Shulchan Arukh, Orach Chayim 330

<b>דיני יולדת בשבת. ובו יא סעיפים:</b><br>יולדת היא כחולה שיש בו סכנה ומחללין עליה השבת לכל מה שצריכה קוראין לה חכמה ממקום למקום ומילדין [אותה] ומדליקין לה נר אפי' היא סומ' ומ"מ בכל מה שיכולין לשנות משנין כגון אם צריכים להביא לה כלי מביאו לה חברתה תלוי בשערה וכן כל כיוצא בזה:

1. A woman giving birth is treated as a dangerously ill person and Shabbat is desecrated for everything that she needs. We call a midwife from place to place. We help (her) give birth and light a candle for her, even if she is blind. In any event, that which can be done slightly differently is done differently. For example, if she needs an object brought to her, her friend can bring it tied to her hair, etc.

עכו"ם אין מילדין אותה בשבת אפי' בדבר שאין בו חילול שבת:

2. We do not help a non-Jew give birth on Shabbat, even by doing something that involves no desecration of Shabbat.

נקראת יולדת לחלל עליה שבת משתשב על המשבר או משעה שהדם שותת ויורד או משעה שחברותיה נושאות אותה בזרועותיה שאין בה כח להלוך כיון שנראה א' מאלו מחללין עליה את השבת:

3. She is considered in childbirth regarding desecration of Shabbat if she is sitting on the "crisis chair," or if blood is flowing, or if her friends must lift her by her arms because she cannot walk. If one of these signs appears, we desecrate the Shabbat for her.

כל שלשה ימים הראשונים אפילו אמרה אינה צריכה מחללין עליה את השבת משלשה ועד ז' אמרה אינה צריכה אין מחללין מכאן ואילך אפילו אמרה צריכה אני אין מחללין עליה אלא הרי היא עד שלשים יום כחולה שאין בו סכנה:

4. All three days [after childbirth], even if she says that it is not necessary, we desecrate the Shabbat for her. From day three to day seven, if she says it isn't necessary, we don't desecrate. From seven on, even if she says it is necessary, we don't desecrate; rather, until day thirty, she is treated as a non-endangered sick person.

היושבת על המשבר ומתה מביאים סכין בשבת אפי' דרך רשות הרבים וקורעים בטנה ומוציאים הולד שמא ימצא חי: הגה ומה שאין נוהגין עכשיו כן אפילו בחול משום דאין בקיאין להכיר במיתת האם בקרוב כל כך שאפשר לולד לחיות: (איסור והיתר):

5. If she dies while in labor, we bring a knife even through the public domain on Shabbat and cut open her stomach to remove the fetus, in case it is found to be alive. Rem"a: We do not even do this on weekdays because we are not skilled at identifying the mother's death soon enough such that it is possible that fetus can be alive (Issur v'Heter).

עושין מדורה ליולדת כל שלשים יום ואפילו בתקופת תמוז (ואם מותרים אחרים להתחמם כנגד המדורה ע"ל סי' רע"ו):

6. We make a fire for the mother until thirty days after childbirth, even in the summer. (Regarding whether others are allowed to warm themselves by this fire, see chapter 276.)

הולד שנולד עושין לו כל צרכיו ומרחיצין אותו ומולחין אותו וטומנין השליא כדי שיחם הולד וחותכין את הטבור והני מילי בנולד לט' או לז' אבל נולד לח' או ספק בן ז' או בן ח' אין מחללין עליו אלא אם כן נגמרו שערו וצפרניו:

7. For the newborn, we take care of all of his needs. We wash him, salt him, hide the placenta so that the child will be warm, and cut the umbilical cord. This is for a nine-month or a seven-month infant, but for an eight-month infant or possibly seven and possibly eight, we do not desecrate the Shabbat unless he has grown hair and nails.

נולד לח' או ספק בן ז' בן ח' שלא גמרו שעריו וצפרניו אסור לטלטלו אבל אמו שוחה עליו ומניקתו מפני צער החלב שמצערה וכן היא בעצמה יכולה להוצי' בידה החלב המצער אותה:

8. If the infant was born after an eight-month pregnancy or after a pregnancy which may be either seven or eight months and he does not have grown hair or nails, it is forbidden to carry him. His mother leans over him and breastfeeds him because the milk pains her. She can also use her hand to release the milk that pains her.

מיישרין אברי הולד שנתפרקו מחמת צער הלידה:

9. We set an infant's limbs straight if they were broken because of the pain of childbirth.

מותר לכרכו בבגדיו שלא יתעקמו איבריו:

10. It is permitted to swaddle the infant in clothes so that his limbs will not be crooked.

אם נפלה ערלת גרון הולד מותר לשום אצבע לתוך פיו ולסלק הערלה למקומה אע"פ שפעמים שמקיא:

11. If the esophagus of the infant falls, it is permitted to put a hand in his throat and put it back in place even if this may induce vomiting.