Commentary page
Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 246
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerChoshen Mishpat Siman 246
Choshen Mishpat Siman 246 is a source-text unit from the Shulchan Arukh with 17 seifim. Its reading map separates the practical rule, its conditions and the points that need comparison with the surrounding text.
What to track
Read each seif as a separate step. Identify the action, the condition that limits it and any distinction between cases before moving to the next seif.
Study lens
Look for rabbinic statements and attributed teachings, a turn toward a more precise resolution. The source text remains the primary evidence; this note offers a structured way to enter it rather than replacing close reading.
- rabbinic statements and attributed teachings
- a turn toward a more precise resolution
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 17 seifim on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact seif.
- Seif 169 words
Opens “השומע שמת בנו וכתב נכסיו לאחר. ובו…”
- Seif 217 words
Opens “יש מי שאומר שדין זה דוקא בשכיב…”
- Seif 347 words
Opens “יש מי שאומר דה"ה בריא שכתב כל…”
- Seif 4137 words
Opens “הכותב כל נכסיו מתנה לאחד מבניו בין…”
- Seif 514 words
Opens “וכל היכא דאיכא לאסתפוקי בלשון המתנה אם…”
- Seif 645 words
Opens “בד"א שכתב לבן בין הבנים אבל אם…”
- Seif 723 words
Opens “יש מי שאומר דכותב כל נכסיו לבן…”
- Seif 821 words
Opens “אם אמר כתבו תנו לו כל נכסי…”
- Seif 923 words
Opens “הכותב כל נכסיו לאחד מבניו ולאחר זה…”
- Seif 1028 words
Opens “יש מי שאומר שאם כתב חצי נכסי…”
- Seif 1140 words
Opens “כתב כל נכסיו לשני בניו שניהם אפוטרופסים…”
- Seif 1217 words
Opens “הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא…”
- Seif 1313 words
Opens “הכותב נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע כל…”
- Seif 1413 words
Opens “הכותב כל נכסיו לאשתו ויצא עליו שטר…”
- Seif 1512 words
Opens “דין שטר במתנה שלא נעשה אלא להבריח…”
- Seif 1612 words
Opens “דין שכיב מרע שאמר תטול אשתי כאחד…”
- Seif 1778 words
Opens “כל הנותנים כל נכסיהם משתבטל המתנה ויחזרו…”
Original text
<b>השומע שמת בנו וכתב נכסיו לאחר. ובו יז סעיפים:</b><br>לעולם אומדי' דעת הנותן אם היו הדברי' מראין סוף דעתו עושים ע"פ האומר אע"פ שלא פירש כיצד מי שהלך בנו למדינת הים ושמע שמת וכתב כל נכסיו לאחר מתנה גלויה גמורה ואח"כ בא בנו אין מתנתו קיימת שהדברים מוכיחים שאלו ידע שבנו קיים לא היה נותן כל נכסיו לפיכך אם שייר מנכסיו כל שהוא בין קרקע בין מטלטלין מתנתו קיימת:
יש מי שאומר שדין זה דוקא בשכיב מרע אבל לא בבריא ויש מי שאומר דאפי' בברי' היא:
יש מי שאומר דה"ה בריא שכתב כל נכסיו לאחר מחמת שהיה צריך לברוח מפני בעלי חוביו או מפני אויביו ואח"כ עשה פשרה עם בעלי חוביו ואויביו או שמתו אם נתברר שלא כתב מתנה זו אלא מחמת כן הואיל ונדחית השעה מפניו והרי הוא צריך לנכסיו בטלה המתנה:
הכותב כל נכסיו מתנה לאחד מבניו בין שהיה בריא בין שהיה שכיב מרע (וי"א דדוקא שכתב לו בל' מתנה אבל ש"מ שכתב לו לשון ירושה קנה) (טור) אפי'היה בן קטן המוטל בעריסה לא עשאו אלא אפוטרופוס והרי הוא בכל הנכסים כאחד מאחיו ואפי' האריך בלשון כדרך שופרא דשטרי ילך יזכה יחזיק אומדן דעת הוא שלא נתכוין אלא להיות אחיו נשמעים לו ואם שייר כל שהוא בין קרקע בין מטלטלים זכה הבן במתנה ואם פירש בשטר שמקנ' לו הקנאה גמור' ולא בתורת אפוטרופוס או שפירשבשטר שיהא רשאי למכור ולתת לאחרים או שכתב לו מטלטלי אגב מקרקעי או שהקנה לו בקנין וכן כל שכתוב בשטר המתנ' לשון שאפשר להוכיח ממנו דל מתנה גמורה נתכוין קנה: הגה ואם כתב לאחד שיהא מושל ושולט בכל אשר לו אינו לשון מתנה אלא לשון אפוטרופוס (הרא"ש כלל פ"ד סי' ב' וריב"ש סי' ת"ע):
וכל היכא דאיכא לאסתפוקי בלשון המתנה אם נתכוין למתנה גמורה על המקבל להביא ראיה:
בד"א שכתב לבן בין הבנים אבל אם כתב לבן בין הבנות או לבת בין הבנות (או לבת בין הבנים) (טור) או לא' מהיורשים בין שאר יורשים אע"פ שלא שייר כלום מתנתו קיימת (וי"א דבת בין הבנים או בין הבנות לא קנתה) (טור בשם הרא"ש והרמ"ה)
יש מי שאומר דכותב כל נכסיו לבן בין הבני' אם נתן לו בקנין וייפה כחו קנה ויש מי שאומר שאע"פ כן לא קנה:
אם אמר כתבו תנו לו כל נכסי ולא ייפה כחו לומר תנו לו כל נכסיו אף כתבו אפי' אפוטרופוס לא עשאו:
הכותב כל נכסיו לאחד מבניו ולאחר זה האחר קנה חצי הנכסים במתנה ונשאר החצי לבניו והבן שנתנו לו אפוטרופוס מינהו על שאר אחיו:
יש מי שאומר שאם כתב חצי נכסי לבני וחצי נכסי לפלוני לבנו נמי הוי מתנה ואם כתב שני שלישי נכסי לבני והשליש לאחר לא עשה בנו אלא אפוטרופוס:
כתב כל נכסיו לשני בניו שניהם אפוטרופסים ואם כתב חצי נכסי לבני פלוני וחצי נכסי לבני פלוני הראשון הוי מתנה והשני הוי אפוטרופוס על החצי לכל הבנים וגם הראשון שנתן לו חצי הנכסים יש לו חלק בחצי האחר כשאר האחים:
הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפוטרופוס ונתבארו פרטי דין זה בטור אבן העזר סי' ק"ז:
הכותב נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע כל שהוא נתבאר בטור הנזכר סי' ק"ו:
הכותב כל נכסיו לאשתו ויצא עליו שטר מוקדם נתבאר בטור הנזכר בסי' ק"ז:
דין שטר במתנה שלא נעשה אלא להבריח בטור הנזכר סימן צ' :
דין שכיב מרע שאמר תטול אשתי כאחד מהבנים בטור הנזכר סימן ק"ח:
כל הנותנים כל נכסיהם משתבטל המתנה ויחזרו כל הנכסים לבעלים הראשונים אין המקבל מתנה מחזיר פירות: הגה האומר לחבירו אכול עמי צריך לשלם לו ולא אמרי' מתנה קא יהיב ליה ולכן מי שמאכיל לחתנו עם בתו יותר מזמן שקצב לו מזונות צריך החתן לשלם לו מזונותיו כשיתבע ממנו אבל לא מזונות אשתו ודוקא דליכא הוכחה דנתן לו לשם מתנה אבל היכא דמוכח דנתן לו לשם מתנה רק אח"כ נפלה קטטה ביניהם ולכן תובע ממנו פטור (ת"ה סי' שי"ז):