Commentary page
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 241
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerYoreh De'ah Siman 241
Yoreh De'ah Siman 241 is a source-text unit from the Shulchan Arukh with 9 seifim. Its reading map separates the practical rule, its conditions and the points that need comparison with the surrounding text.
What to track
Read each seif as a separate step. Identify the action, the condition that limits it and any distinction between cases before moving to the next seif.
Study lens
Look for rabbinic statements and attributed teachings, a turn toward a more precise resolution. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.
- rabbinic statements and attributed teachings
- a turn toward a more precise resolution
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 9 seifim on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact seif.
- Seif 176 words
Opens “דיני מכה ומקלל אביו ואמו. ובו ט'…”
- Seif 219 words
Opens “הכהו על אזנו וחרשו חייב מיתה שא"א…”
- Seif 361 words
Opens “היה קוץ תחוב לאביו לא יוציאנו שמא…”
- Seif 433 words
Opens “היו אביו ואמו רשעים גמורים ועוברי עבירה…”
- Seif 536 words
Opens “עבר אביו או אמו עבירה שלוקים עליה…”
- Seif 658 words
Opens “כל המבזה אביו ואמו אפי' בדברים אפי'…”
- Seif 742 words
Opens “שתוקי (פירוש שתוק לקרוא את אביו בשם…”
- Seif 823 words
Opens “בנו מהשפחה או מהכותית אינו חייב לא…”
- Seif 929 words
Opens “גר אסור לקלל אביו העובד כוכבים ולהכותו…”
Original text
<b>דיני מכה ומקלל אביו ואמו. ובו ט' סעיפים:</b><br>המקלל אביו או אמו אפילו לאחר מיתתן חייב סקילה אם הוא בעדים והתראה אחד האיש ואחד האשה שקללו במה דברים אמורים שקללום בשם מהשמות המיוחדים אבל קללם בכינוי אינו חייב אלא בלאו כמו המקלל אחד מישראל: הגה וכן המכה אביו או אמו בחייהם בין איש בין אשה חייבים חנק ודוקא אם עשו בהם חבורה אבל אם לא עשו חבורה אינו אלא בלאו כמו מי שמכה אחד מישראל (טור):
הכהו על אזנו וחרשו חייב מיתה שא"א שיעשה חרש בלא חבורה דטיפת דם יוצא מבפנים באוזן ועל זה נתחרש:
היה קוץ תחוב לאביו לא יוציאנו שמא יבא לעשות בו חבורה וכן אם הוא מקיז דם או רופא לא יקיז דם לאביו ולא יחתוך לו אבר אף על פי שמכוין לרפואה: הגה בד"א בשיש שם אחר לעשות אבל אם אין שם אחר לעשות והוא מצטער הרי הוא מקיזו וחותך לו כפי מה שירשוהו לעשות (גם זה בטור ורמב"ם פ"ה מה' ממרים):
היו אביו ואמו רשעים גמורים ועוברי עבירה אפי' נגמר דינם להריגה ויוצאים ליהרג אסור לו להכותם ולקללם ואם הכה אותם או קללם פטור ואם עשו תשובה ה"ז חייב ונהרג עליהם אע"פ שיוצאים ליהרג:
עבר אביו או אמו עבירה שלוקים עליה והיה הבן שליח לדיינים לא יכה אותם וכן אם נתחייבו נידוי לא יהא שליח לנדותם ולא ירדוף ולא יכה אותם בשליחות בית דין אע"פ שראויים לכך ולא עשו תשובה:
כל המבזה אביו ואמו אפי' בדברים אפי' ברמיזה הרי זה בכלל ארור מפי הגבורה שנאמר ארור מקלה אביו ואמו ויש לבית דין להכות על זה מכת מרדות ולענוש כפי מה שראוי: הגה מי שנתחייב שבועה לבנו בבית דין אינו משביעו בשבועה שיש בה אלה שהרי זה בא לקלל אביו אלא משביעו שבועה שאין בה אלה (טור בשם הרמב"ם):
שתוקי (פירוש שתוק לקרוא את אביו בשם כמו שאמרו בפרק י' יוחסין איזהו שתוקי כל שמכיר את אמו ואינו מכיר את אביו) חייב על הכאת וקללת אמו ואינו חייב על אביו אע"פ שנבדקה אמו ואמרה בן פלוני הוא אינו נענש על פיה:
בנו מהשפחה או מהכותית אינו חייב לא על אביו ולא על אמו וכן מי שהיתה הורתו שלא בקדושה אף על פי שלידתו בקדושה:
גר אסור לקלל אביו העובד כוכבים ולהכותו ולא יבזהו שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה אבל עבד שנשתחרר אין לו יחוס והרי הוא כמי שאינו אביו לכל דבר: