Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 252

<b>דין פדיון שבויים וכיצד פודין אותם. ובו י"ב סעיפים:</b><br>פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן ואין מצוה גדולה כפדיון שבויים הילכך לכל דבר מצוה שגבו מעות בשבילו יכולים לשנותן לפדיון שבויים ואפי' אם גבו לצורך בנין ב"ה ואפי' אם קנו העצים והאבנים והקצום לצורך הבנין שאסור למכרם בשביל מצוה אחרת מותר למכרם לצורך פדיון שבויים אבל אם בנאוהו כבר לא ימכרו אותו (ומ"מ הנודר סלע לצדקה אין פדיון שבויים בכלל ואין לפדות בסלע זו רק מדעת בני העיר (מהרי"ק שורש ז') כדלקמן סי' רנ"ו סעיף ד'):

Ransoming captives comes before feeding or clothing the poor. There is no act of charity more meritorious than ransoming captives; therefore, money collected for any worthy purpose whatsoever may be used as ransom, even if originally collected for the erection of a Synagogue. And further: even if the building materials have already been bought and the beams squared (which makes it a grave offense to sell them for any other purpose) nevertheless, it is permitted to sell them to raise a ransom. However, if the structure is already erected it should not be sold. (Still, if one donates a Sela to Charity without specification, ransoming is not to be understood in the general term of charity, and the Sela should not be used for this purpose without the knowledge of the members of the community.)

המעלים עיניו מפדיון שבויים עובר על לא תאמץ את לבבך ועל לא תקפוץ את ידך ועל לא תעמוד על דם רעך ועל לא ירדנו בפרך לעיניך ובטל מצות פתוח תפתח את ידך לו ומצות וחי אחיך עמך ואהבת לרעך כמוך והצל לקוחים למות והרבה דברים כאלו:

He who shuts his eyes against the ransoming of captives transgresses the negative precepts, "Thou shalt not harden thy heart", and, "[Thou shalt not] shut thy hand"; also this, "Neither shalt thou stand against the blood of thy neighbor", and this, "He shall not rule with rigor over him in thy sight"; and he neglects the positive precepts, "Thou shalt surely open thy hand unto him", and, "that thy brother may live with thee," and, "Thou shalt love thy neighbor as thyself" and, "Deliver them that are carried away unto death."

כל רגע שמאחר לפדות השבויים היכא דאפשר להקדים הוי כאילו שופך דמים:

Every moment that one delays unnecessarily the ransoming of a captive, it is as if he were to shed blood.

אין פודין השבויים יותר מכדי דמיהם מפני תיקון העולם שלא יהיו האויבים מוסרים עצמם עליהם לשבותם אבל אדם יכול לפדות את עצמו בכל מה שירצה וכן לת"ח או אפי' אינו ת"ח אלא שהוא תלמיד חריף ואפשר שיהיה אדם גדול פודים אותו בדמים מרובים (ואם אשתו כאחר דמי או לא עיין בטור אבן העזר סי' ע"ח):

Captives are not to be ransomed at an unreasonable cost, for the safety of society; otherwise, the enemies would exert every effort to capture victims. But a man may ransom himself at any price. So also, a scholar should be ransomed at a greater price, or even a student who gives promise of becoming a great scholar. (As to whether one's wife is considered "another" or "one's self," see Eben Ha-Ezer, 78.)

אין מבריחין השבויים מפני תיקון העולם שלא יהיו האויבים מכבידים עולם עליהם ומרבים בשמירתם:

Captives should not be aided to escape, for the sake of public safety; lest the enemies treat the captives with greater severity and confine them under closer custody.

מי שמכר עצמו לעובד כוכבים או שלוה מהם ושבו אותו בהלואתו פעם ראשונה ושניה פודים אותו ושלישית אין פודים אותו אבל פודים את הבנים לאחר מיתת אביהם ואם בקשו להרגו פודין אותו מיד אפילו אחר כמה פעמים (ושבוי שהמיר אפי' למצוה אחת כגון אוכל נבילות להכעיס אסור לפדותו (טור) וע"ל ריש סי' רנ"א):

He who sells himself to heathens, or who borrowed from them and is held by them for non-payment, should be ransomed the first time and the second time, but not if it happens a third time. But his children should be ransomed after the father's death. However, if his life is in danger, he must be ransomed immediately, no matter how many times it has happened before. (But one who is an apostate with regard to even one precept, as, for instance, if he eats meat not slaughtered according to ritual in a spirit of defiance, it is forbidden to ransom him.) (See Art. 251.)

עבד שנשבה הואיל וטבל לשם עבדות וקבל עליו מצות פודים אותו כישראל שנשבה:

A slave who is made captive, is ransomed like a captive Israelite, since he is regarded as a free-man after he takes the required ritual bath and assumes the obligations of certain Jewish laws.

פודים האשה קודם האיש ואם רגילין במשכב זכור פודים האיש קודם (הגהת מרדכי) (ואם שניהם רוצים לטבוע בנהר הצלת האיש קודם) (ב"י סי' רנ"א וכן משמע סוף הוריות):

A woman is redeemed before a man; but where pederasty is common, the man is given precedence. (If both are willing to drown, the man is rescued first.)

הוא ואביו ורבו בשבי הוא קודם לרבו ורבו קודם לאביו אמו קודמת לכולם (וע"ל סי' רמ"ב סעיף ל"ד):

If he and his father and his teacher are captives, he himself comes before his teacher; and his teacher before his father; but his mother comes before all.

אם איש ואשתו שבויים אשתו קודמת לו ובית דין יורדין לנכסיו ופודים אותה ואפי' עומד וצווח אל תפדוה מנכסי אין שומעין לו:

If a man and his wife are captured, the wife is ransomed first, and Court may seize his property to ransom her; and even if he protests, "Do not ransom her with my property," no attention is paid to him.

מי שנשבה ויש לו נכסים ואינו רוצה לפדות עצמו פודים אותו בעל כרחו:

If a captive has property but does not wish to ransom himself, his ransom is paid against his will.

האב חייב לפדות את הבן אי אית ליה לאב ולית ליה לבן: הגה וה"ה קרוב אחר קרוב קרוב קודם דלא כל הימנו שיעשירו עצמם ויטילו קרוביהם על הצבור (מרדכי פ' השוכר) הפודה חבירו מן השביה חייב לשלם לו אם אית ליה לשלם ולא אמרינן דהוא מבריח ארי מנכסי חבירו (מרדכי פ' הכונס ופ' דייני גזירות ות' מהרי"ו סי' קמ"ח קמ"ט וב"י בשם מ"כ) וצריך לשלם לו מיד ולא יוכל למימר אני ציית לך דין ואם אית ליה אח"כ טענה עליו יתבענו לדין דבלא זה אין אדם פודה את חבירו (מהרי"ו סי' קמ"ט וכ"כ הב"י):

A father is obliged to ransom his son, if the father has the means and the son has not.