Talmud Builders

    Commentary page

    Bava Batra 67b

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Bava Batra 67b

    Bava Batra 67b. The full printed text of this folio side — 7 numbered segments, about 280 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Tosafot

    ים טלפחא היינו עדשים דסוף מסכת ע"ז (דף עה.) דאמר בעו מיניה מרב הונא הני (גודגא) דארמאי מאי א"ל תניתוה מי שהיו גיתיו ובית בדיו טמאים הדפין והלולבין והעדשים מדיחן ופירש נמי הקונטרס התם דעדשה היינו גת עצמה וקשה דהתם תנן דגת צריכה ניגוב ואומר בקונטרס דאברייתא סמכינן דלא נהיגין למעבד ניגוב בגת (ורש"י) מגיה התם בברייתא מנגבן ע"פ התוספת' ומצריך ניגוב לגת (ור"ת) אומר דאפילו אי גרסינן מדיחן לא פליג אמתניתין דעדשים לאו היינו גת אלא כמו שפי' בערוך בערך טלפח מביאין טיט ומערבין בו תבן ונעורת של פשתן ועושים כמין ריחים גדולים ונותנין על הזיתים שיצא שומנן וההוא סגי ליה בהדחה וא"ת לר"ת אמאי לא חשיב במתניתין בד עצמו דמכר וי"ל דפשיטא הוא שהוא עיקרו של מכר ולא נקרא בית הבד אלא על שם בד ויקבים נמי דקתני בגמ' אינו בד עצמו אלא כמו שפירש בערוך יקבים סלים שמביאים בו זיתים והתם נמי גבי מי שהיו גיתיו ובית בדיו טמאים הא דלא חשיב גת עצמו מפני שאין רגילות שיטמא לפי ששומרים אותו מליטמא מפני חשיבותו שלא ימצאו אחר מזומן אם יטמא זה וגם אין כל היד ממשמשין בו שהוא כבד ואי אפשר לטלטל ועוד שכבר פי' דין גת לענין יין נסך דבעי ניגוב והוא הדין לענין טהרות וא"ת בשלמא לפ"ה דכל הנהו דמכר הן מחוברין אלא לר"ת שמפרש טלפחא עיגול של טיט שאינו מחובר ויקבים סלים אמאי מכר כיון שאינן מחוברין וי"ל מפני שאינן חשובין כ"כ ובטלים אגב בד גופיה א"נ לפי שאין עובדין אלא לכך:

    לא מכר את הנסרים נראה לר"י דהיינו נסרים שמכסין בהן את החמין כדאשכחן בפרק כירה (שבת דף מ.) אלא א"כ היו חמין שלו מחופים בנסרים:

    Tosafot on Bava Batra 67b · Sefaria

    Meiri

    המשנה הרביעית והכונה יבאר בה מכירת בית הבד ואמר על זה המוכר בית הבד מכר את הים ואת הממל ואת הבתולות אבל לא מכר את העמודים ואת הגלגל ולא את הקורה בזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו הרי כלן מכורין ר' אליעזר אומר המוכר את בית הבד מכר את הקורה אמר הר"ם ים האבן שטוחנין בו את הזיתים וממל האבן שטוחנין את הזיתים למעלה בתולות כלונסות של ארז שמעמידין בהם את קורת הבד העמודים הם הנסרים הכבדים שמכבידין אותן את האמתחות ששמין בהם את הזיתים הכתותין ועליהם נתלית האבן וכובשן וגלגל שמגלגל האבן ומגביהה אותה ומכביד על הזיתים והשמן יוצא:

    אמר המאירי המוכר בית הבד בסתם מכר את הים ופירשו בגמ' אבן גדולה ועגולה בנויה על גבי אצטבא וצוברין בה מזיתי המעטן וכותשין אותה לתוכה ואת הממל והוא העלי שכותשין בו זיתים אלו קודם שיעצרום בקורה ואת הבתולות והם כלונסות של ארז עומדין זקופים זה מכאן וזה מכאן לצרך לולין לשני ראשי הקורה להעמידה גבוהה שלא תפול על הזיתים בעת שאדם דש את הזיתים עד שיגלגלוה דרך בם והם תקועים מצד ראשיהם התחתונים בגופו של בד ומפני זה נמכרים עמו אבל לא מכר את העמודים והם לוחות ונסרים רחבות ומעמידין אותם על הזיתים והקורה טוענת על אותן הלוחות ולא את הגלגל והוא העץ הנקוב הסובב את הלול ובהיקפו מורידין את הקורה או מעלין ולא את הקורה ובזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו כלם מכורים וגדולי המחברים פסקו שאף בזו לא מכר את הגלגל ואת הקורה כבריתא האמורה בגמ' והוא תמה ור' אליעזר אומר מכר את הקורה והלכה כת"ק ובגמ' הוסיפו על דברים אלו שמכר את הנסרים והם לוחות עשויות כמין סלון מונחות בפי בית הבד והשמן זב דרך בו ליקב וכן מכר את היקבים והוא הכלי שהשמן יורד לתוכו ובמקום שכובשין אותם בין שתי ריחים מכר את התחתונה שהם נכתשות לתוכו ולא מכר את העליונה הכותשת ואם אמר כל מה שבתוכו הכל מכור אבל לא מכר את השקים או המרצופים והוא מין שקים גם כן וכונסין בהם את הזיתים שלא בבית הבד:

    זהו ביאור המשנה ופסק שלה ובאה אחריה המשנה החמישית לבאר ענין החלק החמישי במכירת בית המרחץ ואמר על זה המוכר את המרחץ לא מכר את הנסרים ולא את הספסלים ולא את הוילאות ובזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו הרי כלן מכורין בין כך ובין כך לא מכר את המגורות של מים ולא את האוצרות של עצים אמר הר"ם נסרים לוחות ששמין עליהם הבגדים וספסלים כסאות וילאות כעין יריעות שחוגרין כעין סינר לכסות את הערוה בהם במרחץ:

    אמר המאירי המוכר את המרחץ לא מכר את הנסרים והם הנתונים על גבי קרקע המרחץ שלא יכוו רגליהם מחום הקרקע או שלא יטנפו רגליהם ולא את הספסלים העשויים לישב עליהן בחצר ויש גורסין הספלים שנותנין בהם מים לרחוץ ולא את הוילאות שמסתפגין בהם בשעה שיוצאין מן המרחץ ואם אמר הוא וכל מה שבתוכו כולן מכורין ואעפ"כ לא מכר את המגורות של מים והם שמכנסין לתוכן מים ששואבין משם ליתן ביורות בין בימות החמה בין בימות הגשמים ולא את האוצרות שמכנסין העצים לשם:

    זהו ביאור המשנה וכלה הלכה היא ומה שנכנס תחת שתי משניות אלו בגמרא אלו הן:

    היקמים והם הכלים ששואבין בהם מתוך המגורות הואיל ומיטלטלין הם הרי הם כאלו שהזכרנו שלא נמכרו בכלל המרחץ אא"כ אמר לו הוא וכל מה שבתוכו ומ"מ אע"פ שאמרו שהנסרים והספסלים או הספלים והוילאות והיקמים לא נמכרו אא"כ אמר הוא וכל מה שבתוכו מ"מ מקומות שכל אלו מונחים בהם הרי הם בכללו ונמכרו בכלל המרחץ והוא שאמרו שהמוכר את המרחץ מכר את בית הנסרים ובית היקמים ובית הספסלים ובית הוילאות אבל לא הם עצמם על הדרך שביארנו ואם אמר לו מה שבתוכו כלן מכורים חוץ מן המגורות והאוצרות שנזכרו במשנה ואם אמר לו מרחץ וכל תשמישיו הרי כלן מכורין ויש בזו נסחא אחרת וזה עיקר:

    Meiri on Bava Batra 67b · Sefaria

    Shita Mekubetzet

    ים טלפחא והיא שקורין אלערסהלה והיא כמו אבן של ריחים בנויה על גבי איצטבא שעליה טוחנין את הזתים. ממל מפרכתא והיא הריחים העליונה שמהלכת על הזתים וטוחנן אותם. בתולות כלונס של ארז שמכניסין תחת הקורה ומעמידין אותה עליה בשעה שמגביהין אותה מעל הטיפות של זתים. עכירים כבשי. הן כמו לוחים ועצים שנותנים אותם על הקופות של זתים וגם על הענבים הדרוכין כדי שתרד עליהם הקורה וכובשת אותם ומוציאה כל מה שבתוכה. גלגל חומרתא. והוא העץ המגולגל המעלה את הקורה שקורין לו אלמגזל. תנו רבנן המוכר בית הבד מכר את בית הסורים שהוא הבור שיורד לו הזתים בשעה שהן נכבשים תחת הקורה. ובית היקבים הבור שיורד לתוכו היין בשעה שנדרך. מפרכות היינו ממל שהוא מפרכתא. ריחים התחתונה נראין הדברים שהיא הנקראת ים שעליה טוחנין את הזתים. ריחים העליונה לא נתברר לנו איזו היא. הרא"ם ז"ל. מתניתין: ולא את השקין ואת המרצופין מפני שאפשר בסלי בסרים שמכניסים בהם הזתים ודורכין עליהם המפרכות וזה שאמרו מכר הנצרים והיקבים וכולן מקלפי דקלין. המוכר את המרחץ מכר בית הנסרים. הנסרים הם שמניחים אותם על הדוד הגדול שבו המים החמים פעמים שאינם רוצים שיצא מהם הבלא למרחץ ומכסים אותו בהם והבית שמצניעים הנסרים בתוכו הוא מכור עם המרחץ. הראב"ד ז"ל. והרא"ם ז"ל פירש נסרים הן עשוין במרחצאות על גבי האיצטבאות מקום שבני אדם פושטים בגדיהם דיש מקומות שעושים נסרים בבית החיצון של המרחץ כדי שישבו עליהם בני אדם היוצאים מן הבית הפנימי. יקמים הם ספלים של עץ שמשתמשים בהם בבית המרחץ ונותנים בהם מים לפני כל אחד ואחד והוא שקורין לה אקבא"ב. וילאות קורין לה סת"ר תולין אותם במקום שפושטים את בגדיהם ובמקום שרוחצים שם בשעה שהם יוצאין. הרא"ם ז"ל. והראב"ד ז"ל פירש וכן בית הספלים בית הוילונות לקנח בהם הרוחצים או יריעות שעושים מהם וילון לרוחצים שהם ישנים שם אחר הרחיצה והבתים שהם ישנים בם נמכרים שהם נזכרים על שמם אבל לא הכלים עצמם מפני שמשתמשין בהם תשמישים אחרים שלא בשעת הרחיצה ואינם מיוחדים לאותה מלאכה בלבד אבל הבריכות שמכניסים בהם המים למרחץ ואת בית כינוס העצים שאינם מכורין גם אלה מפני שיש להם שם בפני עצמו כמו שפירשתי בבית המרחץ ובית הבד במכירת החצר ועוד שאין תשמישן מיוחד למרחץ בלבד כי לכל צרכיו הם מספיקין ואפילו ייחד אותם למרחץ. עד כאן.

    בין בימות ההמה בין בימות הגשמים פירוש מספיקות בימות החמה ובימות הגשמים כמו שביל קבוע בין בימות החמה בין בימות הגשמים אבל אם אינם מספיקות אלא בימות הגשמים מכורים ואין לפרש או בימות החמה או בימות הגשמים דלא שכיח שמספיקות בימות החמה ולא בימות הגשמים. תוספות הרא"ש ז"ל.

    Shita Mekubetzet on Bava Batra 67b · Sefaria

    Rashi

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Bava Batra, daf 67, Amud Bet, about 280 words in 7 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 7 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 140 words

      Opens “אָמַר רַבָּה אָמַר רַב נַחְמָן: הֶחְזִיק בַּחוֹלְסִית…”

    2. Segment 242 words

      Opens “מַתְנִי׳ הַמּוֹכֵר בֵּית הַבַּד – מָכַר אֶת…”

    3. Segment 333 words

      Opens “גְּמָ׳ ״יָם״ – טְלָפְחָא. ״מֶמֶל״ – אָמַר…”

    4. Segment 447 words

      Opens “תָּנוּ רַבָּנַן: הַמּוֹכֵר בֵּית הַבַּד – מָכַר…”

    5. Segment 518 words

      Opens “רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַמּוֹכֵר בֵּית הַבַּד –…”

    6. Segment 641 words

      Opens “מַתְנִי׳ הַמּוֹכֵר אֶת הַמֶּרְחָץ – לֹא מָכַר…”

    7. Segment 759 words

      Opens “גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: הַמּוֹכֵר אֶת הַמֶּרְחָץ –…”

    Sages named on this page

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Bava Batra 67b · Segment 1 — “…– דְּהָא אָמַר שְׁמוּאֵל: מָכַר לוֹ עֶשֶׂר שָׂדוֹת וְכוּ׳!…

    Original text

    אָמַר רַבָּה אָמַר רַב נַחְמָן: הֶחְזִיק בַּחוֹלְסִית – קָנָה מְצוּלָה. פְּשִׁיטָא – דְּהָא אָמַר שְׁמוּאֵל: מָכַר לוֹ עֶשֶׂר שָׂדוֹת וְכוּ׳! מַהוּ דְּתֵימָא: הָתָם הוּא דְּסַדָּנָא דְאַרְעָא חַד הוּא, אֲבָל הָכָא – הָא תַּשְׁמִישְׁתָּא לְחוֹד, וְהָא תַּשְׁמִישְׁתָּא לְחוֹד; קָא מַשְׁמַע לַן.

    Rabba actually said that Rav Naḥman said: If one sold another a sand field and a pond, and the buyer took possession of the sand field, he has also acquired the pond. The Gemara asks: This is obvious, as Shmuel says: If one sold ten fields to another in ten different regions, once he takes possession of one of them, he has acquired them all. The Gemara explains why Rav Naḥman’s statement was nevertheless necessary: It is necessary lest you say that there, in the case of the ten fields, the land is all located in one geographic block with a single use, and therefore all the fields are acquired together. But here, in the case of the sand field and the pond, this, the sand field, has a distinct use, and that, the pond, has a distinct use, and therefore taking possession of one of them should not effect acquisition of the other. Therefore, Rav Naḥman teaches us that if the buyer took possession of the sand field, he has acquired the pond as well.

    מַתְנִי׳ הַמּוֹכֵר בֵּית הַבַּד – מָכַר אֶת הַיָּם וְאֶת הַמֶּמֶל וְאֶת הַבְּתוּלוֹת, אֲבָל לֹא מָכַר אֶת הָעֲבִירִים וְאֶת הַגַּלְגַּל וְאֶת הַקּוֹרָה. וּבִזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: ״הוּא וְכׇל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ״ – הֲרֵי כּוּלָּן מְכוּרִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַמּוֹכֵר בֵּית הַבַּד – מָכַר אֶת הַקּוֹרָה.

    MISHNA: One who sells an olive press without specifying what is included in the sale has sold with it the yam and the memel and the betulot , the immovable elements of the olive press. But he has not sold with it the avirim and the galgal and the kora , the movable utensils of the olive press. When the seller says to the buyer: I am selling you it and everything that is in it, all these components are sold along with the olive press, even the movable utensils. Rabbi Eliezer says: One who sells an olive press has sold the kora as well, as it is the most fundamental element of the olive press.

    גְּמָ׳ ״יָם״ – טְלָפְחָא. ״מֶמֶל״ – אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל: מַפְרַכְתָּא. ״בְּתוּלוֹת״ – אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּלוֹנְסוֹת שֶׁל אֶרֶז, שֶׁמַּעֲמִידִין בָּהֶן אֶת הַקּוֹרָה. ״עֲבִירִים״ – כִּבְשֵׁי. ״גַּלְגַּל״ – חוּמַרְתָּא. ״קוֹרָה״ – קוֹרָה.

    GEMARA: The Gemara explains the terms used in the mishna. The yam is the lentil, the round stationary container into which the olives are placed before being crushed. As for the memel , Rabbi Abba bar Memel said: This is the crusher, the utensil used to pound and crush the olives. As for the betulot , Rabbi Yoḥanan said: These are the cedar posts [ klonsot ] that support the beam of the olive press. The avirim are the pressers, wooden boards that are placed on top of the crushed olives, and upon which the beam is lowered in order to press the olives. The galgal is the ḥumrata , a round stone that is placed on the beam to weigh it down. The kora is the heavy wooden beam used to press down upon the olives and thereby extract the oil.

    תָּנוּ רַבָּנַן: הַמּוֹכֵר בֵּית הַבַּד – מָכַר אֶת [הַ]נְּסָרִים, וְאֶת הַיְּקָבִים, וְאֶת הַמַּפְרֵכוֹת, וְאֶת הָרֵיחַיִם הַתַּחְתּוֹנוֹת – אֲבָל לֹא הָעֶלְיוֹנָה. וּבִזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: ״הוּא וְכׇל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ״ – הֲרֵי כּוּלָּן מְכוּרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – לֹא מָכַר לֹא אֶת הָעֲבִירִים, וְלֹא אֶת הַשַּׂקִּין, וְלֹא אֶת הַמַּרְצוּפִין.

    The Sages taught in a baraita ( Tosefta , 3:2): One who sells an olive press without specifying what is included in the sale has sold with it the boards that are fixed in place to hold the olives; and the vats for collecting the oil, and the crushers, used to pound and crush the olives before pressing them, and the lower millstone, i.e., the stationary millstone base; but not the upper millstone. But when the seller says to the buyer: I am selling you it and everything that is in it, all these components are sold. Both in this case, where he executes the sale without specification, and in that case, where he adds the phrase that he is selling everything that is in the olive press, he has not sold the wooden boards that are placed on top of the crushed olives when they are being pressed, nor has he sold the sacks, nor has he sold the leather bags for carrying the olives, as these are all movable goods that are not specifically part of the olive press.

    רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַמּוֹכֵר בֵּית הַבַּד – מָכַר אֶת הַקּוֹרָה, שֶׁלֹּא נִקְרָא בֵּית הַבַּד אֶלָּא עַל שׁוּם קוֹרָה.

    Rabbi Eliezer says: One who sells an olive press has sold the heavy wooden beam used to press down upon the olives, as it is called an olive press [ beit habad ] only due to this beam, the most essential part of the press, and this beam is otherwise known as a bad .

    מַתְנִי׳ הַמּוֹכֵר אֶת הַמֶּרְחָץ – לֹא מָכַר אֶת הַנְּסָרִין, וְאֶת הַסְּפָלִין, וְאֶת הַבֵּלָנִיּוֹת. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: ״הִיא וְכׇל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ״ – הֲרֵי כּוּלָּן מְכוּרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – לֹא מָכַר לֹא אֶת הַמְּגוּרוֹת שֶׁל מַיִם, וְלֹא אֶת אוֹצָרוֹת שֶׁל עֵצִים.

    MISHNA: One who sells a bathhouse without specifying what is included in the sale has not sold with it the boards that are placed on the floor, nor has he sold the basins or the curtains [ habilaniyot ]. When the seller says to the buyer: I am selling you it and everything that is in it, all these components are sold along with the bathhouse. Both in this case, where he executes the sale without specification, and in that case, where he adds the phrase that he is selling everything that is in the bathhouse, he has not sold the tanks of water, nor has he sold the storerooms for wood, as an explicit sales agreement is required for these matters.

    גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: הַמּוֹכֵר אֶת הַמֶּרְחָץ – מָכַר אֶת בֵּית הַנְּסָרִין, וְאֶת בֵּית הַיְּקָמִין, וְאֶת בֵּית הַסְּפָלִים, וְאֶת בֵּית הַוִּילָאוֹת; אֲבָל לֹא אֶת נְסָרִין עַצְמָן, וְלֹא יְקָמִין עַצְמָן, וְלֹא סְפָלִים עַצְמָן, וְלֹא וִילָאוֹת עַצְמָן. וּבִזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: ״הִיא וְכׇל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ״ – הֲרֵי כּוּלָּן מְכוּרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, לֹא מָכַר לוֹ אֶת הַבְּרֵיכוֹת הַמְסַפְּקוֹת לוֹ מַיִם – בֵּין

    GEMARA: The Sages taught in a baraita ( Tosefta , 3:3): One who sells a bathhouse without specifying what is included in the sale has sold with it the storeroom for the boards, and the storeroom for the implements called yekamin , and the storeroom for the basins, and the storeroom for the curtains [ vilaot ], but he has not sold the boards themselves, nor the yekamin themselves, nor the basins themselves, nor the curtains themselves. When the seller says to the buyer: I am selling you it and everything that is in it, all these components are sold along with the bathhouse. Both in this case, where he executes the sale without specification, and in that case, where he adds the phrase that he is selling everything that is in the bathhouse, he has not sold him the pools that supply him with water, whether