Shulchan Arukh, Even HaEzer 73

<b>שחייב בכסות ומדור וכלי בית לאשתו. ובו ט סעיפים:</b><br>כסותה כיצד חייב ליתן לה בגדים הראויים לה בימות הגשמים ובימות החמה בפחות שלובשת כל אשה בעלת בית שבאותו המדינה ואם באותו מקום אין דרך לצאת אשה לשוק עד שיהא עליה רדיד החופה את כל גופה נותן לה רדיד הפחות שבכל הרדידין (ואשה לא תרגיל עצמה לצאת הרבה שאין יופי לאשה אלא לישב בזויות ביתה) (טור) ובכלל הכסות שהוא חייב ליתן לה כלי בית ומדור שיושבת בו ומה הם כלי בית מטה מוצעת ומפץ [פי' כעין מחצלת] או מחצלת לישב עליה וכלי אכילה ושתיה כגון קדירה וקערה וחבית ופך ונר וכוס ובקבוק וכיוצא בהן:

How [is he obligated] for her clothing? He must give her clothes fit for the rainy months and for the sunny months, according to the lowest value that a woman would wear when her husband is in the same region. And if in that particular place a woman would not go out to the market until she has a veil covering her whole body, he must give her a veil whose value is lowest among veils. And a woman shouldn't accustom herself to go out a lot, for it is not becoming of a woman to sit in street corners [Tur]. And among the clothes that he must give her is included her household vessels, and the stool she sits on. And what are these household vessels: A bed with a spread, and a mat or a mat to sit on, and utensils for food such as a dish and a pot and a jug and a flask, a lamb, a cup, a bottle and other such things.

המדור ששוכר לה בית של ד' אמות על ד' אמות ותהי' רחבה חוצה לו ויהיה לו בית הכסא חוץ ממנו:

The residence that he rents for her, must be a house measuring four by four cubits, with a courtyard outside of it, and a toilet room is not considered part of this measure.

ומחייבין אותו ליתן לה תכשיטים כגון בגדי צבעונים להקיף על ראשה ופדחתה ופוך [פי' כחול שחור] ושרק [פי' צמר גפנים שצובעים אותו בחריע ומעבירין אותו על פני כלות שתתראנה אדומות ערוך] וכיוצא בהן:

And we make him give her adornments like colorful clothing to put around her head and forehead, and eyeshadow (black coloring) and rouge (cotton that is colored with safflower and they apply it to the face of the bride so that she looks read, Arukh), and other such things.

בד"א בעני שבישראל אבל בעשיר כל דברים הללו נותן לה לפי עשרו:

To what does this refer? To a poor Jew. But a rich person must provide her with all of these things in accord with his wealth.

אם קצרה ידו ליתן לה אפי' כעני שבישראל כופין אותו להוציא (ותהיה הכתובה חוב עליו עד שיעשיר [טור] (וע"ל סימן ע' סעיף ג'):

If he was cheap in providing for her, even a poor Jew, we force him to divorce her. And the ketubah will be a debt over his head until he grows wealthier (Tur). And see above siman 70, seif 3.

בניו ובנותיו עד בני שש חייב ליתן להם כסות וכלי תשמיש ומדור ואינו נותן להם כפי עשרו אלא כפי צרכן בלבד:

His sons and daughters up until the age of six, he must provide them with clothing and vessels and a place to live. But he doesn't provide for them according to his wealth, rather according to their needs alone.

כל מי שיש לו עליו מזונות בין בחייו בין אחר מותו יש לו כסות וכלי בית ומדור וכל שב"ד מוכרים למזונות מוכרים לכסות וכלי ביתו ומדורו:

Anyone who by law who must provide for someone else, whether he (the provider) is alive or dead, he must provide clothing, and household utensils and living quarters. And anyone who has his property sold by the court for sustenance, they sell for clothing, for household utensils and for living quarters.

דין הבעל עם אשתו בטענת הכסות והכלים ושכר המדור כדינם בטענת המזונות אם אמר הוא נתתי והיא אומרת לא נתן:

The rule with regard to a husband, when his wife claims clothing, vessels and rent money is as the rule with regard to claiming sustenance in general: If he says, I gave, and she says: He didn't give.

מי שמשכן כסות אשתו אינה יכולה להוציא מידו בלא כלום [וע"ל ס"צ]:

One who gave his wife's clothing as a pledge, she cannot take it from him without giving him anything. See below, siman 90.