Talmud Builders

    Commentary page

    Shulchan Arukh, Orach Chayim 466

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Shulchan Arukh · source analysis

    Orach Chayim Siman 466

    Orach Chayim Siman 466 is a source-text unit from the Shulchan Arukh with 6 seifim. Its reading map separates the practical rule, its conditions and the points that need comparison with the surrounding text.

    What to track

    Read each seif as a separate step. Identify the action, the condition that limits it and any distinction between cases before moving to the next seif.

    Study lens

    Look for a turn toward a more precise resolution. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.

    • a turn toward a more precise resolution

    A unit-by-unit map of all 6 seifim on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact seif.

    1. Seif 122 words

      Opens “אם הרוק ומי רגלים ודומיו מחמיצים. ובו…”

    2. Seif 236 words

      Opens “הנותן שעורים לבהמתו ומצא בהם ריר צריך…”

    3. Seif 39 words

      Opens “שק מלא קמח שנתלחלח מזיעת החומה מותר…”

    4. Seif 457 words

      Opens “נפלו מים על קמח או נתלחלח השק…”

      Named: רב עם.

    5. Seif 520 words

      Opens “הטל מחמיץ וכן מי רגלים ומי הפה…”

    6. Seif 629 words

      Opens “קמח שנפל עליו דלף אפי' כל היום…”

    Original text

    <b>אם הרוק ומי רגלים ודומיו מחמיצים. ובו ו סעיפים:</b><br>לא ילעוס אדם חטים ויתן על גבי מכתו מפני שהן מחמיצות שהרוק מחמיץ:

    הנותן שעורים לבהמתו ומצא בהם ריר צריך לבערם: הגה אבל מסתם אין לחוש הואיל וכבר בטל (ד"ע) ויש מחמירין לבער כל הנותר מן הבהמה אע"פ שאין רואה עליו ריר: (מרדכי ריש פרק אלו עוברין בשם הרוקח):

    שק מלא קמח שנתלחלח מזיעת החומה מותר ויש אוסרים:

    נפלו מים על קמח או נתלחלח השק יאחז בידו כל המקום המלוחלח בשק עד שיריק כל הקמח שבשק ואם אי אפשר לעשות כן ירקד הקמח והשאר מות' ודוקא כל זמן שהוא מלוחלח אבל אם נתייבש הלחלוחי' לא מהני ריקוד דמיפרך ומתערב עם השאר ואסור לאוכלו בפסח אלא ירקדנו וישמרנו עד אחר הפסח ואם נתייבש בפסח אסור להשהותו:

    הטל מחמיץ וכן מי רגלים ומי הפה והחוטם והעין והאוזן (אבל דם) (ר' ירוחם) וחלב וזיעת אדם אינו מחמיץ (טור):

    קמח שנפל עליו דלף אפי' כל היום אינו בא לידי חימוץ והוא שיהיה הדלף טורד בלי הפסק ויאפנו מיד לכשיפסיק ואם הוא מסופק אם הדלף טורד אם לאו אסור: