Commentary page

Niddah 63b

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Babylonian Talmud · folio map

Niddah 63b

Niddah 63b. The full printed text of this folio side — 23 numbered segments, about 512 words — with the classic commentaries printed on the page.

Rashi

an additional Onah If the veset is in the day she is forbidden in the day and the night before Rabbi Yehuda only forbade the Ona of her Veset (expected menses)

Rashi on Niddah 63b · Sefaria · CC0

Tosafot

לימים שנים היינו כרבי דאמר בתרי זימני הויא חזקה ושלא מנו חכמים ג' הואיל ואינו וסת גמור מודה רבי דבעי ג' זימני והכי קים ליה:

אכלה שום וראתה הואיל ועל ידי מעשה הם אינו וסת גמור ולא הוה בכלל דמתני' וא"ת ואמאי לא קאמר נמי קפצה וראתה דהוו נמי על ידי מעשה ויש לומר דאינה קובעת וסת לקפיצות לחודיהו כדאמר בפרק קמא (לעיל נדה יא.) דכל שתקבענה מחמת אונס אפי' כמה פעמים לא קבעה אבל אכלה שום לא חשיב אונס כמו טורח של קפיצה שאין הראייה באה על ידי טורח אלא ממילא:

זו דברי רשב"ג אבל חכמים אומרים כו' לכאורה משמע זו ולא סבירא ליה מדלא קאמר אבל רבי אומר ואפילו את"ל הכי לא תקשי לקמן גבי דילוג דמוקמינן שמואל כרשב"ג דאליבא דמתניתין פליגי רב ושמואל ולמאי דאמר מעיקרא הש"ס דפליגי בפלוגתא דרבי ורשב"ג צריך לומר זו וסבירא ליה כדמשני בפרק שור שנגח (ב"ק דף לז:):

אסורה לשמש כל שש שעות דברי רבי יהודה לר' יהודה הוה שייך למתני כל היום כולו כדמוכח בסיפא שהוא אוסר כל היום אלא משום רבי יוסי תני לה בתרתי בבי:

וחוששת בששה שעות היינו כל שעה ששית:

מן המנחה ולמעלה פירש"י סוף שש שמאז נוטי' צללי ערב ופי' רשב"ם דאף על גב דאמר בתמיד נשחט (פסחים נח.) דזמן המנחה לכל המוקדם הוי מששה שעות ומחצה ואילך היינו משום דלא קים לן שפיר בשיעור שעות היום אבל מן הדין הוא מתחילת ז' ומיהו לגבי וסת נמי אסורה עד חצי שעה שביעית דהיינו מן המנחה ולמעלה:

Tosafot on Niddah 63b · Sefaria

Rashba

אמר רב יהודה אמר שמואל הרי אמרו לימים שנים לוסתות אחד למי שלא מנו חכמים שלשה, ואוקי' לקמן כחכמים ודלאו כרבן שמעון בן גמליאל דאילו לרשב"ג לעולם כל הוסתות דוקא בג' פעמים ואיכא למידק בוסתות דגופי היכי אשכחן פלוגת' והיכי הויא חזקה לר' בחד זימנא דהא לא אשכחן חזקה לרשב"ג אלא בתלתא זימני ולר' בתרי זימני והילכך כיון דבהא בעינן רשב"ג תלתא זימני אלמא בעי חזקה א"כ לר' נמי ליבעי תרי זימני. ואיכא למימר דשמואל גמרא גמיר ליה דבוסתות דגופה בחד זימנא סגי להו לרבנן ואשכחן מתניתין דקתני בוסתות דגופה כל שתבקענה ג' פעמים הרי זה וסת ואמר מתני' על כרחין כרשב"ג תרמייה דאשכחן דמקל בוסתות ובעי תלתא זימני וכיון דסיפא דמתני' דאיירי בוסת הימים בעי תלתא זימני ורשב"ג היא רישא נמי בוסתות דגופא רשב"ג היא ופלוגתא אחרינא היא דרשב"ג סבר אפילו בכי הא בעי תלתא זימני ור' סבר אפילו תרי זימני לא בעי דהכי אורחא דאע"ג דלא אפסיקה בהדיא הילכתא כרשב"ג אפ"ה קי"ל כותיה הואיל וסתם מתניתין כותיה ואע"ג דעביד לה שמואל פלוגתא לא עדיפא פלוגתיה ממחלוקת דבריתא דקי"ל כסתם מתני', ואע"ג דאמר שמואל הרי אמרו קאמ' וליה לא סבירא ליה ותדע לך דהא לקמן בסמוך בוסת הדלוג אמרינן דשמואל כרשב"ג ס"ל, דאמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי ר"ג בר' שאמר משום רשב"ג זו וסבירא ליה קאמר דבוסת הימים על כרחין כותיה סבירא ליה וכדאמרינן בהדיא בוסת הדלוג וכמו שכתבנו.

Rashba on Niddah 63b · Sefaria

Ritva

אמר רב יהודה אמר שמואל הרי אמרו לימים שנים לוסתות אחד למה שלא מנו חכמים. ואוקימנא לקמן כחכמים דלא כרשב״ג דאלו לרשב״ג לעולם כל הוסתות דוקא לג׳ פעמים ואיכא למידק בוסתות דגופא היכי אשכחן פלוגתא והיכי הויא חזקה לר׳ בחד זימנא דהא לא אשכחן חזקה לרשב״ג אלא בג׳ זמני ולר׳ בב׳ זימני והילכך כיון דבהא בעי רשב״ג ג׳ זמני אלמא בעי חזקה א״כ לר׳ נמי ליבעי תרי זמני ואיכא למימר דשמואל גמרא גמיר לה דבוסתות דגופה בחד זימנא סגי להו לרבנן ואשכח מתני׳ דקתני בוסתות דגופא דכל שתקבענה ג׳ פעמים הרי זה וסת ואמר מתני׳ על כרחין כרשב״ג תרמייהו דאשכחן דק״ל בוסתות ובעינן תלתא זמני וכיון דסופא דמתני׳ דאיירי בוסת הימים בעי ג׳ זמני ורשב״ג היא רישא נמי בוסתות דגופא רשב״ג היא ופלוגתא אחריני היא דרשב״ג סבר אפי׳ בכי הא בעי ג׳ זמני ור׳ סבר אפילו תרי זמני לא בעי דהא אורחא דאע״ג דלא איפסקא בהדיא הלכתא כרשב״ג אפ״ה קיי״ל כותיה וסתם מתני׳ כותי׳ ואע״ג דעביד לה שמואל פלוגתא לא עדיפא מפלוגתיה ממחלוקת דברייתא דקי״ל כסתם מתני׳ ואע״ג דאמר שמואל הרי אמרו אמרו קאמר לי׳ ולי׳ ל״ס ותדע לך דהא לקמן בוסת הדילוג אמרי׳ דשמואל כרשב״ג ס״ל ודאמ׳ רב יהודה אמר שמואל זו דברי ר״ג ברבי שאמר משום רשב״ג דס״ל קאמר דבוסת הימים ע״כ כותיה ס״ל וכדאמרינן בהדיא בוסת הדלוג וכמו שכתבנו ראתה יום ט״ו בחדש זה ויום י״ו בחדש זה י״ז בחדש זה רב אמר קבעה לה וסת לדילוג וה׳ פי׳ כגון שראתה ט״ו בניסן וי״ו באייר ויום י״ז בסיון קבעה לה וסת לדילוג והרי זו אסורה ביום י״ח בתמוז וביום י״ט באב וביום כ׳ באלול וכן מדלגת לעולם יום אחד בכל חדש וחדש ור״ח ז״ל פי׳ כגון שחוזרת לראות הלילה כגון הוסת הראשון ושילשה כן כיצד הרי שראתה יום ט״ו בניסן ויום י״ו באייר ויום י״ז בסיון וחזרה וראתה יום ט״ו בתמוז ויום י״ו באב ויום י״ז באלול ועוד חזרה וראתה יום ט״ו בתשרי ויום י״ו בחשון ויום י״ז בכסלו הרי זו קבעה וסת מטבת ולהלן לדלוגין כסדר הזה ט״ו לחודש זה י״ו בחדש זה שני לו ויום י״ז לשלישי וכן לעולם חוזרת חלילה ולפי פירושו הא דאמרינן בגמ׳ קבעה לה וסת לדילוג לאו הכי בלחוד הוא דקבעה לה וסת אלא ה״ק אם תשלש כן קבעה לה וסת לדילוג ורב ושמואל לישנא קיטא נקטי ובריתא נמי דלקמן דקתני ראתה יום כ״א בחדש זה כ״ב בחדש זה ושתים בחדש זה עשרים ושלש בחדש זה קבע לה וסת לאו בהכי בלחוד קאמר אלא אם תשלש כן וקשיא לי קצת דלמאי דאוקימנא כגון דרגילה למחזי ביום עשרים ושנתה לעשרים ואחד משמע לכאורה דכל היכא דעיקרא וסת הראשון קבעה לה וסת הדילוגין אלו ואלו וסת הראשון ודאי נעקר בשדלגה ג׳ דילוגין ראשונים וא״כ אף וסת הדלוג נקבע בכך לפי׳ נ״ל הראשון עיקר.

ואפי׳ לא שלשה לחזור חלילה ג׳ פעמים קבעה לה וסת לדלוג כמו שאמרנו ובודאי אם דלגה וחזרה לראות חלילה באותן דילוגין כפי׳ של ר״ח ז״ל קבעה לה וסת דילוגין בחלילה ואיכא למודה ה״ד אי בחדשים כלן מלאים אין כאן דילוג אלא הפלגות שוות משלשי׳ ושנים לשלשים ושנים ואי בחדשים כסדרן א׳ מלא וא׳ חסר אין כאן דילוג שוה כיצד הרי שהתחילה לראות בט״ו בניסן שהוא מלא וחזרה וראתה י״ו לאייר הרי ראתה להפלגות שנים ושלשים והשניה שהיא מי״ז מאייר שהוא חסר לי״ז בסיון אינה אלא לשלשים ואחד נמצה שלא דלגה אדרבה קרבה ראייתה וכשחזרה וראתה בי״ח בתמוז חזרה להפלגה של ל״ב וכפי פי׳ הראב״ד ז״ל כשם שהאשה קובעת וסת להפלגות שוות כך היא קובעת וסת בימי החדש כיצד אם ראתה ר״ח ור״ח קבעה לה וסת לראשי חדשים ואעפ״י שאין הפלגותיה שוות שהאחד מלא והא׳ חסר והילכך זו שדלגה כיון שאין ראיותיה צד השוה לא בדילוג שוה ולא בהפלגות שונות אומרים לימי החדש היא קובעת ולא בהשואה אבל בדילוג ולדבריו אם ראתה ט״ו בחדש זה וט״ו בחדש זה קבעה לה וסת לט״ו בין במלואים בין בחסרים ורבותינו הצרפתים ז״ל מוסיפין שאף שם היום גורם וסת כדאשכחן בשור המועד שבת ושבת ושבת נעשה מועד לשבתות והיינו דאמרי׳ בפרקים קמא קפצה וראתה קפצה וראתה קבעה לה וסת לימים ואקומה רב אשי כגון שקפצה בחד בשבא וחזאי וקפצה בחד בשבא וחזאי ולחד בשבא אחרינא חזאי בלא קפיצה אלמא ימי השבוע קבעי לה וסת ונמצא לדבריהם דרבים בוסתות דימים ה״א וסת ימים ידועים וקביעות החדש וקביעות ההפלגה ולדברי הכל וסת הפלגות אינו נקבע אלא בד׳ ראיות לפי שאין הפלגות מתוך ד׳ ראיות וראיה ראשונה לאו בהפלגה חזיחיה וכן כתב הראב״ד ז״ל וכן הורו רבותינו הצרפתים ז״ל ואי קשיא לך הא דתניא בבבא קמא ראה שור נגח שור ולא נגח שור נגח שור לא נגח שור נגח שור לא נגח נעשה מועד לסירוגין לשוורים ואע״ג דקמיתא לאו בסירוגין הות אפ״ה מצטרפת לבתרייתא י״ל דשאני הכי דכיון דאין הפלגה ידועה אלא בשתי ראיות כדאמרן ג׳ הפלגות בעי דהיינו ד׳ ראיות אבל התם הא איכא ג׳ נגיחות וראיה מדקתני במתני׳ היתה למדה יום ט״ו ושנתה ליום עשרים זה וזה אסורים שנתה פעמים ליום עשרים זה וזה אסורים שנתה ג׳ פעמים ליום עשרים הותר ט״ו וקבעה לה יום עשרים אלמא אינה קובעת עד שתשלש להפלגות של עשרים וא״ת התם למודה שאני א״כ דקארי לה לפי רביה דרב מבריתא מאי קרי לה הא מתני׳ היא דלמודה דשאני ועוד מביאין ראיה מדקתני עלה לההיא מתני׳ שאין אשה קובעת וסת עד שתקבענו ג׳ פעמים אלמא אין הפרש בין קביעות של זו לקביעות של אחרת שאינה למודה ופלוגתייהו דרב ושמואל בדלגא היינו דרב סבר כיון שזו לימי החדש היא קובעת אף הראשונה מונין לה שהרי היתה ביום ידוע מן החדש וכאלו ראתה ג׳ פעמים בט״ו בחדש שהיא ודאי קבעת לג׳ פעמים ואף זו קובעת דמתחלת׳ לדילוג בעונה ושמואל סבר אם השות לימי החדש מונין לה את הראשונה אבל כיון שדלגה צריכה ג׳ דילוגין ולענין פסק הלכה בוסת הדילוג פסק ר״ח ז״ל כרב דקי״ל כרב באיסורי וכן פסק הראב״ד ז״ל אבל הרמב״ם ז״ל פסק כשמואל משום דאמרינן דיקא נמי דשבקינה ליום עשרים ושמ׳ והרמב״ן ז״ל כתב דמסתברא כותיה ויש להחמיר כדברי ר״ח והראב״ד ז״ל.

מהא דקתני שינתה לי״ז הותר לי״ו ונאסר ט״ו וי״ז ולא מיתסר נמי י״ח דנימא זו כבר דלגה וניחוש כפעם א׳ לוסתה דילוג ש״מ שאין חוששין לוסת דילוג כלל עד תקבענו לגמרי כן כתוב בתוס׳ וכן הורה הראב״ד ז״ל וכן כתב בחדושי הרמב״ן ז״ל.

Ritva on Niddah 63b · Sefaria

Meiri

מה שביארנו במשנתנו הוא דין וסת הימים ודין וסת המקרים מ"מ הזכירו בסוגיא זו דין וסת הסיבה והוא אכלה שום וראתה כסכסה פלפלין וראתה וכן בדומים לאלו כגון אכלה בצל וראתה וכן באכלה כל דבר חריף וראתה שקבעה לה וסת לדברים אלו בשלשה פעמים והוא ממין שביארנו בפרק ראשון בקפצה וראתה ואין ספק שוסת זה הוא בכלל וסת הקפיצות ואינו וסת אלא בצירוף זמן וכמו שאמרו שם כל שקבעה מחמת אונס לא קבעה וסת לא לימים לחודיהו ולא לקפיצות לחודיהו אלא לימים ולקפיצות ואין ספק שהוא הדין לאכילות ושאר הסיבות הבאות על ידי גרמות שלה וזו היא שיטתנו וכן כתבוה גדולי המפרשים ומ"מ חכמי דורותיהם חולקים עמהם לומר שאף בקפיצות ודומיהם קבעה לה וסת בלא צירוף זמן ולא נאמר עליה בפרק ראשון לקפיצות ולימים אלא בשהורכב הוסת מעיקרו בימים ובקפיצות כגון קפצה באחד בשבת שלשה פעמים וראתה אבל כל שקפצה וראתה בלא קביעות ימים אלא שכל שקופצת באיזה יום רואה קבעה לה וסת לקפיצות לחודיהו וסוגיא שבפרק ראשון הם מפרשים אותה כך אמר רב הונא קפצה וראתה קפצה וראתה קבעה לה וסת למאי אילימא לימים והא כלי יומא דלא קפצה לא חזיא ותירץ בה לקפיצות ר"ל בלא ימים אלא בכל יום שתהא קופצת נחזיקנה ברואה ומקשי עלה והתניא כל שקבעה מחמת אונס אפילו מאה פעמים אינה קובעת וסת מאי לאו אינה קובעת כלל ותירץ לה לא קבעה לימים לחודיהו ולא לקפיצות לחודיהו אלא לימים וקפיצות ופירשו הם שתירוץ זה לאו אוקימתא דשמעתא דרב הונא הוה אלא תירוצא דבריתא ומ"מ דברי רב הונא לחוד ודברי הבריתא לחוד והוא שדברי רב הונא בקפיצות שבלא צירוף זמן שקבעה לה וסת לקפיצות וכדתריץ לה אלא לקפיצות ודברי הבריתא כשקבעה לימים וקפיצות ואמר שאפילו במאה פעמים אינה קובעת והיה סבור לפרש אינה קובעת כלל אחר שאונסין מעורבין בה וכל שכן באונסין בלא ימים וקשיא לרב הונא ותירץ לו דבריתא בקובעת לימים וקפיצות ואמר שאפילו ראתה מאה פעמים בקפיצות כל שהפסיקה בין שלש שבהן בראיית יום קבוע וקפיצה לא קבעה לה וסת לקפיצות לבד אלא בימים וקפיצות שמאחר שהרכיבה תחלת קביעות ימים עם קפיצות אינה קובעת אלא בשניהם אבל כל שקובעת קפיצות בלא ימים קבעה לקפיצות והיינו דאקשי לימים לחודיהו פשיטא ולא הקשה שקפיצות לחודיהו פשיטא אלמא שקפיצות בלא ימים קובעות והוא הדין לכל הסיבות כגון אכילת שום ובצל ואף הם מביאים ראיה לדבריהם ממה שאמר רב הונא עצמו בפרק שני ט"ו ב' בענין הבאים מן הדרך שנשיהם להם בחזקת טהרה לא שנו אלא שאין לה וסת לימים ויש לה וסת לקפיצות דכיון דבמעשה תליא מילתא אימר לא קפץ ולא חזאי אלמא יש קביעות וסת לקפיצות בלא ימים ואין הדבר תלוי אלא במעשה ומכל מקום נראין הדברים כדעת ראשון וגדולי הדור מסכימים בה מפני שמאחר שהקשה למאי אילימא לימים אלמא בימים מסודרים הוא אומרה שאם לא כן היאך היה עולה בדעתנו לומר בימים לחודיהו אלא בודאי בוסת מורכב בימים וקפיצות אמרה ועוד שהרי אף לדבריהם המקשה היה סבור שדברי רב הונא ודברי הבריתא אחד הם והיה לו לתרץ בריתא בכי האי גונא ודרב הונא בכי האי גונא ועוד דהא רב אשי אוקמה לשמעתיה דרב הונא בימים וקפיצות וכדקאמר דקפצה בחד בשבא וחזאי וכו' ומה שהקשה לימים לחודיהו פשיטא ולא הקשה כן בקפיצות משום דבקפיצות לא פשיטא ליה כולי האי וראיה של שמועת פרק שני אף היא אינה כלום דהתם נמי יש לה וסת לקפיצות ולימים קאמר וכן נמצא בהדיא בקצת פירושי גדולי הרבנים במדוייקים שבהם וגדולי הדורות מכריעים ביניהם להפריש בין קפיצות ודומיהן לאכילת שום ובצל ולומר שהקפיצות אין קובעות אלא בצירוף זמן כדעת ראשון מפני שהדם בא על ידי הקפיצה לגמרי ואין זה גרמא אלא מעשה גמור ומוסיפים בה עוד שהוא מעשה הגורם לה על ידי שינוי וכמו שאמרו בתוספתא איזהו אונס חלתה או קפצה או הכה אותה בעלה או נשאה משאוי כבד זהו אונס אבל אכילת שום ובצל שאין הדם בא על ידו לגמרי אלא שהוא גורם לבא וכן שהיא עושה אותה מדעתה ולתאותה אין זה אונס וקבעה לה וסת לכל זמן אכילתם בלא הרכבת יום קבוע אלא שאם מתחלת קביעותה הורכב קביעותה לימים וקפיצות ודאי אינו וסת אלא בשניהם והדברים ברורים כדעת ראשון:

כבר ביארנו במשנתנו שכל שלמודה לראות עם הנץ החמה אם בסוף הלילה נאסרה כל הלילה ואם בתחלת היום נאסרה כל היום נסתפק לה אם סוף לילה אם תחלת יום יש אומרים שחוששת ליום ולילה וגדולי המפרשים נוטים לומר הואיל ווסתות דרבנן אינה חוששת אלא ליום שהיא נדה ודאי וכן אם ראייתה מתחלת בסוף הלילה ונמשכת בתוך תחלת היום או בהפך יש אומרים שחוששת ליום ולילה ויש נוטים לומר שאינה חוששת אלא לעונה של תחלת הוסת ויראה כדעת ראשון:

היתה רואה שלשה או ארבעה ימים רצופים יש אומרים שכל יום מהם נדון כוסת וחוששת לכולן ואפילו נעקר הראשון חוששת לשני וכן לשאר הימים עד שיעקרו כולם ומכאן כתבו שאם ראתה בחמשה עשר לחדש זה נמשכה ראייתה ארבעה ימים ובחדש שני ראתה בששה עשר ומשכה שנים או שלשה ימים ובחדש שלישי ראתה בשבעה עשר הואיל ובשלשתן ראתה בשבעה עשר קבעה וסת לשבעה עשר ואין תולין אותו בוסת הדלוג לבד עד שתדלג בדרך שלא יהא יום האחד שוה לחברו וחוששת לימים ששלשה בהם בוסת הקבוע ולשאר הימים בוסת הדלוג:

זה שביארנו בסוגיא זו שכבדות ראשה ואיבריה הוא וסת הגוף יש אומרין שהוא כשאר וסתות של גוף לענין שאין אוסרין לפניו ולאחריו אלא שעתו בלבד על הדרך שביארנו במשנה ויש חוככים להחמיר מפני שרוב נשים ראשן ואיבריהן כבדין עליהן בשעת הוסת ואם כן בטלת תורת עונה מרוב נשים אלא שנראה להם שלא נאמרה אלא בשאר וסתות של גוף שאין רגילין בשאר נשים וכן לדעתי אע"פ שביארנו במשנתנו בוסת המקרים שאם הורכב ביום קבוע לאותו מקרה אין וסתה קבוע אלא בשניהם דוקא בשאר וסתות הגוף אבל בכבדות ראשה ואיבריה קובעת וסת ליום ואינה חוששת להם הואיל ורוב וסתות דרכן בכך אבל אלו דרך חומרא נאמרו ואין שיטת הסוגייא מוכחת כן:

Meiri on Niddah 63b · Sefaria

Maharsha (Chidushei Halachot)

בד"ה מן המנחה ולמעלה כו' לכל המוקדם הוה מששה שעות ומחצה כו' עכ"ל וכצ"ל:

Chidushei Halachot on Niddah 63b · Sefaria

Maharam

ד"ה זו דברי רשב"ג וכו' לכאורה משמע זו ולא ס"ל מדלא קאמר אבל רבי אומר וכו'. ר"ל מדקרי ליה לרבי בלשון חכמים ולא קאמר אבל רבי אומר משמע דס"ל הלכתא כרבי ולא כרשב"ג:

Maharam on Niddah 63b · Sefaria

Original text

Segment 1

בְּשׁוֹפַעַת דָּם טָמֵא מִתּוֹךְ דָּם טָהוֹר.

The mishna is referring to a case where she discharges ritually impure blood in the midst of discharging ritually pure blood. For example, if she normally first discharges blood that is not red, and it therefore does not render her impure, and then she experiences a discharge of red blood.

Segment 2

וּכְמִין צְמַרְמוֹרוֹת וְכוּ׳. ״וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּהֶן״ — לְאֵתוֹיֵי מַאי? אָמַר רַבָּה בַּר עוּלָּא: לְאֵתוֹיֵי אִשָּׁה שֶׁרֹאשָׁהּ כָּבֵד עָלֶיהָ, וְאֵבָרֶיהָ כְּבֵדִים עָלֶיהָ, וְרוֹתֶתֶת, וְגוֹסָה.

The mishna teaches: Or a type of feverish shuddering overtakes her, and likewise the same applies with regard to any sensation of the like. The Gemara asks: What is added by this last phrase? Rabba bar Ulla said: It serves to include a woman whose head is heavy upon her or her limbs are heavy upon her, or she trembles or belches constantly.

Segment 3

אָמַר רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא, אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲרֵי אָמְרוּ לְיָמִים — שְׁנַיִם, לִוְסָתוֹת — אַחַת, לְמַה שֶּׁלֹּא מָנוּ חֲכָמִים — שְׁלֹשָׁה.

Rav Huna bar Ḥiyya says that Shmuel says: The Sages said, with regard to establishing a set period of days, that two days are sufficient, i.e., if a woman experiences bleeding twice on the same date of the month or after the same interval, she has a fixed menstrual cycle. By contrast, with regard to a fixed menstrual cycle based on a physical sensation, it is sufficient if she experiences bleeding even once. But for those sensations which the Sages did not include in the mishna, she has a fixed cycle only if she experiences bleeding three times accompanied by one of those symptoms.

Segment 4

לְמַה שֶּׁלֹּא מָנוּ חֲכָמִים. לְאֵתוֹיֵי מַאי? אָמַר רַב יוֹסֵף: לְאֵתוֹיֵי רֹאשָׁהּ כָּבֵד עָלֶיהָ, וְאֵבָרֶיהָ כְּבֵדִין עָלֶיהָ, וְרוֹתֶתֶת, וְגוֹסָה. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? מַתְנִיתִין הִיא! דְּהָא פָּרְשַׁהּ רַבָּה בַּר עוּלָּא. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: לְאֵתוֹיֵי אָכְלָה שׁוּם וְרָאֲתָה, וְאָכְלָה בְּצָלִים וְרָאֲתָה, כָּסְסָה פִּלְפְּלִים וְרָאֲתָה.

The Gemara asks: When Shmuel said: For those which the Sages did not include, what did he intend to add? Rav Yosef says: This serves to add the case mentioned above, i.e., her head is heavy upon her, or her limbs are heavy upon her, or she trembles or belches constantly. Abaye said to Rav Yosef: What is that addition teaching us? In effect, it is already taught in the mishna, as Rabba bar Ulla explained above that the additional phrase: The same applies with regard to any sensation of the like, serves to include those sensations. Rather, Abaye said: Shmuel’s phrase serves to add a case where she ate garlic and saw menstrual blood, or ate onions and saw menstrual blood, or chewed pepper and saw menstrual blood, i.e., these triggers can give rise to a fixed cycle, but only after three occurrences.

Segment 5

אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא שְׁמִיעַ לִי הָא שְׁמַעְתָּא.

Rav Yosef said: I did not hear this tradition concerning the opinion of Shmuel, that with regard to days a cycle is fixed if she experiences bleeding twice, whereas for physical sensations a cycle is fixed after one occurrence. Rav Yosef had fallen ill and forgotten his studies and was therefore unable to remember that such a ruling had been issued.

Segment 6

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אַתְּ אַמְרִיתַהּ נִיהֲלַן, וְאַהָא אַמְרִיתַהּ נִיהֲלַן — הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר, וְשִׁינְּתָה לְיוֹם עֶשְׂרִים — זֶה וְזֶה אֲסוּרִין. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לְיוֹם עֶשְׂרִים — הוּתַּר יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר, וְקָבְעָה לָהּ יוֹם עֶשְׂרִים, שֶׁאֵין אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת עַד שֶׁתִּקְבָּעֶנָּה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים.

His student, Abaye, said to him: You yourself told us this halakha , and it was with regard to this following matter that you told this halakha to us, taught in the mishna below: If a woman was accustomed to see the flow of blood on the fifteenth day and she deviated from the norm to see the flow of blood on the twentieth day, then on both this day, the fifteenth, and that day, the twentieth, it is prohibited for her to engage in intercourse. If she deviated from the norm to see the flow of blood on the twentieth day three times, it becomes permitted for her to engage in intercourse on the fifteenth day, and she has established the twentieth day for herself as the day of her fixed menstrual cycle, as a woman establishes a fixed menstrual cycle only after she establishes it three times.

Segment 7

וַאֲמַרְתְּ לַן עֲלַהּ, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: זוֹ דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל בַּר רַבִּי, שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: רָאֲתָה — אֵינָהּ צְרִיכָה לֹא לִשְׁנוֹת וְלֹא לְשַׁלֵּשׁ.

Abaye continues: And you, Rav Yosef, said to us with regard to this mishna that Rav Yehuda said that Shmuel said: This is the statement of Rabban Gamliel bar Rabbi Yehuda HaNasi, who said it in the name of Rabban Shimon ben Gamliel. But the Rabbis say: If she saw a discharge of blood even once, she has a fixed cycle and does not need to repeat and experience bleeding a second time or to repeat a third time.

Segment 8

וְאָמְרִינַן לָךְ: לִשְׁנוֹת אָמְרַתְּ לַן, לְשַׁלֵּשׁ מִיבַּעְיָא? וַאֲמַרְתְּ לַן: לִשְׁנוֹת — בִּוְסָתוֹת, לְשַׁלֵּשׁ — בְּיָמִים.

And we said to you: Since you said to us that she does not need to repeat a second time, is it necessary for you to mention that she does not need to repeat a third time? And you said to us that when you said that she does not need to repeat a second time, this is referring to a fixed menstrual cycle based on a physical sensation, whereas when you said she does not need to repeat a third time, that is referring to a fixed cycle of days.

Segment 9

וְנֵימָא: זוֹ דִּבְרֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל! הָא קָא מַשְׁמַע לַן שְׁמוּאֵל, דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּרַבִּי כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סְבִירָא לֵיהּ.

The Gemara asks: But why did Shmuel have to explain that the mishna is the statement of Rabban Gamliel bar Rabbi Yehuda HaNasi? Let him say simply that this mishna is the statement of Rabban Shimon ben Gamliel, who always requires repetition three times to establish a presumptive status. The Gemara answers that this is what Shmuel teaches us: That Rabban Gamliel, son of Rabbi Yehuda HaNasi, holds in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel.

Segment 10

מַתְנִי' הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה בִּתְחִלַּת הַוְּסָתוֹת — כׇּל הַטְּהָרוֹת שֶׁעָשְׂתָה בְּתוֹךְ הַוְּסָתוֹת טְמֵאוֹת. בְּסוֹף הַוְּסָתוֹת — כׇּל הַטְּהָרוֹת שֶׁעָשְׂתָה בְּתוֹךְ הַוְּסָתוֹת טְהוֹרוֹת.

MISHNA: If a woman was accustomed to see the flow of blood at the beginning of the sensation that accompanies her fixed cycle, even if on one occasion she happened to experience bleeding only at the end of the sensation, all the ritually pure items that she handled within the duration of that sensation that accompanies her fixed cycle are ritually impure. If the woman was accustomed to experience bleeding at the end of the sensation that accompanies her fixed cycle, all the ritually pure items that she handled within the duration of that sensation that accompanies her fixed cycle are pure.

Segment 11

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף יָמִים וְשָׁעוֹת וְסָתוֹת. הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה עִם הָנֵץ הַחַמָּה — אֵינָהּ אֲסוּרָה אֶלָּא עִם הָנֵץ הַחַמָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כׇּל הַיּוֹם שֶׁלָּהּ.

Rabbi Yosei says: Even specific days and specific hours determine a fixed menstrual cycle: If a woman was accustomed to see the flow of blood on a certain day of the month at sunrise, it is prohibited for her to engage in intercourse with her husband only at sunrise; but during the night before and the following day, it is permitted for her to engage in intercourse. Rabbi Yehuda says: Once sunrise passed and she did not menstruate, the entire day is hers and she may engage in intercourse, in accordance with the opinion of Rabbi Yosei; but contrary to the opinion of Rabbi Yosei, intercourse the night before is prohibited.

Segment 12

גְּמָ' תָּנָא: כֵּיצַד אָמַר רַבִּי יוֹסֵי יָמִים וְשָׁעוֹת וְסָתוֹת? הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה מִיּוֹם עֶשְׂרִים לְיוֹם עֶשְׂרִים, וּמִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת לְשֵׁשׁ שָׁעוֹת. הִגִּיעַ יוֹם עֶשְׂרִים וְלֹא רָאֲתָה — אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ כׇּל שֵׁשׁ שָׁעוֹת רִאשׁוֹנוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר עַד שֵׁשׁ שָׁעוֹת, וְחוֹשֶׁשֶׁת בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת.

GEMARA: A tanna taught in a baraita : In what case did Rabbi Yosei say that specific days and hours determine a fixed menstrual cycle? For example, if a woman was accustomed to see the flow of blood on the twentieth day and again on the twentieth day, and in the sixth hour of the day and again in the sixth hour of the day the next time; if the twentieth day arrives a third time and she does not see a flow of blood, it is prohibited for her to engage in intercourse for the entirety of the first six hours of the day; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Yosei deems it permitted for her to engage in intercourse until the sixth hour of the day, and says that she must be concerned only during the sixth hour.

Segment 13

עָבְרוּ שֵׁשׁ שָׁעוֹת, וְלֹא רָאֲתָה — אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה.

The baraita continues: If the sixth hour passed and she did not see a flow of blood, it is prohibited for her to engage in intercourse for the entirety of the day; this is the statement of Rabbi Yehuda. And Rabbi Yosei deems it permitted for her to engage in intercourse from minḥa time onward, i.e., from the beginning of the seventh hour.

Segment 14

הָיְתָה לְמוּדָה. וְהָתַנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כׇּל הַלַּיְלָה שֶׁלָּהּ!

§ The mishna teaches with regard to a woman who was accustomed to see the flow of blood on a certain day of the month at sunrise, that Rabbi Yehuda says: Once sunrise passed and she did not menstruate, the entire day is hers and she may engage in intercourse, but intercourse is prohibited the night before. The Gemara objects: But isn’t it taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: The entire night is hers? This indicates that she may engage in intercourse during the night.

Segment 15

לָא קַשְׁיָא — הָא דִּרְגִילָה לִרְאוֹת בִּתְחִלַּת יְמָמָא, וְהָא דִּרְגִילָה לִרְאוֹת בְּסוֹף לֵילְיָא.

The Gemara explains that it is not difficult. Here, when it is permitted for her to engage in intercourse the entire night, it is referring to a case where she is accustomed to see a flow of blood at the beginning of the day, i.e., immediately after sunrise. And there, in the mishna, which deems it prohibited for her to engage in intercourse all night, it is referring to a case where she is accustomed to see a flow of blood at the end of the night, i.e., just before sunrise.

Segment 16

תָּנֵי חֲדָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹסְרָהּ לִפְנֵי וִסְתָּהּ, וּמַתִּירָהּ לְאַחַר וִסְתָּהּ. וְתַנְיָא אִידַּךְ: אוֹסְרָהּ לְאַחַר וִסְתָּהּ, וּמַתִּירָהּ לִפְנֵי וִסְתָּהּ.

The Gemara cites further baraitot that deal with Rabbi Yehuda’s opinion. It is taught in one baraita : Rabbi Yehuda deems it prohibited for her to engage in intercourse before the time of her fixed cycle, but deems it permitted for her to do so after the time of her fixed cycle if she did not experience bleeding then. And it is taught in another baraita : Rabbi Yehuda deems it prohibited for her to engage in intercourse after the time of her fixed cycle but deems it permitted for her to do so before the time of her fixed cycle.

Segment 17

וְלָא קַשְׁיָא — הָא דִּרְגִילָה לְמִחְזֵי בְּסוֹף לֵילְיָא, הָא דִּרְגִילָה לְמִחְזֵי בִּתְחִלַּת יְמָמָא.

The Gemara resolves this apparent contradiction: And this is not difficult; here, the baraita that rules that it is prohibited for her to engage in intercourse before the time of her fixed cycle is referring to a case where she is accustomed to see a flow of blood at the end of the night. By contrast, there, the baraita that states that it is prohibited for her to do so after the time of her fixed cycle is referring to a case where she is accustomed to see a flow of blood at the beginning of the day.

Segment 18

אָמַר רָבָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה, וּמִי אָמַר רָבָא הָכִי? וְהָתַנְיָא: ״וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטּוּמְאָתָם״ — מִכָּאן אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: אַזְהָרָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּפְרְשׁוּ מִנְּשׁוֹתֵיהֶן סָמוּךְ לְוִסְתָּן.

Rava said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. The Gemara asks: And did Rava actually say this? But isn’t it taught in a baraita : The verse states with regard to a menstruating woman: “You shall separate the children of Israel from their impurity” (Leviticus 15:31). From here, Rabbi Yirmeya said that there is a warning to the children of Israel that they should separate from their wives close to the time of their menstrual cycles.

Segment 19

וְכַמָּה? אָמַר רָבָא: עוֹנָה. מַאי לַָאו עוֹנָה אַחֲרִיתִי? לָא, אוֹתָהּ עוֹנָה.

And how close? Rava says: One twelve-hour period, i.e., either from sunrise to sunset, or from sunset to sunrise. The Gemara explains the difficulty: What, is it not referring to an additional twelve-hour period, i.e., the prohibition applies to the time of her expected period itself, either day or night, as well as the previous twelve hours? This is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who deems it prohibited for her to engage in intercourse only for the twelve hours of the expected time of her period. The Gemara answers: No, it is referring to that same twelve-hour period.

Segment 20

וְתַרְתֵּי לְמָה לִי? צְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמוֹעִינַן הָא — הֲוָה אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי לִטְהָרוֹת, אֲבָל לְבַעְלָהּ — לָא. קָא מַשְׁמַע לַן.

The Gemara asks: And why do I need two statements of Rava, i.e., both that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda and that a woman must separate for only one twelve-hour period? The Gemara answers that both are necessary, because if Rava had taught us only this, that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda in the mishna, I would say that this statement applies only to the handling of pure items, but with regard to engaging in intercourse with her husband, it does not apply, and with regard to intercourse, the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei. Therefore, Rava teaches us that even with regard to intercourse, the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda.

Segment 21

וְאִי מֵהַהִיא — הֲוָה אָמֵינָא ״סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ״ עוֹנָה אַחֲרִיתִי. קָא מַשְׁמַע לַן אוֹתָהּ עוֹנָה.

And by contrast, if Rava had taught us only that statement, that she must wait a twelve-hour period, I would say that she must separate close to the fixed time of her cycle for an additional twelve-hour period, as suggested above. Therefore, Rava teaches us that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, which indicates that she separates for only that single twelve-hour period.

Segment 22

מַתְנִי' הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר, וְשִׁינְּתָה לִהְיוֹת רוֹאָה לְיוֹם עֶשְׂרִים — זֶה וָזֶה אֲסוּרִין. שִׁינְּתָה פַּעֲמַיִם לְיוֹם עֶשְׂרִים — זֶה וָזֶה אֲסוּרִין.

MISHNA: If the woman was accustomed to see the flow of blood on the fifteenth day and she deviated from the norm to see the flow of blood on the twentieth day, then on both this day, the fifteenth, and that day, the twentieth, it is prohibited for her to engage in intercourse. If she deviated from the norm twice, then on both this day, the fifteenth, and that day, the twentieth, it is likewise prohibited for her to engage in intercourse.

Segment 23

שִׁינְּתָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לְיוֹם עֶשְׂרִים — הוּתַּר חֲמִשָּׁה עָשָׂר, וְקָבְעָה לָהּ יוֹם עֶשְׂרִים, שֶׁאֵין אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת עַד שֶׁתִּקְבָּעֶנָּה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וְאֵינָהּ מִטַּהֶרֶת מִן הַוֶּסֶת עַד שֶׁתֵּעָקֵר מִמֶּנָּה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים.

If she deviated from the norm to see the flow of blood on the twentieth day three times, it becomes permitted for her to engage in intercourse on the fifteenth, and she has established the twentieth day for herself as the day of her fixed menstrual cycle, as a woman establishes a fixed menstrual cycle only after she establishes it three times. And a woman is purified from the existing fixed menstrual cycle, in the sense that intercourse is permitted on that day, only when she has been displaced from that day three times.

Niddah 63b

Niddah 63b

Rashi

Tosafot

Rashba

Ritva

Meiri

Maharsha (Chidushei Halachot)

Maharam

What this page contains

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Sages named on this page

Original text