Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 48

<b>דיני טריפות בקיבה ובכרס. ובו י"ב סעיפים:</b><br> קיבה (קיבה הוא כיס שבמעי הבהמה שהמאכל נכנס לכרס ובסוף הכרס שקורין פאנץ עשוי ככובע וקרוי בית הכוסות והמאכל נכנס מבית הכוסות להמסס ומהמסס לקיבה ומהקיבה לדקין) שניקבה טריפה ואם החלב שעל היתר סותם הנקב כשרה אבל שעל הקשת אינו סותם:

Des lésions de la caillette et du rumen Si la caillette est perforée, l’animal est immangeable. L’appendice graisseux antérieur de la caillette sert, en cas de perforation, d'obturateur, mais non pas l’appendice postérieur.

כרס שניקב טריפה ואין לו דבר שיסתום אותו שהרי החלב שעליו אסור: הגה תולעים שנמצאו בכרס כשר דמן הפרש הן גדילים או הבהמה אכלה אותן. (ש"ד סימן מ"ז):

La perforation du rumen rend l’animal immangeable, attendu que cette partie de l'estomac est dépourvue d'un obturateur, la graisse qui l'entoure étant défendue. G LOSE : L’animal est mangeable si l'on trouve des vers dans le rumen, car on suppose que les vers se sont formés dans le chyme, ou qu'ils ont été absorbés par l’animal.

בשר החופה את רוב הכרס והוא המקום מן הבטן שאם יקרע יצא הכרס אם נקרע בשר זה טריפה אע"פ שלא הגיע קרע זה לכרס עד שנראית אלא כיון שנקרע רוב עובי הבשר הזה או ניטל טריפה וכמה שיעור הקרע הזה בארכו אורך טפח ואם היתה בהמה קטנה ונקרע רוב אורך הבשר החופה את הכרס אע"פ שאין באורך הקרע טפח טריפה הואיל ונקרע רובה:

Lorsque la partie de la paroi abdominale qui maintient le rumen a été déchirée, l’animal est immangeable, alors même que l’entaille n’atteint que la plupart de l’épaisseur de la paroi. Il en est de même lorsque cette partie de la paroi a été emportée. Pour que l’animal devienne immangeable, il faut que l’entaille ait la longueur de quatre travers de doigt. Un animal du petit bétail devient immangeable lorsque l’entaille embrasse la plupart de la partie de la paroi qui maintient le rumen, alors même qu’elle ne mesure pas quatre travers de doigt.

אם נקדר הבשר הזה בעיגול או באורך אם היה יתר מכסלע והוא כדי שיכנס בו ג' גרעיני תמרה זו בצד זו בדוחק אם יש בה אוכל הנשאר סביבותיה כשאוכלים אותה או בריוח כשאין בהם שום אוכל כלל הרי זה טריפה שאם ימתח קרע זה יעמוד על טפח:

Lorsque la partie mentionnée de la paroi a subi un retranchement de forme ronde ou oblongue, l’animal est immangeable si le retranchement présente une plus grande étendue que la valeur d'un « selà », ce qui équivaut à une ouverture dans laquelle trois grains de datte peuvent être introduits difficilement, s’ils sont encore revêtus d'une partie de la pulpe, et facilement, s'ils en sont dépourvus; car un retranchement de cette dimension constituerait une déchirure de la longueur de quatre travers de doigt si l’on transformait la forme ronde de l'ouverture en forme oblongue.

אם נתמסמס בשר זה עד שהרופא גוררו חשוב כניטל: הגה ואין אנו בקיאין בבשר שהרופא גוררו ולכן כל מקום שנשתנה מראית הבשר דינו כניטל (מרדכי וב"י בשם הגהות מיימוני):

Si la partie mentionnée de la paroi est pourrie, semblable aux chairs que les chirurgiens extirpent ordinairement, elle est considérée comme totalement absente. G LOSE : Nous ignorons le degré de pourriture des chairs qu'extirpent les chirurgiens; aussi considérons-nous comme absente toute chair décolorée.

מחט שנמצא בחלל הקיבה או הכרס דינו כמחט שנמצא בבית הכוסות:

La présence d’une aiguille dans la cavité du feuillet ou du rumen est assimilée par la loi à la présence d’une aiguille dans la caillette.

המסס ובית הכוסות דבוקין זה בזה ואם נקבו במקום חבורן אפילו הנקב מפולש מזה לזה כשרה ואם הנקב בשאר צדדים שאינם דבוקים יחד אם הנקב מפולש מעבר אל עבר טריפה ואם לאו כשירה בין בהמסס בין בבית הכוסות: הגה ויש אוסרין בהמסס אפילו בלא נקב מפולש (טור בשם רש"י וא"ו הארוך ות"ה סימן קס"ה) והכי נהוג אם לא במקום הפסד מרובה שאז יש לסמוך אמכשירין:

Le feuillet et le réseau sont attachés l’un à l’autre. Une perforation sur leurs faces latérales par lesquelles ces deux portions de l'intestin se répondent entre elles, ne rend pas l’animal immangeable, alors même qu'elle est de part en part; lorsque la perforation se trouve sur l’autre face des parois, soit celles du feuillet, soit celles du réseau, l’animal est immangeable si elle est de part en part, et mangeable s'il en est autrement. G LOSE : D'aucuns déclarent l’animal immangeable en cas de perforation de la paroi du feuillet, alors même qu’elle n’est pas de part en part. Tel est, en effet, l'usage, à moins qu’il ne s'agisse d’un cas de grande perte.

אם נמצא באחד מהם תחובה מחט או קוץ ולא ניקב מעבר אל עבר הופכין אותו ובודקין אותו מבחוץ אם נמצא עליו קורט דם בידוע שניקב כולו וטריפה ואם לאו כשרה (תוס' והג"מיי פ"ו בשם סמ"ג וכל הפוסקים) (אפילו לא נשאר רק מעט מעור החיצון שלא ניקב) (עיין ס"ק כ"א) והוא שלא מלחו ולא הדיחו ואפילו ראש העב שלו לצד חוץ: הגה ויש מקילין להתיר אם לא ניקב מעבר לעבר והודח ונמלח או שנאבד ולא בדק מבחוץ אם היה עליו קורט דם (כך משמע בהגהות סמ"ק ורמב"ם ורא"ש דלקמן וע"פ) ויש לסמוך עלייהו במקום הפסד מרובה: ואם עבר המחט מעבר אל עבר ועודנו תחוב בו בודקים אותו אם נמצא קורט דם סביב המחט (וכל שכן עליו) (מרדכי ופוסקים והוא ש"ס ערוך פא"ט דף נ"א וכתובות דף ע"ו) בידוע שקודם שחיטה ניקב כולו וטריפה ואם לאו אחר שחיטה דחק ועבר וכשרה אם לא מלחו ולא הדיחו דכיון שהמחט עודנו שם אילו עבר מחיים היה הדם סביבו אבל כשאין המחט לפנינו אסו' כשניקב כולו אפי' אין בו קורט דם: הגה כל מקום שצריך בדיקה אם לא בדקוהו כגון שנאבד או לקחו המחט משם טריפה דהוי כאילו הדיחו ומלחו (רשב"א סימן תש"ס) יש אומרים דבזמן הזה דאין אנו בקיאין בבדיקות יש להטריף אם נקבה המחט משני צדדין אפילו לא נמצא קורט דם ולא חלודה דאין אנו סומכין בזה על בדיקתנו מאחר דניקב משני צדדין (א"ז ואו"ה) והכי נהוג. מחט או קוץ הנמצאים בהמסס ובית הכוסות בחללו ולא נתחב בהן כלל כשר בכל ענין ואין צריך שום בדיקה (הגהות מיימוני) ויש מקילין דאפי' בניקב המחט מצד אחד אין צריך לבדוק מבחוץ אם יש עליו קורט דם (רמב"ם והרא"ש) ויש לסמוך עלייהו אם הוא הפסד מרובה וא"א לבדוק כגון שנמלח או הודח או נאבד:

Lorsqu'une aiguille ou une épine est enfoncée dans la paroi d’une des portions intestinales mentionnées, sans en atteindre la cavité, on retourne la paroi: si on trouve sur l'envers une goutte de sang, on en conclut que l'aiguille a percé la paroi de part en part, donc l’animal est immangeable; si non, l’animal est mangeable. G LOSE : Alors même qu'il ne s’en faut que de très peu pour que la perforation soit de part en part. Pourvu que l'intestin n’ait été salé ou lavé avant l'inspection mentionnée. Il en est de même lorsque l'aiguille a la tête tournée du côté de la cavité abdominale. G LOSE : D'aucuns déclarent l’animal mangeable, lorsque l'intestin, dont la paroi n’est pas perforée de part en part, a été salé, lavé ou perdu avant l'inspection mentionnée. On peut se baser sur cette opinion en cas de grande perte. Si l'aiguille, qui a traversé la paroi de part en part, y est encore fixée, l'animal est immangeable. Si l’on trouve une goutte de sang autour de l'aiguille G LOSE : et à plus forte raison si on la trouve sur l'aiguille même , car il est certain qu’elle a perforé la paroi quand l'animal vivait encore; si non, on en conclut que la perforation s’est produite après et l'animal est mangeable, à condition que l'intestin n’ait été ni salé, ni lavé avant l'inspection. Mais lorsque l'aiguille n’est plus fixée à la paroi, l'animal est immangeable si la perforation est de part en part, alors même qu'on n’y trouve aucune goutte de sang. G LOSE : Dans le cas où une inspection est nécessaire, l'animal devient immangeable si l'intestin a été perdu ou si l'aiguille en a été extraite, attendu qu'en pareil cas l'inspection devient aussi impossible que dans le cas où l'intestin a été préalablement lavé et salé. D’aucuns opinent que de nos jours, où nous ne sommes pas assez expérimentés pour procéder à des examens en cas d'anomalies, il faut déclarer l’animal immangeable si la perforation est de part en part, alors même qu'il n'y a aucune goutte de sang et alors même que l'aiguille n’est pas rouillée. Si l'aiguille trouvée dans la cavité du feuillet ou du réseau n’est nullement enfoncée dans la paroi, l’animal est mangeable sans nul examen préalable. D'aucuns opinent que l'examen est superflu même quand l'aiguille est enfoncée dans la paroi, pourvu qu'elle ne l'ait perforée de part en part. On peut se baser sur cette opinion en cas de grande perte et d’impossibilité d'examen, par exemple quand l'intestin a été salé, lavé ou perdu avant l'inspection.

אם נמצא עלי' חלודה דינה כנמצא עלי' קורט דם: הגה וכן אם נמצא חלודה מבחוץ נגד המחט אם ניקב מצד אחד טריפה כאילו נמצא שם קורט דם (בית יוסף):

Si l’on trouve de la rouille sur l'aiguille, c’est comme si on y trouvait une goutte de sang. G LOSE : De même si l’on trouve de la rouille en face de l'aiguille, alors même que la perforation n’est pas de part en part, l’animal est immangeable, comme si l’on y avait trouvé une goutte de sang.

זה שאמרנו מצד אחד כשרה היינו מבפנים כלפי הרעי דאי צד שבחוץ כלפי חלל הגוף אפי' לא ניקב כלל אלא שנמצא מחט בחלל הגוף טריפה:

Il n’est question ici que du cas où l'aiguille est enfoncée dans la paroi du côté du chyme; mais si c'est du côté extérieur de la membrane, l’animal est immangeable alors même que la perforation n'est pas de part en part, attendu que la simple présence d'une aiguille dans la cavité abdominale rend déjà l’animal immangeable.

מחט שנמצאת בקורקבן וכולה נבלעת בעובי בשרו ונשאר בחצי אצבע מצד הכיס גם מצד החוץ שלא היתה המחט אוכלת ולא היה ניכר שום נקב לא לצד פנים ולא לצד חוץ תולין להקל: הגה דהמחט בא מבפנים והוי כניקב מצד אחד ואם אין עליו קורט דם מבחוץ כשר (רשב"א) ויש מחמירין ואוסרין אפילו בכי האי גוונא (הגהות ש"ד בשם מהר"ם וא"ו הארוך) ויש לחוש לדבריהם אם לא בהפסד מרובה:

Lorsqu'on trouve une aiguille entièrement enfoncée dans l'épaisseur du gésier, de manière que la paroi musculeuse qui la renferme est intacte et de son côté extérieur sur un espace d'un demi-travers de doigt, et du côté de la membrane intérieure sur un espace égal, on incline à la modération. G LOSE : C'est-à-dire qu'on suppose que l'aiguille est entrée dans la paroi du côté de la cavité du gésier; aussi l’animal est-il mangeable, si on n'y trouve aucune goutte de sang. D'aucuns déclarent l’animal immangeable même en pareil cas. Il faut tenir compte de cette opinion, à moins qu'il ne s'agisse d'une grande perte.

קטן שמצא מחט תחוב בכרס יש להחמיר ולאסור על פיו אם הוא חריף לידע ולכוין בדברים אלו:

Lorsqu'un enfant prétend avoir trouvé une aiguille enfoncée dans la paroi du rumen, il faut déclarer l’animal immangeable et ajouter foi au témoignage de l'enfant, si celui-ci est assez éveillé pour faire des observations exactes.