Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 144

<b>דמי עבודת כוכבים מה דינם. ובו ב' סעיפים:</b><br>דמי האליל ביד ישראל שמכרה אסורים אבל אם מכרה עובד כוכבים אפילו מכרה כדי לעבדה הדמים מותרים ודווקא שהדבר ידוע שמכרה לעשות צרכיו בדמיה אבל אם אינו ידוע יש לחוש שמא מכרה לקנות בדמיה אלילים אחרים והרי המעות מוקצין לאלילים ואסורים (וע"ל סוף סימן קל"ב):

De l'argent provenant de la vente des idoles Quand un Israélite a vendu une idole, il lui est défendu de profiter du prix de vente. Mais quand cette vente a été faite par un païen, il est permis à un Israélite d'accepter cet argent, mais seulement dans le cas où il est sûr que le païen a vendu l’idole dans le but d'acheter ce dont il a besoin; mais si l’Israélite ne connaît pas d’une manière certaine la destination de l’argent, il lui est défendu de l’accepter; il peut, en effet, présumer que la vente a été faite dans le but de racheter d’autres fétiches, et, l'argent étant dans ce cas destiné aux idoles, il lui est défendu d’en profiter.

יש אומרי' שאם ביד ישראל יין נסך ואלילי' ומכרם לעובד כוכבים בהקפה (פירוש בהמתנה) ומכרם העובד כוכבים לאחר קודם שיפרע לזה הישראל הדמים מותרים בדיעבד:

D'après certains auteurs, un Israélite qui, possédant des idoles et un vin qui leur est destiné, vend ces objets à crédit à un païen qui les revend lui-même à un autre païen avant de payer le premier vendeur, peut alors accepter le paiement de ce qui lui est dû, mais en cas de fait accompli.