Shulchan Arukh, Orach Chayim 63

<b>לישב בשעת ק"ש ושלא ישן. ובו ט סעיפים:</b><br>קורא אותה מהלך או עומד או שוכב או רוכב על גבי בהמה או יושב אבל לא פרקדן דהיינו שפניו טוחות בקרקע או מושלך על גבו ופניו למעל' אבל קורא והוא שוכב על צדו: הגה מאחר שכבר שוכב ואיכא טרחא לעמוד [הר"י פ' מי שמתו]: ואם היה בעל בשר הרב' ואינו יכול להתהפך על צדו או שהי' חולה נוטה מעט לצדו וקורא:

[The Laws regarding the requirement] to sit at the time of the recitation of the Shema and to not sleep [during it] - and it contains 9 se'ifim One may recite it [i.e. the Sh'ma] walking, standing, lying, riding on the back of an animal, or sitting, but not "p'rakdan", that is, with one's face into the ground or cast on one's back with one's face upwards, but one may recite while lying on their side. Rem"a: Since one was already lying and it is troublesome to stand up [Ri on the chapter "one whose dead" (B'rakhot 3)] And if one was very heavyset and not able to turn over onto their side or was sick, then they [should] incline a little towards their side and recite [the Sh'ma].

מי שרוצ' להחמיר לעמוד כשהוא יושב ולקרותה מעומד נקרא עבריין:

One who wants to be stringent to stand when one is sitting [in order to] to recite it standing is called a sinner.

היה מהלך בדרך וצריך לקרות ק"ש צריך לעמוד בפסוק ראשון:

If one was walking on the way and needs to recite the Recitation of the Sh'ma, they must stand [still] during the first verse.

עיקר הכוונה הוא בפסוק ראשון הלכך אם קרא ולא כיון לבו בפסוק ראשון לא יצא ידי חובתו וחוזר וקורא ואפילו למ"ד מצות אינן צריכות כוונה מודה הכא:

The main part during which one should have focus is the first verse. Therefore, if one recited [it] and did not focus one's heart during the first verse, they did not fulfill their obligation, and must go back and recite it [again]. And even according to the one whose opinion is that mitzvot do not require focus, agrees here.

אם היה ישן מצערים אותו ומעירים אותו עד שיקרא פסוק ראשון והוא ער ממש מכאן ואילך אין מצערים אותו כדי שיקרא והוא ער ממש שאף על פי שהוא קורא מתנמנם יצא: הגה ודין שתוי ושכור ע' לקמן סי' צ"ט סעיף א':

If one was sleeping, we bother him and wake him up until he recites the first verse while fully awake. From here onwards, we do not bother him in order to recite while fully awake, for even though he reads it drowsy, he fulfills his obligation. Rem"a: And [regarding] the law of one who is drinking or is drunk, see below Siman 99, Se'if 1.

הקורא קריאת שמע לא ירמוז בעיניו ולא יקרוץ בשפתיו ולא יראה באצבעותיו בפרשה ראשונ' שהוא עיקר קבלת עול מלכות שמים מפני שנראה כקורא עראי וכתיב ודברת בם ודרשינן עשה אותם קבע:

One who is [in the middle of] reciting the Sh'ma should not signal with one's eyes, mouth with one's lips, or gesture with one's fingers during the first paragraph which is the main acceptance of the yoke of the Kingdom of Heaven because he [then] appears like he's reading it casually, and it is written "and you shall speak of them...", and we explain [this to mean]: do them permanently (ie. speak them in a formal/non-casual way).

היה עוסק במלאכה ורוצה לקרות קריאת שמע יתבטל ממלאכתו עד שיקרא פרשה ראשונה כדי שלא יהא כקורא עראי:

If one is busy with work and wants to recite the Recitation of the Sh'ma, he must cease from his work until he recites the first paragraph so that it does not appear like he's reading it casually.

האומנין וכן בעל הבית שהיו עושים מלאכה בראש האילן או בראש שורות הבנין קורין ק"ש במקומם ואינם צריכים לירד:

Skilled craftsmen, and similarly the homeowner, that were doing work on the top of a tree or on top of the walls of the building may recite the Recitation of the Sh'ma in their place and they do not need to descend.

הכתף אע"פ שמשאו על כתפיו קורא ק"ש אבל לא יתחיל בשעה שטוען ולא בשעה שפורק מפני שאין לבו מיושב:

A porter, despite that his load is on his shoulders, may recite the Recitation of the Sh'ma, but may not begin [it] at the time that he loads [it] and not at the time that he puts [it] down because his heart/mind is not settled.