Talmud Builders

    Commentary page

    Isaiah 14

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Tanakh · chapter reading guide

    Isaiah Chapter 14

    Isaiah Chapter 14 presents 32 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

    Rashi's commentary

    1. Verse 1

      כי ירחם ה' את יעקב - לשמור להם הבטחת גאולתם מיד בבל:

      ובחר עוד בישראל - לעתיד יגאלם גאול' שלימה:

      ונספחו - ונוספו וכן ספחני נא (שמואל א ב׳:ל״ו) וכן מהסתפח בנחלת ה' (שם כז):

    2. Verse 2

      והתנחלום - יהיו ננחלים מהם וכן והתנחלתם אותם (ויקרא כה):

      ורדו - לשון רדוי ונגישה כמו לא תרדה בו (שם):

    3. Verse 3

      ביום הניח ה' לך - לישראל הכתוב מדבר:

      מעצבך ומרגזך - שעצבך והרגיזך מלך בבל ובראותך מפלתו יניח לך כי תצא חפשי:

    4. Verse 4

      מדהבה - לשון מרבית גאוה ומשא כבד, ורבותינו דרשו האומרים מדוד והבא:

    5. Verse 5

      שבר ה' מטה רשעים - שהיה מכה עמים בעברה:

    6. Verse 6

      מורדף בלי חשך - מורדף כל גוי וגוי על ידו בלי חשך עצמו מרדוף ומדלוק אחר כל אומה ואומה:

    7. Verse 7

      פצחו רנה - זאת הרנה פצחו נחה שקטה כל הארץ:

    8. Verse 8

      גם ברושים שמחו - אף שלטונין חדיאו שמחו על מפלתך:

    9. Verse 9

      לקראת באך - כשתרד לגיהנם ומה היא הרגזה לעורר לקראתם:

      רפאים - ענקים השוכבים שם:

      כל עתודי ארץ - כל מלכי העכו"ם השרים והשרות הכתוב מושלם לפרים ולפרות ולעתודי' כמו (תהילים כ״ב:י״ג) כי סבבוני פרים וכמו (עמוס ד׳:א׳) פרות הבשן אשר בשומרון וכאן מושלם לעתודים:

      הקים - השליך:

      מכסאותם - שבגיהנם כל מלכי גוים:

    10. Verse 10

      גם אתה חלית כמונו - תמיהים אנו איך באת עליך רעה שגם אתה נחלית להיות כמונו למות:

    11. Verse 11

      המית נבליך - נבלים וכנורות שהיו מזמרים לפניך ויש לפתור המית נבליך המית בני נבל עושי נבלה שבחיילותיך ומדומה אני שבמסורה הגדולה חיבר את זה ואת זמרת נבלים (שם ה) באלף בית של ב' לשונות:

    12. Verse 12

      הילל בן שחר - כוכב הנוגה המאיר אור ככוכב הבוקר זו הקינה על שרה של בבל נאמר' שיפול משמים:

      נגדעת לארץ - אתה נבוכדנצר שהיית חולש על גוים מטיל גורל עליהם על המלכים מי מהם ישרתך ביום פלוני ומי ביום פלוני ורבותינו דרשוהו שהיה מטיל גורל על המלכים וכו':

    13. Verse 13

      ממעל לכוכבי אל - ישראל:

      בהר מועד - הר שהכל מתועדי' שם הוא הר ציון:

      בירכתי צפון - בעזרה מקום שנבחר בו ירך הצפוני כענין שנא' (ויקר' א) על ירך המזבח צפונה:

    14. Verse 14

      אעלה על במתי עב - איני כדאי לדור עם בני אדם אעשה לי עב קטנה באויר ואשב בה יונתן תרגם אסק עלוי כל עמא:

    15. Verse 16

      ישגיחו - יביטו דרך חורין וחרכין אבוט"ר בלע"ז:

      יתבוננו - פורופנשי"ר בלע"ז:

    16. Verse 17

      לא פתח ביתה - לא פתח להם בית אסוריהם להוציאם כל ימי חייהם לפוטר' ללכת לביתם כל תיבה שצריכ' למ"ד בתחלתה הטיל לה ה"א בסופה:

    17. Verse 18

      איש בביתו - בקברו וכן ת"י בבית עלמיה:

    18. Verse 19

      כנצר נתעב - כיונק אילן הנתעב בעיני בעליו שחופר ומשרש ומוציאו כך הושלכת מקברך, אמרו חכמים כשנעשה בהמה וחיה ז' שנים המליכו עם הארץ את אויל מרודך וכשחזר למלכותו נטלו וחבשו בבית האסורין עד יום מותו כשמת הוציאו אויל מרודך מבית הסוהר להמליכו ולא קבל עליו אמר אם ישוב למלכותו יהרגני אמרו לו מת ונקבר ולא האמין עד שהוציאוהו מקברו:

      לבוש הרוגים מטועני חרב - בלבוש מלוכלך כמו לבוש הרוגים:

      מטועני חרב - מדוקרי רמחים מדוקר בלשון ערבי מוטען:

      יורדי אל אבני בור - אל עמקי בור מקום שהאבנים צוללים שם ירדת:

      כפגר מובס - ת"י מדשדש כמו נבוס קמינו (תלים מד) ועל הרי אבוסנו (כאן כ"ה) מתבוססת בדמיך (יחזקאל טו), הנדוש כטיט חוצות:

    19. Verse 20

      לא תחד אתם בקבורה - לא תשוה לשאר מלכים לנוח בקברך:

      כי ארצך שחת - ברוב עבודה ועמך הרגת חנם כמו שמפורש בדניאל ואמר להובד' לכל חכימי בבל לכך שנאוך ונהגו בך בזיון להשליכך מקברך:

      לא יקרא לעולם זרע מרעים - ואף בניך ילקו בעוניך ולא יתקיימו אחריך ימים רבים כי יתחברו עליהם שונאיך וישחיתום ויאמרו זה לזה:

    20. Verse 21

      הכינו לבניו מטבח - לבל יקומו וירשו ארץ, ותמלא הארץ שונאים ומציקים וכן תירגם יונתן בעלי דבבין כמו (שמואל א כ״ח:ט״ז) ויהי ערך, ועוד יש לפתור ומלאו פני תבל ערים כלפי שאמרנו למעלה שם תבל כמדבר ועריו הרס חזר ואמר וכלה זרעו ויחזרו יושבי הערים למקומן ומלאו פני תבל עיירות:

    21. Verse 22

      ושאר - שארית:

      נין - בן מושל במלכות אביו:

      ונכד - בן הבן נין זה בלשצר ונכד זו ושתי:

    22. Verse 23

      קפוד - הריצו"ן בלע"ז:

      וטאטאתיה - לשון כיבוד אשקובי"ר בלע"ז כמו שאמרו רבותינו לא הוי ידעי רבנן מאי וטאטאתיה עד דשמעוה כו':

    23. Verse 24

      כאשר דמיתי - באשור כן הית', אתה נבוכדנצר ראית שנתקיימו דברי נביאי ישראל בסנחריב:

    24. Verse 25

      לשבור אשור בארצי - ובזאת תדע כי את אשר יעצתי אליך גם היא תקום:

      לשבור אשור וגו' - מוסב על כאשר דמיתי כן היתה:

      אבוסנו - אשר אמרתי לרומסו ולבוססו:

    25. Verse 26

      על כל הגוים - על אשור בשעתו ועל בבל בשעתה:

    26. Verse 28

      בשנת מות המלך אחז - ומלך חזקיהו בנו היה המשא הזה על פלשתים:

    27. Verse 29

      אל תשמחי פלשת כולך - שהרימות ראש בימי אחז שהי' רשע שגרם לו רשעו שנמסר בידכם כענין שנאמר (דברי הימים ב כ״ח:י״ח) ובפלשתים פשטו בערי השפלה וגו':

      כי נשבר שבט מכך - כי נחלשה ונשפלה מלכות בית דוד שהיו למודים להכות בכם כמו שמצינו בדוד וכן עוזיהו מלך יהודה שהכה אתכם כענין שנאמר (ד"ה ב' כו) ויצא וילחם בפלשתים ויפרוץ את חומת גת:

      כי משרש נחש - משורש אותו נחש יצא צפע שהוא קשה מנחש ומי היה זה חזקיה שנאמר בו (מלכים ב י״ח:ח׳) הוא הכה את הפלשתים ואת עזה ואת גבולה ממגדל נוצרים עד עיר מבצר:

      ופריו שרף מעופף - ת"י ויהון עובדוהי בכון כחיוי:

    28. Verse 30

      ורעו בכורי דלים - ורעו בימי שרי ישראל שהן עכשיו דלים מפניכם, בכורי לשון שרים כמו (תהילים פ״ט:כ״ח) גם אני בכור אתנהו:

    29. Verse 31

      כי מצפון עשן בא - פורעניות קשה כעשן תבא עליהם מצפון, עזה וגבוליה שהכה חזקיה היו בדרומה של ארץ ישראל במקצוע דרומית מערבית נמצאת ארץ ישראל לה מצפון וכן מצינו בספרי בהאזינו בקשו לברוח כלפי דרום היו מסגירין אותן שנאמ' (עמוס ב׳:א׳) על שלשה פשעי עזה למדנו שעזה בדרום:

      ואין בודד במועדיו - ת"י ולית דמאחר בזמנוהי בגדודים שיעד לבא עליכם ואין מאחר פעמיו להיות בודד ובא בדד לבדו אלא כלם כאחד יבואו בחזקה:

    30. Verse 32

      ומה יענה מלאכי גוי - ומה יגידו בימי חזקיהו מלאכי ישראל ההולכים לבשר בשורות כן יגידו ה' יסד בציון הקים בה מלך הגון וחזק ה' עמו:

      ובה יחסו עניי עמו - אף מעשרת השבטי' באים שם כמו שמפורש (בד"ה ב ל) ששלח חזקיהו מלאכים בכל גבול ישראל לשוב להקב"ה:

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Original text

    כִּי֩ יְרַחֵ֨ם יְהֹוָ֜ה אֶֽת־יַעֲקֹ֗ב וּבָחַ֥ר עוֹד֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וְהִנִּיחָ֖ם עַל־אַדְמָתָ֑ם וְנִלְוָ֤ה הַגֵּר֙ עֲלֵיהֶ֔ם וְנִסְפְּח֖וּ עַל־בֵּ֥ית יַעֲקֹֽב׃

    But G OD will pardon Jacob, and will again choose Israel, and will settle them on their own soil. And strangers shall join them and shall cleave to the House of Jacob.

    וּלְקָח֣וּם עַמִּים֮ וֶהֱבִיא֣וּם אֶל־מְקוֹמָם֒ וְהִֽתְנַחֲל֣וּם בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל עַ֚ל אַדְמַ֣ת יְהֹוָ֔ה לַעֲבָדִ֖ים וְלִשְׁפָח֑וֹת וְהָיוּ֙ שֹׁבִ֣ים לְשֹׁבֵיהֶ֔ם וְרָד֖וּ בְּנֹגְשֵׂיהֶֽם׃ {ס}

    For peoples shall take them and bring them to their homeland; and the House of Israel shall possess them as slaves and handmaids on G OD ’s soil. They shall be captors of their captors and masters to their taskmasters.

    וְהָיָ֗ה בְּי֨וֹם הָנִ֤יחַ יְהֹוָה֙ לְךָ֔ מֵֽעׇצְבְּךָ֖ וּמִֽרׇגְזֶ֑ךָ וּמִן־הָעֲבֹדָ֥ה הַקָּשָׁ֖ה אֲשֶׁ֥ר עֻבַּד־בָּֽךְ׃

    And when G OD has given you rest from your sorrow and trouble, and from the hard service that you were made to serve,

    וְנָשָׂ֜אתָ הַמָּשָׁ֥ל הַזֶּ֛ה עַל־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל וְאָמָ֑רְתָּ אֵ֚יךְ שָׁבַ֣ת נֹגֵ֔שׂ שָׁבְתָ֖ה מַדְהֵבָֽה׃

    you shall recite this song of scorn over the king of Babylon: How is the taskmaster vanished, How is oppression with 1QIsᵃ (cf. Septuagint). The traditional reading madhebah is of unknown meaning. ended!

    שָׁבַ֥ר יְהֹוָ֖ה מַטֵּ֣ה רְשָׁעִ֑ים שֵׁ֖בֶט מֹשְׁלִֽים׃

    G OD has broken the staff of the wicked, The rod of tyrants,

    מַכֶּ֤ה עַמִּים֙ בְּעֶבְרָ֔ה מַכַּ֖ת בִּלְתִּ֣י סָרָ֑ה רֹדֶ֤ה בָאַף֙ גּוֹיִ֔ם מֻרְדָּ֖ף בְּלִ֥י חָשָֽׂךְ׃

    That smote peoples in wrath With stroke unceasing, That belabored nations in fury In relentless pursuit.

    נָ֥חָה שָׁקְטָ֖ה כׇּל־הָאָ֑רֶץ פָּצְח֖וּ רִנָּֽה׃

    All the earth is calm, untroubled; Loudly it cheers.

    גַּם־בְּרוֹשִׁ֛ים שָׂמְח֥וּ לְךָ֖ אַרְזֵ֣י לְבָנ֑וֹן מֵאָ֣ז שָׁכַ֔בְתָּ לֹא־יַעֲלֶ֥ה הַכֹּרֵ֖ת עָלֵֽינוּ׃

    Even pines rejoice at your fate, And cedars of Lebanon: “Now that you have lain down, None shall come up to fell us.”

    שְׁא֗וֹל מִתַּ֛חַת רָגְזָ֥ה לְךָ֖ לִקְרַ֣את בּוֹאֶ֑ךָ עוֹרֵ֨ר לְךָ֤ רְפָאִים֙ כׇּל־עַתּ֣וּדֵי אָ֔רֶץ הֵקִים֙ מִכִּסְאוֹתָ֔ם כֹּ֖ל מַלְכֵ֥י גוֹיִֽם׃

    Sheol below was astir To greet your coming— Rousing for you the shades Of all earth’s chieftains, Raising from their thrones All the kings of nations.

    כֻּלָּ֣ם יַעֲנ֔וּ וְיֹאמְר֖וּ אֵלֶ֑יךָ גַּם־אַתָּ֛ה חֻלֵּ֥יתָ כָמ֖וֹנוּ אֵלֵ֥ינוּ נִמְשָֽׁלְתָּ׃

    All speak up and say to you, “So you have been stricken as we were, You have become like us!

    הוּרַ֥ד שְׁא֛וֹל גְּאוֹנֶ֖ךָ הֶמְיַ֣ת נְבָלֶ֑יךָ תַּחְתֶּ֙יךָ֙ יֻצַּ֣ע רִמָּ֔ה וּמְכַסֶּ֖יךָ תּוֹלֵעָֽה׃

    Your pomp is brought down to Sheol, And the strains of your lutes! Worms are to be your bed, Maggots your blanket!”

    אֵ֛יךְ נָפַ֥לְתָּ מִשָּׁמַ֖יִם הֵילֵ֣ל בֶּן־שָׁ֑חַר נִגְדַּ֣עְתָּ לָאָ֔רֶץ חוֹלֵ֖שׁ עַל־גּוֹיִֽם׃

    How are you fallen from heaven, O Shining One, son of Dawn! How are you felled to earth, O vanquisher of nations!

    וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ בִֽלְבָבְךָ֙ הַשָּׁמַ֣יִם אֶעֱלֶ֔ה מִמַּ֥עַל לְכוֹכְבֵי־אֵ֖ל אָרִ֣ים כִּסְאִ֑י וְאֵשֵׁ֥ב בְּהַר־מוֹעֵ֖ד בְּיַרְכְּתֵ֥י צָפֽוֹן׃

    Once you thought in your heart, “I will climb to the sky; Higher than the stars of God I will set my throne. I will sit in the mount of assembly, On the summit of Zaphon:

    אֶעֱלֶ֖ה עַל־בָּ֣מֳתֵי עָ֑ב אֶדַּמֶּ֖ה לְעֶלְיֽוֹן׃

    I will mount the back of a cloud— I will match the Most High.”

    אַ֧ךְ אֶל־שְׁא֛וֹל תּוּרָ֖ד אֶל־יַרְכְּתֵי־בֽוֹר׃

    Instead, you are brought down to Sheol, To the bottom of the Pit.

    רֹאֶ֙יךָ֙ אֵלֶ֣יךָ יַשְׁגִּ֔יחוּ אֵלֶ֖יךָ יִתְבּוֹנָ֑נוּ הֲזֶ֤ה הָאִישׁ֙ מַרְגִּ֣יז הָאָ֔רֶץ מַרְעִ֖ישׁ מַמְלָכֽוֹת׃

    They who behold you stare; They peer at you closely: “Is this the man Who shook the earth, Who made realms tremble,

    שָׂ֥ם תֵּבֵ֛ל כַּמִּדְבָּ֖ר וְעָרָ֣יו הָרָ֑ס אֲסִירָ֖יו לֹא־פָ֥תַח בָּֽיְתָה׃

    Who made the world like a waste And wrecked its towns, Who never released his prisoners to their homes?”

    כׇּל־מַלְכֵ֥י גוֹיִ֖ם כֻּלָּ֑ם שָׁכְב֥וּ בְכָב֖וֹד אִ֥ישׁ בְּבֵיתֽוֹ׃

    All the kings of nations Were laid, every one, in honor Each in his tomb;

    וְאַתָּ֞ה הׇשְׁלַ֤כְתָּ מִֽקִּבְרְךָ֙ כְּנֵ֣צֶר נִתְעָ֔ב לְבֻ֥שׁ הֲרֻגִ֖ים מְטֹ֣עֲנֵי חָ֑רֶב יוֹרְדֵ֥י אֶל־אַבְנֵי־ב֖וֹר כְּפֶ֥גֶר מוּבָֽס׃

    While you were left lying unburied, Like loathsome carrion, , “putrefying flesh or blood.” Like a trampled corpse [In] the clothing of slain gashed by the sword Who sink to the very stones of the Pit.

    לֹֽא־תֵחַ֤ד אִתָּם֙ בִּקְבוּרָ֔ה כִּי־אַרְצְךָ֥ שִׁחַ֖תָּ עַמְּךָ֣ הָרָ֑גְתָּ לֹא־יִקָּרֵ֥א לְעוֹלָ֖ם זֶ֥רַע מְרֵעִֽים׃

    You shall not have a burial like them; Because you destroyed your country, Murdered your people. Let the breed of evildoers Nevermore be named!

    הָכִ֧ינוּ לְבָנָ֛יו מַטְבֵּ֖חַ בַּעֲוֺ֣ן אֲבוֹתָ֑ם בַּל־יָקֻ֙מוּ֙ וְיָ֣רְשׁוּ אָ֔רֶץ וּמָלְא֥וּ פְנֵי־תֵבֵ֖ל עָרִֽים׃

    Prepare a slaughtering block for his sons Because of the guilt of their father. Let them not arise to possess the earth! Then the world’s face shall be covered with towns.

    וְקַמְתִּ֣י עֲלֵיהֶ֔ם נְאֻ֖ם יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְהִכְרַתִּ֨י לְבָבֶ֜ל שֵׁ֥ם וּשְׁאָ֛ר וְנִ֥ין וָנֶ֖כֶד נְאֻם־יְהֹוָֽה׃

    I will rise up against them—declares G OD of Hosts—and will wipe out from Babylon name and remnant, kith and kin—declares G OD —

    וְשַׂמְתִּ֛יהָ לְמוֹרַ֥שׁ קִפֹּ֖ד וְאַגְמֵי־מָ֑יִם וְטֵאטֵאתִ֙יהָ֙ בְּמַטְאֲטֵ֣א הַשְׁמֵ֔ד נְאֻ֖ם יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ {ס}

    and I will make it a home of bitterns, pools of water. I will sweep it with a broom of extermination—declares G OD of Hosts.

    נִשְׁבַּ֛ע יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר אִם־לֹ֞א כַּאֲשֶׁ֤ר דִּמִּ֙יתִי֙ כֵּ֣ן הָיָ֔תָה וְכַאֲשֶׁ֥ר יָעַ֖צְתִּי הִ֥יא תָקֽוּם׃

    G OD of Hosts has sworn this oath: “As I have designed, so shall it happen; What I have planned, that shall come to pass:

    לִשְׁבֹּ֤ר אַשּׁוּר֙ בְּאַרְצִ֔י וְעַל־הָרַ֖י אֲבוּסֶ֑נּוּ וְסָ֤ר מֵֽעֲלֵיהֶם֙ עֻלּ֔וֹ וְסֻ֨בֳּל֔וֹ מֵעַ֥ל שִׁכְמ֖וֹ יָסֽוּר׃

    To break Assyria in My land, To crush him on My mountain.” And his yoke shall drop off them, And his burden shall drop from their backs.

    זֹ֛את הָעֵצָ֥ה הַיְּעוּצָ֖ה עַל־כׇּל־הָאָ֑רֶץ וְזֹ֛את הַיָּ֥ד הַנְּטוּיָ֖ה עַל־כׇּל־הַגּוֹיִֽם׃

    That is the plan that is planned For all the earth; That is why an arm is poised Over all the nations.

    כִּֽי־יְהֹוָ֧ה צְבָא֛וֹת יָעָ֖ץ וּמִ֣י יָפֵ֑ר וְיָד֥וֹ הַנְּטוּיָ֖ה וּמִ֥י יְשִׁיבֶֽנָּה׃ {פ}

    For G OD of Hosts has planned, Who then can foil it? It is the divine arm that is poised, And who can stay it?

    בִּשְׁנַת־מ֖וֹת הַמֶּ֣לֶךְ אָחָ֑ז הָיָ֖ה הַמַּשָּׂ֥א הַזֶּֽה׃

    This pronouncement was made in the year that King Ahaz died:

    אַֽל־תִּשְׂמְחִ֤י פְלֶ֙שֶׁת֙ כֻּלֵּ֔ךְ כִּ֥י נִשְׁבַּ֖ר שֵׁ֣בֶט מַכֵּ֑ךְ כִּֽי־מִשֹּׁ֤רֶשׁ נָחָשׁ֙ יֵ֣צֵא צֶ֔פַע וּפִרְי֖וֹ שָׂרָ֥ף מְעוֹפֵֽף׃

    Rejoice not, all Philistia, Because the staff of him that beat you is broken. For from the stock of a snake there sprouts an asp, A flying seraph branches out from it.

    וְרָעוּ֙ בְּכוֹרֵ֣י דַלִּ֔ים וְאֶבְיוֹנִ֖ים לָבֶ֣טַח יִרְבָּ֑צוּ וְהֵמַתִּ֤י בָרָעָב֙ שׇׁרְשֵׁ֔ךְ וּשְׁאֵרִיתֵ֖ךְ יַהֲרֹֽג׃

    The first-born of the poor shall graze And the destitute lie down secure. I will kill your stock by famine, ).” And it shall slay the very last of you.

    הֵילִ֤ילִֽי שַׁ֙עַר֙ זַֽעֲקִי־עִ֔יר נָמ֖וֹג פְּלֶ֣שֶׁת כֻּלֵּ֑ךְ כִּ֤י מִצָּפוֹן֙ עָשָׁ֣ן בָּ֔א וְאֵ֥ין בּוֹדֵ֖ד בְּמוֹעָדָֽיו׃

    Howl, O gate; cry out, O city; Quake, all Philistia! For a stout one is coming from the north And there is no straggler in his ranks. .

    וּמַֽה־יַּעֲנֶ֖ה מַלְאֲכֵי־ג֑וֹי כִּ֤י יְהֹוָה֙ יִסַּ֣ד צִיּ֔וֹן וּבָ֥הּ יֶחֱס֖וּ עֲנִיֵּ֥י עַמּֽוֹ׃ {פ}

    And what will he answer the messengers of any nation? That Zion has been established by G OD : In it, the needy of this people shall find shelter.

    English translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition · CC-BY-NC