Talmud Builders

    Commentary page

    Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 274

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Shulchan Arukh · source analysis

    Yoreh De'ah Siman 274

    Yoreh De'ah Siman 274 is a source-text unit from the Shulchan Arukh with 7 seifim. Its reading map separates the practical rule, its conditions and the points that need comparison with the surrounding text.

    What to track

    Read each seif as a separate step. Identify the action, the condition that limits it and any distinction between cases before moving to the next seif.

    Study lens

    Look for rabbinic statements and attributed teachings, a turn toward a more precise resolution. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.

    • rabbinic statements and attributed teachings
    • a turn toward a more precise resolution

    A unit-by-unit map of all 7 seifim on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact seif.

    1. Seif 127 words

      Opens “שצריך לכתוב אותה לשמה ודין תיקון האותיות…”

    2. Seif 221 words

      Opens “צריך שיהיה לפניו ספר אחר שיעתיק ממנו…”

    3. Seif 314 words

      Opens “יכתוב כתיבה נאה ומיושרת תמה ואם כתב…”

    4. Seif 463 words

      Opens “צריך שכל אות תהא מוקפת גויל מארבע…”

      Named: רב שתי, רבה.

    5. Seif 542 words

      Opens “צריך שלא תפסל צורת שום אות עד…”

    6. Seif 614 words

      Opens “צריך ליזהר בתיקון האותיות ובזיונן כמו שנתבאר…”

    7. Seif 750 words

      Opens “ספר המנוקד פסול ואפילו הסירו ממנו הניקוד…”

      Named: רב בו.

    Original text

    <b>שצריך לכתוב אותה לשמה ודין תיקון האותיות וזיונן. ובו ז' סעיפים:</b><br>צריך שיאמר הסופר כשיתחיל לכתוב ספר זה אני כותב לשם קדושת ספר תורה ומספיק לכל הספר:

    צריך שיהיה לפניו ספר אחר שיעתיק ממנו שאסור לכתוב אות אחת שלא מן הכתב וצריך שיקרא כל תיבה בפיו קודם שיכתבנה:

    יכתוב כתיבה נאה ומיושרת תמה ואם כתב אל"ף למ"ד ביחד כזה ﭏ אינו כשר:

    צריך שכל אות תהא מוקפת גויל מארבע רוחותיה שלא תדבק אות בחברתה אלא יהא ביניהם כחוט השערה ולא יהיו מופרדות הרבה זו מזו כדי שלא תהא תיבה אחת נראית כשתים ויהיה בין תיבה לתיבה כמלא אות קטנה ולא יקרבם ביותר שלא יהיו שתי תיבות נראות כאחת ואם שנה שהרחיק בין האותיות עד שהתיבה נראית כשתים או שקירב שתי תיבות עד שנראות כאחת פסול:

    צריך שלא תפסל צורת שום אות עד שאינה נקראת או דומה לאות אחרת בין בעיקר הכתיבה בין בקרע בין בנקב שניקב בה בין בטשטוש: (ויכול ליטול דיו מן אות הכתוב כשצריך לדיו (הגהות מיימוני פ"ב) או שרוצה לגלול הספר) (הרא"ש כלל ג'):

    צריך ליזהר בתיקון האותיות ובזיונן כמו שנתבאר באורך בהלכות תפילין סימן ל"ב וסימן ל"ו:

    ספר המנוקד פסול ואפילו הסירו ממנו הניקוד וכן ספר שיש בו פיסוק פסוקים פסול: הגה ודוקא שעשה הפסק בדיו אבל אם הניח אויר בין הפסוקים כל שאין בו שיעור פרשה כשרה (תשובת ריב"ש) וספר תורה שעירב בו האותיות כמו בגט אינה פסולה אבל לכתחלה אין לעשות כן (שם סימן קמ"ו):