Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 161

<b>דין אבק רבית ואיזו נקרא רבית דאורייתא. ובו י"א סעיפים:</b><br>כל דבר אסור ללוות בתוספת (ואפילו) (טור בשם רמ"ה) בפחות משוה פרוטה יש איסור רבית אבל אין מוציאין אותו בדיינין: הגה כללא דרבית דכל שהוא אגר נטר אסור בין שהוא דרך מקח בין שהוא דרך הלואה אלא שבדרך מקח אינו רק אבק רבית שהוא מדרבנן (לשון הטור):

De l'intérêt indirect et de l'intérêt direct Il est interdit de rien emprunter sous la condition qu’on rendra davantage; même si cette augmentation n’atteint pas une peroutah, il y a interdiction d'accepter cet intérêt; mais si le débiteur a payé, les juges n’ont pas à intervenir pour faire rendre cette bagatelle. G LOSE : En général, tout ce qu’on paye pour le temps que l’on a gardé une somme est un intérêt; mais il faut distinguer le prêt commercial, dont l'intérêt est dit indirect, interdiction traditionnelle, du prêt fait de particulier à particulier, dont le taux est l'intérêt proprement dit, interdiction biblique.

אבק רבית אינה יוצאת בדיינים ואם בא לצאת ידי שמים חייב להחזיר: (מלבד רבית מוקדמת ומאוחרת אפילו לצאת ידי שמים אינו חייב להחזיר) (ב"י בשם תשובת הרשב"א):

Lorsque le prêteur a accepté un intérêt indirect, on ne peut pas le lui faire rendre par voie judiciaire: mais s’il veut être plus consciencieux, il doit le rendre à son débiteur. G LOSE : Quand un débiteur a donné un cadeau à son créancier, avant ou après l'emprunt, ce créancier, tout en étant consciencieux, n’est pas tenu de le rendre.

אבק רבית אם תפס לוה משל מלוה מפקינן מיניה:

Quand un emprunteur, ayant payé un intérêt indirect, tâche de s'emparer, par emprunt, de la valeur de cet intérêt, on peut le lui faire rendre par la voie judiciaire.

לא אמרו דאבק רבית אינה יוצאה בדיינים אלא בשאכל המלוה מדעת הלוה אבל אם קודם שאכל טען עליו שלא יאכל והוא הוציא ממנו על כרחו בדיני העובדי כוכבים או בדיין ישראל שטעה והכריחו לשלם יוצאה בדיינים:

Quand on dit que la justice n’a pas le droit de faire rendre par le prêteur l’intérêt indirect qu'il a déjà reçu, il ne s’agit que du cas où le créancier, avec l’autorisation de son débiteur, a usé de l'intérêt reçu, et ne le possède plus; mais lorsque débiteur prie le créancier de ne pas gaspiller l’intérêt indirect, que le créancier a obtenu grâce à un judiciaire, se faire rendre l'intérêt qu'il avait versé.

רבית דאורייתא שהוא בדרך הלואה בדבר קצוב יוצאה בדיינים שהיו כופין ומכין אותו עד שתצא נפשו אבל אין בית דין יורדין לנכסיו וכן בהלוהו על חצרו ואמר ליה על מנת שידור בו חנם או שישכרנו לו בפחות וכיוצא בו:

L'intérêt proprement dit et défendu par la loi biblique, est celui qui a été convenu entre le prêteur et l’emprunteur au moment de l’emprunt. La justice doit forcer le créancier par tous les moyens possibles à rendre cet intérêt, mais elle ne peut s'attaquer à ses biens. De même, lorsque le créancier prête au débiteur, à la condition de ne pas payer de loyer ou de ne pas payer le loyer en entier, la justice fait rendre par le prêteur le montant de ce loyer.

לקח רבית קצוצה ומת אין הבנים צריכים להחזיר אלא אם כן היה דבר מסויים כגון פרה וטלית ועשה אביהם תשובה ולא הספיק להחזיר עד שמת:

Lorsqu'un créancier, ayant accepté un intérêt, meurt, ses enfants ne sont pas tenus de rendre cet intérêt, à moins que celui-ci ne soit un objet bien caractérisé, par exemple une vache ou un vêtement lorsque le créancier repentant aurait voulu rendre ces biens, et que sa mort a empêché la restitution. G LOSE : On suppose sans doute qu’on n’est pas certain que l’argent ou l’objet en question soit un intérêt conditionnel, lequel est absolument défendu en dehors du cas des orphelins.

אם בא לעשות תשובה מעצמו להחזיר הרבית אם הוא דבר מסויים מקבלים ממנו ואם אינו דבר מסויים אם רוב עסקו ומחייתו ברבית אין מקבלין ממנו כדי לפתוח לו דרך לתשובה וכל המקבל ממנו אין רוח חכמים נוחה הימנו:

Lorsqu'un créancier se repent d'avoir prêté à intérêt, et veut rendre ce qu’il a pris, alors: si c’est un objet bien caractérisé, on peut l’accepter; mais si le créancier faisait un commerce du prêt à intérêt, on ne doit rien reprendre de lui, afin qu’il ait toujours du remords; celui qui accepte de lui la restitution de cet intérêt fait preuve de bassesse.

מי שהיה נושה בחבירו דינר של רבית ונתן לו בשבילו ה' מדות של חטים והיו נמכרים ד' בדינר צריך להחזיר לו ה' מדות ואם רצה להחזיר לו דמיהם דינר ורביע רשאי שהמקח קיים אע"פ שנעשה באיסור: (ועיין לקמן סוף סימן קע"ה):

Quand un créancier réclame un dinar d'intérêt à son débiteur et que celui-ci lui donne à la place cinq mesures de froment, dont quatre mesures valent un dinar, alors si le prêteur veut rendre l’intérêt, il doit redonner cinq mesures de froment, ou bien un dinar et quart, valeur des cinq mesures de froment.

היה חייב לו דינר של רבית ונתן לו בו גלימא או כלי צריך להחזיר לו (הואיל והוא דבר מסוים) (טור):

Quand un créancier réclame un dinar d'intérêt à son débiteur, et que celui-ci donne à la place un vêtement ou un objet quelconque, alors: si le prêteur veut rendre l'intérêt, il doit redonner le vêtement ou l’objet, et non pas de l’argent. G LOSE : Parce que ce sont des objets bien caractérisés.

אם המלוה שכר מהלוה חפץ באותו דינר של רבית ולא היה ראוי לשכרו אלא בחצי דינר מוציאין ממנו כל הדינר:

Lorsque pour un dinar d’intérêt le prêteur loue à son débiteur un objet dont la valeur réelle n’est que d’un demi dinar, le créancier doit rendre quand même un dinar.

שטר שיש בו רבית בין של תורה בין של דבריהם גובה את הקרן לבדו והוא שיהא ניכר שהוא רבית: הגה כגון שהוא מפורש בשטר הקרן בפני עצמו (הרא"ש והמרדכי והגהות מיימוני ונ"י ותוס' והג"א וטח"מ סי' נ"ב דלא כהרמב"ן) או שלא היה נכתב בשטר רק הקרן ועדים מעידים על הרבית (טור) וכל מי שבא לידו יקרע השטר דחיישינן שמא יגבה בו הרבית (הגהות מיימוני פ"ד ותוס' ומרדכי והג"א בשם תוספתא) . אבל אם אינו מפורש אלא שכולל הקרן עם הרבית אינו גובה בו אפילו הקרן (ועיין בחושן המשפט סימן נ"ב):

Quand il est remis un billet, où sont inscrites la valeur nominale et celle de l'intérêt, direct ou indirect, alors la justice ne fait rendre par le débiteur que le montant du billet, sans s’occuper de l'intérêt, quel qu’il soit. Mais si le billet ne mentionnait pas la valeur de la somme prêtée, et celle de l’intérêt, les juges ne réclament rien au débiteur et le billet n’a aucune valeur. (V. Code pénal, § 52.) G LOSE : La justice connaît la valeur de la somme prêtée, soit parce que le billet mentionne: «tant pour la valeur de l'argent prêté et tant pour l’intérêt», soit parce que le billet ne mentionne que la somme due et qu’il y a des témoins pour indiquer l'intérêt; et c’est d’après ces indications qu'on ne fait rendre par le débiteur que l'argent reçu par lui.