
And each time the appointed staff passes by, G OD will bring down [an arm] upon him And will do battle with him as he waves it.
כִּֽי־עָר֤וּךְ מֵֽאֶתְמוּל֙ תׇּפְתֶּ֔ה גַּם־[הִ֛יא] (הוא) לַמֶּ֥לֶךְ הוּכָ֖ן הֶעְמִ֣יק הִרְחִ֑ב מְדֻרָתָ֗הּ אֵ֤שׁ וְעֵצִים֙ הַרְבֵּ֔ה נִשְׁמַ֤ת יְהֹוָה֙ כְּנַ֣חַל גׇּפְרִ֔ית בֹּעֲרָ֖ה בָּֽהּ׃ {פ}
The Topheth has long been ready for him; He too is destined for Melech — His firepit has been made both wide and deep, With plenty of fire and firewood, And with G OD ’s breath Burning in it like a stream of sulfur.
English translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition · CC-BY-NC