Commentary page
Shulchan Arukh, Orach Chayim 415
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerOrach Chayim Siman 415
Orach Chayim Siman 415 is a source-text unit from the Shulchan Arukh with 4 seifim. Its reading map separates the practical rule, its conditions and the points that need comparison with the surrounding text.
What to track
Read each seif as a separate step. Identify the action, the condition that limits it and any distinction between cases before moving to the next seif.
Study lens
Look for rabbinic statements and attributed teachings, a turn toward a more precise resolution, Shabbat law and sacred time. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.
- rabbinic statements and attributed teachings
- a turn toward a more precise resolution
- Shabbat law and sacred time
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 4 seifim on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact seif.
- Seif 197 words
Opens “שלא לערב עירובי תחומין אלא לדבר מצוה.…”
Named: רב עירובי, רב שלא.
- Seif 210 words
Opens “אין מערבין עירובי תחומין בין השמשות ואם…”
Named: רב עירובו.
- Seif 337 words
Opens “אמרו לו שנים צא וערב עלינו א'…”
Named: רב עלינו, רב עליו.
- Seif 432 words
Opens “כשמניח עירובי תחומין מברך על מצות עירוב…”
Named: רב לרבים.
Original text
<b>שלא לערב עירובי תחומין אלא לדבר מצוה. ובו ד סעיפים:</b><br>אין מערבין ערובי תחומין אלא לדבר מצוה כגון שהיה רוצה לילך לבית האבל או לבית המשתה של נישואין או להקביל פני רבו או חבירו שבא מן הדרך וכיוצא באלו: הגה או שרוצה לילך לטייל ביום טוב או בשבת בפרדס שיש בו שמחה בזה מיקרי דבר מצוה (תה"ד סימן ע"ז) או מפני היראה כגון שהיה רוצה לברוח מן העכו"ם או מן הלסטים וכיוצא בזה ואז מותר לו לילך אפי' לדבר הרשות (טור והג"א פרק בכל מערבין) ואם עירב שלא לא' מכל אלו אלא לדברי הרשות הרי זה עירוב:
That one may only make an eruv of boundaries for a matter of mitzva. Contains 4 sections One may only make an eruv of boundaries for a matter of mitzva — such as wishing to go to a house of mourning, or to a wedding feast, or to greet his teacher or friend who came from a journey, and similar cases. Rema: Or if he wishes to go for a stroll on Yom Tov or Shabbat in an orchard, which brings joy — this is considered a matter of mitzva. Or out of fear, such as wishing to flee from non-Jews or bandits and the like, in which case he is permitted to go even for an optional matter. And if he made an eruv for none of these but for an optional matter, it is nonetheless a valid eruv.
אין מערבין עירובי תחומין בין השמשות ואם עירב עירובו עירוב:
One may not make an eruv of boundaries during twilight, but if he did make one it is valid.
אמרו לו שנים צא וערב עלינו א' עירב עליו מבעוד יום וא' עירב עליו בין השמשות זה שעירב עליו מבע"י נאכל עירובו בין השמשות וזה שעירב עליו בין השמשות נאכל עירובו משחשכה שניהם קנו עירוב ויש חולקים:
If two people said to someone "go and make an eruv for us" — one made an eruv for him while it was still day and one made an eruv for him during twilight: the eruv made for him while it was still day was eaten during twilight, and the eruv made for him during twilight was eaten after nightfall — both have acquired a valid eruv. Some disagree.
כשמניח עירובי תחומין מברך על מצות עירוב ואומר בזה העירוב יהא מותר לי לילך ממקום פלוני אלפים אמה לכל רוח ואם מערב לרבים אומר יהא מותר לפלוני ולפלוני או לבני מקום פלוני:
When placing an eruv of boundaries one recites the blessing on the mitzva of eruv and says "through this eruv I shall be permitted to walk from such-and-such place two thousand cubits in each direction." If he is making an eruv for many he says "so-and-so and so-and-so shall be permitted" or "the residents of such-and-such place shall be permitted."
English translation: Sefaria Community Translation · CC0