Talmud Builders

    Commentary page

    Isaiah 22

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Tanakh · chapter reading guide

    Isaiah Chapter 22

    Isaiah Chapter 22 presents 25 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

    Text map

    Begin with the opening verses, notice repetitions and transitions, then use the verse index to return to the exact line. The verse index is especially useful for following repeated words and changes in scene or voice.

    Reading lens

    Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.

    A unit-by-unit map of all 25 verses on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact verse.

    1. Verse 18 words

      Opens “מַשָּׂ֖א גֵּ֣יא חִזָּי֑וֹן מַה־לָּ֣ךְ אֵפ֔וֹא כִּי־עָלִ֥ית כֻּלָּ֖ךְ…”

    2. Verse 212 words

      Opens “תְּשֻׁא֣וֹת׀ מְלֵאָ֗ה עִ֚יר הֽוֹמִיָּ֔ה קִרְיָ֖ה עַלִּיזָ֑ה חֲלָלַ֙יִךְ֙…”

    3. Verse 39 words

      Opens “כׇּל־קְצִינַ֥יִךְ נָֽדְדוּ־יַ֖חַד מִקֶּ֣שֶׁת אֻסָּ֑רוּ כׇּל־נִמְצָאַ֙יִךְ֙ אֻסְּר֣וּ יַחְדָּ֔ו…”

    4. Verse 410 words

      Opens “עַל־כֵּ֥ן אָמַ֛רְתִּי שְׁע֥וּ מִנִּ֖י אֲמָרֵ֣ר בַּבֶּ֑כִי אַל־תָּאִ֣יצוּ…”

    5. Verse 514 words

      Opens “כִּ֣י יוֹם֩ מְהוּמָ֨ה וּמְבוּסָ֜ה וּמְבוּכָ֗ה לַֽאדֹנָ֧י יֱהֹוִ֛ה…”

    6. Verse 69 words

      Opens “וְעֵילָם֙ נָשָׂ֣א אַשְׁפָּ֔ה בְּרֶ֥כֶב אָדָ֖ם פָּרָשִׁ֑ים וְקִ֥יר…”

    7. Verse 78 words

      Opens “וַיְהִ֥י מִבְחַר־עֲמָקַ֖יִךְ מָ֣לְאוּ רָ֑כֶב וְהַפָּ֣רָשִׁ֔ים שֹׁ֖ת שָׁ֥תוּ…”

    8. Verse 810 words

      Opens “וַיְגַ֕ל אֵ֖ת מָסַ֣ךְ יְהוּדָ֑ה וַתַּבֵּט֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא…”

    9. Verse 99 words

      Opens “וְאֵ֨ת בְּקִיעֵ֧י עִיר־דָּוִ֛ד רְאִיתֶ֖ם כִּי־רָ֑בּוּ וַֽתְּקַבְּצ֔וּ אֶת־מֵ֥י…”

    10. Verse 107 words

      Opens “וְאֶת־בָּתֵּ֥י יְרוּשָׁלַ֖͏ִם סְפַרְתֶּ֑ם וַתִּתְצוּ֙ הַבָּ֣תִּ֔ים לְבַצֵּ֖ר הַחוֹמָֽה׃…”

    11. Verse 1114 words

      Opens “וּמִקְוָ֣ה׀ עֲשִׂיתֶ֗ם בֵּ֚ין הַחֹ֣מֹתַ֔יִם לְמֵ֖י הַבְּרֵכָ֣ה הַיְשָׁנָ֑ה…”

    12. Verse 1211 words

      Opens “וַיִּקְרָ֗א אֲדֹנָ֧י יֱהֹוִ֛ה צְבָא֖וֹת בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא לִבְכִי֙…”

    13. Verse 1315 words

      Opens “וְהִנֵּ֣ה׀ שָׂשׂ֣וֹן וְשִׂמְחָ֗ה הָרֹ֤ג׀בָּקָר֙ וְשָׁחֹ֣ט צֹ֔אן אָכֹ֥ל…”

    14. Verse 1414 words

      Opens “וְנִגְלָ֥ה בְאׇזְנָ֖י יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת אִם־יְ֠כֻפַּ֠ר הֶעָוֺ֨ן הַזֶּ֤ה…”

    15. Verse 1511 words

      Opens “כֹּ֥ה אָמַ֛ר אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖ה צְבָא֑וֹת לֶךְ־בֹּא֙ אֶל־הַסֹּכֵ֣ן…”

    16. Verse 1616 words

      Opens “מַה־לְּךָ֥ פֹה֙ וּמִ֣י לְךָ֣ פֹ֔ה כִּֽי־חָצַ֧בְתָּ לְּךָ֛…”

    17. Verse 177 words

      Opens “הִנֵּ֤ה יְהֹוָה֙ מְטַלְטֶלְךָ֔ טַלְטֵלָ֖ה גָּ֑בֶר וְעֹטְךָ֖ עָטֹֽה׃…”

    18. Verse 1815 words

      Opens “צָנ֤וֹף יִצְנׇפְךָ֙ צְנֵפָ֔ה כַּדּ֕וּר אֶל־אֶ֖רֶץ רַחֲבַ֣ת יָדָ֑יִם…”

    19. Verse 194 words

      Opens “וַהֲדַפְתִּ֖יךָ מִמַּצָּבֶ֑ךָ וּמִמַּעֲמָֽדְךָ֖ יֶהֶרְסֶֽךָ׃…”

    20. Verse 207 words

      Opens “וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְקָרָ֣אתִי לְעַבְדִּ֔י לְאֶלְיָקִ֖ים בֶּן־חִלְקִיָּֽהוּ׃…”

    21. Verse 2113 words

      Opens “וְהִלְבַּשְׁתִּ֣יו כֻּתׇּנְתֶּ֗ךָ וְאַבְנֵֽטְךָ֙ אֲחַזְּקֶ֔נּוּ וּמֶֽמְשַׁלְתְּךָ֖ אֶתֵּ֣ן בְּיָד֑וֹ…”

    22. Verse 2210 words

      Opens “וְנָתַתִּ֛י מַפְתֵּ֥חַ בֵּית־דָּוִ֖ד עַל־שִׁכְמ֑וֹ וּפָתַח֙ וְאֵ֣ין סֹגֵ֔ר…”

    23. Verse 239 words

      Opens “וּתְקַעְתִּ֥יו יָתֵ֖ד בְּמָק֣וֹם נֶאֱמָ֑ן וְהָיָ֛ה לְכִסֵּ֥א כָב֖וֹד…”

    24. Verse 2415 words

      Opens “וְתָל֨וּ עָלָ֜יו כֹּ֣ל׀ כְּב֣וֹד בֵּית־אָבִ֗יו הַצֶּֽאֱצָאִים֙ וְהַצְּפִע֔וֹת…”

    25. Verse 2519 words

      Opens “בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נְאֻם֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת תָּמוּשׁ֙ הַיָּתֵ֔ד…”

    Rashi's commentary

    1. Verse 1

      גיא חזיוןהיא ירושלים גיא שנתנבאו עליה רוב נבואות:

      כי עלית כולך לגגותכשבא עליהם חיל עולים על גגותיהם לראות החיל ולהלחם ורבותינו פירשו על כהנים שעלו על גגו של היכל ומפתחות העזרה בידם כדאיתא במסכת תענית, ומדרש אגדה אומר שהיו גסי הרוח, באיכה רבתי:

    2. Verse 2

      תשואות מלאהעיר שהיתה מלאה תשואות קול רוב אדם הומיה ועליזה עכשיו מה לך מתאבלת:

      חלליך לא חללי חרבטובים היו אילו חללי חרב היו מעכשיו שהם חללי רעב:

    3. Verse 3

      כל קציניך נדדו יחדצדקיהו ושריו שיצאו לברוח בלילה:

      מקשת אוסרואשר מאימת המורים חצים בקשת היו נאסרים להסגר בתוך העיר וכל הנמצאים בו אוסרו יחד בזיקים ורובן מרחוק ברחו קודם לכן:

    4. Verse 4

      שעו מניחדלו ממני כך הקב"ה אומר למלאכי השרת:

    5. Verse 5

      ומבוסהמרמס כמו בוססו את חלקתי (ירמיה יב) וכמו כגבורים בוסים בטיט חוצות (זכריה י):

      מקרקר קיריום קירקור קיר החומה:

      ושוע אל ההרוקול שוועה לנוס אל ההרים להמלט:

    6. Verse 6

      נשא אשפהאשפות חצים קויבר"ץ בלע"ז:

      וקיר ערה מגןת"י ועל שור דבקו תריסין והוא כמו ערות על יאור (לעיל יט) ומתערה כאזרח רענן (תהילים ל״ז:ל״ה), ויש לפרש וקיר ערה מגן קיר שם העיר כמו (מ"ב טו) ויגלה קירה בני אותה מדינה גלו מגיניהם על ירושלים:

    7. Verse 7

      שת שתו השערהשמו מצור על השערים ודוגמתו יש במלכים במלחמת בן הדד שימו על העיר (שם א כ):

    8. Verse 8

      ויגללשון גילוי:

      מסך יהודההוא בית המקדש שהי' מגין ומיסך ומסכך עליהם:

      ותבט ביום ההואתחבולות להלחם בם:

      אל נשק בית היערהם המגינים שלש מאות ומאתים (צנה) שעשה שלמה ויתנם המלך בית יער הלבנון (שם א ז):

    9. Verse 9

      בקיעי עיר דודבקיעי החומה ראיתם כי רבו:

      ותקבצו את מי הברכהי"ת וכנישתון ית עמא למי בריכתא ארעיתא שהוא אצל בקיעי עיר דוד להלחם שם לפי שראיתם שיש שם תורפה לירושלים ונוחה לכבש משם:

    10. Verse 10

      ואת בתי ירושלים ספרתםכמה בתים יש לכל אחד שיתנו מהם לפי חשבון כדי לקחת האבנים והעצים לבצר את החומה:

      לבצרלחזק לשון ערים בצורות (במדבר יב):

    11. Verse 11

      ומקוה עשיתםאגם מים להיות חוזק לעיר:

      בין החומותיםהחומות כפולות חיל וחומה ובין מי הברכה הישנה:

      ולא הבטתם אל עושיהואם תאמרו אף חזקיה עשה כן שנאמר (ד"ה ב לה) ויתחזק ויבן את כל החומה הפרוצה ויעל על המגדלי' ולחוצה החומה האחרת ויחזק את המלא עיר דוד, חזקיהו בה' אלהי ישראל בטח וגו' (מלכים ב י״ח:ה׳) אבל אתם בימי יהויקים וצדקיה לא הבטתם אל עושיה:

      ויוצרה מרחוקמאז שברא את העולם עלתה ירושלי' ובית המקדש במחשבה:

      לא ראיתםלא חשבתם:

    12. Verse 13

      והנה ששון ושמחההקב"ה כביכול אבל לפניו ואתם אוכלים ושמחים:

      כי מחר נמותבעולם הבא הנביאים אומרים לנו מאת הקב"ה שלא יהיה לנו חלק לעוה"ב נעשה לנו הנאה בחיינו:

    13. Verse 14

      עד תמותוןת"י מותא תניינא לעולם הבא:

    14. Verse 15

      הסוכןבעל הנאות היה וכן (שם א א) ותהי לו סוכנת ומ"א אומר מן סכני היה ובא לו לירושלים בויקרא רבה:

      אשר על הביתממונה היה על בית המקדש י"א כהן גדול וי"א אמרכל:

    15. Verse 16

      מה לך פההכתוב מגנהו לפי שרצה להסגיר את חזקיהו למלך אשור כדאמרינן בסנהדרין כתב פיתקא ושדא בגירא שבנא וסיעתו השלימו חזקיה וסיעתו לא השלימו:

      ומי לך פהמי ממשפחתך קבור כאן:

      חצבי מרום קברושחצב לו קבר בקברי בית דוד ליקבר בין המלכים לכך הוא אומר לו מה ירושה לך בקברות הללו:

      חצבי חקקייו"ד יתירה כמו שוכני סנה (דברים ל״ג:ט״ז) מקימי מעפר דל (תהילים קי״ג:ז׳):

    16. Verse 17

      טלטלה גברכהדין תרנגולא דמטלטל מאתר לאתר ורבותינו אמרו טלטולא דגברא קשה מדאיתת':

      ועוטך עטהכמו (שמואל א כ״ה:י״ד) ויעט בהם לשון עיט יפריחך כעוף בגלות, ורבותינו אמרו צרעת פרחה בו כד"א (ויקרא י״ג:מ״ה) על שפם יעטה:

    17. Verse 18

      צנוף יצנפךכמצנפת המקפת את הראש יקיפוך אויבים ומציקים:

      כדורכשור מקף ורבותינו פירשו לשון כדור שקורין פלוט"א בלע"ז שזורקין אותו ומקבלין מיד ליד:

      אל ארץ רחבת ידיםבכסיפיא שם המקום:

      שמה תמותולא תקבר בקברי בית דוד ושמה יהיו מרכבות כבודך נהפכים לקלון בית אדוניך שבקשת:

    18. Verse 19

      וממעמדךומשימושך במקדש יהרסך:

    19. Verse 20

      לאליקיםהוא היה על הבית כשנפל סנחריב כמו שמצינו כשיצאו אל רבשקה וגלה לו שבנא וסיעתו וגררוהו בזנבות סוסיהם כדאיתא בסנהדרין כשהלך סנחריב אל תרהקא מלך כוש שטף שבנא וסייעתו והלך לו כך שנינו בסדר עולם:

    20. Verse 22

      מפתח בית דודת"י מפתח בית מקדשא ושולטן בית דוד:

    21. Verse 23

      ותקעתיו יתד במקום נאמןואמניניה אמרכל מהימן משמש באתר קיים ת"י נאמן ל' קיום מקום שהוא נאמן לנשענים עליו כי לא ימוט סרס את המקרא ותקעתיו יתד נאמן במקום:

    22. Verse 24

      הצאצאים והצפיעותת"י בניא ובני בניא ומנחם חברו עם צפיעי הבקר (יחזקאל ד׳:ט״ו) לימד שהוא ל' עוללים דקים היוצאים ממעי אמן ויהיה צפיעי לשון יציאה דבר היוצא:

      כל כלי הקטןהקטנים שבמשפחותם יהיו מתפארין בו ונסמכין עליו:

      מכלי האגנות ועד כל כלי הנבליםת"י מכהניא לבשי אפודא ועד בני לוי אחדי נבליא, ויהיה אגנות ל' כלי שרת שמשרתין בהם הכהנים בבית המקדש:

      הנבליםשאומרים בני לוי בהן השיר:

    23. Verse 25

      תמוש היתדגדולתו של שבנא:

      ונכרת המשא אשר עליהבני משפחתו וסיעתו הנסמכין עליו והתולים בו כלי תפארתם ולפי שדימהו ליתד דימה המתפארים בו ונשענים עליו למשא שמטעינים על היתד ויש פותרים אותו ותתקיים הנבואה שנתנבאה עליו:

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Original text

    מַשָּׂ֖א גֵּ֣יא חִזָּי֑וֹן מַה־לָּ֣ךְ אֵפ֔וֹא כִּי־עָלִ֥ית כֻּלָּ֖ךְ לַגַּגּֽוֹת׃

    The “Valley of Vision” Pronouncement. What can have happened to you That you have gone, all of you, up on the roofs,

    תְּשֻׁא֣וֹת׀ מְלֵאָ֗ה עִ֚יר הֽוֹמִיָּ֔ה קִרְיָ֖ה עַלִּיזָ֑ה חֲלָלַ֙יִךְ֙ לֹ֣א חַלְלֵי־חֶ֔רֶב וְלֹ֖א מֵתֵ֥י מִלְחָמָֽה׃

    O you who were full of tumult, You clamorous town, You city so exultant? Your slain are not the slain of the sword Nor the dead of battle.

    כׇּל־קְצִינַ֥יִךְ נָֽדְדוּ־יַ֖חַד מִקֶּ֣שֶׁת אֻסָּ֑רוּ כׇּל־נִמְצָאַ֙יִךְ֙ אֻסְּר֣וּ יַחְדָּ֔ו מֵרָח֖וֹק בָּרָֽחוּ׃

    Your officers have all departed, They fled far away; Your survivors were all taken captive, Taken captive without their bows.

    עַל־כֵּ֥ן אָמַ֛רְתִּי שְׁע֥וּ מִנִּ֖י אֲמָרֵ֣ר בַּבֶּ֑כִי אַל־תָּאִ֣יצוּ לְנַֽחֲמֵ֔נִי עַל־שֹׁ֖ד בַּת־עַמִּֽי׃

    That is why I say, “Let me be, I will weep bitterly. Press not to comfort me For the ruin of my poor people.”

    כִּ֣י יוֹם֩ מְהוּמָ֨ה וּמְבוּסָ֜ה וּמְבוּכָ֗ה לַֽאדֹנָ֧י יֱהֹוִ֛ה צְבָא֖וֹת בְּגֵ֣י חִזָּי֑וֹן מְקַרְקַ֥ר קִ֖ר וְשׁ֥וֹעַ אֶל־הָהָֽר׃

    For my Sovereign G OD of Hosts had a day Of tumult and din and confusion— Kir raged in the Valley of Vision, And Shoa on the hill;

    וְעֵילָם֙ נָשָׂ֣א אַשְׁפָּ֔ה בְּרֶ֥כֶב אָדָ֖ם פָּרָשִׁ֑ים וְקִ֥יר עֵרָ֖ה מָגֵֽן׃

    While Elam bore the quiver In troops of mounted men, And Kir bared the shield—

    וַיְהִ֥י מִבְחַר־עֲמָקַ֖יִךְ מָ֣לְאוּ רָ֑כֶב וְהַפָּ֣רָשִׁ֔ים שֹׁ֖ת שָׁ֥תוּ הַשָּֽׁעְרָה׃

    And your choicest lowlands Were filled with chariots and riders: They stormed at Judah’s gateway

    וַיְגַ֕ל אֵ֖ת מָסַ֣ךְ יְהוּדָ֑ה וַתַּבֵּט֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא אֶל־נֶ֖שֶׁק בֵּ֥ית הַיָּֽעַר׃

    And pressed beyond its screen. You gave thought on that day To the arms in the Forest House,

    וְאֵ֨ת בְּקִיעֵ֧י עִיר־דָּוִ֛ד רְאִיתֶ֖ם כִּי־רָ֑בּוּ וַֽתְּקַבְּצ֔וּ אֶת־מֵ֥י הַבְּרֵכָ֖ה הַתַּחְתּוֹנָֽה׃

    And you took note of the many breaches In the City of David. And you collected the water of the Lower Pool;

    וְאֶת־בָּתֵּ֥י יְרוּשָׁלַ֖͏ִם סְפַרְתֶּ֑ם וַתִּתְצוּ֙ הַבָּ֣תִּ֔ים לְבַצֵּ֖ר הַחוֹמָֽה׃

    and you counted the houses of Jerusalem and pulled houses down to fortify the wall;

    וּמִקְוָ֣ה׀ עֲשִׂיתֶ֗ם בֵּ֚ין הַחֹ֣מֹתַ֔יִם לְמֵ֖י הַבְּרֵכָ֣ה הַיְשָׁנָ֑ה וְלֹ֤א הִבַּטְתֶּם֙ אֶל־עֹשֶׂ֔יהָ וְיֹצְרָ֥הּ מֵרָח֖וֹק לֹ֥א רְאִיתֶֽם׃

    and you constructed a basin between the two walls for the water of the old pool. But you gave no thought to the One who planned it, You took no note of the One who designed it long before.

    וַיִּקְרָ֗א אֲדֹנָ֧י יֱהֹוִ֛ה צְבָא֖וֹת בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא לִבְכִי֙ וּלְמִסְפֵּ֔ד וּלְקׇרְחָ֖ה וְלַחֲגֹ֥ר שָֽׂק׃

    My Sovereign G OD of Hosts summoned on that day To weeping and lamenting, To tonsuring and girding with sackcloth.

    וְהִנֵּ֣ה׀ שָׂשׂ֣וֹן וְשִׂמְחָ֗ה הָרֹ֤ג׀בָּקָר֙ וְשָׁחֹ֣ט צֹ֔אן אָכֹ֥ל בָּשָׂ֖ר וְשָׁת֣וֹת יָ֑יִן אָכ֣וֹל וְשָׁת֔וֹ כִּ֥י מָחָ֖ר נָמֽוּת׃

    Instead, there was rejoicing and merriment, Killing of cattle and slaughtering of sheep, Eating of meat and drinking of wine: “Eat and drink, for tomorrow we die!”

    וְנִגְלָ֥ה בְאׇזְנָ֖י יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת אִם־יְ֠כֻפַּ֠ר הֶעָוֺ֨ן הַזֶּ֤ה לָכֶם֙ עַד־תְּמֻת֔וּן אָמַ֛ר אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖ה צְבָאֽוֹת׃ {פ}

    Then G OD of Hosts was revealed to my ears: “This iniquity shall never be forgiven you Until you die,” said my Sovereign G OD of Hosts.

    כֹּ֥ה אָמַ֛ר אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖ה צְבָא֑וֹת לֶךְ־בֹּא֙ אֶל־הַסֹּכֵ֣ן הַזֶּ֔ה עַל־שֶׁבְנָ֖א אֲשֶׁ֥ר עַל־הַבָּֽיִת׃

    Thus said my Sovereign G OD of Hosts: Go in to see that steward, that Shebna, in charge of the palace:

    מַה־לְּךָ֥ פֹה֙ וּמִ֣י לְךָ֣ פֹ֔ה כִּֽי־חָצַ֧בְתָּ לְּךָ֛ פֹּ֖ה קָ֑בֶר חֹצְבִ֤י מָרוֹם֙ קִבְר֔וֹ חֹקְקִ֥י בַסֶּ֖לַע מִשְׁכָּ֥ן לֽוֹ׃

    What have you here, and whom have you here, That you have hewn out a tomb for yourself here?— O you who have hewn your tomb on high; O you who have hollowed out for yourself an abode in the cliff!

    הִנֵּ֤ה יְהֹוָה֙ מְטַלְטֶלְךָ֔ טַלְטֵלָ֖ה גָּ֑בֶר וְעֹטְךָ֖ עָטֹֽה׃

    G OD is about to shake you Severely, fellow, and then wear you like a wrap.

    צָנ֤וֹף יִצְנׇפְךָ֙ צְנֵפָ֔ה כַּדּ֕וּר אֶל־אֶ֖רֶץ רַחֲבַ֣ת יָדָ֑יִם שָׁ֣מָּה תָמ֗וּת וְשָׁ֙מָּה֙ מַרְכְּב֣וֹת כְּבוֹדֶ֔ךָ קְל֖וֹן בֵּ֥ית אֲדֹנֶֽיךָ׃

    Indeed, [God] will wind you about as a headdress, a turban. Off to a broad land! There shall you die, and there shall be the chariots bearing your body, O shame of your master’s house!

    וַהֲדַפְתִּ֖יךָ מִמַּצָּבֶ֑ךָ וּמִמַּעֲמָֽדְךָ֖ יֶהֶרְסֶֽךָ׃

    For I will hurl you from your station And you shall be torn down from your stand.

    וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְקָרָ֣אתִי לְעַבְדִּ֔י לְאֶלְיָקִ֖ים בֶּן־חִלְקִיָּֽהוּ׃

    And in that day, I will summon My servant Eliakim son of Hilkiah,

    וְהִלְבַּשְׁתִּ֣יו כֻּתׇּנְתֶּ֗ךָ וְאַבְנֵֽטְךָ֙ אֲחַזְּקֶ֔נּוּ וּמֶֽמְשַׁלְתְּךָ֖ אֶתֵּ֣ן בְּיָד֑וֹ וְהָיָ֥ה לְאָ֛ב לְיוֹשֵׁ֥ב יְרוּשָׁלַ֖͏ִם וּלְבֵ֥ית יְהוּדָֽה׃

    and I will invest him with your tunic, gird him with your sash, and deliver your authority into his hand; and he shall be a father to the inhabitants of Jerusalem and the house of Judah.

    וְנָתַתִּ֛י מַפְתֵּ֥חַ בֵּית־דָּוִ֖ד עַל־שִׁכְמ֑וֹ וּפָתַח֙ וְאֵ֣ין סֹגֵ֔ר וְסָגַ֖ר וְאֵ֥ין פֹּתֵֽחַ׃

    I will place the keys of David’s palace on his shoulders; and what he unlocks none may shut, and what he locks none may open.

    וּתְקַעְתִּ֥יו יָתֵ֖ד בְּמָק֣וֹם נֶאֱמָ֑ן וְהָיָ֛ה לְכִסֵּ֥א כָב֖וֹד לְבֵ֥ית אָבִֽיו׃

    He shall be a seat of honor to his father’s household. I will fix him as a peg in a firm place,

    וְתָל֨וּ עָלָ֜יו כֹּ֣ל׀ כְּב֣וֹד בֵּית־אָבִ֗יו הַצֶּֽאֱצָאִים֙ וְהַצְּפִע֔וֹת כֹּ֖ל כְּלֵ֣י הַקָּטָ֑ן מִכְּלֵי֙ הָאַגָּנ֔וֹת וְעַ֖ד כׇּל־כְּלֵ֥י הַנְּבָלִֽים׃

    on which all the substance of his father’s household shall be hung: the sprouts and the leaves—all the small vessels, from bowls to all sorts of jars.

    בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נְאֻם֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת תָּמוּשׁ֙ הַיָּתֵ֔ד הַתְּקוּעָ֖ה בְּמָק֣וֹם נֶאֱמָ֑ן וְנִגְדְּעָ֣ה וְנָפְלָ֗ה וְנִכְרַת֙ הַמַּשָּׂ֣א אֲשֶׁר־עָלֶ֔יהָ כִּ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבֵּֽר׃ {פ}

    In that day—declares G OD of Hosts—the peg fixed in a firm place shall give way: it shall be cut down and shall fall, and the weight it supports shall be destroyed. For it is G OD who has spoken.

    English translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition · CC-BY-NC