Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 185

<b>דין אשה שאמרה טמאה אני ואחר כך אמרה טהורה אני. ובו ד' סעיפים:</b><br> האשה שהיא בחזקת טמאה אסור לו לבא עליה עד שתאמר לו טבלתי: הגה ומאחר שעברו ימים שאפשר לה למנות ולטבול (ב"י) נאמנת אפילו רואה בגדיה מלוכלכים בדם נאמנת לומר בשוק טבחים עברתי או נתעסקתי בצפור וכדומה לזה (ב"י בשם הרא"ש ורבינו ירוחם):

Cas où la femme, après avoir dit qu’elle était indisposée, dit ensuite qu’elle ne l’est pas. Lorsque la femme est indisposée, il est interdit au mari de s’approcher d’elle, jusqu’à ce qu’elle ait dit qu’elle a fait son immersion. G LOSE : Lorsque le temps légal, qui permet à la femme de faire tout le nécessaire après ses époques, est écoulé, si elle dit à son mari que la vie intime peut reprendre, elle est crue, même si l’on aperçoit sur ses vêtements de légères traces de sang, qu’elle explique par le contact d’un corps étranger, comme de la viande, par exemple.

ואם הוחזקה נדה בשכנותיה שראוה לובשת בגדים המיוחדים לימי נדותה, חשובה כודאי טמאה:

Lorsqu’une femme a mis, ne fût-ce que pour rire, les vêtements qu’elle porte étant indisposée, on la considère comme telle, et il est interdit au mari de s’approcher d’elle.

אמרה לבעלה טמאה אני ואחר כך אמרה טהורה אני אינה נאמנת (אם הוא לאחר כדי דבור) (ב"י בשם רבינו ירוחם) ואם נתנה אמתלא לדבריה כגון שאומרת שלא אמרה לו כן תחלה אלא מפני שלא היה בה כח לסבול תשמיש או טענה אחרת כיוצא בזה נאמנת: הגה ומכל מקום מי שרוצה להחמיר על עצמו שלא להאמין לה מדת חסידות הוא (ב"י) אבל מדינא נאמנת אפי' בשתיקה אח"כ רק שהיא באה ושוכבת אצל בעלה והוא יודע ומכיר שמה שאמרה תחלה טמאה אני עשתה מחמת קטטה שהיה לו עמה (מהרי"ו סי' כ"ב) וכדומה לזה: אבל אם ראוה לובשת בגדים המיוחדים לימי נדותה ואח"כ אמרה טהורה אני אע"פ שנתנה אמתלא לדבריה אינה נאמנת (אמרה פלוני חכם טהר לי כתם והחכם אומר שהיא משקרת החכם נאמן וטמאה היא) (ר"ן בשם הרמב"ן ורבינו ירוחם):

Quand la femme, après avoir dit à son mari qu’elle était indisposée, affirme le contraire, on ne croit pas à sa deuxième affirmation, à moins qu’elle ne donne une explication plausible de la première, en disant, par exemple, qu’elle se trouvait trop fatiguée pour supporter la vie intime (ou toute autre raison valable). G LOSE : Est cependant digne d’éloge l’homme qui, très sévère sur ce chapitre, arrête la vie conjugale, même après la raison donnée par sa femme et prouvant que celle-ci n’est pas indisposée. Mais, d’après la loi, la femme doit être crue, même si elle ne dit rien. Il suffit qu’elle s'approche du lit conjugal, et que le mari sache qu’elle n’a donné la première version que parce qu’elle était en colère dans une discussion.

היה משמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי ופירש מיד חייב כרת שיציאתו הנאה לו כביאתו כיצד יעשה נועץ צפרני רגליו בארץ ושוהה בלא דישה עד שימות האבר ופורש באבר מת: הגה וימלא פחד ורתת על העבירה שבאה לידו (ב"י בשם סמ"ג) ולא יסמוך עליה רק יסמוך על רגליו וידיו שלא יהנה ממנה ואם פירש ממנה בקשוי ובשוגג שלא ידע שאסור לפרוש ממנה יתענה מ' יום ואינן צריכין להיות רצופים רק כל שבוע שני ימים כגון שני וחמישי ובליל התענית אסור ביין ובשר ואם לא יוכל להתענות יפדה כל יום בממון שיתן לצדקה כפי ערך ממון שיש לו כי עשיר יתן יותר קצת מעני ויש להחמיר בתשובתו וכל המרבה לשוב זכות הוא לו (פסקי מהרא"י סי' ס') והאשה אינה צריכה כפרה ואם שמשה שלא בשעת וסתה ומצאה אחר התשמיש דם אפי' נמצא על עד שלו מקרי אונס אפי' לא בדקה תחילה ואינם צריכים כפרה לא הוא ולא היא (מרדכי והרא"ש כלל כ"ט בשם מהר"ם):

If a man has sex with a pure woman and she says ‘I have become impure’ and he separates immediately he is liable for a punishment of Kares because he derives the same pleasure coming out as when he went it (to the woman’s body). What should he do? Dig his toenails in the ground and stay there without threshing until he loses his erection and separate when he no longer has an erection