Shulchan Arukh, Orach Chayim 202

<b>דיני ברכת פירות האילן. ובו יח סעיפים:</b><br>על כל פירות האילן מברך בתחילה בורא פרי העץ חוץ מהיין שמברך עליו בפה"ג בין חי בין מבושל בין שהוא עשוי קונדיטון דהיינו שנותנין בו דבש ופלפלין: הגה ואם נתערב יין בשכר אזלינן אחר הרוב אם הרוב יין מברך בפה"ג ואם הרוב שכר מברך שהכל: (ב"י בשם התשב"ץ):

We bless Creator of the fruits of the tree upon all arboreal produce at the outset, aside from wine, upon which we bless Creator of the fruits of the vine, whether the wine is raw or diluted, or whether it was spiced, in which honey and/or peppers are placed within the wine. Rema: And if wine was mixed in to beer, we go after the majority: if the majority of the mixture is wine, one blesses "Blessed is the Creator of the fruit of the vine"; and if the majority of the mixture is beer, one blesses "Blessed is the One through Whose Word everything was created".

הבוסר כל זמן שלא הגיע לכפול הלבן מברך עליו בפה"א ומשהוא כפול הלבן ואילך מברך עליו בורא פרי העץ ומתוך שלא נודע לנו שיעור פול הלבן לעולם מברך בפה"א עד שיהיה גדול ביותר ושאר כל האילן משיוציא פרי מברכין עליו בורא פרי העץ ובלבד שלא יהא מר או עפיץ ביותר עד שאינו ראוי לאכילה אפי' ע"י הדחק דאז אין מברכין עליו כלל: הגה וי"א דעל חרובין אינו מברך בורא פרי העץ עד שיראה בהם כמין שרשראות של חרובין וכן בזיתים עד שיגדל הנץ סביביו וקודם לכן מברך בפה"א וכן עיקר: (טור)

One blesses "Blessed is the One through Whose Word everything was created" on flowing date honey; and, similarly, one blesses "Blessed is the One through Whose Word everything was created" with all liquids that come out from fruits, aside from olives and grapes.

גרעיני הפירות אם הם מתוקים מברך עליהם בורא פרי העץ ואם הם מרים אינו מברך עליהם כלל ואם מתקן על ידי האור מברך עליהם שהכל:

Fruits that were soaking or cooked in water - even though the flavor of the fruit entered the water - one simply blesses "Blessed is the One through whose word everything was created". And Rabbi Asher ben Yehiel wrote that it's possible that, if the flavor of the fruit entered the water, one blesses "Blessed is the Creator of the fruits of the tree".

שמן זית אם שתאו כמות שהוא אינו מברך עליו כלל משום דאזוקי מזיק ליה ואם אכלו עם פת אינו מברך עליו דפת עיקר ומברך על העיקר ופוטר את הטפילה ואם שתאו מעורב עם מי סלקיא (הנקרא אניגרון) שאז אינו מזיק אדרבא הוא מועיל לגרון אם הוא חושש בגרונו הוה ליה שמן עיקר ומברך עליו בפה"ע ואם אינו מתכוין לרפואה אלא לאכילה הוה ליה אניגרון עיקר ואינו מברך אלא על האניגרון (שהכל):

One blesses "Upon Whose word everything has come into existence" on water in which raisins and dates have been soaking or water in which they've been cooked. And this also fulfills the opinion of Rabbi Asher, son of Yehiel. But the the concluding blessing is a matter of doubt if one blesses the "Creator of souls" or if one blesses an abbreviation of three, according to the opinion of Rabbi Asher, son of Yehiel. And therefore, a heaven-fearer should only drink or eat from the fruits of the seven species within a meal and should only drink water in order to require a blessing of one that is an abbreviation of three and "Creator of souls". And if the water was drawn and separated from the raisins, it would be wine and then one would bless "Creator of the fruits of the vine" and one blessing that is an abbreviation of three as long as these raisins have some wetness to them, that if one were to stomp on them, their fruit juices would be expelled from them. But if they were to stop the juices were not to come out of them and there's no wetness that comes out of them, then it is not considered as wine.

שקדים המרים כשהם קטנים מברך בפה"ע גדולים ולא כלום דאזוקי מזקי וטעמא דמלתא דכשהם קטנים עיקר אכילתם היא הקליפה ואינה מרה וכשהם גדולים עיקר אכילתם מה שבפנים והוא מר ואם מתקן ע"י האור או דבר אחר מברך בפה"ע:

צלף (פי' צלף מין אילן שעלין שלו ראוין לאכילה ויש בעליו כמין תמרים. אביונות הוא הפרי מהצלף. וקפריסין הן קליפה שסביב הפרי כקליפות האגוזים על העלין ועל התמרות ועל הקפריסין בפה"א ועל האביונות שהם עיקר הפרי בפה"ע:

תמרים שמעכן ביד ועשה מהם עיסה והוציא מהם גרעיניהם אפ"ה לא נשתנית ברכתן ומברך עליהם בפה"ע ולסוף ברכה אחת מעין שלש: הגה ולפי זה ה"ה בלטוערין הנקרא פווידל"א מברכין עליהם בורא פרי העץ וי"א לברך עליהם שהכל (ת"ה סי' פ"ט וב"י בשם הטור) טוב לחוש לכתחלה לברך שהכל אבל אם בירך בפה"ע יצא כי כן נראה עיקר:

דבש הזב מהתמרים מברך עליו שהכל וכן על משקין היוצאים מכל מיני פירות חוץ מזתים וענבים מברך שהכל:

סופי ענבים שאין מתבשלין לעולם וכן על הנובלות שהם תמרים שבישלם ושרפם החום ויבשו מברך שהכל:

פירות ששראן או בשלן במים אע"פ שנכנס טעם הפרי במים אינו מברך על אותם המים אלא שהכל והרא"ש כתב דאפשר שאם נכנס טעם הפרי במים מברך בפה"ע:

מי שריית צמוקים ותאנים או מי בישולם מברך עליהם שהכל ויוצא גם להרא"ש אבל בברכה של אחריהם יש להסתפק אם מברך בורא נפשות או אם מברך ברכה אחת מעין שלש כהרא"ש. ולכן ירא שמים לא ישתה אלא בתוך הסעודה או יאכל פרי מז' מינים וגם ישתה מים כדי שיצטרך לברך ברכה אחת מעין שלש ובורא נפשות ואם משך המים והבדילם מהצמוקים הוה ליה יין ומברך עליו בפה"ג וברכה אחת מעין שלש והוא שיהיו צמוקים שיהיה בהם לחלוחית שאם ידרוך אותם יצא מהם דבשן אבל אם כשיעצרו אותם לא יצא מהם שום לחלוחית דבש לא:

כל הפירות שטובים חיין ומבושלים כגון תפוחים ואגסים בין חיים בין מבושלים מברך בפה"ע ואם אין דרך לאוכלם חיים אלא מבושלים אכלם כשהם חיים מברך שהכל כשהם מבושלים בפה"ע:

אגוז גמור המטוגן בדבש ונקרא נואיגד"ו [ר"ל נויאיט] מברך עליו בורא פרי העץ:

אגוז רך שמבשלים בדבש וקוראין לו נו"ס משקאד"ה מברך עליו שהכל: הגה וכן אותם אגוזים שמבשלים בדבש בעודם ירוקים מברכין שהכל [רבי ירוחם נתיב י"ז ח"ב וב"י]:

על הסוקא"ר מברך שהכל וכן המוצץ קנים מתוקות שהכל:

על פלפל וזנגביל יבשים ועל הקלאו של גירופלו (ר"ל נעגליך) וכל כיוצא [בזה] שאין דרך לאוכלם אלא על ידי תערובות אין מברך עליהם כלום:

על אגוז מושקא"ט בפה"ע ועל קניל"ה [ר"ל צימרינד] בורא פרי האדמה:

על פלפל וזנגביל כשהם רטובים בורא פרי האדמה: הגה כל הפירות שיודע בהם שהם עיקר הפרי מברך עליהם בורא פרי העץ ושאינן עיקר הפרי בפה"א ואם הוא מסופק אם הוא עיקר הפרי או לא בפה"א ואם אינו יודע מה הוא מברך שהכל [טור]: