Commentary page

Niddah 62b

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Babylonian Talmud · folio map

Niddah 62b

Niddah 62b. The full printed text of this folio side — 15 numbered segments, about 267 words — with the classic commentaries printed on the page.

Rashi

מידי בקפידא תליא מילתא בתמיה. כיון דטהרות שבינתיים טהורות אלמא לאו דם הוא אחרונות משום קפידא אמאי טמאות:

דם הנדה ודאי כגון נדה שקנחה בסדין דם אף על גב דודאי דם הוא:

מעביר עליו ז' סממנין ומבטלו ואפילו לא עבר הרי הוא בטל וטהור הוא הואיל ואין אדם מקפיד עליו אחר העברת הסמנין מדאזל לה חזותא:

חרסין כגון עביט של מי רגלים של זב ושל זבה:

שסוף משקה לצאת כלומר דרך משקה לצאת ע"י ליבון החרס וכיון שהיו חרסין אלו בתנור בשעת היסקו יצאו המשקין ונטמא תנור מאוירו:

לא שנו הא דקתני הוסק אין לא הוסק לא דכל זמן שהן נבלעין בחרסין אין מטמאין את אויר התנור אלא משקין קלין שאינן אב הטומאה כגון דמעת עינו ודם מגפתו או מי רגלים דטמא מת או טמא שרץ דאפילו כשהוסק ויצאו והיו הן ממש באויר התנור לא טמאוהו אלא מדרבנן דאין משקה מטמא כלי חוץ ממשקה אב הטומאה:

אבל משקין חמורין כגון מי רגלים של זב ושל זבה שריבה בהן הכתוב מעיינות לטמא אדם וכלים:

טמא התנור אפילו לא הוסק כיון דיכולין לצאת ע"י היסק לאו טומאה בלועה היא ומטמאה:

13 more comments on this page.

Rashi on Niddah 62b · Sefaria

Tosafot

אמר רבי אבא מידי בקפידא תליא מילתא דכיון דלא עבר בראשונה נתבטל בבגד וכי עבר נמי בשניה לא טמא הבגד ביציאתו לחוץ לפי שנתבטל במי תכבוסת וא"ת ולר' אבא תקשה אמאי נקט במתניתין הרי זה צבע אפילו דם (נדה) ודאי טהור אף למפרע דכיון דלא עבר איגלאי מילתא למפרע שנתבטל בבגד אלא ודאי בקפידא תליא מילתא וי"ל דלא איגלאי מילתא למפרע שלא היה ראוי לעבור מתחלה ע"י שלא עבר עתה שהרי כל שעה הוא מתייבש יותר ויותר ומעיקרא שמא היה ראוי לעבור אי נמי היה סבור כריש לקיש דמטמא טומאה בלועה לכך. אצטריך לומר ה"ז צבע:

אלמא בקפידא תליא מילתא וא"ת אם כן מה צורך בהעברת סמנים כיון דמבטל בלבו סגי וי"ל דבטלה דעתו אצל כל אדם אם יבטלנו בלא שבעה סממנים:

הנח לכתמים דרבנן מיהו כיון דרגילות לבא כתם מגופה לא מקילינן אי לאו משום דאיכא למתלי בצבע כדפירש במתניתין ולא דמי לדם תבוסה דלקמן דמקילינן משום דהוי מדרבנן אי נמי כדי לטהר אפילו למפרע נקט הרי זה צבע או שמא מתחלה שלא נתייבש כל כך היה יכול לצאת:

רבי חייא מנא ליה וא"ת אם כן לעולם לא ניתיב תיובתא מברייתא דמתני בי ר' חייא ובי רבי אושעיא וי"ל דבכולהו איכא למימר כדאמר אילפא בתענית (דף כא.) ובכתובות (דף סט:) כל דאמר מילתא דבי ר' חייא ור' אושעיא ולא פשיטנא ליה ממתני' כו' והך הוה פשיטא ליה לר"ל דלא רמיזא במתניתין ועוד דסברא הוא מדנקט מתניתין כתם ולא דם נדה שמע מינה דדם נדה ודאי לא מצי לבטל ולית ליה חילוק בין להבא בין למפרע:

אם מתכבסת ויוצא ממנה רביעית דם פרש"י בהגוזל (ב"ק קא:) שיתנו מים במדה ואם כשיסחטנו לחוץ ימצאו רביעית יותר א"כ ודאי היה בו רביעית דם וקשה דאפילו לא ימצאו רביעית יותר מ"מ יכול להיות שהיה בו רביעית שהרי הכסות בלועה גם מן המים וגם מן הדם שאין הכל יכול לצאת ונראה כדתניא בתוספתא דאהלות (פ"ד) רביעית דם שבלוע בכסות כיצד משערין אותו מביא מים במדה ומכבס ומביא מים אחרים ונותן בתוכו רביעית דם ואם היה שוה מראיהן טמאה שאם כן גם מן הבגד יצא רביעית דם שהרי גם מן המים ומן הדם נשארו בבגד ולא יהיה מראהו שוה אם לא היה בו רביעית דם מתחלה ואם תאמר ומה צריך מדה למים הראשונים לא היה צריך אלא שיתן מים במדה שיצא מן הבגד פחות רביעית ויתן רביעית דם לתוכו ואם ישוה מראיהן טמא וכ"ת שלא הזכיר מדה ראשונה אלא לתת מן השניה כמדתה הלא על כרחך אינו צריך מן השניים כשיעור שבלעה כסות מן הראשונים ויש לומר דמשום הכי נקט מדה בראשונה שאם ימצא רביעית יותר א"צ לחזור ולטרוח ולהביא מים שניים כדפרש"י:

ואם לאו טהורה אע"ג דכל הרביעית נבלע בבגד וא"ת משעה שנפל עליה יחד נטמא הכסות וי"ל דמיירי דקודם שנפל רביעית נבלע בכסות מה שאינו יכול לצאת ע"י סתם כבוס ונתבטל בבגד ולא היה רביעית שלם מעולם:

מקולי רביעיות שנו כאן תימה דבהגוזל קמא (ב"ק דף קא.) פריך תנא בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק אלמא חזותא מילתא היא ורמינהי רביעית דם שנבלע בבגד כו' ומשני מקולי רביעיות שנו כאן והא הך שינויא לא הוי אלא לר"ל א"כ תקשה לר' יוחנן וי"ל דלר' יוחנן לא קשה מידי טומאה לערלה דגבי טומאה משום קפידא וכיון דאינו יכול לצאת אלא ע"י הדחק בטל דטומאה בלועה לא מטמיא אבל גבי ערלה ניחא ליה בחזותא ולא מבטל ליה והתם משני שינוייא דמהני לר"ל וה"ק אפילו לפי דבריך שאתה מדמה טומאה לאיסור לא קשה דדם תבוסה דרבנן:

הא יכול לצאת טמא ואם תאמר ומאי קושיא דלמא הכי פירושו כל הבלוע שאינו יכול לצאת על ידי סתם תכבוסת טהור אע"ג דיכול לצאת על ידי הדחק בצפון הא יכול לצאת ע"י סתם תכבוסת טמא דהא הך דכל הבלוע סיפא דהך דלעיל שנבלע בכסות והאי בסתם תכבוסת אוקמינן ופרישנא ואם לאו טהורה אע"ג דיכול לצאת ע"י הדחק בצפון ואדרבה קשיא לריש לקיש ויש לומר דהך דכל הבלוע משמע שאינו יכול לצאת כלל דסתמא קתני ואפילו הכי קיימא שפיר ארישא דה"פ לריש לקיש שכל הבלוע שאינו יכול לצאת אפילו על ידי הדחק בצפון טהורה ואם לאו דיכול לצאת ע"י הדחק טמאה אפילו בטומאה דאורייתא ואם כן בדם תבוסה דרבנן אפילו יוצא על ידי הדחק טהור והשתא מפרש בסיפא ויהיב טעמא לרישא בטומאה דאורייתא דכי אינו יכול לצאת טהורה אבל יכול לצאת על ידי הדחק טמאה ולר' יוחנן דמפרש כדמשני רב פפא פירוש דרישא אם מתכבסת ויוצא ממנו בתכבוסת סתם טמא שכן דרך להקפיד עליו הואיל ויוצא בקל ואם לאו טהורה ואפילו יוצא ע"י צפון דאין דרך להקפיד עליו כיון שאינו יוצא בתכבוסת סתם ומייתי כל הבלוע ליתן טעם לרישא דכיון דאינו יכול לצאת כלל אפילו הקפיד בפירוש אין קפידתו קפידא דבטלה דעתו אצל כל אדם שאין דרכן להקפיד ברישא נמי יכול לצאת על ידי הדחק ועל ידי כבוס סתם אינו יכול לצאת טהור הואיל ואין דרך להקפיד בסתם והיינו כדמשני רב פפא כל היכא דאינו יכול לצאת כו' והשתא רב פפא אינו סותר מה שאמר למעלה אלא בא לתרץ דה"פ הא יכול לצאת על ידי הדחק והקפיד עליו להוציאו טמא וכי קאמר לעיל טהור בשלא הקפיד עליו להוציאו ולא היה צריך רב פפא לומר אלא התם בדקפיד אלא בא להשמיענו פלוגתא דרבי יוחנן ור"ל דפליגי בדלא קפיד ויכול לצאת על ידי הדחק דר"ל מטמא ור"י מטהר:

Tosafot on Niddah 62b · Sefaria

Meiri

חרסין שבלעו משקין טמאין וניגבו אם נפלו לאויר התנור לא טמאוהו שהרי טומאה בלועה היא ואם הוסק התנור הרי אותו המשקין נפלטין לחום התנור וטמאוהו ואפילו נבלעו פחות מרביעית שלא נטמאו החרסין שאין משקין מטמאים בפחות מרביעית הואיל ועכשו נפל מהם רביעית נטמא התנור בד"א במשקין שטומאתן קלה ר"ל שאינם אב הטומאה כגון משקין שנטמאו או מי רגליו של טמא מת וטמא שרץ וכן בזב וזבה דמעת עינו ודם מגפתו שכל אלו טומאתן קלה ר"ל שאינם אב הטומאה ושיעורן ברביעית אבל משקין חמורין כגון דם הנדה ומי רגלים של זב וזבה וכיוצא באלו שהן אב הטומאה כל שיכול לצאת ומקפיד עליו שיצא כגון כלי שאותו כתם פוגמו אף בשלא יצא טמא אבל כל שאינו מקפיד עליו כגון חרסים אינו מטמא עד שיצא הא כל שאינו יכול לצאת טהור שמא תאמר והלא בשלישי של חולין אמרו טומאה בלועה אינה מטמאה ופירשוה כגון שבלע טבעת טמאה והרי טבעת סופו לצאת ומקפיד עליו וטהור ואם מפני שבית הבליעה עושהו כמעוכל והוה ליה כנבלה שנסרחה והלא שם הקשו מעובר וחיה דכשתי טבעות דמי וקא קטמא עובר לחיה ונדחק להעמידה בטומאה דרבנן ולדבריך היה לו לתרץ דמשום בליעה הוא ובעובר לא שייך למימר הכי ומתוך כך תירצו גדולי הדורות שאין אומרין אלא ביכול לצאת בידן אדם כגון חרס בהסק ובגדים בכיבוס אבל זו של חלין אינו יכול לצאת בידי אדם אלא בידי שמים ועובר נמי בהאי טעמי שייך:

זה שהוזכר דבר זה בחרסין הוא הדין לכלי מתכות שנשתמש בהן במשקין טמאין ובלעו מהן אלא שבכלי חרס נקט ריבותא שאע"פ שאין פליטתן קלה כשאר כלים שהרי אין יוצא מידי דפנו לעולם אא"כ נתלבן לגמרי מקצתו מיהא הוא פולט אף בשלא נתלבן לגמרי אלא שהוסק התנור ואם נפל פעם אחרת לתנור שהוסק מטמאו אם לא עמד בראשון כשיעור כבשונות שמטהרין בהם כלי חרס אבל שברי כלי מתכות אם נפל שם פעם אחרת אין מטמאות את התנור שכבר יצא הכל שאין ההסק פחות מהגעלה וכן מה שהוזכר בה תנור הוא הדין לקדרה רותחת אם נפלו לתוכה אפילו כמה פעמים:

רביעית דם המת שנבלעה בבית הבית טהור משנבלעה ואילך שלא לטמא כלים הבאים לתוכו ויש אומרים אף משנבלעה מקצת הרביעית הואיל ופחת מרביעית כשנכנסו הכלים לשם אלא שיש חולקין בזו כמו שביארנו בתשיעי של קמא נבלעה בכסות אם כשהכסות מתכבס יוצא ממנו רביעית הרי כסות זה מטמא במגע ובמשא ואם לאו טהורה ממגע ומשא אלא שהיא טמאה ככסות שנגע במת כדין כל בלוע שאינו יכול יצאת ולא סוף דבר שכן בדם תבוסה שטומאתו מדברי סופרים אלא אף בדם הגמור כן וכבר ביארנו ענין זה בתשיעי של קמא:

לענין ביאור זה שהקשה ר' יוחנן לריש לקיש מהו שאמרו הטבילו ועשה על גביו טהרות וכו' כך פירושה כלומר אי אמרת בשלמא שכל בלוע אינו מטמא עד שיצא משום הכי טהורות שאפילו היה דם נדה טהור הוא מן התורה אחר שהוא בלוע והלכך כל שהוא ספק והעביר ודאי אף הבלוע מטמא מן התורה היאך מקילין כל כך בספיקו שמא אע"פ שלא עבר דם הנדה הגמור מעביר עליו שבעה סמנין ומבטלו ואי לאו דבלוע טהור לא היתה העברת הסמנין מטהרתו והשיבו שאינו סומך עליה וחזר והקשה מרביעית שנבלעה בכסות שאם אין רביעית יוצא ממנה טהורה אע"פ שיש שם רביעית בלוע ואע"פ שכשיוצא ממנה רביעית טמאה אע"פ שהוא בלוע בזו יש לומר שמאחר שעל ידי כבוס יצא משם רביעית בלא העברת סמנין ודאי הרבה נפל לשם עד שהרביעית שיצא לא היה בלוע אלא על פני הבגד היה עומד שהבלוע אינו יוצא בכבוס לגמרי אלא על ידי הדחק כגון סמנין לבגד והסק בחרסים וכיוצא באלו:

Meiri on Niddah 62b · Sefaria

Maharsha (Chidushei Halachot)

בד"ה א"ר אבא כו' ולר' אבא תקשי אמאי נקט במתני' ה"ז צבע אפי' דם נדה ודאי טהור כו' עכ"ל דבריהם תמוהים כיון דלרבי אבא לאו בקפידא תליא מלתא היאך יהיה דם נדה ודאי טהור אליביה כדפרכינן ליה מדתני רבי חייא ואמאי הא דם נדה הוא כו' ונראה דטעות נפל בדבריהם וכצ"ל אמאי נקט במתני' ה"ז צבע אפי' דם ודאי טהורה כו' ור"ל דבלאו ה"ז צבע דהוי ס"ס נמי דאפי' ודאי דם הוא כשאר כתמים דלא ידעינן מהיכא קאתי נתבטל בבגד למפרע אע"ג דקפיד כמו הכא בשנאן ועבר דליכא ס"ס בתכבוסת שניה ומטהר רבי אבא אע"ג דקפיד והדברים ברורים למבין:

בא"ד א"נ היה סבר כר"ל דמטמא טומאה בלועה כו' עכ"ל ואצטריך למתני ה"ז צבע כתירוצם קמא שכתבו בסמוך לר"ל כיון דרגילות לבא כתם מגופה לא מקלינן כו' ולא דמי לדם תבוסה אבל לתירוצם בתרא שכתבו בסמוך לר"ל א"נ כדי לטהר אפי' למפרע נקט ה"ז צבע היינו ע"כ משום קפידא ואע"ג דר"ל לא מפליג בין קפיד ללא קפיד היינו בדאורייתא אבל בכתמים דרבנן מפליג בין קפיד ללא קפיד ודו"ק:

בד"ה אם מתכבסת כו' מביא מים במדה כו' ואם היה מראיהן שוה טמא שא"כ גם מן הבגד יצא כו' וא"ת ומה צריך מדה למים הראשונים כו' עכ"ל דבריהם סתומים כאן כיון דלפי התוספתא כמו שפירשוה הכא יטמא אף בלא יצא ממנו רביעית אלא שהיה בו רביעית מתחלה יסייע הדם שמשתייר בבגד לרביעית א"כ אין מקום לקושייתם דלפי דרכם לא יטמא אלא ביצא ממנו רביעית וע"ז הקשו וא"ת ומה צריך מדה כו' והתוס' הכא קצרו במה שהיה להאריך:

גמ' אמר רב פפא כל היכא דאין יכול לצאת ד"ה טהור יכול כו' כ"ה בגמרות ישנות וכצ"ל דבאין יכול לצאת אפילו בהקפיד בפירוש ד"ה טהור כנראה מתוך שמעתין וכמ"ש התוס' לרבי יוחנן ור"ל נמי לא אשכחן דפליג עליה דר"י בהא וק"ל:

תוס' בד"ה הא יכול לצאת כו' אפי' בטומאה דאורייתא א"כ בדם תבוסה כו' עכ"ל האי אפי' מוסב אדלעיל כיון דבאינו יכול לצאת כלל טהורה אפי' בטומאה דאורייתא אית לן למימר דאפי' ביכול לצאת ע"י הדחק טהור בטומאה דרבנן וק"ל:

Chidushei Halachot on Niddah 62b · Sefaria

Maharam

ד"ה דבי חייא מנא ליה וכו' וי"ל דבכולם איכא למימר כדאמר אילפא וכו'. ר"ל דכל מה דמתני בברייתא דרבי חייא ורבי אושעיא יש לאותו דין רמז במתניתין ולכך היה משתבח ומתפאר אילפא שהיה יודע כל הרמזים במשניות הרומזים על הדינין שבברייתות:

ד"ה אם מתכבסת וכו' וא"ת ומה צדיך מדה למים הראשונים לא היה צריך אלא שיתן מים כמדת שיצא מן הבגד פחות רביעית. רוצה לומר שלאחר הכבוס ימדוד המים שיצאו מן הבגד ויביא מים אחרים כמדתם רק שיהיו פחותים רביעית מהמים שיצאו מן הבגד ויתן רביעית דם לתוך אותן המים האחרים ואח"כ ידמה אותן להמים שיצאו מן הבגד אם ישוו מראיהן:

Maharam on Niddah 62b · Sefaria

Original text

Segment 1

אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְרַב אָשֵׁי: מִידֵּי בִּקְפִידָא תַּלְיָא מִילְּתָא?

Rabbi Abba said to Rav Ashi, with regard to his statement: Does the matter of purity or impurity depend on whether or not one is particular about the blood stain? If the items he handled on the garment between the first and second washings are ritually pure, then any items he handled after the second washing should likewise be pure.

Segment 2

אֲמַר לֵיהּ: אִין, דְּתַנְיָא: רַבִּי חִיָּיא אוֹמֵר: דַּם הַנִּדָּה וַדַּאי — מַעֲבִיר עָלָיו שִׁבְעָה סַמָּנִין, וּמְבַטְּלוֹ.

Rav Ashi said to him: Yes, the status of purity depends upon whether or not the owner of the garment is particular about the stain. As it is taught in a baraita that Rabbi Ḥiyya says: If one finds blood on a garment that is certainly from a menstruating woman and therefore renders the garment impure, one may apply the seven substances listed in the mishna to it and thereby nullify it from being considered a blood stain at all, even if the stain is not completely removed. And he may then immerse the garment in a ritual bath and it is ritually pure.

Segment 3

וְאַמַּאי? הָא דַּם נִדָּה הוּא! אַלְמָא בִּקְפֵידָא תַּלְיָא מִילְּתָא, הָכִי נָמֵי בִּקְפֵידָא תַּלְיָא מִילְּתָא.

Rav Ashi analyzes this ruling: But why is the garment pure? After all, it has blood from a menstruating woman on it. Evidently, the matter of whether or not it is ritually pure depends upon whether or not the owner of the garment is particular about the blood stain. So too here, the matter of whether or not it is ritually pure depends upon whether or not the owner of the garment is particular about the blood stain.

Segment 4

תְּנַן הָתָם: חֲרָסִין שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן זָב, שֶׁבָּלְעוּ מַשְׁקִין, וְנָפְלוּ לַאֲוִיר הַתַּנּוּר, וְהוּסַּק הַתַּנּוּר — הַתַּנּוּר טָמֵא, שֶׁסּוֹף מַשְׁקֶה לָצֵאת.

§ We learned in a mishna there (see Kelim 9:5): In a case of pottery, i.e., a chamber pot, that a man who experiences a gonorrhea-like discharge [ zav ] has used and that has absorbed impure liquids from the zav , and it then fell into the air of an oven, and the oven was subsequently heated, the oven is impure, as the impure liquid will eventually emerge from the chamber pot due to the heat of the oven.

Segment 5

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מַשְׁקִין קַלִּים, אֲבָל מַשְׁקִין חֲמוּרִין — טָמֵא, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוּסַּק הַתַּנּוּר. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֶחָד מַשְׁקִין קַלִּין וְאֶחָד מַשְׁקִין חֲמוּרִין, אִם הוּסַּק הַתַּנּוּר — אִין, אִי לָא — לָא.

The amora’im disagree with regard to the correct interpretation of this mishna. Reish Lakish says: They taught that the oven is impure once it is heated only with regard to liquids of lesser ritual impurity, i.e., that are not primary sources of impurity, such as the tears or urine of one who was rendered impure by contact with a corpse. But with regard to liquids of greater ritual impurity, e.g., urine of a zav or zava , the oven is impure even though the oven was not heated. Rabbi Yoḥanan says: With regard to both liquids of lesser ritual impurity and liquids of greater ritual impurity that fell into an oven, if the oven was heated, then yes, the oven is impure, but if the oven was not heated, it is not impure.

Segment 6

אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: הִטְבִּילוֹ, וְעָשָׂה עַל גַּבָּיו טְהָרוֹת, וְהֶעֱבִיר עָלָיו שִׁבְעָה סַמָּנִין וְלֹא עָבַר — הֲרֵי זֶה צֶבַע, וְטׇהֳרוֹתָיו טְהוֹרוֹת, וְאֵין צָרִיךְ לְהַטְבִּיל!

Rabbi Yoḥanan raised an objection to Reish Lakish from the mishna: If one immersed the garment with the stain whose nature is unknown, and then handled ritually pure items with the garment, and then applied these seven substances to the stain and it did not disappear, that stain is presumably from a dye, and therefore the ritually pure items are ritually pure, and he need not immerse the garment again, as there is no impurity. Rabbi Yoḥanan understands that the stain is not definitely from a dye; even if it is from blood, such blood that is absorbed into the garment to the degree that it does not come out after this process is performed, does not impart ritual impurity. The same should apply in the case of the oven, i.e., the liquids should impart impurity only when the oven is heated and they actually emerge.

Segment 7

אֲמַר לֵיהּ: הַנַּח לִכְתָמִים דְּרַבָּנַן.

Reish Lakish said to Rabbi Yoḥanan in response: Leave aside blood stains, i.e., one cannot cite a proof from them, as they impart impurity by rabbinic law, and for this reason the Sages were lenient and ruled that they do not impart impurity until they actually emerge. But with regard to liquids that are impure by Torah law, the halakha is different.

Segment 8

וְהָתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: דַּם הַנִּדָּה וַדַּאי — מַעֲבִיר עָלָיו שִׁבְעָה סַמָּנִין וּמְבַטְּלוֹ!

Rabbi Yoḥanan raises another objection to Reish Lakish: But didn’t Rabbi Ḥiyya teach: If one finds blood on a garment that is certainly from a menstruating woman and therefore renders the garment impure, one may apply the seven substances listed in the mishna to it and nullify the stain from being considered a blood stain at all, even if the stain is not entirely removed; and he may then immerse the garment in a ritual bath and it is ritually pure?

Segment 9

אֲמַר לֵיהּ: רַבִּי לֹא שָׁנָה, רַבִּי חִיָּיא מְנָא לֵיהּ?

Reish Lakish said to Rabbi Yoḥanan in response: You cannot raise an objection to me from the baraita of Rabbi Ḥiyya, since if Rabbi Yehuda HaNasi did not teach this halakha in the Mishna, from where did Rabbi Ḥiyya learn it? Rabbi Ḥiyya was a student of Rabbi Yehuda HaNasi, and therefore he could not have included a halakha that contradicts the Mishna. Consequently, this statement in his name must be erroneous.

Segment 10

אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: רְבִיעִית דָּם שֶׁנִּבְלַע בַּבַּיִת — הַבַּיִת טָמֵא, וְאָמְרִי לַהּ: הַבַּיִת טָהוֹר. וְלָא פְּלִיגִי — הָא בְּכֵלִים דְּמֵעִיקָּרָא, הָא בְּכֵלִים דְּבַסּוֹף.

Rabbi Yoḥanan raised an objection to Reish Lakish from a mishna ( Oholot 3:2): With regard to a quarter - log of blood from a corpse that was absorbed in the floor of a house, every vessel in the house is ritually impure by virtue of being under the same roof as the blood. The Gemara parenthetically notes: And some say that the mishna states that every vessel in the house is ritually pure. And these two statements do not disagree, as this first statement was issued in reference to vessels that were in the house at the outset, before the blood became absorbed; and this second statement was issued in reference to vessels that came into the house at the end, after the blood had already been absorbed.

Segment 11

נִבְלְעָה בִּכְסוּת, אִם מִתְכַּבֶּסֶת וְיוֹצֵא מִמֶּנָּה רְבִיעִית דָּם — טְמֵאָה, וְאִם לָאו — טְהוֹרָה!

The mishna continues: In a case where the blood was absorbed in a garment, it is examined. If the garment is washed and a quarter - log of blood emerges from it, it is ritually impure and it imparts impurity to the vessels in the house as well. But if not, then it is pure, and it does not impart impurity. Apparently, only blood that can be removed from a garment is considered blood, whereas blood absorbed in the garment is insignificant. This is in accordance with the opinion that an absorbed substance does not impart ritual impurity, even if it can be removed in some manner.

Segment 12

אָמַר רַב כָּהֲנָא: מִקּוּלֵּי רְבִיעִיּוֹת שָׁנוּ כָּאן, שָׁאנֵי דַּם תְּבוּסָה דְּרַבָּנַן.

Rav Kahana said in response: They taught here a halakha from among the leniencies that apply to the measurement of a quarter- log . That is, this case is different, as the mishna is referring to the blood of submission discharged from a body at the time of death, and such blood is ritually impure by rabbinic law. But in general, a ritually impure liquid that is absorbed into an item does impart impurity.

Segment 13

אֵיתִיבֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַבָּלוּעַ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת — טָהוֹר. הָא יָכוֹל לָצֵאת — טָמֵא, וְאַף עַל גַּב דְּלָא נָפֵיק!

Reish Lakish raised an objection to Rabbi Yoḥanan from a mishna ( Oholot 3:2): Any liquid that is absorbed but that is unable to emerge is pure. Reish Lakish infers from this mishna that if it is able to emerge it is impure, and that this is the halakha even though it has not yet emerged.

Segment 14

אָמַר רַב פָּפָּא: כֹּל הֵיכָא דְּאֵין יָכוֹל לָצֵאת, וְלֹא הִקְפִּיד עָלָיו — דִּבְרֵי הַכֹּל טָהוֹר; יָכוֹל לָצֵאת וְהִקְפִּיד עָלָיו — דִּבְרֵי הַכֹּל טָמֵא.

Rav Pappa said in defense of Rabbi Yoḥanan’s opinion: Anywhere that the liquid is unable to emerge and the owner of the garment is not particular about it, i.e., he is not bothered that this liquid is absorbed within the garment, everyone, i.e., both Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish, agrees that the garment is pure. If the liquid is able to emerge and the owner of the garment is particular about it and does not want it in his garment, everyone agrees that the garment is impure.

Segment 15

כִּי פְּלִיגִי דְּיָכוֹל לָצֵאת וְלֹא הִקְפִּיד עָלָיו, מָר סָבַר: כֵּיוָן דְּיָכוֹל לָצֵאת, אַף עַל גַּב דְּלֹא הִקְפִּיד עָלָיו, וּמָר סָבַר: אַף עַל גַּב דְּיָכוֹל לָצֵאת

They disagree when the liquid is able to emerge and the owner is not particular about it. One Sage, Reish Lakish, holds that since the liquid is able to emerge, even though the owner is not particular about it, the garment is impure. And one Sage, Rabbi Yoḥanan, holds that even though the liquid is able to emerge,

Niddah 62b

Niddah 62b

Rashi

Tosafot

Meiri

Maharsha (Chidushei Halachot)

Maharam

What this page contains

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Sages named on this page

Original text