Shulchan Arukh, Orach Chayim 179

<b>איזה דברי' קרוין היסח הדעת בסעודה שצריך לברך. ובו ו סעיפים:</b><br>גמר סעודתו ונטל ידיו מים אחרונים אינו יכול לאכול ולא לשתות עד שיברך ברכת המזון ואם אמר הב לן ונברך הוי היסח הדעת ואסור לשתות אלא אם כן יברך עליו תחילה ואכילה דינה כשתיה להרא"ש אבל להר"ר יונה והר"ן אכילה שאני שאע"פ שסילק ידו מלאכול ואפילו סילקו השלחן אם רצה לחזור לאכילתו אין צריך לברך פעם אחרת שכל שלא נטל ידיו לא נסתלק לגמרי מאכילה:

Which things are considered a lapse of attention during a meal requiring a new blessing. 6 sections: If one finished his meal and washed his hands with the final waters, he may not eat or drink until he recites Grace After Meals. If he said "let us say the blessing" this constitutes a lapse of attention and he may not drink unless he first recites a blessing over it. Eating has the same law as drinking according to the Rosh; but according to Rabbeinu Yonah and the Ran, eating is different — even though he withdrew from eating, and even if the table was removed, if he wishes to return to eating he need not recite a blessing again, since as long as he has not washed his final waters he has not fully withdrawn from eating.

מי שסומך על שלחן אחרים אפי' אמר הב לן ונברך לא הוי היסח הדעת עד שיאמר בעל הבית:

One who depends on another's table — even if he said "let us say the blessing" it is not considered a lapse of attention until the host says so.

אם לא אמר הב לן ונברך וגם לא נטל ידיו משנטל הכוס לברך הוי היסח הדעת:

If he did not say "let us say the blessing" and also did not wash his final waters — once he has taken the cup to recite the blessing it is considered a lapse of attention.

כשאדם נכנס לבית חבירו ויש שם חבורות הרבה שאוכלים וכל אח' מושיט לו כוס יש מי שאומר שמברך על כ"א בורא פרי הגפן כי בכל פעם הוא נמלך:

When a person enters his friend's house and there are many groups eating, and each one offers him a cup — some say he recites borei pri hagafen over each one, since each time he is reconsidering.

הקרואים בבית בעה"ב לאכול מיני פירות ומביאין להם בזה אחר זה אינם צריכים לברך אלא על הראשון:

Guests invited to a host's home to eat various fruits, and they are brought to them one after another — they need only recite a blessing over the first.

אכל כל מאכל ולא אכל מלח שתה כל משקה ולא שתה מים ביום ידאג מפני ריח הפה ובלילה מפני ריח הפה ומפני אסכרה (פי' חולי חונק) והאוכל מלח אחר אכילתו לא יאכל בגודל (גודל הוא האצבע הגס. אצבע הוא קרוב לגס. אמה הארוך. קמיצה הוא הסמוך לקטן. זרת הוא הקטן) דקשה לקבור בנים ולא בזרת דקשה לעניות ולא באצבע דקשה לש"ד אלא באמה ובקמיצה (וע"ל סי' ק"ע למה אין אנו נוהגים באכילת מלח ושתיית מים):

If one ate any food and did not eat salt, or drank any beverage and did not drink water — by day he should be concerned about bad breath, and by night he should be concerned about both bad breath and croup (a choking illness). One who eats salt after his meal should not eat it with his thumb — as it is harmful for burying children — nor with the little finger — as it is harmful for poverty — nor with the index finger — as it is harmful for bloodshed — but rather with the middle finger or the ring finger. (See above §170 for why we no longer practice eating salt and drinking water.)