Talmud Builders

    Commentary page

    Bava Metzia 84a

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Bava Metzia 84a

    Bava Metzia 84a. The full printed text of this folio side — 18 numbered segments, about 543 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    כי האי מעשה לידיה מינהו המלך לתפוס גנבים ולסטים:

    לגבי הדדי פנים אל פנים:

    בקרא דתורי צמד בקר:

    בינייהו בין שניהן מתחת כריסן מתוך שכריסן גדול:

    מטרוניתא שרית נכרית:

    אינם שלכם שאינכם יכולין להזקק לנשותיכם:

    שלהן גדול משלנו כריסם של נשותינו גדול משלנו:

    כי כאיש גבורתו אבר תשמיש. לשון אחר שלהן גדול תאוה של אשה מרובה משל איש:

    31 more comments on this page.

    Rashi on Bava Metzia 84a · Sefaria · CC0

    Tosafot

    אמר רבי יוחנן איבריה דרבי ישמעאל כו' אלו דברים נכתבו שלא להוציא לעז על בני אדם שהם כך:

    אמר ר' יוחנן אנא אשתיירי משפירי ירושלים רבי יוחנן אחר חורבן הרבה היה אלא כלומר אשתיירי ממשפחתם ולפי שהזכיר רבי יוחנן שהיה משונה משאר בני אדם בדבר אחד הזכיר גם שהיה משונה ביופי:

    יתיב אשערי טבילה והא דאמרי' בערבי פסחים (פסחים דף קיא.) האי מאן דפגע באתתא בעידן דסלקת מטבילת מצוה אחזת ליה רוח זנונים היינו כשפוגע בה אבל רבי יוחנן שהיה יושב שם בקבע אין זו פגיעה אי נמי התם שפוגע כשעולה בעודה ערומה מן הנהר:

    אי הדרת בך כו' מכאן אמר ר"ת דר"ל מתחלה ידע הרבה אלא שפרק עול תורה ונעשה עם הארץ ועסק בלסטיות מדקאמר אי הדרת בך משמע להיות כבתחלה ולא תפרוק עול תורה מעליך וקאמר נמי מאי אהנית לי התם קרו לי רבי כלומר מעיקרא נמי הוו קרו לי רבי אלא ששכחתי ומה שפי' בקונט' ר' היינו רבו של לסטים אין נראה אע"ג דאשכחן במס' ע"ז (דף יז:) מ"ט קרו לך רבי רבן של טרסיים אני והיינו דאמרי' בפ' כל כתבי (שבת דף קיט:) א"ל ר"ל לרבי יהודה נשיאה כך מקובלני מאבותי ואמרי לה מאבותיך כל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן כו' משמע שקודם שלימדו רבי יוחנן למד מאחרים:

    אי הדרת בך לקמן מוכח דנסבה דקאמר אתיא אחתיה וקא בכיא קמיה ולא חש לשמא יאמרו בשביל זו חזר זה כדחייש לקמן (בבא מציעא דף פה.):

    הסכין והפגיון מאימתי מקבלין טומאה הקשה ר"ת דתנן במס' כלים פרק י"ד הסייף והסכין מאימתי מקבלים טומאה הסייף משישופנו והסכין משישחיזנה והיינו דלא כרבי יוחנן ודלא כר"ל ונראה דההיא מתני' כשהעלו חלודה ובא לתקנן דתניא בתוספת'. סייף וסכין שהעלו חלודה טהורין שפן והשחיזן (מקבלין טומאה) אבל מתחלתם הוי גמר דידהו כדמפרש בשמעתין ונראה דשפן קאי אסייף והשחיזן קאי אסכין אע"ג דקתני לשון רבים והוי השתא תוספתא כמו המשנה:

    Tosafot on Bava Metzia 84a · Sefaria · CC0

    Meiri

    כבר ידעת שכלי מתכות אין מקבלין טומאה עד שתגמר מלאכתו וגמר מלאכה שלהן הכל לפי מה שהוא כלי הסיף יתבאר במקום אחר משישופנו והסכין משישחיזנו השריון והרומח ושאר כלי המלחמה משיצחצחם במים מגל יד ומגל קציר משיצרפם בכבשן:

    Meiri on Bava Metzia 84a · Sefaria

    Shita Mekubetzet

    איבריה דרבי ישמעאל יש מפרשים דאיבריה רצה לומר אכילתו תלמיד הר"פ. והריטב"א כתב איבריה וכו' הוא מקום הקיבורת של הזרוע או הירך שהוא עגול ושם בודקין האדם שהוא שמן ועב ופירוש רש"י אינו נכון. עד כאן.

    יתיב אשערי טבילה והא דאמרינן בפסחים האי מאן דפגע באתתא בעדנא דסלקא מטבילה אחזתו וכו' הני מילי באיניש דעלמא ולא ברבי יוחנן שיצרו בידו ודמיין עליו כקאקי חיוורין וזה פשוט. הריטב"א. יהיבנא לך אחתאי לקמן מוכח שנשאה ולא חש לומר לשמא יאמרו בשביל זו חזר זה ולפי מה שפירשתי שמתחלה היה אדם גדול ניחא. הרא"ש.

    Shita Mekubetzet on Bava Metzia 84a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    אָמַר לֵיהּ וּמַאי אַעָבִיד? הוּרְמָנָא דְּמַלְכָּא הוּא. הא דלא אמר לו 'כמו שאמר רבי אלעזר 'קוֹצִין אֲנִי מְכַלֶּה מִן הַכֶּרֶם' מפני כי רבי אלעזר ידוע ומפורסם בחכמה האלקית בידיעת הפרצוף ובהשגת רוח הקודש ולכן גם אליהו זכור לטוב לא הוכיחו על דבר זה כי בודאי קוצין מכלה אך רבי יהושע היה עושה מהשערת השכל ואפשר שישנה ח"ו.

    אֵבְרֵיהּ דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל וכו' העיקר בזה הם שני פירושים שהביא בשיטה מקובצת האחד הוא מתלמיד הרי"ף ז"ל שפירש 'איבריה' רצונו לומר אכילתו והשני פירוש הריטב"א ז"ל שפירש על מקום הקבורת של הזרוע או הירך שהוא עגול ושם בודקין את האדם שהוא שמן עיין שם. ולפירוש תלמיד הרי"ף מצינו בתלמודא דמיון לזה והוא אברויי אילני בסוכה (סוכה מד:) ומועד קטן (מועד קטן ג.) ועבודה זרה (עבודה זרה נ:) שפירש הערוך (ערך אברויי) 'אברויי אילני' רצונו לומר מניחין זבל תחת האילנות להברותן כלומר להאכילן כמו לְהַבְרוֹת אֶת דָּוִד (שמואל ב' ג, לה) עד כאן עיין שם.

    אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֲנָא אִישְׁתַּיְרִי מִשַּׁפִּירֵי יְרוּשָׁלַיִם. נראה לי בס"ד טעם מה שזכה רבי יוחנן ליופי גדול כי הוא היה עניש וקטיל וכל צדיק שהוא עניש וקטיל יש לו כח מן שם כה־ת כי בזה השם הורג כידוע וכמו שאמר רבינו האר"י ז"ל (בשער מאמרי רבותינו ז"ל בשבת) וכיון דזכה לכח שם זה זכה ליופי כי שם זה מילואו הוא אותיות יופי כזה כ־ ף ה־ י ת י ־ ו המלוי הם 'יופי'.

    וְנוֹתְבֵיהּ בֵּין שִׁמְשָׁא לְטוּלָא פירוש כדי שתהיה נכרת הזהרורית שתזרח בטולא ובתוך השמש אינה ניכרת.

    כִּי סַלְקָן בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מִטְּבִילַת מִצְוָה וכו' מכאן יש ללמוד דאשה ההולכת לבית הטבילה תקח עמה אשה כשרה כדי לראות הטבילה שלה יען כי בה פוגעת תחלה וכאן משמע דפגיעה בכשר עושה פועל טוב בולד שתתעבר בו מאותה טבילה.

    לִפְגְּעוּ בִּי כִּי הֵיכִי דְּלִיהֲווּ לְהוּ בְּנֵי שַׁפִּירֵי כְּוָתִי אף על גב דראוי להקדים התורה ליופי זכר אותם כפי סדר הווייתם בעולם כי בתחילה ניכר היופי באדם ואחר כך ניכרת חכמתו בתורה אך קשא יופי לבנים למאי אצטריך ואין זה הגון אלא לבנות? ונראה לתרץ בס"ד דאם התלמיד חכם יפה יוליד בנות יפות ובפרט אם יזדמן גם אשתו יפה וכיון דבנותיו יפות קפצי עלייהו העשירים ולוקחים אותם בלא ממון גם עליו יקפצון העשירים לתת לו בתם ואז ממילא אחר כך יחזיקו בידו וישב בית המדרש על התורה ועל העבודה. ברם הקשה הרב עיון יעקב ז"ל והלא אמר רבי יהושע בן חנניה לבת קיסר דאם החכם אינו יפה גמיר טפי (תענית ז.) ואם כן אמאי בקש שפירי כוותיה מאחר דהיופי מגרע גרע בהשגת החכמה? עיין שם. ונראה לי בס"ד דהטעם שהשחור גמיר טפי מפני שאין עין הרע שולטת בו אך היפה כיון דעין הרע שולטת בו אחסורי מחסרא השגתו בחכמה מיהו אם הם שפירי כרבי יוחנן דלא הוה ליה הדרת פנים אין עין הרע שולטת בם ולזה אמר שַׁפִּירֵי כְּוָתִי דאין להם נזק מעין הרע כדי שתתמעט השגתם בחכמה. ונראה דנתפעל רבי יוחנן בדבר זה לעשותו כדי שבזכות זה שהוא מסבב לבנות ישראל להוליד בנים זכרים יפים וחכמים יזכה שיהיו לו בנים זכרים של קיימא אחר כי מתו לו עשרה בנים כמו שאמר (ברכות ה:) 'דין גרמא דעשיראה ביר' גם כדי שיהיו הנולדים נחשבים בניו.

    לָא מִסְתַּפִי מַר מֵעֵינָא בִּישָׁא קשא והלא רבי יוחנן כל בני אדם רואים יופיו תמיד הן בהלוכו בדרך הן בישיבתו בית המדרש שדורש בפני רבים אנשים ונשים ומאי רבותא איכא בההיא שעתא דסלקן בנות ישראל מטבילה? ונראה לי בס"ד דאיתא בפסחים והביאו התוספות כאן האי דפגע באיתתא בעידן דסלקא מטבילת מצוה וכו' אחזה ליה רוח זנונים וכו' עיין שם. וידוע כל רוח זנונים נמשך מעינא בישא דסטרא אחרא לכן עינא דאדם היא סרסור דעבירה ולכן יוסף הצדיק ע"ה שנשמר מרוח זנונים לא שלטא ביה עינא בישא דכתיב בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן (בראשית מט, כב) ולכן רבי יוחנן שהיה מראה עצמו לנשים בעידן דסלקין מטבילה אמר לו לָא מִסְתַּפִי מַר מֵעֵינָא בִּישָׁא היא רוח זנונים הנזכר והשיב אֲנָא מִזַּרְעָא דְּיוֹסֵף קָאֲתִינָא דְּלָא שָׁלַט בֵּיהּ עֵינָא בִּישָׁא ובכללה היא רוח זנונים דגם היא עינא בישא וַתְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק (תהלים עה, יא).

    וּמַאי אַהֲנִית לִי? וכו' לכאורה נראה פירוש רש"י ז"ל דחוק איך ישוה רבי שמעון בן לקיש רבנות של לסטות עם רבנות של תורה ואדם גדול שכמותו איך יוציא דברים אלו מפיו? על כן יותר נראה פירוש רבינו תם שפירש שהוא היה תחלה אדם גדול בתורה אלא שאחר כך פרק עול תורה ושכח תלמודו ועסק בלסטות ועל ידי רבי יוחנן חזר בתשובה ולמד תורה מחדש ובתוספות עירובין (עירובין סה:) הוכיחו כן ועיין בתוספות יבמות (יבמות נז.) בדבור המתחיל אתא, וכן כתב בשטה מקובצת בשם הרא"ש ז"ל מיהו לפירוש זה איכא דוחק בלשון 'הָתָם' וְ'הָכָא' דהוה ליה למימר 'מֵעִקָּרָא' וְ'הַשְׁתָּא'? ונראה לי בס"ד כונת רבי שמעון בן לקיש התם על בני בבל והכא על בני ארץ ישראל כי בראותו דרבי יוחנן זלזל בכבודו הרבה באומרו אליו לִסְטָאָה אמר ודאי דרבי יוחנן חושב דהכבוד שאני משיג פה בארץ ישראל בין החכמים הוא בא לי בעבורו בשביל שלקחתי אחותו ולכן כל החכמים שהם סרים למשמעתו מכבדים אותי כי רבי יוחנן הוא חכם ומגיע לי הכבוד מחמתו, ולכן לא חש אלי וזלזל בכבודי בחשבו שכבודי בא לי מצידו ועל כן אמר לו מַאי אַהֲנִית לִי בכבוד הזה שנתת לי אחותך הלא התם שאין החכמים תלמידיך ואין אתה רבם מכבדים אותי בתואר רבי וכאן אין מכבדים אותי יותר מבני בבל אלא גם כן קרו לי 'רַבִּי' ונמצא זה הכבוד אינו בא לי מחמתך והשיב לו אַהֲנָאִי לָךְ בתתי לך את אחותי דעל ידי זה קרבתי אותך תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה כי על ידי שאמרתי לך אתן לך אֲחוֹתִי דְּשַׁפִּירָא מִינָאִי נתרצית לחזור בתשובה ולמדת תורה ועל ידי זה קורין אותך 'רַבִּי' הָכָא וְהָתָם. ודע כי בודאי רבי יוחנן לא היתה כונתו מעיקרא לעשות לו אונאת דברים דאמרינן לעיל אם הוא בעל תשובה לא יאמר לו זְכֹר מַעֲשֶׂיךָ הָרִאשׁוֹנִים אך כונת רבי יוחנן לומר לו בעל כרחי צריך להודות לך כי אתה בקי יותר ממני בדבר זה מפני כי לִסְטָאָה בְּלִיסְטְיוּתֵיהּ יָדַע אך רבי שמעון בן לקיש נצטער כי חשב דלא אכפת ליה לרבי יוחנן בזלזול שלו.

    Ben Yehoyada on Bava Metzia 84a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Bava Metzia, daf 84, Amud Aleph, about 543 words in 18 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 18 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 17 words

      Opens “כִּי הַאי מַעֲשֶׂה לִידֵיהּ. פְּגַע בֵּיהּ אֵלִיָּהוּ,…”

    2. Segment 225 words

      Opens “אֲמַר לֵיהּ: עַד מָתַי אַתָּה מוֹסֵר עַמּוֹ…”

    3. Segment 322 words

      Opens “כִּי הֲווֹ מִקַּלְעִי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי…”

    4. Segment 431 words

      Opens “אֲמַרָה לְהוּ הָהִיא מַטְרוֹנִיתָא: בְּנֵיכֶם אֵינָם שֶׁלָּכֶם.…”

    5. Segment 515 words

      Opens “וּלְמָה לְהוּ לְאַהְדּוֹרֵי לַהּ? וְהָא כְּתִיב: ״אַל…”

    6. Segment 633 words

      Opens “אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵיבְרֵיהּ דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל [בְּרַבִּי…”

    7. Segment 740 words

      Opens “אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲנָא אִשְׁתַּיַּירִי מִשַּׁפִּירֵי יְרוּשָׁלַיִם…”

    8. Segment 839 words

      Opens “אִינִי? וְהָאָמַר מָר: שׁוּפְרֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא מֵעֵין…”

    9. Segment 926 words

      Opens “רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה אָזֵיל וְיָתֵיב אַשַּׁעֲרֵי טְבִילָה,…”

    10. Segment 1037 words

      Opens “אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן: לָא מִסְתְּפֵי מָר מֵעֵינָא…”

    11. Segment 1129 words

      Opens “רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אֲמַר מֵהָכָא: ״וְיִדְגּוּ…”

    12. Segment 1241 words

      Opens “יוֹמָא חַד הֲוָה קָא סָחֵי רַבִּי יוֹחָנָן…”

    13. Segment 1326 words

      Opens “אַקְרְיֵיהּ וְאַתְנְיֵיהּ וְשַׁוְּיֵיהּ גַּבְרָא רַבָּא. יוֹמָא חַד…”

    14. Segment 1439 words

      Opens “וּמֵאֵימָתַי גְּמַר מְלַאכְתָּן? רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: מִשֶּׁיְּצָרְפֵם…”

    15. Segment 1530 words

      Opens “חֲלַשׁ דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, חֲלַשׁ רֵישׁ לָקִישׁ.…”

    16. Segment 1626 words

      Opens “נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, וַהֲוָה…”

    17. Segment 1748 words

      Opens “אֲזַל יְתֵיב קַמֵּיהּ. כֹּל מִילְּתָא דַּהֲוָה אָמַר…”

    18. Segment 1829 words

      Opens “הֲוָה קָא אָזֵיל וְקָרַע מָאנֵיהּ וְקָא בָכֵי…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Yose bar Hanina · Amoraim · First Generation of Amoraim

      Rabbi Yose bar Hanina was a preeminent first-generation Amoraic sage and a leading disciple of Rabbi Yochanan, whose halachic and aggadic teachings…

      Source: Bava Metzia 84a · Segment 11 — “רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אֲמַר מֵהָכָא: ״וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב…

    • Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im

      Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…

      Source: Bava Metzia 84a · Segment 3 — “כִּי הֲווֹ מִקַּלְעִי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי אֶלְעָזָר…

    Encyclopedia entries citing this page

    Original text

    כִּי הַאי מַעֲשֶׂה לִידֵיהּ. פְּגַע בֵּיהּ אֵלִיָּהוּ,

    Elijah the prophet encountered him

    אֲמַר לֵיהּ: עַד מָתַי אַתָּה מוֹסֵר עַמּוֹ שֶׁל אֱלֹהֵינוּ לַהֲרִיגָה? אֲמַר לֵיהּ: מַאי אֶעֱבֵיד? הַרְמָנָא דְמַלְכָּא הוּא! אֲמַר לֵיהּ: אֲבוּךְ עֲרַק לְאַסְיָא, אַתְּ עֲרוֹק לְלוּדְקִיָּא.

    and said to him: Until when will you inform on the nation of our God to be sentenced to execution? Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, said to Elijah: What should I do? It is the king’s edict that I must obey. Elijah said to him: Faced with this choice, your father fled to Asia. You should flee to Laodicea rather than accept this appointment.

    כִּי הֲווֹ מִקַּלְעִי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, הֲוָה עָיֵיל בַּקְרָא דְתוֹרֵי בֵּינַיְיהוּ וְלָא הֲוָה נָגְעָה בְּהוּ.

    § With regard to these Sages, the Gemara adds: When Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, and Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, would meet each other, it was possible for a pair of oxen to enter and fit between them, under their bellies, without touching them, due to their excessive obesity.

    אֲמַרָה לְהוּ הָהִיא מַטְרוֹנִיתָא: בְּנֵיכֶם אֵינָם שֶׁלָּכֶם. אֲמַרוּ לַהּ: שֶׁלָּהֶן גָּדוֹל מִשֶּׁלָּנוּ. כׇּל שֶׁכֵּן. אִיכָּא דְאָמְרִי, הָכִי אֲמַרוּ לַהּ: ״כִּי כָאִישׁ גְּבוּרָתוֹ״. אִיכָּא דְאָמְרִי הָכִי, אֲמַרוּ לַהּ: ״אַהֲבָה דּוֹחֶקֶת אֶת הַבָּשָׂר״.

    A certain Roman noblewoman [ matronita ] once said to them: Your children are not really your own, as due to your obesity it is impossible that you engaged in intercourse with your wives. They said to her: Theirs, i.e., our wives’ bellies, are larger than ours. She said to them: All the more so you could not have had intercourse. There are those who say that this is what they said to her: “For as the man is, so is his strength” (Judges 8:21), i.e., our sexual organs are proportionate to our bellies. There are those who say that this is what they said to her: Love compresses the flesh.

    וּלְמָה לְהוּ לְאַהְדּוֹרֵי לַהּ? וְהָא כְּתִיב: ״אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ״! שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לַעַז עַל בְּנֵיהֶם.

    The Gemara asks: And why did they respond to her audacious and foolish question? After all, it is written: “Answer not a fool according to his folly, lest you also be like him” (Proverbs 26:4). The Gemara answers: They answered her in order not to cast aspersions on the lineage of their children.

    אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵיבְרֵיהּ דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל [בְּרַבִּי יוֹסֵי] כְּחֵמֶת בַּת תֵּשַׁע קַבִּין. אָמַר רַב פָּפָּא: אֵיבְרֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן כְּחֵמֶת בַּת חֲמֵשֶׁת קַבִּין, וְאָמְרִי לַהּ בַּת שְׁלֹשֶׁת קַבִּין. דְּרַב פָּפָּא גּוּפֵיהּ כִּי דְקוּרֵי דְּהַרְפְּנָאֵי.

    The Gemara continues discussing the bodies of these Sages: Rabbi Yoḥanan said: The organ of Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, was the size of a jug of nine kav . Rav Pappa said: The organ of Rabbi Yoḥanan was the size of a jug of five kav , and some say it was the size of a jug of three kav . Rav Pappa himself had a belly like the baskets [ dikurei ] made in Harpanya.

    אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲנָא אִשְׁתַּיַּירִי מִשַּׁפִּירֵי יְרוּשָׁלַיִם הַאי מַאן דְּבָעֵי מִחְזֵי שׁוּפְרֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, נַיְיתֵי כָּסָא דְכַסְפָּא מִבֵּי סִלְקֵי, וּנְמַלְּיֵיהּ פַּרְצִידַיָּא דְּרוּמָּנָא סוּמָּקָא, וְנַהְדַּר לֵיהּ כְּלִילָא דְּוַורְדָּא סוּמָּקָא לְפוּמֵּיהּ, וְנוֹתְבֵיהּ בֵּין שִׁמְשָׁא לְטוּלָּא, (הָהוּא) [הָנְהוּ] זַהֲרוּרֵי מֵעֵין שׁוּפְרֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן.

    With regard to Rabbi Yoḥanan’s physical features, the Gemara adds that Rabbi Yoḥanan said: I alone remain of the beautiful people of Jerusalem. The Gemara continues: One who wishes to see something resembling the beauty of Rabbi Yoḥanan should bring a new, shiny silver goblet from the smithy and fill it with red pomegranate seeds [ partzidaya ] and place a diadem of red roses upon the lip of the goblet, and position it between the sunlight and shade. That luster is a semblance of Rabbi Yoḥanan’s beauty.

    אִינִי? וְהָאָמַר מָר: שׁוּפְרֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא מֵעֵין שׁוּפְרֵיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ, שׁוּפְרֵיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ מֵעֵין שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב אָבִינוּ, שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב אָבִינוּ מֵעֵין שׁוּפְרֵיהּ דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן! וְאִילּוּ רַבִּי יוֹחָנָן לָא קָא חָשֵׁיב לֵיהּ! שָׁאנֵי רַבִּי יוֹחָנָן, דְּהַדְרַת פָּנִים לָא הַוְיָא לֵיהּ.

    The Gemara asks: Is that so? Was Rabbi Yoḥanan so beautiful? But doesn’t the Master say: The beauty of Rav Kahana is a semblance of the beauty of Rabbi Abbahu; the beauty of Rabbi Abbahu is a semblance of the beauty of Jacob, our forefather; and the beauty of Jacob, our forefather, is a semblance of the beauty of Adam the first man, who was created in the image of God. And yet Rabbi Yoḥanan is not included in this list. The Gemara answers: Rabbi Yoḥanan is different from these other men, as he did not have a beauty of countenance, i.e., he did not have a beard.

    רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה אָזֵיל וְיָתֵיב אַשַּׁעֲרֵי טְבִילָה, אֲמַר: כִּי סָלְקָן בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מִטְּבִילַת מִצְוָה לִפְגְּעוּ בִּי, כִּי הֵיכִי דְּלֶהֱווֹ לְהוּ בְּנֵי שַׁפִּירֵי כְּווֹתִי, גְּמִירִי אוֹרָיְיתָא כְּווֹתִי.

    The Gemara continues to discuss Rabbi Yoḥanan’s beauty. Rabbi Yoḥanan would go and sit by the entrance to the ritual bath. He said to himself: When Jewish women come up from their immersion for the sake of a mitzva, after their menstruation, they should encounter me first, so that they have beautiful children like me, and sons learned in Torah like me. This is based on the idea that the image upon which a woman meditates during intercourse affects the child she conceives.

    אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן: לָא מִסְתְּפֵי מָר מֵעֵינָא בִּישָׁא? אֲמַר לְהוּ: אֲנָא מִזַּרְעָא דְּיוֹסֵף קָאָתֵינָא, דְּלָא שָׁלְטָא בֵּיהּ עֵינָא בִּישָׁא. דִּכְתִיב: ״בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן״, וְאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: אַל תִּקְרֵי ״עֲלֵי עָיִן״ אֶלָּא ״עוֹלֵי עָיִן״.

    The Rabbis said to Rabbi Yoḥanan: Isn’t the Master worried about being harmed by the evil eye by displaying yourself in this manner? Rabbi Yoḥanan said to them: I come from the offspring of Joseph, over whom the evil eye does not have dominion, as it is written: “Joseph is a fruitful vine, a fruitful vine by a fountain [ alei ayin ]” (Genesis 49:22); and Rabbi Abbahu says: Do not read the verse as saying: “By a fountain [ alei ayin ]”; rather, read it as: Those who rise above the evil eye [ olei ayin ]. Joseph’s descendants are not susceptible to the influence of the evil eye.

    רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אֲמַר מֵהָכָא: ״וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ״, מָה דָּגִים שֶׁבַּיָּם מַיִם מְכַסִּים אוֹתָם וְאֵין הָעַיִן שׁוֹלֶטֶת בָּהֶן – אַף זַרְעוֹ שֶׁל יוֹסֵף אֵין הָעַיִן שׁוֹלֶטֶת בָּהֶן.

    Rabbi Yosei bar Ḥanina said that this idea is derived from here: “And let them grow [ veyidgu ] into a multitude in the midst of the earth” (Genesis 48:16). Just as with regard to fish [ dagim ] in the sea, the water covers them and the evil eye therefore has no dominion over them, as they are not seen, so too, with regard to the offspring of Joseph, the evil eye has no dominion over them.

    יוֹמָא חַד הֲוָה קָא סָחֵי רַבִּי יוֹחָנָן בְּיַרְדְּנָא. חַזְיֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ וּשְׁוַור לְיַרְדְּנָא אַבָּתְרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ חֵילָךְ לְאוֹרָיְיתָא. אֲמַר לֵיהּ שׁוּפְרָךְ לְנָשֵׁי. אֲמַר לֵיהּ אִי הָדְרַתְּ בָּךְ יָהֵיבְנָא לָךְ אֲחוֹתִי, דְּשַׁפִּירָא מִינַּאי. קַבֵּיל עֲלֵיהּ. בָּעֵי לְמִיהְדַּר לְאֵתוֹיֵי מָאנֵיהּ וְלָא מָצֵי הָדַר.

    The Gemara relates: One day, Rabbi Yoḥanan was bathing in the Jordan River. Reish Lakish saw him and jumped into the Jordan, pursuing him. At that time, Reish Lakish was the leader of a band of marauders. Rabbi Yoḥanan said to Reish Lakish: Your strength is fit for Torah study. Reish Lakish said to him: Your beauty is fit for women. Rabbi Yoḥanan said to him: If you return to the pursuit of Torah, I will give you my sister in marriage, who is more beautiful than I am. Reish Lakish accepted upon himself to study Torah. Subsequently, Reish Lakish wanted to jump back out of the river to bring back his clothes, but he was unable to return, as he had lost his physical strength as soon as he accepted the responsibility to study Torah upon himself.

    אַקְרְיֵיהּ וְאַתְנְיֵיהּ וְשַׁוְּיֵיהּ גַּבְרָא רַבָּא. יוֹמָא חַד הֲווֹ מִפַּלְגִי בֵּי מִדְרְשָׁא: הַסַּיִיף וְהַסַּכִּין וְהַפִּגְיוֹן וְהָרוֹמַח וּמַגַּל יָד וּמַגַּל קָצִיר מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין טוּמְאָה – מִשְּׁעַת גְּמַר מְלַאכְתָּן.

    Rabbi Yoḥanan taught Reish Lakish Bible, and taught him Mishna, and turned him into a great man. Eventually, Reish Lakish became one of the outstanding Torah scholars of his generation. One day the Sages of the study hall were engaging in a dispute concerning the following baraita : With regard to the sword, the knife, the dagger [ vehapigyon ], the spear, a hand sickle, and a harvest sickle, from when are they susceptible to ritual impurity? The baraita answers: It is from the time of the completion of their manufacture, which is the halakha with regard to metal vessels in general.

    וּמֵאֵימָתַי גְּמַר מְלַאכְתָּן? רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: מִשֶּׁיְּצָרְפֵם בַּכִּבְשָׁן. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מִשֶּׁיְּצַחְצְחֵן בְּמַיִם. אֲמַר לֵיהּ לִסְטָאָה בְּלִסְטְיוּתֵיהּ יָדַע. אֲמַר לֵיהּ: וּמַאי אַהֲנֵית לִי? הָתָם ״רַבִּי״ קָרוּ לִי, הָכָא ״רַבִּי״ קָרוּ לִי! אֲמַר לֵיהּ: אַהֲנַאי לָךְ דַּאֲקָרְבִינָּךְ תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה.

    These Sages inquired: And when is the completion of their manufacture? Rabbi Yoḥanan says: It is from when one fires these items in the furnace. Reish Lakish said: It is from when one scours them in water, after they have been fired in the furnace. Rabbi Yoḥanan said to Reish Lakish: A bandit knows about his banditry, i.e., you are an expert in weaponry because you were a bandit in your youth. Reish Lakish said to Rabbi Yoḥanan: What benefit did you provide me by bringing me close to Torah? There, among the bandits, they called me: Leader of the bandits, and here, too, they call me: Leader of the bandits. Rabbi Yoḥanan said to him: I provided benefit to you, as I brought you close to God, under the wings of the Divine Presence.

    חֲלַשׁ דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, חֲלַשׁ רֵישׁ לָקִישׁ. אֲתַאי אֲחָתֵיהּ קָא בָכְיָא. אֲמַרָה לֵיהּ: עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל בָּנַי! אֲמַר לַהּ: ״עׇזְבָה יְתֹמֶיךָ אֲנִי אֲחַיֶּה״. עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל אַלְמְנוּתִי! אֲמַר לַהּ: ״וְאַלְמְנוֹתֶיךָ עָלַי תִּבְטָחוּ״.

    As a result of the quarrel, Rabbi Yoḥanan was offended, which in turn affected Reish Lakish, who fell ill. Rabbi Yoḥanan’s sister, who was Reish Lakish’s wife, came crying to Rabbi Yoḥanan, begging that he pray for Reish Lakish’s recovery. She said to him: Do this for the sake of my children, so that they should have a father. Rabbi Yoḥanan said to her the verse: “Leave your fatherless children, I will rear them” (Jeremiah 49:11), i.e., I will take care of them. She said to him: Do so for the sake of my widowhood. He said to her the rest of the verse: “And let your widows trust in Me.”

    נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, וַהֲוָה קָא מִצְטַעַר רַבִּי יוֹחָנָן בָּתְרֵיהּ טוּבָא. אֲמַרוּ רַבָּנַן: מַאן לֵיזִיל לְיַתֹּבֵיהּ לְדַעְתֵּיהּ? נֵיזִיל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת, דִּמְחַדְּדָין שְׁמַעְתָּתֵיהּ.

    Ultimately, Rabbi Shimon ben Lakish, Reish Lakish, died. Rabbi Yoḥanan was sorely pained over losing him. The Rabbis said: Who will go to calm Rabbi Yoḥanan’s mind and comfort him over his loss? They said: Let Rabbi Elazar ben Pedat go, as his statements are sharp, i.e., he is clever and will be able to serve as a substitute for Reish Lakish.

    אֲזַל יְתֵיב קַמֵּיהּ. כֹּל מִילְּתָא דַּהֲוָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֲמַר לֵיהּ: תַּנְיָא דִּמְסַיְּיעָא לָךְ. אֲמַר: אַתְּ כְּבַר לְקִישָׁא?! בַּר לְקִישָׁא, כִּי הֲוָה אָמֵינָא מִילְּתָא, הֲוָה מַקְשֵׁי לִי עֶשְׂרִין וְאַרְבַּע קוּשְׁיָיתָא, וּמְפָרְקִינָא לֵיהּ עֶשְׂרִין וְאַרְבְּעָה פֵּרוּקֵי, וּמִמֵּילָא רָוְוחָא שְׁמַעְתָּא. וְאַתְּ אָמְרַתְּ: ״תַּנְיָא דִּמְסַיַּיע לָךְ״, אַטּוּ לָא יָדַעְנָא דְּשַׁפִּיר קָאָמֵינָא?

    Rabbi Elazar ben Pedat went and sat before Rabbi Yoḥanan. With regard to every matter that Rabbi Yoḥanan would say, Rabbi Elazar ben Pedat would say to him: There is a ruling which is taught in a baraita that supports your opinion. Rabbi Yoḥanan said to him: Are you comparable to the son of Lakish? In my discussions with the son of Lakish, when I would state a matter, he would raise twenty-four difficulties against me in an attempt to disprove my claim, and I would answer him with twenty-four answers, and the halakha by itself would become broadened and clarified. And yet you say to me: There is a ruling which is taught in a baraita that supports your opinion. Do I not know that what I say is good? Being rebutted by Reish Lakish served a purpose; your bringing proof to my statements does not.

    הֲוָה קָא אָזֵיל וְקָרַע מָאנֵיהּ וְקָא בָכֵי וְאָמַר: ״הֵיכָא אַתְּ בַּר לָקִישָׁא, הֵיכָא אַתְּ בַּר לָקִישָׁא״! וַהֲוָה קָא צָוַח עַד דְּשָׁף דַּעְתֵּיהּ מִינֵּיהּ. בְּעוֹ רַבָּנַן רַחֲמֵי עֲלֵיהּ וְנָח נַפְשֵׁיהּ.

    Rabbi Yoḥanan went around, rending his clothing, weeping and saying: Where are you, son of Lakish? Where are you, son of Lakish? Rabbi Yoḥanan screamed until his mind was taken from him, i.e., he went insane. The Rabbis prayed and requested for God to have mercy on him and take his soul, and Rabbi Yoḥanan died.