Talmud Builders

    Commentary page

    Isaiah 24

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Tanakh · chapter reading guide

    Isaiah Chapter 24

    Isaiah Chapter 24 presents 23 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

    Rashi's commentary

    1. Verse 1

      הנה ה' בוקק הארץ ובולקה - הרי נבואה זו פורענות לישראל לפי שניבא להם נחמה זו והם עתידים לראות לפניה צרה רבה לכך אמר להם לא לכם אני אומר שתירשוה כי הנה הקב"ה בוקק ובולק אתכם והנותרים מכם ליום הגאולה המה ישאו קולם ירונו זהו סוף הענין ולהם נבאתי הנבואה הטובה:

      בוקק - מרוקן:

      ובולקה - מחריבה:

      ועוה פניה - והבהיל חשוביה עוה ל' נעותי משמע (לעיל כא):

    2. Verse 2

      תוספת, והיה כעם ככהן - לא כשאר הולכי דרכים שהאדון מוליכו עבדו והגבירה מוליכה שפחתה האדון נכבד והעבד נקלה הגביר' נכבדת והשפחה נקלית אבל כשהשבאי מוליך השבויים הכל שוין לפניו:

      כקונה כמוכר - בזמן שהעם יושב על נחלתו לבטח הקונה שמח והמוכר עצב שלא ישוב ממכרו אבל כשהשבאי מוליכם הקונה אל ישמח והמוכר אל יתאבל וכן כמלוה כלוה שניהם שוים שהלוה אין לו לפרוע והמלוה אם לא הלוה לזה היה השבאי נוטלו כמו כן כנושה כאשר נושה בו לוה נופל בכסף ונושה נופל בכל שאר דברים כגון יין ושמן ותבואה ודבש כדכתיב (דברים כ״ד:י׳) כי תשה ברעך משאת מאומה ע"כ:

    3. Verse 3

      הבוק תבוק - תתרוקן:

      הבוז תבוז - ל' בזה ושלל:

    4. Verse 4

      נבלה - כמו (ירמיהו ח׳:י״ג) והעלה נבל ל' כמש ותשות כח:

      אומללה - ל' שפלות כמו היהודים האמללים (נחמיה ה' ג):

      תבל - היא א"י שהיא מתובלת במצות הרבה:

      מרום עם הארץ - גאון עם הארץ:

    5. Verse 5

      והארץ חנפה - כמין חניפות עושה עשב ואינו עושה קמה מראה קמה ואין חטין בקשיה:

      תחת יושביה - בשביל יושביה:

      ברית עולם - היא התורה שקיבלו בברית:

    6. Verse 6

      על כן אלה - בעון שבועת שוא:

      חרו - ל' יבש וצמא בחום חורב כמו נחר מפוח (ירמיה ו):

    7. Verse 8

      משוש תפים - שהייתם אומרים הנה ששון ושמחה (לעיל כב):

    8. Verse 10

      קרית תוהו - כשתשבר נקראת קרית תהו:

      מבוא - מלבוא לתוכה איש:

    9. Verse 11

      ערבה - החשיכה:

      משוש הארץ - היא ירושלים:

    10. Verse 12

      ושאיה יוכת שער - על ידי שאיית גלמוד שיהו הבתים שואין מאין יושב יוכתו השערים ע"י מזיקין:

    11. Verse 13

      כי כה - ישארו ישראל בקרב העמים אחד בעיר ושנים במשפחה:

      כנוקף זית - המשאיר גרגרים בראש אמיר:

    12. Verse 14

      המה ישאו קולם - לאותו המעט הנשאר תבא הטובה שנבאתי למעלה:

      צהלו מים - יותר ממה שצהלו על הים בגאולת מצרים:

    13. Verse 15

      על כן בארים - ת"י במיתי נהורא לצדיקיא על שתי (ס"א מאורות) של גאולת בבל ושל אדום ומנחם אמר אורים לשון נקיעים וסעיפים שהיו בורחים שם וכן אור כשדים (בראשית יא) בקעת כשדים, וכן מאורת צפעוני (לעיל יא) נקע חור מעונתו:

    14. Verse 16

      מכנף הארץ - תרגם יונתן מבית מקדשא שהוא בסוף א"י במזרחה כמו ששנינו לוד מן המערב וירדן מן המזרח נמצא מירושלים לירדן מהלך יום ואני אומר לפי פשוטו שמענו מאחורי הפרגוד שעתידין להעלות זמירות מכנף הארץ ומה הן הזמירות צבי לצדיק עתיד להיות מצב ותקומה לצדיקים:

      ואמר רזי לי וגו' - אוי לי שנגלו לי שני רזים רז פורענות ורז ישועה והרי תרחק הישועה עד שיבאו אויבים בוזזים אחר בוזזים אחרים ושודדים אחרי שודדים ה' בגידות אמורות כאן:

    15. Verse 17

      פחד ופחת ופח עליך - על העמים יושבי הארץ:

      פחת - גומא ליפול בה כמו שמפרש ואומר:

    16. Verse 18

      הנס - (מפני) [מקול] הפחד יפול אל הפחת וגו' הנמלט מחרב משיח בן יוסף יפול אל חרב משיח בן דוד והנמלט משם ילכד בפח במלחמת גוג:

    17. Verse 19

      רועה התרועעה - לשון שבר כמו (תהילים ב׳:ט׳) תרועם בשבט ברזל:

      פור התפוררה - לשון פירורין:

    18. Verse 20

      כמלונה - סוכת נוצרים שבראש האילן:

    19. Verse 21

      צבא המרום - יפיל שרי האומות תחילה:

    20. Verse 22

      ואוספו - העכו"ם אספה. שהוא לרעתם להכניס אסיר אל בור המוכן לו מחוייבי גיהנם לגיהנם:

      וסוגרו על מסגר - הם שבעה מדורי גיהנם:

      ומרוב ימים יפקדו - עונות ימים רבים יפקדו עליהם וזהו שיסד הקלירי (בסילוק של יוצר דפרשת זכור) לרוב ימים להמנות לחשוב להם חשבונות:

    21. Verse 23

      וחפרה הלבנה וגו' - ת"י ויבהתון דפלחין לסיהרא ויתכנעון דסגדין לשמשא:

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Original text

    הִנֵּ֧ה יְהֹוָ֛ה בּוֹקֵ֥ק הָאָ֖רֶץ וּבֽוֹלְקָ֑הּ וְעִוָּ֣ה פָנֶ֔יהָ וְהֵפִ֖יץ יֹשְׁבֶֽיהָ׃

    Behold, G OD will strip the earth bare, And lay it waste, And twist its surface, And scatter its inhabitants.

    וְהָיָ֤ה כָעָם֙ כַּכֹּהֵ֔ן כַּעֶ֙בֶד֙ כַּֽאדֹנָ֔יו כַּשִּׁפְחָ֖ה כַּגְּבִרְתָּ֑הּ כַּקּוֹנֶה֙ כַּמּוֹכֵ֔ר כַּמַּלְוֶה֙ כַּלֹּוֶ֔ה כַּנֹּשֶׁ֕ה כַּאֲשֶׁ֖ר נֹשֶׁ֥א בֽוֹ׃

    Laity and priest shall fare alike, Slave and master, Handmaid and mistress, Buyer and seller, Lender and borrower, Creditor and debtor.

    הִבּ֧וֹק׀תִּבּ֛וֹק הָאָ֖רֶץ וְהִבּ֣וֹז׀תִּבֹּ֑ז כִּ֣י יְהֹוָ֔ה דִּבֶּ֖ר אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃

    The earth shall be bare, bare; It shall be plundered, plundered; For it is G OD who spoke this word.

    אָבְלָ֤ה נָֽבְלָה֙ הָאָ֔רֶץ אֻמְלְלָ֥ה נָבְלָ֖ה תֵּבֵ֑ל אֻמְלָ֖לוּ מְר֥וֹם עַם־הָאָֽרֶץ׃

    The earth is withered, sear; The world languishes, it is sear; The most exalted people of the earth languish.

    וְהָאָ֥רֶץ חָנְפָ֖ה תַּ֣חַת יֹשְׁבֶ֑יהָ כִּֽי־עָבְר֤וּ תוֹרֹת֙ חָ֣לְפוּ חֹ֔ק הֵפֵ֖רוּ בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃

    For the earth was defiled Under its inhabitants; Because they transgressed teachings, Violated laws, Broke the ancient covenant.

    עַל־כֵּ֗ן אָלָה֙ אָ֣כְלָה אֶ֔רֶץ וַֽיֶּאְשְׁמ֖וּ יֹ֣שְׁבֵי בָ֑הּ עַל־כֵּ֗ן חָרוּ֙ יֹ֣שְׁבֵי אֶ֔רֶץ וְנִשְׁאַ֥ר אֱנ֖וֹשׁ מִזְעָֽר׃

    That is why a curse consumes the earth, And its inhabitants pay the penalty; That is why earth’s dwellers have dwindled, And but few people are left.

    אָבַ֥ל תִּיר֖וֹשׁ אֻמְלְלָה־גָ֑פֶן נֶאֶנְח֖וּ כׇּל־שִׂמְחֵי־לֵֽב׃

    The new wine fails, The vine languishes; And all the merry-hearted sigh.

    שָׁבַת֙ מְשׂ֣וֹשׂ תֻּפִּ֔ים חָדַ֖ל שְׁא֣וֹן עַלִּיזִ֑ים שָׁבַ֖ת מְשׂ֥וֹשׂ כִּנּֽוֹר׃

    Stilled is the merriment of hand-drums, Ended the clamor of revelers, Stilled the merriment of lyres.

    בַּשִּׁ֖יר לֹ֣א יִשְׁתּוּ־יָ֑יִן יֵמַ֥ר שֵׁכָ֖ר לְשֹׁתָֽיו׃

    They drink their wine without song; Liquor tastes bitter to the drinker.

    נִשְׁבְּרָ֖ה קִרְיַת־תֹּ֑הוּ סֻגַּ֥ר כׇּל־בַּ֖יִת מִבּֽוֹא׃

    Towns are broken, empty; Every house is shut, none enter;

    צְוָחָ֥ה עַל־הַיַּ֖יִן בַּחוּצ֑וֹת עָֽרְבָה֙ כׇּל־שִׂמְחָ֔ה גָּלָ֖ה מְשׂ֥וֹשׂ הָאָֽרֶץ׃

    Even over wine, a cry goes up in the streets: The sun has set on all joy, The gladness of the earth is banished.

    נִשְׁאַ֥ר בָּעִ֖יר שַׁמָּ֑ה וּשְׁאִיָּ֖ה יֻכַּת־שָֽׁעַר׃

    Desolation is left in the town And the gate is battered to ruins.

    כִּ֣י כֹ֥ה יִֽהְיֶ֛ה בְּקֶ֥רֶב הָאָ֖רֶץ בְּת֣וֹךְ הָעַמִּ֑ים כְּנֹ֣קֶף זַ֔יִת כְּעוֹלֵלֹ֖ת אִם־כָּלָ֥ה בָצִֽיר׃

    For thus shall it be among the peoples In the midst of the earth: As when the olive tree is beaten out, Like gleanings when the vintage is over.

    הֵ֛מָּה יִשְׂא֥וּ קוֹלָ֖ם יָרֹ֑נּוּ בִּגְא֣וֹן יְהֹוָ֔ה צָהֲל֖וּ מִיָּֽם׃

    These shall lift up their voices, Exult in G OD ’s majesty. They shall shout from the sea:

    עַל־כֵּ֥ן בָּאֻרִ֖ים כַּבְּד֣וּ יְהֹוָ֑ה בְּאִיֵּ֣י הַיָּ֔ם שֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס}

    Therefore, honor G OD with lights In the coastlands of the sea— The name of the E TERNAL , the God of Israel.

    מִכְּנַ֨ף הָאָ֜רֶץ זְמִרֹ֤ת שָׁמַ֙עְנוּ֙ צְבִ֣י לַצַּדִּ֔יק וָאֹמַ֛ר רָזִי־לִ֥י רָֽזִי־לִ֖י א֣וֹי לִ֑י בֹּגְדִ֣ים בָּגָ֔דוּ וּבֶ֥גֶד בּוֹגְדִ֖ים בָּגָֽדוּ׃

    From the end of the earth We hear singing: Glory to the righteous! And I said: I waste away! I waste away! Woe is me! The faithless have acted faithlessly; The faithless have broken faith! ], foolish villain! / The faithless who acted faithlessly / Have been betrayed in turn.”

    פַּ֥חַד וָפַ֖חַת וָפָ֑ח עָלֶ֖יךָ יוֹשֵׁ֥ב הָאָֽרֶץ׃

    Terror, and pit, and trap . Upon you who dwell on earth!

    וְ֠הָיָ֠ה הַנָּ֞ס מִקּ֤וֹל הַפַּ֙חַד֙ יִפֹּ֣ל אֶל־הַפַּ֔חַת וְהָֽעוֹלֶה֙ מִתּ֣וֹךְ הַפַּ֔חַת יִלָּכֵ֖ד בַּפָּ֑ח כִּֽי־אֲרֻבּ֤וֹת מִמָּרוֹם֙ נִפְתָּ֔חוּ וַֽיִּרְעֲשׁ֖וּ מ֥וֹסְדֵי אָֽרֶץ׃

    Whoever flees at the report of the terror Shall fall into the pit; And whoever climbs out of the pit Shall be caught in the trap. For sluices are opened on high, And earth’s foundations tremble.

    רֹ֥עָה הִֽתְרֹעֲעָ֖ה הָאָ֑רֶץ פּ֤וֹר הִֽתְפּוֹרְרָה֙ אֶ֔רֶץ מ֥וֹט הִֽתְמוֹטְטָ֖ה אָֽרֶץ׃

    The earth is breaking, breaking; The earth is crumbling, crumbling. The earth is tottering, tottering;

    נ֣וֹעַ תָּנ֤וּעַ אֶ֙רֶץ֙ כַּשִּׁכּ֔וֹר וְהִֽתְנוֹדְדָ֖ה כַּמְּלוּנָ֑ה וְכָבַ֤ד עָלֶ֙יהָ֙ פִּשְׁעָ֔הּ וְנָפְלָ֖ה וְלֹא־תֹסִ֥יף קֽוּם׃ {ס}

    The earth is swaying like a drunkard; It is rocking to and fro like a hut. Its iniquity shall weigh it down, And it shall fall, to rise no more.

    וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יִפְקֹ֧ד יְהֹוָ֛ה עַל־צְבָ֥א הַמָּר֖וֹם בַּמָּר֑וֹם וְעַל־מַלְכֵ֥י הָאֲדָמָ֖ה עַל־הָאֲדָמָֽה׃

    In that day, G OD will punish The host of heaven in heaven And the kings of the earth on earth.

    וְאֻסְּפ֨וּ אֲסֵפָ֤ה אַסִּיר֙ עַל־בּ֔וֹר וְסֻגְּר֖וּ עַל־מַסְגֵּ֑ר וּמֵרֹ֥ב יָמִ֖ים יִפָּקֵֽדוּ׃

    They shall be gathered in a dungeon As captives are gathered; And shall be locked up in a prison. But after many days they shall be remembered.

    וְחָֽפְרָה֙ הַלְּבָנָ֔ה וּבוֹשָׁ֖ה הַחַמָּ֑ה כִּֽי־מָלַ֞ךְ יְהֹוָ֣ה צְבָא֗וֹת בְּהַ֤ר צִיּוֹן֙ וּבִיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם וְנֶ֥גֶד זְקֵנָ֖יו כָּבֽוֹד׃ {פ}

    Then the moon shall be ashamed, And the sun shall be abashed. For G OD of Hosts will reign On Mount Zion and in Jerusalem, And the Presence will be revealed to God’s elders.

    English translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition · CC-BY-NC