Commentary page
Shulchan Arukh, Orach Chayim 184
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerOrach Chayim Siman 184
Orach Chayim Siman 184 is a source-text unit from the Shulchan Arukh with 6 seifim. Its reading map separates the practical rule, its conditions and the points that need comparison with the surrounding text.
What to track
Read each seif as a separate step. Identify the action, the condition that limits it and any distinction between cases before moving to the next seif.
Study lens
Read the passage once for its sequence of ideas, then return to the words that carry the argument or image. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 6 seifim on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact seif.
- Seif 179 words
Opens “לקבוע ברכה במקום סעודה ועד כמה יכול…”
- Seif 224 words
Opens “במה דברים אמורים כשאין לו פת עוד…”
- Seif 319 words
Opens “י"א שכל שבעת המינים טעונים ברכה לאחריהם…”
- Seif 416 words
Opens “אכל ואינו יודע אם בירך ברכת המזון…”
- Seif 552 words
Opens “עד אימתי יכול לברך עד שיתעכל המזון…”
- Seif 67 words
Opens “שיעור אכיל' לברך עליה ברכ' המזון בכזית:…”
Original text
<b>לקבוע ברכה במקום סעודה ועד כמה יכול לברך ומי ששכח ולא בירך. ובו ו סעיפים:</b><br>מי שאוכל במקום אחד צריך לברך קודם שיעקר ממקומו (הגה ועיין לעיל סי' קע"ח) ואם יצא ממקומו ולא בירך אם היה במזיד יחזור למקומו ויברך ואם בירך במקו' שנזכר יצא: הגה ודוקא לדעת הרמב"ם אבל לדעת הרא"ש דס"ל דאף בשוגג יחזור למקומו לכתחלה במזיד אף בדיעבד לא יצא [טור] ואם היה בשוגג להרמב"ם יברך במקום שנזכר ולהר"ר יונה והרא"ש גם הוא יחזור למקומו ויברך:
Until when can one bless? Until the meal is digested in one's stomach. And how much is that measurement? The entirety of the time that one is not hungry on account of that eating. And from the time that one begins being hungry, even though the food hasn't been fully digested, we consider it to be as if it is fully digested. And, similarly, for the matter of eating fruits or drinking wine - if one is neither hungry nor thirsty, and they desire those fruits, they should bless [upon those fruits] if they do not know how much is left for their digesting.
במה דברים אמורים כשאין לו פת עוד אבל אם יש לו פת עוד יאכל במקום השני מעט ויברך רק שלא יהא רעב מאכיל' ראשונ':
י"א שכל שבעת המינים טעונים ברכה לאחריהם במקומם וי"א דחמשת מיני דגן דוקא [ועיין לעיל סי' קע"ח סעיף ה']:
אכל ואינו יודע אם בירך ברכת המזון אם לאו צריך לברך מספק מפני שהיא מן התורה:
עד אימתי יכול לברך עד שיתעכל המזון שבמעיו וכמה שיעורו כל זמן שאינו רעב מחמת אותה אכילה ומשעה שהתחיל להיות רעב אע"פ שלא נתעכל עדיין לגמרי כנתעכל לגמרי דיינינן ליה וכן נמי לענין אכילת פירות ושתיית יין אם אינו רעב ולא צמא ותאב לאות' פירות יברך אם אינו יודע לשער אם נתעכלו:
שיעור אכיל' לברך עליה ברכ' המזון בכזית:
English translation: Sefaria Community Translation · CC0