Shulchan Arukh, Orach Chayim 268

<b>דין הטועה בתפלת השבת: ובו יג סעיפים:</b><br>אומר ויכלו בתפלת ערבית:

The laws governing One who errs in the Shabbos prayers, 13 Seifim: We say Vayechulu during Ma'ariv.

אם טעה והתחיל תפלת החול גומר אותה ברכה שנזכר בה שטעה ומתחיל של שבת ל"ש נזכר בברכת אתה חונן ל"ש נזכר בברכה אחת משאר הברכו' בין בערבי' בין בשחרי' מוסף ומנחה וי"א דבמוסף פוסק אפילו באמצע ברכה:

If one errs and begins to say the weekday prayer (Amidah), one finishes that blessing wherein he realized he erred and then begins the Shabbat prayer. It does not matter if he remembers in the blessing 'Atah Chonen' or if he remembers in one of the other blessings, whether in the Evening Prayer or the Morning prayer, Musaf or Minchah. There are those who say that in Musaf, one pauses even in the middle of the blessing.

אם היה סבור שהוא חול והתחיל אדעתא דחול ומיד שאמר תיבת אתה נזכר קודם שאמר חונן הוה ליה התחיל בשל חול וגומר אותה ברכה אבל אם היה יודע שהוא שבת ושלא בכוונה התחיל תיבת אתה אפילו אם הוא בתפל' שחרית שאינו פותחת באתה אינו גומר ברכת אתה חונן דחשבינן ליה כטעה בתפלת שבת בין זו לזו: הגה דהרי יכול לומר אתה קדשת או אתה אחד (תרומת הדשן סי' י"ד):

If one is certain that it is a weekday and he begins the weekday amidah, and immediately when he says the first letter he realizes, before he says 'Chonen' that he is saying the weekday prayer, he finishes that prayer. However, if he knew that it is Shabbat and without the appropriate intention begins the word 'atah', even if he is in the morning prayer where we do not open with 'atah', he does not finish the blessing 'atah chonen' because it is considered as an error in the prayer of Shabbat, whether this or that. Rema: Because he can say 'atah kidashta' or 'atah echad' (Terumat Hadeshen Siman 14).

מי שהתפלל תפלה של חול בשבת ולא הזכיר של שבת לא יצא ואם הזכיר של שבת בתוך י"ח אע"פ שלא קבע ברכה לשבת יצא: הגה ובמוסף אפי' לא אמר רק ונעשה לפניך את חובותינו בתמידי יום ובקרבן מוסף יצא (ב"י סי' רפ"ו בשם הרא"ש פ' מי שמתו):

He who prays the weekday prayer on Shabbat and does not go back and say the Shabbat prayer, has not fulfilled his oligation, and if he is reminded and mentions 'shel shabbat' during the Shmoneh Esrei, even though he did not designate a separate blessing for Shabbos, he fulfills his obligation. Rema: In Musaf, even though he only says 'ונעשה לפניך את חובותינו' during the tamid offerings of the day and the sacrifice of Musaf, he has fulfilled his obligation. (Beis Yosef Siman 286 in the name of the Rosh, perek Mi Shemetu)

טעה והתפלל של חול בשבת ולא הזכיר של שבת אם עקר רגליו חוזר לראש ואם לא עקר רגליו אע"פ שסיים תפלתו אינו חוזר אלא לשל שבת (וש"צ ששכח של שבת בשחרית ע"ל סי' קכ"ו):

If one errs and prays the weekday prayer during Shabbat and does not mention Shabbat, if he left the place where he stood in prayer he goes back to the beginning, and if he did not leave his place, even if he finished his prayer, he must return only to the beginning of the blessing for Shabbos (and regarding the Chazan that forgets the blessing for Shabbat in the morning prayer, see above Siman 126).

הטועה בתפל' שבת והחליף של זו בזו אינו חוזר וי"א שאם החליף של מוסף באחרת או אחרת בשל מוסף חוזר:

If one errs in the amidah of Shabbat and recites one in the midst of the other, he does not return (to the beginning). And there are those who say that if he recited the amidah for Musaf or another prayer during Musaf he goes back.

חוזרים לומר ויכלו משום יום טוב שחל להיו' בשב' שאין אומרים אותו בתפלה וגם להוציא למי שאינו יודע ואומרים אותו בקול רם ומעומד:

We go back to say 'Vayechulu' when Yom Tov falls on Shabbat because we do not say it in the amidah, and also one who does not know how to recite it may fulfill his obligation [by listening to its recitation], and he says it loud while standing.

ואומר שליח צבור ברכה אחת מעין שבע ואין היחיד אומר אותה: הגה מיהו אם היחיד רוצה להחמיר על עצמו יכול לאומרה בלא פתיחה ובלא חתימה וכן נוהגין הצבור לאמרה עם שליח צבור בלא פתיחה וחתימה (אבודרהם וכל בו):

And the chazan says one blessing from the seven, and one praying alone does not say it. Rema: Meaning? If one praying alone wants to be stringent on himself one may say it without an opening and closing (blessing) and such is our custom for the congregation to say it with the chazan without an opening or closing (Avudraham and Kol Bo).

יו"ט שחל להיו' בשבת אינו מזכיר של יו"ט בברכה מעין שבע (פי' ברכת אל עליון קונה וכו'):

When Yom Tov falls on Shabbat we do not mention Yom Tov in the seven blessings (meaning, in the blessings kel elyon and koneh, etc.)

אין אומרים ברכה מעין שבע בבית חתנים ואבלים דליכא טעמא דמאחרין לבא שיהיו ניזוקין:

We do not say one blessing that encapsulates the seven [blessings of the Shemoneh Esreh] in the house of newlyweds or mourners because there is not a reason for others to come and to [potentially] be injured [on the way to come to a mitzvah] [See Pesachim 8a].

אף בשבת שאחר י"ט אומרים ברכה מעין שבע:

During the Shabbat after Yom Tov we say the one blessing that encapsulates the seven.

אין לדבר בשעה שאומרים ויכלו ולא בשעה שאומר ש"ץ ברכה מעין שבע:

One must not talk when 'Vayechulu' is being said nor when the chazan says the one blessing that encapsulates the seven.

אם התפלל של חול ולא הזכיר של שבת או שלא התפלל כלל ושמע משליח ציבור ברכה מעין שבע מראש ועד סוף יצא:

If one prays the weekday amidah and does not mention Shabbat, or if one does not pray at all and hears from the chazan the one blessing that encapsulates the seven from the beginning to the end, he has fulfilled his obligation.