Commentary page
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 237
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerYoreh De'ah Siman 237
Yoreh De'ah Siman 237 is a source-text unit from the Shulchan Arukh with 12 seifim. Its reading map separates the practical rule, its conditions and the points that need comparison with the surrounding text.
What to track
Read each seif as a separate step. Identify the action, the condition that limits it and any distinction between cases before moving to the next seif.
Study lens
Look for rabbinic statements and attributed teachings, a turn toward a more precise resolution. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.
- rabbinic statements and attributed teachings
- a turn toward a more precise resolution
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 12 seifim on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact seif.
- Seif 153 words
Opens “הנשבע אם צריך לישבע בשם או בכינוי.…”
- Seif 236 words
Opens “השביעו אחר שאמר לו אני משביעך שתעשה…”
- Seif 328 words
Opens “אמר אהא באלה או בארור אם לא…”
- Seif 412 words
Opens “האומר מבטא שאעשה דבר פלוני או שלא…”
- Seif 541 words
Opens “האומר פעמים על דבר אחד אעשנו או…”
- Seif 697 words
Opens “מי שנשבע בשמים ובארץ ושמש וכיוצא בהם…”
- Seif 710 words
Opens “הנשבע בעשרת הדברות שבועה גמורה היא (ועיין…”
- Seif 820 words
Opens “ימין שבועה וכן שמאל דכתיב נשבע יי'…”
- Seif 912 words
Opens “ידות שבועה כשבועה כיצד ידות אמר כנדר…”
- Seif 1074 words
Opens “כינוי שבועה כשבועה כיצד שבותה או שבוקה…”
- Seif 1119 words
Opens “אמר לחבירו שבועה שאיני אוכל לך או…”
- Seif 1234 words
Opens “אמר השבועה שאוכל לך נשבע שיאכל עמו…”
Original text
<b>הנשבע אם צריך לישבע בשם או בכינוי. ובו י"ב סעיפים:</b><br>האומר אני נשבע שאעשה דבר פלוני או שלא אעשנו הרי זה שבועה אע"פ שלא הזכיר לא שם ולא כינוי: הגה ואין חלוק אם הוציא השבועה בלשון הקודש או בכל לשון שיאמרנה (תשובת הרשב"א סימן תתמ"ב ובמרדכי פ' שבועות שתים וברמב"ם פי"ב מהלכות שבועות):
השביעו אחר שאמר לו אני משביעך שתעשה דבר פלוני או שלא תעשנו וענה אמן או דבר שנשמע ממנו שמקבל שבועתו כגון שאמר הן או קבלתי דבריך הוי כאלו נשבע בעצמו ואפילו השביעו עובד כוכבים או קטן:
אמר אהא באלה או בארור אם לא אעשה דבר פלוני או שאמר ליה אחר כן וקבל דבריו הוי כשבועה אף על פי שלא הזכיר לא שם ולא כינוי:
האומר מבטא שאעשה דבר פלוני או שלא אעשנו הוי כאילו אומר שבועה:
האומר פעמים על דבר אחד אעשנו או לא אעשנו הוי שבועה והוא שיתכוין לשם שבועה במה דברים אמורים כשאמרם זה אחר זה בלא הפסק אבל אם מבקשים אותו עליו והוא אמר לא אעשנו ובקשוהו עוד ואמר לא אעשנו לא הוי שבועה:
מי שנשבע בשמים ובארץ ושמש וכיוצא בהם אע"פ שאין כונתו אלא למי שבראם אינה שבועה וה"ה לנשבע בנביא מהנביאים (או בשאר כתב מכתבי הקודש) (הרמב"ם) או בשלחן המקדש או באחד מכלי הקדש ואף ע"פ כן מאיימין עליהן ומראין להם שזו שבועה כדי שלא ינהגו קלות ראש בשבועות ומתירים להם: הגה וכל זה שלא נטל בידו אבל אם נטל בידו כתב אשורית אפילו אינו רק חכמה חיצונית או אל"ף בי"ת שאין בו רק אותיות אם נשבע בהן והן בידו הוי שבועה (סברת הב"י) וע"ל סי' רי"ב וה"ה אם לא אחזן בידו והיו מונחים לפניו ואמר במה שכתוב בהן:
הנשבע בעשרת הדברות שבועה גמורה היא (ועיין לעיל סימן רי"ב):
ימין שבועה וכן שמאל דכתיב נשבע יי' בימינו ובזרוע עזו (והוא שיכוין ג"כ לימין ושמאל שאמר הקב"ה) (טור בשם הראב"ד):
ידות שבועה כשבועה כיצד ידות אמר כנדר רשעים שלא אוכל ככר זה:
כינוי שבועה כשבועה כיצד שבותה או שבוקה שלא אוכל ככר זה או מומי אומי אבל אמר באומתא או באומי בבי"ת אינו כלום ואלו הכנויים הם כפי זמנם לבני אדם שלא היו בקיאים בטיב לשון הקדש והכל לפי הזמן והמקום להוסיף בכינויים אלו או לגרוע מהם (ד"ע בב"י) : הגה אותן שרגילין לומר בלשון הקודש אמונה אעשה או לא אעשה אף על פי שהן כנדרי זרוזין מ"מ בעי התרה. (הגהות מיימוני פ"ד דנדרים בשם מהר"מ):
אמר לחבירו שבועה שאיני אוכל לך או השבועה לא אוכל לך או לשבועה לא אוכל לך אסור לאכול עמו:
אמר השבועה שאוכל לך נשבע שיאכל עמו ואין חילוק בין הפציר בו תחלה שיאכל עמו או לא הפציר ויש מי שאומר שאם הפציר בו תחלה שיאכל עמו ואמר שבועה שאוכל לך אסור לאכול עמו: