Shulchan Arukh, Orach Chayim 46

<b>הלכות ברכת השחר ושאר ברכות. ובו ט סעיפים:</b><br>כשיעור משנתו יאמר אלהי נשמה כששומע קול התרנגול יברך הנותן לשכוי בינה כשלובש יברך מלביש ערומים כשיניח ידיו על עיניו יברך פוקח עורים כשישב יברך מתיר אסורים כשזוקף יברך זוקף כפופים כשיניח רגליו בארץ יברך רוקע הארץ על המים כשנועל מנעליו יברך שעשה לי כל צרכי כשהולך יברך המכין מצעדי גבר כשחוגר חגורו יברך אוזר ישראל בגבורה: הגה או לובש האבנט המפסיק בין לבו לערוה. (ב"י בשם הראב"ד) כשמשים כובע או מצנפת בראשו יברך עוטר ישראל בתפארה. כשיטול ידיו יברך על נטילת ידים. כשירחץ פניו יברך המעביר שינה מעיני וכו' ויהי רצון וכו' עד בא"י גומל חסדים טובים לעמו ישראל ואין לענות אמן אחר המעביר שינה מעיני עד שיחתום גומל חסדים טובים לעמו ישראל שהכל ברכה אחת היא:

When a person wakes from his sleep, he says "E-lohay neshamah." When he hears the voice of a cock, one blesses "He who gives understanding." When he gets dressed, he blesses "Who clothes the naked." When he passes his hand in front of his eyes, he blesses "Who gives sight to the blind." When he sits, "Who frees the bound." When he stands, "Who straightens the bowed." When he puts his feet on the ground, he blesses "Who stretches the earth over the water." When he puts on his shoes, "Who provides me with all of my needs." When he goes out, he blesses "Who prepares the steps of man." When he puts on a belt, "Who girds Israel with strength." Rem"a: Or if he wears a sash that is sufficient to separate his heart and groin areas (Beit Yosef in the name of the Ravad) When he puts a hat or turban on his head, he blesses "Who crowns Israel with glory." When he washes his hands, he blesses "regarding the washing of hands." When he washes his face, he blesses "who removes the sleep from my eyes etc." and "may it be Your will etc." until "blessed are You Hashem who bestows loving-kindness on His people Israel." One does not answer 'Amen' after "who removes sleep from my eyes" until he has finished with "bestows loving-kindness on His people Israel," because it is all one single blessing.

עכשיו מפני שאין הידים נקיות וגם מפני עמי הארצו' שאינם יודעים אותם נהגו לסדרם בבה"כ ועונין אמן אחריהם ויוצאים ידי חובתן:

Nowadays - because the hands are not [ritually] clean and because the ignorant do not know them [referring to the blessings above] - we have become accustomed to arrange them [the blessings] at the synagogue; we answer 'amen' after them and with that fulfill the obligation.

חייב אדם לברך בכל יום מאה ברכות לפחות:

One must bless each day at least one hundred blessings

צריך לברך בכל יום שלא עשני גוי שלא עשני עבד שלא עשני אשה: הגה ואפי' גר יכול לברך כן [ד"ע] אבל לא יאמר שלא עשני גוי שהרי היה גוי מתחלה [אבודרה"ם] והנשים מברכות שעשני כרצונו:

One needs to bless every day "who did not make me a non-Jew", "who did not make me a slave", and "who did not make me a woman". Rem"a: And even a convert can bless so [his (ie. the Rem"a's) own words], but he should not say "who did not make me a non-Jew" for behold, he was a non-Jew previously [Abudarham] . And women bless "who made me according to His will" (instead of the last one mentioned above).

אם קדם וברך זוקף כפופים קודם שבירך מתיר אסורים לא יברכנה:

If one was premature and blessed "who straightens the bowed" prior to having blessed "who frees the bound", he may not bless it [i.e. the missed blessing in the set order].

יש נוהגין לברך הנותן ליעף כח ואין דבריהם נראים: הגה אך מנהג פשוט בבני אשכנזים לאומרה:

There are those who have the practice to bless "who gives strength to the weary", but their words do not appear [to be correct]. Rem"a: but the common practice for Ashkenazim is to say it

יש נוהגים לברך ברכו' אחרות נוספות על אלו וטעות הוא בידם:

There are those who have the practice to bless other blessings in addition to these, but error is in their hands.

כל הברכות האלו אם לא נתחייב באחת מהן כגון שלא שמע קול התרנגול או שלא הלך או לא לבש או לא חגר אומר אות' ברכה בלא הזכרת השם: הגה וי"א דאפי' לא נתחייב בהן מברך אותן דאין הברכה דוקא על עצמו אלא מברכין שהקב"ה ברא צרכי העולם. וכן המנהג ואין לשנות [טור ותוס' הרא"ש פרק הרואה ור"ן פ"ק דפסחים וכל בו]:

[Regarding] all of these blessings, if one is not obligated in one of them - for example, if one did not hear the sound of the rooster, or one did not go out, or he did not get dressed, or did not put on a belt - one says that blessing without mentioning the Name. Rem"a: And there are those who say that even though one is not obligated in them, one blesses them [all], for the blessing is not just about oneself, but rather we bless that the Holy One Blessed be He created [for] the needs of the world. And so is the practice, and we do not change [it]. [Tur and Tosafot haRosh chapter "the one who sees" and Ran, first chapter of Pesachim and Kol Bo]

לא יקרא פסוקים קודם ברכת התורה אע"פ שהוא אומרה דרך תחנונים וי"א שאין לחוש כיון שאינו אומרם אלא דרך תחנונים ונכון לחוש לסברא ראשונה: הגה אבל המנהג כסברא אחרונה שהרי בימי הסליחות מתפללין הסליחות ואח"כ מברכין על התורה עם סדר שאר הברכו' וכן בכל יום כשנכנסין לב"ה אומרים כמה פסוקים ותחנונים ואח"כ מברכין על התורה ונהגו לסדר ברכת התורה מיד אחר ברכת אשר יצר ואין לשנות [וכן משמע בתוס' ומרדכי פ"ק דברכות] וטוב לומר בשחרית אחר שמע ישראל וגו' בשכמל"ו כי לפעמים שוהין עם ק"ש לקרותה שלא בזמנה ויוצא בזה [טור]:

One does not recite [biblical] verses prior to the blessing of the Torah, even though one is saying it in the way of supplications. And there are those who say that there is no concern since one is not saying them other than in the way of supplications. And it is correct to be concerned according to the former opinion. Rem"a: but the practice is according to the latter opinion, for [we see] on the days of s'lichot (penitential liturgical poems), we pray the s'lichot, and afterwards we bless regarding the Torah along with the order of the rest of the blessings. And so every day when we enter the synagogue, we say a few verses and supplications, and afterwards bless regarding the Torah. And the practice is to order the blessing of the Torah immediately after the blessing of "who formed", and we do not change it. [and so is taught in Tosafot and Mordechai, first chapter of Berachot] . And it is good to say in Shacharit after "Hear O Israel, etc." "Blessed be the glorious Name of His kingdom forever and ever" for sometimes we delay with [the recitation of] the Sh'ma to recite it when it is not its [proper] time, and one fulfills [one's obligation] with this (i.e. an early morning recitation) [Tur]