Commentary page
Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 273
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerChoshen Mishpat Siman 273
Choshen Mishpat Siman 273 is a source-text unit from the Shulchan Arukh with 18 seifim. Its reading map separates the practical rule, its conditions and the points that need comparison with the surrounding text.
What to track
Read each seif as a separate step. Identify the action, the condition that limits it and any distinction between cases before moving to the next seif.
Study lens
Look for rabbinic statements and attributed teachings. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.
- rabbinic statements and attributed teachings
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 18 seifim on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact seif.
- Seif 128 words
Opens “דין הזוכה מן ההפקר והפקר כיצד וכמה.…”
- Seif 211 words
Opens “ההפקר אע"פ שאינו נדר הרי הוא כמו…”
- Seif 313 words
Opens “ומה הוא ההפקר שיאמר אדם נכסי אלו…”
- Seif 424 words
Opens “כיצד דין ההפקר כל הקודם וזכה בו…”
- Seif 511 words
Opens “המפקיר לעניים אבל לא לעשירים אינו הפקר…”
- Seif 611 words
Opens “המפקיר עבדיו הגדולים קנו עצמם והקטנים כל…”
- Seif 747 words
Opens “המפקיר את הקרקע כל הקודם והחזיק בה…”
- Seif 823 words
Opens “האומר ה"ז הפקר וזה הרי השני ספק…”
- Seif 930 words
Opens “המפקיר את שדהו ולא זכה בה אדם…”
- Seif 1032 words
Opens “האומר שדה זו מופקרת ליום אחד לחדש…”
- Seif 1124 words
Opens “דבר המופקר שבא אחד ושמרו והיה מביט…”
- Seif 1221 words
Opens “המדברות והימים והנהרות והנחלים כל שבהם הפקר…”
- Seif 1378 words
Opens “הצד דגים מהימים ומהנהרות או שצד עופות…”
- Seif 1447 words
Opens “הפורס מצודה בשדה חבירו וצד בה חיה…”
- Seif 1522 words
Opens “דגים שקפצו לתוך הספינה קנה בעל הספינה…”
- Seif 1651 words
Opens “עני המנקף (פי' חותך כמו ונשאר בו…”
- Seif 1728 words
Opens “שחלים (פי' הרמב"ם בערבי חבשא"ר ובלע"ז קישרון)…”
Named: רבי חבשא.
- Seif 1816 words
Opens “שדה שיש בו כלאים אם יש בו…”
Sages named on this page
- Rashi · Others · First generation of Rishonim
Rabbi Shlomo Yitzchaki, known as Rashi, was a preeminent medieval French rabbi and author of a comprehensive commentary on the Talmud and…
Source: Choshen Mishpat Siman 273 · Seif 16 — “עני המנקף (פי' חותך כמו ונשאר בו עוללות כנוקף…”
Original text
<b>דין הזוכה מן ההפקר והפקר כיצד וכמה. ובו יח סעיפים:</b><br>כל דבר של הפקר כל הקודם בו זכה בין שהוא דבר מופקר ועומד בין שהיו לו בעלים והפקירוהו:
ההפקר אע"פ שאינו נדר הרי הוא כמו נדר שאסור לחזור בו:
ומה הוא ההפקר שיאמר אדם נכסי אלו הפקר לכל בין במטלטלים בין בקרקעות:
כיצד דין ההפקר כל הקודם וזכה בו קנהו לעצמו ונעש' שלו ואפי' זה שהפקירו דינו בו כדין כל אדם אם קדם וזכה בו קנהו:
המפקיר לעניים אבל לא לעשירים אינו הפקר עד שיפקיר לכל כשמיטה:
המפקיר עבדיו הגדולים קנו עצמם והקטנים כל הקודם והחזיק בהם זכה:
המפקיר את הקרקע כל הקודם והחזיק בה זכה דין תורה אפי' הפקיר בפני א' ה"ז הפקר ונפטר מהמעשרות אבל מדברי סופרים אינו הפקר עד שיפקיר בפני ג' כדי שיהיה א' זוכה אם רצה והשנים מעידים: הגה וי"א דאפילו בינו לבין עצמו הוי הפקר (טור ס"ח בשם הרא"ש):
האומר ה"ז הפקר וזה הרי השני ספק הפקר ואם אמר וזה כמו זה או שאמר וגם זה הרי התפיס השני ויהי' הפקר ודאי:
המפקיר את שדהו ולא זכה בה אדם כל שלשה ימים יכול לחזור בו אחר שלשה ימים א"י לחזור בו אא"כ קדם וזכה בה ה"ה כזוכה מההפקר בין הוא בין אחר:
האומר שדה זו מופקרת ליום אחד לחדש אחד לשנה אחת לשבוע אחת עד שלא זכה בה הוא או אחר יכול לחזור בו ומשזכה בה בין הוא בין אחר אינו יכול לחזור בו:
דבר המופקר שבא אחד ושמרו והיה מביט בו שלא יטלנו אדם לא זכה עד שיגביהנו אם הוא מטלטל או יחזיק בקרקע כדרך שקונים הלקוחות:
המדברות והימים והנהרות והנחלים כל שבהם הפקר וכל הקודם בהם זכה כגון העשבים והעצים והפירות של אילנות של יער וכיוצא בהם:
הצד דגים מהימים ומהנהרות או שצד עופות או מיני חיות הואיל ואין להם בעלים זכה ובלבד שלא יצוד בשדה חבירו ואם צד שם קנה ואם היו הדגים בביברין של בעלים וכן חיה ועוף שבביברים אע"פ שהוא ביבר גדול והוא מחוסר צידה ה"ז של בעל הביברים והצד משם ה"ז גזלן הלוקח דגים מתוך מצודתו של חבירו כשהוא בתוך הים או שלקח חיה ממצודתו כשהיא פרוסה במדבר ה"ז אסור מדברי סופרים ואם היה המצודה כלי ולקח מתוך המצודה ה"ז גזלן:
הפורס מצודה בשדה חבירו וצד בה חיה או עוף אע"פ שאין לו רשות לעשות דבר זה קנה ואם היה עומד בעל השדה בתוך שדהו ואמר זכתה לי שדי קנה בעל השדה ואין לבעל המצודה כלום (וה"ה אם החצר משתמר אע"פ שלא עמד בצד שדהו) (טור סי' רס"ח):
דגים שקפצו לתוך הספינה קנה בעל הספינה שזו כחצר המשתמרת היא ואינה חצר המהלכת שהמים הם שמוליכין אותה ואינה הולכת מחמת עצמה:
עני המנקף (פי' חותך כמו ונשאר בו עוללות כנוקף זית רש"י) בראש האילן ומשיר פירותיה ונפלו לארץ אם בא לידי העני קודם שנפלו לארץ קנאם ואם נטלן אחר אחר שנפלו לארץ מוציאין מידו אבל אם לא בא לידו מתחלה אין בהם משום גזל להוציאם מיד הנוטל אבל לכתחלה אסור לו ליטלם:
שחלים (פי' הרמב"ם בערבי חבשא"ר ובלע"ז קישרון) הגדלים בשדה פשתן מותר כל אדם ליטלן מפני שהם הפקר שמפסידים הפשתן ואם הם עומדים על המצר או שהוקשו לזרע אסור:
שדה שיש בו כלאים אם יש בו אחד מכ"ד ממין אחר מפקירים בית דין כל השדה: