Talmud Builders

    Commentary page

    Ezra 7

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Tanakh · chapter reading guide

    Ezra Chapter 7

    Ezra Chapter 7 presents 28 verses in a searchable Hebrew text unit. This original reading guide identifies observable themes and a practical path through the chapter without adding an unverified interpretation.

    Rashi's commentary

    1. Verse 1

      ואחר הדברים האלה - של בנין הבית:

      ארתחשסתא - הוא דריוש:

    2. Verse 6

      ויתן לו המלך - דריוש:

      כיד ה' אלהיו עליו - כאשר צוה הקב"ה עליו ומקרא מסורס הוא ויתן לו המלך כל בקשתו כיד ה' אלהיו עליו ואמרו רז"ל עזרא הוא מלאכי:

    3. Verse 7

      בשנת שבע - היא שנה אחר תשלום הבית:

      לאתחשסתא - הוא דריוש:

    4. Verse 8

      בחדש החמישי - הוא חדש אב כי באחד לחודש ניסן אותו היום היתה תחלת עלייתם מבבל ובאחד לחדש אב באו לירושלים:

    5. Verse 9

      יסוד המעלה - יסוד תחלת העליה:

      כיד אלהיו - כאשר הצליחו יד הקב"ה שהיתה ידו טובה עליו להצליחו בדרכיו:

    6. Verse 10

      כי עזרא וגו' - ועל כן הלך והצליח בדרכו שהרי עזרא הכין לבבו וגומר נותן טעם לדבריו:

    7. Verse 11

      וזה פרשגן הנשתוון - וזה פתשגן הכתב:

      וחקיו על ישראל - ואת חקיו אשר צוה על ישראל לשמרם:

    8. Verse 12

      ספר דתא - ספר תורה:

      גמיר וכענת - ספיקא היא בידו:

    9. Verse 13

      מני שים טעם - ממני יוצא הרשות כי כל אשר נדבה רוחו אותו מן ישראל מן הכהנים והלוים ללכת לירושלים ילכו עמך:

    10. Verse 14

      כל קבל - בשביל כך מאת המלך ושבעת יועציו רואי פני המלך אתה שלוח:

      ושבעת יעטוהי - ושבע יועציו הם שבעה רואי פני המלך:

      לבקרה על יהוד - כדי לדרוש ולבדוק על היהודים אשר בירושלים אם הם עסוקים בתורתו של הקב"ה אשר בידך:

    11. Verse 15

      ולהיבלה - ולהוליך כסף וזהב של המלך ויועציו אשר התנדב לאלהי ישראל לתקן ביתו אשר משכנו וביתו בירושלים:

    12. Verse 16

      וכל כסף ודהב - וכל נדבת כסף וזהב אשר תמצא במדינת בבל עם שאר נדבת העם והכהנים אשר מתנדבים לביתו של הקב"ה אשר בירושלים תוליך הכל לירושלים:

    13. Verse 17

      כל קבל דנה - ובשביל כך של עבודות המקדש מהרה תקנה בכסף זה בקר ואילים וכבשים וזבחים ומנחות ונסכי' ותקריבם על המזבח של הקב"ה:

    14. Verse 18

      ומה די עלך - ואשר ייטיב לך ולאחיך במותר הכסף והזהב לעשות כרצונו של הקב"ה תעשו:

    15. Verse 19

      ומאניא - וכלים הנתונים לך לעבודתו של הקדוש ברוך הוא שלם לפני הקב"ה בירושלים:

    16. Verse 20

      ושאר חשחות - ושאר צריכות שתצטרך לביתו של הקב"ה לקנות אשר יהיה לך ליתן הדמים תתן מאוצר המלך:

    17. Verse 21

      ומני אנה - וממני אני דריוש המלך יוצא ציווי ורשות לכל הגזברים אשר בעב' הנהר לצד א"י המקבלים מסים שלי מן העובדי כוכבים אשר כל דבר שישאל מכם עזרא הכהן סופר התורה של הקב"ה מהרה יעשה שלא יעכבו את שאלתו עד מאה ככרים של כסף לקנות קרבנות ומאה כורי' חטין למנחות ועד מאה מדות יין לנסכים ומאה (מדות) של שמן לבלול מנחות ומלח לקרבנות כענין שנא' (ויקרא ב׳:י״ג) וכל קרבן מנחתך במלח תמלח:

    18. Verse 22

      די לא כתב - ומלח שאין כתוב בו מדה יתנו ככל הצורך:

    19. Verse 23

      כל די מן טעם - כל אשר יהיה מרשותו של הקב"ה וציוויו יעשה בזריזות בחותם המלך לביתו של הקב"ה:

      אדרזדא - חותם בלשון ערבי:

      די למה להוא - אשר למה יהיה קצף על מלכות המלך ובניו ועל כן יתנו הגזברים כל צרכי הבית:

    20. Verse 24

      ולכום מהודעין - ולכם אנו מודיעים אשר כל הכהנים והלוים המשוררים והשוערים והנתינים שהם חוטבי עצים ושואבי מים למזבח ועובדים בבית זה של הקב"ה לא ישלוט אדם עליהם להשליך עליהם מס וכסף גולגולת אלא יהיו בני חורין מעבודת המלך:

    21. Verse 25

      ואנת עזרא כחכמת אלהיך די בידך - ואתה עזרא כפי חכמת אלהיך אשר בידיך יותר מן השופטים והדיינים שהם דנין כל העם שבעבר הנהר לצד ארץ ישראל עם יודעי התורה:

      ודי לא ידע - והשופט אשר לא ידע לשפוט תודיע לו המשפט לעשותו:

    22. Verse 26

      וכל די לא להוא עבד - וכל אשר לא יהיה עושה דתו של הקב"ה ודת המלך מהרה יעכב הדין והמשפט:

      דינה - הדין יעשה ממנו מן המעכב משפט:

      הן למות - להרג:

      הן לשרושי - אם לעקרו מן העולם אותו ואת זרעו ואת משפחתו, לשרושי דישראצינ"ר בלע"ז:

      הן לענוש נכסין - אם לענשו בממון:

      ולאסורין - או לייסרו בייסורין, עד כאן מכתב האגרת אשר נתן דריוש המלך לעזרא הסופר למען ישאהו לירושלים להראותו אל הכהנים והלוים וגזברי המלך למען יחזיקו לקיים המצות ולעבוד ה' בבית המקדש ולשמור התורה כמשפט:

    23. Verse 27

      ברוך ה' - כך כתב עזרא בספרו כאשר נתן הודאה להקב"ה:

    24. Verse 28

      ויועציו - הם שבעה רואי פני המלך הן שבעה יעטוהי של מעלה:

      כיד ה' אלהי עלי - כאשר היתה עזרתו של הקב"ה עלי וקבצתי מישראל הנשארים בבבל ראשי אבות וגדולים לעלות עמי מבבל:

    Edition: On Your Way. License: Public Domain. Sefaria.

    Malbim's commentary

    1. Verse 1

      זכריה בר עדוא] ובד"ה שם יש ו' דורות יותר שפה קצר במספרם:

    2. Verse 5

      הכהן הראש, הכהן הראשון:

    3. Verse 6

      הוא עזרא, שמעון הצדיק שהיה משיורי כנה"ג אמר על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמ"ח, כי בימי כנסת הגדולה נתבצרו שלשה עמודים אלה על ידי ג' אנשים מסוימים, ע"י זרובבל ויהושע הכ"ג נבנה המקדש ונתבצרה עמוד העבודה, ואחריו יצא עזרא לכונן עמוד התורה, ואחריו נחמיה שבנה חומות העיר ועסק במדיניות לבצר עמוד ג"ח, כמו שיתבאר בספרו, וז"ש שהוא עלה מצד שהוא סופר מהיר בתורת ה' ועלה לכונן עמוד התורה, וזאת בקש מן המלך ונתן לו, כמ"ש מפסוק כ"ה ואילך, ומצד זה היתה יד אלהים טובה עליו בהשגחתו הפרטיית שלא תשתכח תורה מישראל:

    4. Verse 8

      היא שנת השביעית, לדברי חז"ל בר"ה שמנו לו מניסן, יל"פ שמ"ש תחלה בשנת שבע ר"ל באותו יום נכנס בשנה שביעית, ופה אמר שנת השביעית באמצע השנה, אולם בפשוט י"ל שהמלכים בפ"ע מנו שנותיהם מיום ליום, והוא נעשה מלך בשני לירח החמישי, וכשבאו ירושלים באותו יום כלתה שנת השביעית למלך כי למחר התחילו לחשב שנת השמינית:

    5. Verse 9

      יסוד המעלה, אז היתה יסוד תחלת העליה, ולדעת הראב"ע הוא מענין סוד ועצה שאז נתיעצו על העליה, כי הם לא נסעו מנהר אהוא עד י"ב לחדש, [לקמן ח' ל"א]:

    6. Verse 10

      כי עזרא, מבאר מ"ש שבא כיד אלהיו הטובה עליו, ר"ל שנלוה עליו השגחה פרטית לשמרו בדרך ולהביאו אל המקום, וזה היה בזכות התורה [כנ"ל ו'] כי הכין לבבו לג' דברים, א] לדרוש את תורת ה' שדרש וחקר ענינה בעצמו, ב] ולעשות, שלא המדרש הוא העיקר אלא המעשה, ג] וללמד בישראל ללמד לאחרים בין חק בין משפט, וי"ל שכלל בחק מדרשי התורה שבע"פ שנקרא חקי ה' כמ"ש בס' התו"ה בכ"מ:

    7. Verse 11

      וזה פרשגן הנשתון, ר"ל שהמלך נתן לו הפקודה בכתב ולשון פרסי, והועתק ללשון ארמי שמדברים בה במדינת סוריא, ע"פ שרי המלך הממונים ע"ז שהעידו שההעתקה משתוה עם הכתב, שזה פי' מלת נשתון כנ"ל, ספר דברי מצות, מפרש מדוע נקרא סופר, לא מפני מלאכת ספרות לפרנסתו, רק שהיה סופר ומונה דברי מצות ה', שספר אותיות התורה ועשה סייג למסורה, וכן גדר גדרים בהעתקת יתר כתבי הקדש לנקותם מכל סיג, וגם ספר דברי תורה שבעל פה המסורה שזה נכלל במלת חקים כנ"ל: על ישראל, נראה שנמשך למעלה אשר נתן המלך לעזרא על ישראל בעבור ישראל ולצרכם:

    8. Verse 12

      ארתחשסתא, זה נוסח האגרת, שדרך המלכים לחתום שמם בראש מכתביהם - גמיר וכענת, כבר פירשתי שבפקודה היו נזכרים כל האומות שבעבר הנהר, והיה כתוב לעזרא כהנא ספר דתא די אלהא שמיא דיניא ואפרסכיא, וכמו שחשבם למעלה [ד' ט' י'] והסוף הוא ושאר עבר נהרא וכענת, כי הפקודה היתה גם להם לחזק ידו כמ"ש בפסוק כ"א, וכדי לקצר לא כתבו רק ההתחלה לעזרא כהנא, והסוף וכענת ובאמצע כתבו מלת גמיר, שהוא כמו וגו' או וכו', ולמעלה [שם פסוק י"ז] כתב שלם שהוא ג"כ כמו וגומר:

    9. Verse 13

      מני שים טעם, מפני שבפקודה הראשונה שנתן כורש רשות לבני הגולה ללכת לירושלים באר הטעם שהוא כדי לבנות שם את בית ה', וא"כ אחר שנשלם בנין הבית נשלמה הפקודה, ומעתה לא היה רשות להגולים לצאת מארץ שבים בלא רשות מיוחד, לכן נתן רשות מחדש שכל מי מבני ישראל שיתנדב לצאת עמך י"ל רשות ללכת:

    10. Verse 14

      כל קבל, באר טעם הרשיון הזה מפני שאתה שליח מן המלך ושבעה יועציו לשני דברים א] לבקר על היהודים, וזה יהיה בירושלים בדת אלהים אשר בידך, ר"ל שתבקר עליהם בעניני הדת ללמדם את הדת ולחזקו ולהפיץ אור התורה ויראת ה' בקרבם, וא"כ כל מי שירצה להדבק בך ללכת עמך ללמוד תורה ואמונה בעיר הקדש יש לו רשות ללכת:

    11. Verse 15

      ולהיבלה, ב] אתה שליח להוליך לשם כסף וזהב הרבה, וצריך אתה אנשים רבים לשמרך בדרך מן השוללים, ובאר שיוליך שלשה מיני כספים, א] מה שהתנדבו המלך ויועציו:

    12. Verse 16

      ב] וכל כסף וזהב די תהשכח, מה שיתנדבו הגוים מכל המדינה, ג] מה שיתנדבו ישראל, ועז"א עם התנדבות וכו', וזה צריך שמירה יתירה:

    13. Verse 17

      כל קבל, עתה צוה לו מה שיעשה בהמעות שיביא לנדבה, שיקנה קרבנות במהרה ויקריב אותם על המזבח, ובכסף וזהב הנשאר יוכל לעשות מה שמותר לו לעשות ע"פ הדין במותר המעות, כמו שחשב הרמב"ם בהלכות שקלים, אבל הכלים לא יוציא לשום דבר רק ישארו להיות כלי שרת, וימסרם בשלמות לבית אלהים לצרכי עבודה:

    14. Verse 20

      ושאר, מה שצריך לבית אלהים אשר תצטרך ליתן, ינתן מאוצר המלך, ואני נותן פקודה לכל הגזברים שבעבר הנהר שכל מה שישאל עזרא יעשה במהרה בלי עיכוב, עד כסף מאה ככרים וחטים מאה כורים וכו', ומלח די לא כתב מלח ינתן בלא קצבה [כנ"ל ד' י"ד] שהמלח היה ביד המלך בחנם:

    15. Verse 23

      כל אשר מפקודת אלהי השמים יעשה חותם [אדרזדא חותם בלשון ערבי] לבית אלהי השמים, עוד צוה שיעשה חותם שיכתוב עליו שהוא חותם בית אלהים, וכל דבר שיצא מבית ה' יוחתם בחותם ויהיה דינו כפקודה שיצא מאלהי השמים, כמו שדבר הנחתם בטבעת המלך דינו כדבר המלך, וזה תפארת גדולה לבית אלהים שהיא פוקדת בחותם ה' ויש לחותם הזה תוקף ועוז מן המלך, די למה הוא טעם לכל פקודותיו אלא שלא יקצוף אלהים על מלכותו אם לא יזהרו בעבודת ביתו כראוי:

    16. Verse 24

      ולכם מהודעין, היינו להגזברים הממונים על המס יודיע שאין להם כח לקחת שום מס מהעובדים בבהמ"ק:

    17. Verse 25

      ואנת עזרא, עוד נתן תוקף ביד עזרא למנות שופטים שידונו את העם ע"פ דין תורה, ואמר שפטין ודינין היינו שופטים מומחין, ודיינים שאינם מומחין דהיינו שלשה הדיוטות דא"א דלית בהו חד דגמיר, ונגד השופטים אמר לכל יודעי דתי אלהך ר"ל מומחים, ונגד דיינים אמר ודי לא ידע תהודעין שאז ילמדו את הדיין מקצת דינים:

    18. Verse 26

      וכל, וגם נתן להשופטים תוקף לכוף לקיים בין דת אלהים בין דת המלך, ויש כח בידם לעשות דין להעובר על דת ה' ודת המלך, בין למות בין לשרושי לשרש כל המשפחה וכו', בענין שתוקף העונשים ג"כ ניתן בידם:

    19. Verse 27

      ברוך ה', עזרא נותן הודאה לה', אם מצד מה שעשה לפאר בית ה', שנתן בלב המלך להתנדב לבית האלהים, ואם מה שנעשה לו, שנתן הכח בידו לחזק הדת ולהקים שופטים, ועז"א ועלי הטה חסד :

    Edition: Wikisource. License: Public Domain. Sefaria.

    Original text

    וְאַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה בְּמַלְכ֖וּת אַרְתַּחְשַׁ֣סְתְּא מֶֽלֶךְ־פָּרָ֑ס עֶזְרָא֙ בֶּן־שְׂרָיָ֔ה בֶּן־עֲזַרְיָ֖ה בֶּן־חִלְקִיָּֽה׃

    After these events, during the reign of King Artaxerxes of Persia, Ezra son of Seraiah son of Azariah son of Hilkiah

    בֶּן־שַׁלּ֥וּם בֶּן־צָד֖וֹק בֶּן־אֲחִיטֽוּב׃

    son of Shallum son of Zadok son of Ahitub

    בֶּן־אֲמַרְיָ֥ה בֶן־עֲזַרְיָ֖ה בֶּן־מְרָיֽוֹת׃

    son of Amariah son of Azariah son of Meraioth

    בֶּן־זְרַֽחְיָ֥ה בֶן־עֻזִּ֖י בֶּן־בֻּקִּֽי׃

    son of Zerahiah son of Uzzi son of Bukki

    בֶּן־אֲבִישׁ֗וּעַ בֶּן־פִּֽינְחָס֙ בֶּן־אֶלְעָזָ֔ר בֶּן־אַהֲרֹ֥ן הַכֹּהֵ֖ן הָרֹֽאשׁ׃

    son of Abishua son of Phinehas son of Eleazar son of Aaron the chief priest—

    ה֤וּא עֶזְרָא֙ עָלָ֣ה מִבָּבֶ֔ל וְהֽוּא־סֹפֵ֤ר מָהִיר֙ בְּתוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥ן יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּתֶּן־ל֣וֹ הַמֶּ֗לֶךְ כְּיַד־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהָיו֙ עָלָ֔יו כֹּ֖ל בַּקָּשָׁתֽוֹ׃ {פ}

    that Ezra came up from Babylon, a scribe expert in the Teaching of Moses that the E TERNAL God of Israel had given, whose request the king had granted in its entirety, thanks to the benevolence of G OD toward him.

    וַיַּֽעֲל֣וּ מִבְּנֵֽי־יִ֠שְׂרָאֵ֠ל וּמִן־הַכֹּהֲנִ֨ים וְהַלְוִיִּ֜ם וְהַמְשֹׁרְרִ֧ים וְהַשֹּׁעֲרִ֛ים וְהַנְּתִינִ֖ים אֶל־יְרוּשָׁלָ֑͏ִם בִּשְׁנַת־שֶׁ֖בַע לְאַרְתַּחְשַׁ֥סְתְּא הַמֶּֽלֶךְ׃

    (Some of the Israelites, the priests and Levites, the singers, the gatekeepers, and the temple servants set out for Jerusalem in the seventh year of King Artaxerxes,

    וַיָּבֹ֥א יְרוּשָׁלַ֖͏ִם בַּחֹ֣דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֑י הִ֛יא שְׁנַ֥ת הַשְּׁבִיעִ֖ית לַמֶּֽלֶךְ׃

    arriving in Jerusalem in the fifth month in the seventh year of the king.)

    כִּ֗י בְּאֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֔וֹן ה֣וּא יְסֻ֔ד הַֽמַּעֲלָ֖ה מִבָּבֶ֑ל וּבְאֶחָ֞ד לַחֹ֣דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֗י בָּ֚א אֶל־יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם כְּיַד־אֱלֹהָ֖יו הַטּוֹבָ֥ה עָלָֽיו׃

    On the first day of the first month the journey up from Babylon was started, and on the first day of the fifth month he arrived in Jerusalem, thanks to the benevolent care of his God for him.

    כִּ֤י עֶזְרָא֙ הֵכִ֣ין לְבָב֔וֹ לִדְרֹ֛שׁ אֶת־תּוֹרַ֥ת יְהֹוָ֖ה וְלַעֲשֹׂ֑ת וּלְלַמֵּ֥ד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל חֹ֥ק וּמִשְׁפָּֽט׃ {ס}

    For Ezra had dedicated himself to study the Teaching of G OD so as to observe it, and to teach laws and rules to Israel.

    וְזֶ֣ה׀ פַּרְשֶׁ֣גֶן הַֽנִּשְׁתְּוָ֗ן אֲשֶׁ֤ר נָתַן֙ הַמֶּ֣לֶךְ אַרְתַּחְשַׁ֔סְתְּא לְעֶזְרָ֥א הַכֹּהֵ֖ן הַסֹּפֵ֑ר סֹפֵ֞ר דִּבְרֵ֧י מִצְוֺת־יְהֹוָ֛ה וְחֻקָּ֖יו עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ}

    The following is the text of the letter that King Artaxerxes gave Ezra the priest-scribe, a scholar in matters concerning G OD ’s commandments and laws to Israel:

    אַ֨רְתַּחְשַׁ֔סְתְּא מֶ֖לֶךְ מַלְכַיָּ֑א לְעֶזְרָ֣א כָ֠הֲנָ֠א סָפַ֨ר דָּתָ֜א דִּֽי־אֱלָ֧הּ שְׁמַיָּ֛א גְּמִ֖יר וּכְעֶֽנֶת׃

    “Artaxerxes king of kings, to Ezra the priest, scholar in the law of the God of heaven, and so forth. And now,

    מִנִּי֮ שִׂ֣ים טְעֵם֒ דִּ֣י כׇל־מִתְנַדַּ֣ב בְּמַלְכוּתִי֩ מִן־עַמָּ֨א יִשְׂרָאֵ֜ל וְכָהֲנ֣וֹהִי וְלֵוָיֵ֗א לִמְהָ֧ךְ לִֽירוּשְׁלֶ֛ם עִמָּ֖ךְ יְהָֽךְ׃

    I hereby issue an order that anyone in my kingdom who is of the people of Israel and its priests and Levites who feels impelled to go to Jerusalem may go with you.

    כׇּל־קֳבֵ֗ל דִּי֩ מִן־קֳדָ֨ם מַלְכָּ֜א וְשִׁבְעַ֤ת יָעֲטֹ֙הִי֙ שְׁלִ֔יחַ לְבַקָּרָ֥ה עַל־יְה֖וּד וְלִֽירוּשְׁלֶ֑ם בְּדָ֥ת אֱלָהָ֖ךְ דִּ֥י בִידָֽךְ׃

    For you are commissioned by the king and his seven advisers to regulate Judah and Jerusalem according to the law of your God, which is in your care,

    וּלְהֵיבָלָ֖ה כְּסַ֣ף וּדְהַ֑ב דִּֽי־מַלְכָּ֣א וְיָעֲט֗וֹהִי הִתְנַדַּ֙בוּ֙ לֶאֱלָ֣הּ יִשְׂרָאֵ֔ל דִּ֥י בִֽירוּשְׁלֶ֖ם מִשְׁכְּנֵֽהּ׃

    and to bring the freewill offering of silver and gold that the king and his advisers made to the God of Israel, whose dwelling is in Jerusalem,

    וְכֹל֙ כְּסַ֣ף וּדְהַ֔ב דִּ֣י תְהַשְׁכַּ֔ח בְּכֹ֖ל מְדִינַ֣ת בָּבֶ֑ל עִם֩ הִתְנַדָּב֨וּת עַמָּ֤א וְכָֽהֲנַיָּא֙ מִֽתְנַדְּבִ֔ין לְבֵ֥ית אֱלָהֲהֹ֖ם דִּ֥י בִירוּשְׁלֶֽם׃

    and whatever silver and gold that you find throughout the province of Babylon, together with the freewill offerings that the people and the priests will give for the House of their God, which is in Jerusalem.

    כׇּל־קֳבֵ֣ל דְּנָה֩ אׇסְפַּ֨רְנָא תִקְנֵ֜א בְּכַסְפָּ֣א דְנָ֗ה תּוֹרִ֤ין׀דִּכְרִין֙ אִמְּרִ֔ין וּמִנְחָתְה֖וֹן וְנִסְכֵּיה֑וֹן וּתְקָרֵ֣ב הִמּ֔וֹ עַֽל־מַדְבְּחָ֔ה דִּ֛י בֵּ֥ית אֱלָהֲכֹ֖ם דִּ֥י בִירוּשְׁלֶֽם׃

    You shall, therefore, with dispatch acquire with this money bulls, rams, and lambs, with their grain offerings and libations, and offer them on the altar of the House of your God in Jerusalem.

    וּמָ֣ה דִי֩ (עליך) [עֲלָ֨ךְ] וְעַל־[אֶחָ֜ךְ] (אחיך) יֵיטַ֗ב בִּשְׁאָ֛ר כַּסְפָּ֥א וְדַהֲבָ֖ה לְמֶעְבַּ֑ד כִּרְע֥וּת אֱלָהֲכֹ֖ם תַּעַבְדֽוּן׃

    And whatever you wish to do with the leftover silver and gold, you and your kinsmen may do, in accord with the will of your God.

    וּמָֽאנַיָּא֙ דִּֽי־מִתְיַהֲבִ֣ין לָ֔ךְ לְפׇלְחָ֖ן בֵּ֣ית אֱלָהָ֑ךְ הַשְׁלֵ֕ם קֳדָ֖ם אֱלָ֥הּ יְרוּשְׁלֶֽם׃

    The vessels for the service of the House of your God that are given to you, deliver to God in Jerusalem,

    וּשְׁאָ֗ר חַשְׁחוּת֙ בֵּ֣ית אֱלָהָ֔ךְ דִּ֥י יִפֶּל־לָ֖ךְ לְמִנְתַּ֑ן תִּנְתֵּ֕ן מִן־בֵּ֖ית גִּנְזֵ֥י מַלְכָּֽא׃

    and any other needs of the House of your God that it falls to you to supply, do so from the royal treasury.

    וּ֠מִנִּ֠י אֲנָ֞ה אַרְתַּחְשַׁ֤סְתְּא מַלְכָּא֙ שִׂ֣ים טְעֵ֔ם לְכֹל֙ גִּזַּֽבְרַיָּ֔א דִּ֖י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֑ה דִּ֣י כׇל־דִּ֣י יִ֠שְׁאֲלֶנְכ֠וֹן עֶזְרָ֨א כָהֲנָ֜א סָפַ֤ר דָּתָא֙ דִּֽי־אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א אׇסְפַּ֖רְנָא יִתְעֲבִֽד׃

    I, King Artaxerxes, for my part, hereby issue an order to all the treasurers in the province of Beyond the River that whatever request Ezra the priest, scholar in the law of the God of Heaven, makes of you is to be fulfilled with dispatch

    עַד־כְּסַף֮ כַּכְּרִ֣ין מְאָה֒ וְעַד־חִנְטִין֙ כּוֹרִ֣ין מְאָ֔ה וְעַד־חֲמַר֙ בַּתִּ֣ין מְאָ֔ה וְעַד־בַּתִּ֥ין מְשַׁ֖ח מְאָ֑ה וּמְלַ֖ח דִּי־לָ֥א כְתָֽב׃

    up to the sum of one hundred talents of silver, one hundred kor s of wheat, one hundred bath s of wine, one hundred bath s of oil, and salt without limit.

    כׇּל־דִּ֗י מִן־טַ֙עַם֙ אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א יִתְעֲבֵד֙ אַדְרַזְדָּ֔א לְבֵ֖ית אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֑א דִּֽי־לְמָ֤ה לֶֽהֱוֵא֙ קְצַ֔ף עַל־מַלְכ֥וּת מַלְכָּ֖א וּבְנֽוֹהִי׃

    Whatever is by order of the God of Heaven must be carried out diligently for the House of the God of Heaven, else wrath will come upon the king and his sons.

    וּלְכֹ֣ם מְהוֹדְעִ֗ין דִּ֣י כׇל־כָּהֲנַיָּ֣א וְ֠לֵוָיֵ֠א זַמָּ֨רַיָּ֤א תָרָֽעַיָּא֙ נְתִ֣ינַיָּ֔א וּפָ֣לְחֵ֔י בֵּ֖ית אֱלָהָ֣א דְנָ֑ה מִנְדָּ֤ה בְלוֹ֙ וַהֲלָ֔ךְ לָ֥א שַׁלִּ֖יט לְמִרְמֵ֥א עֲלֵיהֹֽם׃ {פ}

    We further advise you that it is not permissible to impose tribute, poll tax, or land tax on any priest, Levite, singer, gatekeeper, temple servant, or other servant of this House of God.

    וְאַ֣נְתְּ עֶזְרָ֗א כְּחׇכְמַ֨ת אֱלָהָ֤ךְ דִּֽי־בִידָךְ֙ מֶ֣נִּי שָׁפְטִ֞ין וְדַיָּנִ֗ין דִּי־לֶהֱוֺ֤ן (דאנין) [דָּאיְנִין֙] לְכׇל־עַמָּא֙ דִּ֚י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֔ה לְכׇל־יָדְעֵ֖י דָּתֵ֣י אֱלָהָ֑ךְ וְדִ֧י לָ֦א יָדַ֖ע תְּהוֹדְעֽוּן׃

    And you, Ezra, by the divine wisdom you possess, appoint magistrates and judges to judge all the people in the province of Beyond the River who know the laws of your God, and to teach those who do not know them.

    וְכׇל־דִּי־לָא֩ לֶהֱוֵ֨א עָבֵ֜ד דָּתָ֣א דִֽי־אֱלָהָ֗ךְ וְדָתָא֙ דִּ֣י מַלְכָּ֔א אׇסְפַּ֕רְנָא דִּינָ֕ה לֶהֱוֵ֥א מִתְעֲבֵ֖ד מִנֵּ֑הּ הֵ֤ן לְמוֹת֙ הֵ֣ן (לשרשו) [לִשְׁרֹשִׁ֔י] הֵן־לַעֲנָ֥שׁ נִכְסִ֖ין וְלֶאֱסוּרִֽין׃ {פ}

    Let anyone who does not obey the law of your God and the law of the king be punished with dispatch, whether by death, corporal punishment, confiscation of possessions, or imprisonment.”

    בָּר֥וּךְ יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵ֑ינוּ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן כָּזֹאת֙ בְּלֵ֣ב הַמֶּ֔לֶךְ לְפָאֵ֕ר אֶת־בֵּ֥ית יְהֹוָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃

    Blessed is the E TERNAL God of our ancestors, who put it into the mind of the king to glorify the House of G OD in Jerusalem,

    וְעָלַ֣י הִטָּה־חֶ֗סֶד לִפְנֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְיֽוֹעֲצָ֔יו וּלְכׇל־שָׂרֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ הַגִּבֹּרִ֑ים וַאֲנִ֣י הִתְחַזַּ֗קְתִּי כְּיַד־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהַי֙ עָלַ֔י וָאֶקְבְּצָ֧ה מִיִּשְׂרָאֵ֛ל רָאשִׁ֖ים לַעֲל֥וֹת עִמִּֽי׃ {פ}

    and who inclined the king and his counselors and the king’s military officers to be favorably disposed toward me. For my part, thanks to G OD ’s care for me, I summoned up courage and assembled leaders in Israel to go with me.

    English translation: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition · CC-BY-NC