Commentary page

Bava Batra 53b

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Babylonian Talmud · folio map

Bava Batra 53b

Bava Batra 53b. The full printed text of this folio side — 10 numbered segments, about 286 words — with the classic commentaries printed on the page.

Tosafot

אותה קנה וחברתה לא קנה והא דאמרי' בפ"ק דקדושין (דף כז.) גבי עשר שדות בעשר מדינות החזיק באחת מהן קנה כולן התם בנותן לו דמי כולן והכא בנכסי הגר או במתנה ואע"ג דאין מחוסרין דמים מכל מקום לא הוי כמכר שנתן לו דמי כולן:

ליבני בעלמא הוא דאפיך ואע"ג דרפק בה פורתא כשבנה יסוד לא מהני מידי אלא בקרקע העומד לחרישה ולא דמי למוצא פלטרין בנויין וסד בהן סיוד אחד דקני דהתם משביח הוא בנכסי הגר דהיינו פלטרין אבל הכא מה הן נכסי הגר הוא קרקע והיא לא נשתבחה שאין ראוי לדור שם כל זמן שאין דלתות וא"ת והא יש בה גג וראוי ליכנס בה בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים וי"ל דמ"מ לא חזיא לדירת קבע כל זמן שאין בה דלתות דאדרבה קילקלה דמעיקרא חזיא לזריעה והשתא לא חזיא לזריעה:

המציע מצעות בנכסי הגר קנה ודוקא הציע אבל הלך בבית או שכב לא קנה ואפי' מצא מטות מוצעות ושכב עליהם משמע דלא קנה דהגבהה חשובה בעינן:

הרחיצו וסכו בפרק כירה (שבת דף מא.) דאמר רחץ ולא סך מעיקרא ולא גרסינן מעיקרא דהכא משמע דסיכה היא בתר רחיצה דליכא למימר שתי סיכות היו עושין דא"כ אמאי לא חשיב ליה הכא ההיא דקודם רחיצה ומקרא דורחצת וסכת אין ראיה דההיא סיכה איכא למימר במיני בשמים דההיא סיכה ודאי שהיא להתבשם ולריח טוב היא אחר רחיצה שלא יעבירו המים את הבשמים:

Tosafot on Bava Batra 53b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Rashba

הבונה פלטרין בנכסי הגר ובא אחר והעמיד להן דלתות קנה מאי טעמא קמא ליבני בעלמא הוא דקא מהפך. נראין לי דברי רב יוסף הלוי ז"ל שפירשה בשלא חפר הראשון יסודות, שאילו חפר יסודות, חפירת הקרקע ליסודות כנר את השדה, שמתקנו לזריעה, ואף על פי שלא זרעה קנה, והכא נמי כל שחפר יסודות הרי עשה מעשה של תיקון בגופו של קרקע. ולא אמרו כאן אלא בבונה על הקרקע, שלא תקן כלום בגוף הקרקע, וגם לא גמר את הבנין, שהרי עדיין פרוצין הן, וזה שבא והעמיד דלתות גמר את התיקון. ומיהו אם הראשון עשה בהן מקום גמור ראוי להעמיד שם בהמות או תרנגולין קנה כדתנן במתניתין (לקמן בבא בתרא נז, א) אבל עשה לבהמתו מחיצה גבוהה עשרה טפחים וכן לתנור וכן לכירים ועושה מקום לזבלו גבוה שלשה או עמוק שלשה קנה, ואומר עולא עלה בגמרא דבכי הא בנכסי הגר קנה.

המציע מצעות בנכסי הגר קנה כלומר, שהציע מצעות עליהן ושכב או ישב עליהן, קנה, לפי שנהנה גופו מגוף הקרקע, ואינו דומה לאכילת פירות שאינה חזקה, דהתם לא נהנה מגוף הקרקע אלא מפירותיו. והא דאנהר לן רב ששת עינין ממתניתין, היינו מדקתני הגביהו לרבו קנאו, שגוף האדון נהנה מגוף העבד. ואני תמה, אם כן מאי טעמא נקט הציע מצעות, אפילו יושב על הקרקע או ששכב עליו בלא מצעות, וכדאמרינן בקדושין (כו, א) בחזקה מנא לן דכתיב ושבו בעריכם אשר תפשתם במה תפשתם בישיבה, ואיפשר דכל ששכב על גבי קרקע אין זה דרך הנאה ובכי הא לא קנה. ויש מי שפירש הציע מצעות שייפה את הקרקע בהצעת מצעות, קנה, והרי זה כסיוד וכיור וצר צורה שקונה בנכסי הגר לפי שתקנו ומיפהו. ואנהר להו עינין מדתנינן שכן הלבישו, כלומר האדון הלביש את העבד. אלא שגם זה צריך לי עיון, שלא אמרו סיוד וכיור אלא במיפה גוף הקרקע, אבל במציע מצעות אינו מיפה ומתקן כלל בגוף הקרקע.

Rashba on Bava Batra 53b · Sefaria · Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain

Meiri

היה דעתו על שתי השדות ועל המצר או שהחזיק במצר על דעת שתיהן הרי זה ספק ואם בא אחר והחזיק בה לקנותו פירשו גדולי המחברים שזכה האחרון ומ"מ יראה שהמחזיק בה תחלה לתשמיש הרי הוא נתבע והמוציא ממנו יביא ראיה ודבר זה פירשוהו כל הגאונים בנכסי הגר כמו שכתבנו אבל בקניית שדות חברו כבר אמרו מכר לו עשר שדות בעשר מדינות כיון שהחזיק באחד מהם קנה כלן ואע"פ שלא נאמר כן אלא בכנגד טענותיו במקום שאין צריך מעות מיהא כגון נתן לו עשר שדות בעשר מדינות בחזקה של אחת מהן קנה כלן מה בין אלו לנכסי הגר שבאלו דעת אחרת מקנה אותן וכונת המקנה להקנותו את הכל אבל נכסי הגר שאין כאן דעת אחרת מקנה אותם לא קנה בהם אלא מה שהחזיק וכן שני בתים זו לפנים מזו בנכסי הגר החזיק באחד על דעת חזקת שניהם לא קנה אלא זה שהחזיק בו ואם החזיק בו על דעת שיקנה חברו לא קנה כלום ויש גורסין בה שאם החזיק בפנימי על דעת שתיהן הואיל ויש לפנימי דרך על החיצון קנה שתיהן:

מי שבנה פלטרין בנכסי הגר הואיל ולא עשה כלום בגוף הקרקע ואף בנינו אינו מועיל כלום עד שיעמיד דלתות לא קנה ואם בא אחר והעמיד דלתות קנה זה השני ומ"מ יש אומרים דוקא בשבנה בלא יסוד אבל אם בנה בתוך היסוד הואיל וחפר בגוף הקרקע קנה ומ"מ יראה שאם מצא היסודות חפורים ובנה לא קנה מצא פלטרין בנויים ותקן או ייפה בהם מעט ובלבד שיקרא יפוי או תקון קנה כיצד סד את הכותל בסיד או שייפהו אם עשה זה בשיעור אמה על אמה וכנגד הפתח קנה ולמטה יתבאר שאם צר צורת איזה בעל חיים בכותל של נכסי הגר קנה ואין צריך כנגד הפתח ולא אמה על אמה שמא תשאל היאך אפשר שבבנין כל הכותל לא קנאו ובסיוד וכיור קנאו תדע שאין נכסי הגר נקנים אא"כ עשה מעשה בגוף הקרקע או מעשה המועיל לגוף הקרקע וכשהניח הגר קרקע בלא כותלים ובא זה ובנה כותלים ולא העמיד דלתות הרי אין כאן מעשה בגוף הקרקע ולא מעשה המועיל לגוף הקרקע שהרי אינו ראוי למה שהוא מכוין בבנינו אבל כשמצא פלטרין בנויים הרי אף כותלים אלו בכלל נכסי הגר וכך שעושה מעשה בכותלים אלו הרי הוא עושה בגוף הנכסים שהניח הגר ולפיכך קנה אע"פ שאין כאן תקון אלא יפוי והשבעת עין אפילו לא עשה אלא שהציע שם מצעות על דעת יפוי ועל דעת קניה קנה:

עבד כנעני הרי הוא כקרקע לענין קניה ונקנה בכסף או בשטר או בחזקה ומה היא חזקה שבו שיתחיל להשתמש בו כדרך שאדם משתמש בעבד נעל לו מנעלו התיר לו מנעלו הוליך כליו אחריו לבית המרחץ הפשיטו ורחצו סכו גררו הלבישו הנעילו הגביהו קנאו וכל שכן אם הגביהו רבו לו שקנאו אלא שהגבהת רב לעבד הוא קנין הגבהה והגבהת עבד לרב הוא קנין חזקה וכן יש בו שאר מיני חזקות שהוא נקנה בהן כמו שיתבאר במסכת קדושין ולמדת מ"מ שהמלבישו קנאו ומכאן יצא להצעת מצעות בנכסי הגר שקנה שהצעת מצע והלבשה דומים הם זה לזה כללו של דבר כל שאדם מתקן או מיפה או מועיל בגוף קרקע בנכסי הגר קנה וכל שעבד מתקן או מיפה או מועיל לרבו במעשה נקנה ויש מפרשים בהצעת מצע שבנכסי הגר ששכב או ישב בהם ומסתייעים בחזקה זו ממקרא שיצא דין חזקה משם והוא ושבו בעריכם אשר תפסתם במה שתפשתם בישיבה:

Meiri on Bava Batra 53b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

Maharsha (Chidushei Halachot)

בד"ה (והאי דאר"י) [מהו] כו' ואמרי' בקדושין תדע אלו מכר לו כו' א"ד האי לחודיה כו' כדאמרינן נמי בקדושין מי דמי התם אגדו כו' עכ"ל מיהו ע"כ דלא דמי ממש לדהתם דהתם אי' שדות בי' מדינות קאמר הכי בדרך דיחוי אבל הכא בהחזיק במיצר סלקא בתיקו והיינו דבי' שדות דכולהו חד סדנא הוא וה"ל שפיר אגדו בידו משא"כ הכא במיצר (דאין המיצר) בכלל שדה ולא הוה כ"כ אגדו בידו וק"ל:

תוס' בד"ה המציע כו' דהגבהה חשובה בעינן עכ"ל ובאשר"י דתשמיש חשוב בעינן ומצאתי מוגה חזקה במקום הגבהה אבל מלשון רשב"ם בד"ה הגביה העבד כו' נראה שפיר דהמציע כו' מטעם הגבהה הוא ע"ש:

Chidushei Halachot on Bava Batra 53b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Shita Mekubetzet

החזיק במצר לקנות את שתיהן כלומר לקנות את שתי השדות שמכאן ומכאן אפילו אם תמצא לומר החזיק בשדה לא קנה את המצר משום דהכי נמי אשכחן בבבא מציעא אם מצא בהמה של הפקר באפסר ומשך את הבהמה בשערה בהמה קנה אפסר לא קנה אבל אם החזיק במצר אימא דקנה שתיהן דאפסרא דתרווייהו הוא דאשכחן דאי אחזיק באפסר שלה ומשכה קנה גם הבהמה ובית פגיה ומה שאוחז בידו או דילמא לא אמרינן שיהא המצר כאפסר לשתיהן אלא לחד ולא קני אלא לחד וכיון דלא ידעינן אם בא חברו והחזיק חזקה באחד מהם שני קנה ראשון לא קנה ואם בא שלישי והחזיק חזקה גמורה בשניהם שלישי קנה ולא ראשון לפי שהשלישי הוא ודאי והראשון ספק לפי שאינו יודע איזה מהם קנה ויש לפרש או דילמא לא אמרינן שיהא המצר כאפסר אפילו לחד משום דלא דמי לאפסר של בהמה דהתם אגדו בידו והכא לאו אגדו בידו הוא. רבינו יהונתן ז"ל. המוצא פלטרין בנויין ואין חסר כלום ואין לו לחדש בבית שתהא במקום חזקה ותהנה בה לדור שם ובא אחר וסייד הוא טוח בסיד ציורין מחוקין על הקיר. רבינו יהונתן ז"ל.

הבונה פלטרין גדולים בנכסי הגר כו' נקוט האי כללא בידך דבנכסי הגר לא קני אלא עד דעביד עובדא בגופה דארעא אדעתא דארעא ואפילו צורה אבל אי לא עביד עובדא בגופה לא קני ומשום הכי אמר רב נחמן הבונה פלטרין גדולים בנכסי הגר כו' משום דהאי נכסי הגר קרקע היה בלא כתלים הילכך אלו עשה מעשה בגוף הקרקע כגון חפירה היה קונה אותו בכך עכשיו שלא עשה בגוף הקרקע כלום אף על פי שבנה בו פלטרין לא קנה שהרי גוף הקרקע שהניח הגר לא עשה בו כלום אבל ודאי אלו היה נכסי הגר קרקע שיש בו בנין כגון חצר וכיוצא בה אף על פי שלא עשה מעשה בגוף הקרקע כיון שעשה מעשה בכתלים קנה שכיון שהניח הגר לאותם כתלים בנוים בקרקע נעשו גם הכתלים מכלל נכסי הגר וכאלו ההזיק בגוף הקרקע דמי והיינו דאמר רב נחמן המוצא פלטרין וכו'. ואם תשאל אי הכי זה שהעמיד דלתות אמאי קנה והרי לא עשה מעשה בגוף הקרקע. היינו טעמא דקנה דמכיון שבנה הראשון פלטרין אלו בנכסי הגר נעשו הפלטרין מכלל נכסי הגר שהרי הן עצמן יצאו מרשותו משעה שבנאן בנכסי הגר וממילא נעשו מכלל נכסי הגר לפיכך כשבא זה האחר והעמיד בהם דלתות קנה. ועוד שהרי אותם דלתות משמרות הם לאותו קרקע ונעשה בהם חצר המשתמרת וכיון דאהנו מעשיו בקרקע קנה אותו בכך. הא דאמר רב עמרם הא מילתא אמר לן רב ששת כו' ואנהרינהו לעיינין ממתניתא פירוש מדקתני בברייתא כיצד בחזקה כו' עד הרחיצו והלבישו כלומר הלבישו הרב לעבד שהוא דומיא דמציע מצעות בנכסי הגר. הר"י ן' מיגש ז"ל. וזה לשון הראב"ד ז"ל: כללא בנכסי הגר שצריך תיקון הקרקע או אפילו יפוי כגון סיוד וכיור או הצעת מצעות ולגבי קנין עבדים נמי יפוי הויא חזקה דאמרינן הרחיצו סכו גרדו הויא חזקה. מיהו התם בעינן שהעבד מיפה לרבו ובנכסי הגר בעינן הוא מיפה הנכסים או שיתקן בהם תקון מועיל אבל אכילת פירות מהם אינה חזקה ואני תמה מאין הוציאו זה ההפרש בין נכסי הגר לשאר הנכסים כי הוא בהפך ויש לומר כי בנכסי הגר הם הפקר והיוצא מהם הפקר ואם זכה ביוצא בהם לא זכה בהם אבל כשתיקן בהם תקון מועיל כבר זכה בגופן והמחזיק בנכסי חברו בהפך כי בעל הנכסים מקפיד על היוצא מהם אם יאכל אותו אחר ואינו מקפיד על מי שמשביח נכסיו ואינו אוכל אותם. עד כאן לשונו. המציע מצעות בנכסי הגר קנה כלומר שהציע מצעות עליהן ושכב או ישב עליהן קנה לפי שנהנה גופו מגוף הקרקע ואינו דומה לאכילת פירות שאינה חזקה דהתם לא נהנה מגוף הקרקע אלא מפירותיו והא דאנהר לן רב ששת עיינין ממתניתא היינו מדקתני הגביהו לרבו קנאו שגוף האדון נהנה מגוף העבד. ואני תמה אם כן מאי שנא נקט הציע מצעות אפילו יושב על הקרקע או ששכב עליו בלא מצעות וכדאמרינן בקידושין בחזקה מנא לן דכתיב ושבו בעריכם אשר תפשתם במה תפשתם בישיבה. ואפשר דכל ששכב על גבי קרקע אין זה דרך הנאה ובכי הא לא קנה. ויש מי שפירש הציע מצעות שיפה את הקרקע בהצעות מצעות קנה והרי זה כסיוד וכיור וצר צורה שקונה בנכסי הגר לפי שמתקנו ומיפהו ואנהר לן עיינין מדתנינן סכו הלבישו כלומר האדון הלביש את העבד אלא שגם זה צריך לעיין שלא אמרו סיוד וכיור אלא במיפה גוף הקרקע אבל במציע מצעות אינו מיפה ומתקן כלל בגוף הקרקע. הרשב"א ז"ל.

אבל בשיטה לא נודע שם מחברה כתוב וזה לשונה המציע מצעות כו'. פירש רשב"ם ז"ל ושכב בהם כיון שנהנה מגוף הקרקע. ולא מחוור לי שאם כן עיקר מילתא ליתא בגמרא. אלא מסתברא לי הציע מצעות בלבד מפני שמיפה הנכסים דומיא דסיוד וכיור ומה שלמדו בגמרא זה מעבד המייפה לרבו הכי קאמר כמו שעבד דאורחא דמילתא שהוא מיפה לרבו ולא רבו לו קנה בו היפוי שהוא אורחא דמילתא הכי נמי בקרקע אורחא דמילתא הוא שהרב יפה הקרקע ולא הקרקע לאדון שאינו בעלי חיים קנה בו היפוי שהוא אורחא דמילתא. עוד מסתברא לי דבנכסי הגר לאו דוקא דהוא הדין בנכסי חברו והאי דנקט נכסי הגר לומר דלחזקה שהוא קנין מהני אבל לחזקת שלש שנים שהוא לראיה בנכסי חברו לא מהני ואכילת כל הפירות בעינן. ויש אומרים דוקא נכסי הגר נקט אבל בנכסי חברו לא גמר ומקנה ומוציאן מרשותו דוקא בקנין חשוב ואינו נכון בעיני. עד כאן לשונו. ומדברי הראב"ד ז"ל שכתבנו לעיל נראה דבהצעת מצעות בלחוד קנה ככתוב בשיטה הנזכרת. גליון.

Shita Mekubetzet on Bava Batra 53b · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

Rashi

No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

Original text

Segment 1

לִקְנוֹת אוֹתָהּ וְאֶת חֲבֶרְתָּהּ – אוֹתָהּ קָנָה, חֲבֶרְתָּהּ לֹא קָנָה. לִקְנוֹת אֶת חֲבֶרְתָּהּ – אַף אוֹתָהּ לֹא קָנָה.

If his intention was to acquire it and also acquire the other field, he has acquired the first field, but has not acquired the other field, since the fields are separated by a boundary. If he took possession of one field in order to acquire only the other field, he has not acquired even that field of which he took possession, since his intention when taking possession was to acquire the other field, and one does not acquire an item without the intention to do so.

Segment 2

בָּעֵי רַבִּי זֵירָא: הֶחְזִיק בְּאַחַת מֵהֶן לִקְנוֹת אוֹתָהּ, וְאֶת הַמֶּצֶר, וְאֶת חֲבֶרְתָּהּ – מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: מֶצֶר דְּאַרְעָא חַד הוּא, וְקָנֵי; אוֹ דִּלְמָא הַאי לְחוֹדֵיהּ קָאֵי וְהַאי לְחוֹדֵיהּ קָאֵי? תֵּיקוּ.

Rabbi Zeira raises a dilemma: What is the halakha if one took possession of one of the fields in order to acquire it, and the boundary, and the other field, all together? Do we say that the boundary of the land is one, i.e., these two fields are joined by means of their common boundary, and therefore he has acquired all of them? Or perhaps this field stands alone and that field stands alone. The Gemara notes that the dilemma shall stand unresolved.

Segment 3

בָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר: הֶחְזִיק בַּמֶּצֶר לִקְנוֹת שְׁתֵּיהֶן, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן הַאי מֶצֶר – אַפְסֵרָא דְאַרְעָא הוּא, וְקָנֵי; אוֹ דִּלְמָא הַאי לְחוֹדֵיהּ קָאֵי וְהַאי לְחוֹדֵיהּ קָאֵי? תֵּיקוּ.

Rabbi Elazar raises a dilemma: What is the halakha if one took possession of the boundary between the two fields in order to acquire both of the fields? Do we say that the legal status of this boundary is that of the halter of the land and he acquires the fields, just as one acquires an animal through the acquisition of its halter? Or perhaps this field stands alone and that field stands alone, as the boundary is not connected to the field in the same manner that a halter is connected to an animal. The Gemara notes that the dilemma shall stand unresolved.

Segment 4

אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: שְׁנֵי בָתִּים זֶה לִפְנִים מִזֶּה, הֶחְזִיק בַּחִיצוֹן לִקְנוֹתוֹ – קְנָאוֹ. לִקְנוֹת אוֹתוֹ וְאֶת הַפְּנִימִי – חִיצוֹן קָנָה, פְּנִימִי לֹא קָנָה. לִקְנוֹת אֶת הַפְּנִימִי – אַף חִיצוֹן נָמֵי לֹא קָנָה.

Similarly, Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: If there were two houses in a courtyard, this one situated within the courtyard relative to that one, and one took possession of the outer house in order to acquire it, he has acquired it. If his intention was to acquire it and also acquire the inner house, he has acquired the outer house, but has not acquired the inner house. If he took possession of the outer house in order to acquire the inner house alone, he has not acquired even the outer house.

Segment 5

הֶחְזִיק בַּפְּנִימִי לִקְנוֹתוֹ – קְנָאוֹ. לִקְנוֹת אוֹתוֹ וְאֶת הַחִיצוֹן – קָנָה שְׁנֵיהֶן. לִקְנוֹת אֶת הַחִיצוֹן – אַף פְּנִימִי לֹא קָנָה.

If he took possession of the inner house in order to acquire it, he has acquired it. If his intention was to acquire it and also acquire the outer house, he has acquired both of them. Since the residents of the inner house possess the right to pass through the outer house in order to enter and exit the courtyard, the outer house is viewed as an extension of the inner house. If he took possession of the inner house in order to acquire only the outer house, he has not acquired even the inner house, since he did not take possession of the property that he intended to acquire.

Segment 6

אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: הַבּוֹנֶה פַּלְטֵרִין גְּדוֹלִים בְּנִכְסֵי הַגֵּר, וּבָא אַחֵר וְהֶעֱמִיד לָהֶן דְּלָתוֹת – קָנָה. מַאי טַעְמָא? קַמָּא – לִבְנֵי בְּעָלְמָא הוּא דַּאֲפֵיךְ.

§ The Gemara continues its discussion of taking possession of ownerless property. Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: With regard to one who builds large palaces [ palterin ] on the property of a convert who died without heirs, and another came and placed doors upon them, the latter has acquired the property. The Gemara explains: What is the reason for this? The first, i.e., the one who built the palaces, merely turned over bricks, i.e., building an incomplete house is not sufficient to take possession of the property.

Segment 7

אָמַר רַב דִּימִי בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הַמּוֹצֵא פַּלְטֵרִין בְּנִכְסֵי הַגֵּר, וְסָד בָּהֶן סִיּוּד אֶחָד אוֹ כִּיּוּר אֶחָד – קְנָאָן. וְכַמָּה? אָמַר רַב יוֹסֵף: אַמָּה. אָמַר רַב חִסְדָּא: וּכְנֶגֶד הַפֶּתַח.

Rav Dimi bar Yosef says that Rabbi Elazar says: One who finds palaces built on the property of a convert who died without heirs and plastered them with one application of plaster or tiled them with one tile, has acquired them. The Gemara asks: And how much, i.e., what is the minimum area that must be plastered or tiled? Rav Yosef said: A square cubit. Rav Ḥisda said: And he acquires it in this manner only if it was plastered or tiled opposite the entrance, where it can be easily seen.

Segment 8

אָמַר רַב עַמְרָם: הַאי מִילְּתָא אֲמַר לַן רַב שֵׁשֶׁת, וְאַנְהֲרִינְהוּ עַיְנִין מִמַּתְנִיתָא: הַמַּצִּיעַ מַצָּעוֹת בְּנִכְסֵי הַגֵּר – קָנָה. ״וְאַנְהֲרִינְהוּ עַיְנִין מִמַּתְנִיתָא״ – מַאי הִיא? דְּתַנְיָא: כֵּיצַד בַּחֲזָקָה? נָעַל לוֹ מִנְעָלוֹ, אוֹ הִתִּיר לוֹ מִנְעָלוֹ, אוֹ שֶׁהוֹלִיךְ כֵּלָיו אַחֲרָיו לְבֵית הַמֶּרְחָץ, וְהִפְשִׁיטוֹ, וְהִרְחִיצוֹ, סָכוֹ, גֵּרְדוֹ, וְהִלְבִּישׁוֹ, וְהִנְעִילוֹ, וְהִגְבִּיהוֹ – קְנָאוֹ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא תְּהֵא חֲזָקָה גְּדוֹלָה מֵהַגְבָּהָה – שֶׁהַגְבָּהָה קוֹנָה בְּכׇל מָקוֹם.

Rav Amram said: Rav Sheshet said this statement to us, and he enlightened our eyes from a baraita that alludes to the same matter. He said: One who spreads out mattresses on the property of a convert who died without heirs has acquired it. And that which I said, that he enlightened our eyes from a baraita , what is it? As it is taught in a baraita ( Tosefta , Kiddushin 1:5): How does one acquire a Canaanite slave through taking possession? If the slave placed one’s shoe for him, or untied his shoe for him, or if it occurred that he carried his garments after him to the bathhouse, or undresses him, or bathes him, or anoints him, or scrubs the oil off him, or dresses him, or puts on his shoes, or lifts him, one acquires the slave. Rabbi Shimon said: The acquisition generated by taking possession should not be considered greater than the acquisition generated by lifting, as lifting acquires property in any situation.

Segment 9

מַאי קָאָמַר? הָכִי קָאָמַר: הִגְבִּיהוֹ לְרַבּוֹ – קְנָאוֹ, הִגְבִּיהַּ רַבּוֹ לוֹ – לֹא קְנָאוֹ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא תְּהֵא חֲזָקָה גְּדוֹלָה מֵהַגְבָּהָה – שֶׁהַגְבָּהָה קוֹנָה בְּכׇל מָקוֹם.

With regard to this last statement, the Gemara asks: What is Rabbi Shimon saying here, as the first tanna also said that a slave can be acquired by lifting? The Gemara explains: This is what he is saying: The first tanna holds that if he lifted his master, the master acquires him, as he is performing labor for the master, but if his master lifted him, the master does not acquire him, as the slave has not performed labor on his behalf. With regard to this halakha , Rabbi Shimon said: Acquisition generated through taking possession should not be greater than acquisition generated through lifting, as lifting acquires property in any situation. Consequently, one can acquire a slave even by lifting him.

Segment 10

אָמַר רַב יִרְמְיָה בִּירָאָה אָמַר רַב יְהוּדָה: הַאי מַאן

Rav Yirmeya Bira’a says that Rav Yehuda says: With regard to this one

Bava Batra 53b

Bava Batra 53b

Tosafot

Rashba

Meiri

Maharsha (Chidushei Halachot)

Shita Mekubetzet

Rashi

What this page contains

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Sages named on this page

Original text