Commentary page

Bava Batra 24a

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Babylonian Talmud · folio map

Bava Batra 24a

Bava Batra 24a. The full printed text of this folio side — 14 numbered segments, about 260 words — with the classic commentaries printed on the page.

Rashi

בשביל של כרמים דע"י כרמים נדדה חוץ לחמשים ומיהו בתר רובא דעלמא ליכא למיזל דכל המדדה וחזי לקיניה כשמחזיר ראשו מדדה אי לא לא מדדה והאי אי מעלמא אתא לא מצי חזי לקיניה דכרמים מפסיקין לפניו:

אף אנן נמי תנינא כר' חנינא דרוב וקרוב הלך אחר הרוב:

נמצא בפרוזדור נמצא דם לאשה בין כותלי רחם מבחוץ הקרוי בית החיצון:

ספיקו טמא ספק זה טומאה ודאית מדקתני שחזקתו מן המקור ומה ספיקא יש כאן רישא דמתניתין במסכת נדה משל משלו באשה החדר והפרוזדור והעלייה דם החדר טמא והוא המקור ומפרש בגמרא החדר מבפנים בעובי גופה לצד אחוריה והפרוזדור מבחוץ לצד פניה והעלייה בנויה על גבי שניהם ודם העלייה טהור ולול פתוח מעלייה לפרוזדור וקתני נמצא בפרוזדור חזקתו מן המקור זב ויצא אל החוץ הואיל ורוב דמים מצויים בו ולא אמר מן העלייה נטף דרך הלול ואע"ג דעלייה קרוב לפרוזדור שעל גבו:

רוב ומצוי דמיו רבים יותר משל עלייה ועוד שהן תדירין לזוב משם ודמי העלייה אין תדירין לצאת בהא ליכא מאן דפליג על רבי חנינא:

חייבין עליו על ביאת מקדש דלא מספקינן לה כמביא חולין לעזרה דודאי דם נדה הוא:

ושורפין עליו תרומה ולא אמרי' ספק הוא ותולין לא אוכלין ולא שורפין:

שמע מינה מדאחזיק ליה בדם נדה ודאי תלת:

15 more comments on this page.

Rashi on Bava Batra 24a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Tosafot

דכל דמידדי אי הדר חזי לקיניה מידדי לא היה צריך למאי דקאמר אי הדר חזי לקיניה מידדי כיון דשובכין דעלמא יותר מחמשים מן הכרמים [אז] ליכא למיחש לרובא דעלמא דכל המדדה אינו מדדה יותר מחמשים אבל הנך שני שובכין שהכרמים בתוך חמשים אמה שלהם אתי שפיר דקרוב לזה שלו אפילו נמצא חוץ לחמשים אמה דלא נפק מתורת מדדה דע"י כרמים מידדי יותר מחמשים אלא איירי דאפילו אם יהו שובכין דעלמא בין הכרמים ועוד מדנקט שביל משמע שאלו ב' השובכין בתוך השביל והניפול כמו כן נמצא בתוך השביל דליכא למיחש שהן משובכין דעלמא אפי' אינם רחוקים כלל כיון דלא מצי חזי לקיניה אבל מאלו השובכין הוא דאין דבר מפסיק בינו לבין השובך:

אמר אביי אף אנן נמי תנינא דם הנמצא בפרוזדור טמא כו' בנמצא בגג פרוזדור מן הלול ולפנים איירי כדמוכח בפרק כל היד (נדה דף יז: ושם ד"ה מן) וסוגיא דהתם מפרש במקומה:

ואף על גב דאיכא עלייה דמקרבא וקרוב דמוכח הוא דקרוב לעלייה הוא ומן החדר אינו יכול לבא אא"כ שחתה ביותר כמו שפירש במסכת נדה (שם):

דתני רבי חייא אי גרסינן תני אתי שפיר אבל אי גרסינן דתני תימה היכי מייתי מהכא דרוב ומצוי הוא דלמא לאו משום דרוב ומצוי קאמר רבי חייא דשורפין עליו את התרומה אלא משום דרוב וקרוב הלך אחר הרוב כרבי חנינא ונ"ל דאפילו גרסי' דתני לא מדברי רבא הוא אלא גמרא הוא דמייתי לה דשפיר הוה מוכח אביי ממתני' דנדה דרוב וקרוב הלך אחר הרוב דאף על גב דקתני ספיקו טמא על כרחך לאו ספיקא הוא מדתני רבי חייא דחייבין עליו על ביאת מקדש ושורפין עליו תרומה. (הג"ה) ומהר"ם אומר דרבא מייתי לה דרוב ומצוי הוא דאי אינו מצוי א"כ מאי קמ"ל רבי חנינא כיון דשמעינן לה מדתני רבי חייא אבל ממתני' דנדה לא היה יכול להוכיח דאפילו אם אינו רוב ומצוי הוצרך רבי חנינא לאשמועינן דלא נימא ספיקו טמא הוה ספק ממש ולמאי דהדר ביה רבא וקאמר דלא הוי רוב ומצוי איצטריך רבי חנינא לאשמועינן דאי מדתני רבי חייא ה"א דרוב ומצוי הוא קמ"ל ר' חנינא דלאו רוב ומצוי הוא (ע"כ הג"ה):

הג"ה וש"מ רובא דאורייתא חשיב ליה רובא דליתיה קמן דברובא דאיתיה קמן לא צריך למידק ש"מ דקרא כתיב אחרי רבים להטות כדפריך פרק קמא דחולין (דף יא. ושם) גבי הא דבעי מנ"ל הא דאמרינן זיל בתר רובא ופריך מנ"ל דכתיב אחרי רבים להטות:

ושמע מינה איתא לדר' זירא נראה לריצב"א דאע"ג דטעמא דבעינן תרי רובי הוי משום דגזרינן רוב סיעה אטו רוב העיר מ"מ איצטריך ליה למימר גבי חנות דלא בעינן תרי רובי דאע"ג דליכא למימר הכי מ"מ איכא למיגזר שמא יקח מן הקבוע אי לאו דאיכא רובא דעלמא וגבי אשה נמי אי גזרינן בעלמא הוה לן להחמיר שלא לשרוף מן הלול ולפנים אטו מן הלול ולחוץ ונראה לו דהלכה כרבי חנינא:

אימור מהאי דקרא אתאי ולאו דוקא נמצאת כנגד עיר שרובה ישראל אסר שמואל אלא אפי' עיר שכולה ישראל איכא למיחש להכי:

לימא משום דסבר לה כר' חנינא וליכא למימר דשריא משום דספק ערלה בחוצה לארץ מותרת דהא אי לית ליה כרבי חנינא אלא רוב וקרוב אזלינן בתר קרוב א"כ הויא ודאי ערלה:

3 more comments on this page.

Tosafot on Bava Batra 24a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Rashba

שמע מינה רובא דאורייתא איכא למידק, למה לי דשמעינן לה מדרבי חייא, קרא כתיב (שמות כג, ב) אחרי רבים להטות, וכדאקשינן בחולין (יא, א) דאמרינן התם מנא לן דאזלינן בתר רובא מנא לן דכתיב אחרי רבים להטות. ונראה לי דהכא הכי קאמר, שמע מינה בתר רובא דליתיה קמן. ואכתי לא ניחא לן, דרובא דליתיה היינו רובא דאיתיה קמן, אבל מדרבי חייא שמעינן אפילו רובא דליתיה קמן. ואכתי לא ניחא לן, דרובא דליתיה קמן נמי הא מייתי ליה בפרק קמא דחולין (שם) מפסח ומשעיר המשתלח ומעגלה ערופה וממכה אביו ומשחיטה גופה אתי לן מהני.

ושמע מינה איתא לדרבי זירא דאמר אף על גב דדלתות מדינה נעולות כלומר, דליכא אלא חד רובא, ואף על גב דרבי זירא הוה מקשה לעיל לרבי חנינא, לאו לאיפלוגי עלה אלא לברורה למילתא. אי נמי דבקורבא דמוכח פליגי, וכדכתיבנא לעיל.

איתמר חבית שצפתה בנהר וכו' לימא בדרבי חנינא קא מיפלגי דרב לית ליה דרבי חנינא ושמואל אית ליה דרבי חנינא. ואם תאמר והיאך איפשר לומר דרב לית ליה דרבי חנינא, והא קאמר נמצאת כנגד עיר שרובה ישראל מותרת, ומי ליכא למימר אפילו נמצאת כנגד ביתו של גוי ואף על גב דקרוב לו מותרת, דאזלינן בתר רובא דישראלים נינהו י"ל כיון דנמצאת בנהר ליכא קורבא דמוכח לאחד מבני העיר, דאפשר של זה כמו של זה, אבל לעיר כולה כנגד שאר עיירות דעלמא איכא קורבא דמוכח.

ההוא חצבא דחמרא דאשתכח בפרדיסא דערלה שריא רבינא לימא משום דסבר לה כרבי חנינא. ואין לומר דשריא משום דספק ערלה בחוצה לארץ מותר, דכיון דבתוך הפרדס אשתכח, אי לאו דרבי חנינא כודאי משוינן ליה.

לימא לא סבר לה כרבי חנינא לא שאני התם דרובא דשפוכאי ישראל נינהו. ולאו דחויי קא מדחי ליה, דודאי רבא כרבי חנינא סבירא ליה, כדאמר לעיל שמע מינה מדרבי חייא אזלינן בתר רובא, ואקשינן והא רבא הוא דאמר רוב ומצוי ליכא מאן דאמר, ואמרינן הדר ביה רבא מההיא.

Rashba on Bava Batra 24a · Sefaria · Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain

Meiri

אף בנמצא בין שני שובכות שביארנו שהולכין אחר המרובה באכלוסין אע"פ שהוא קרוב לאחר דוקא בשהדבר ניכר שיצא ממנו או מן הקרוב ולא מן האחרים שבתוך אותו תחום כגון שהיה שביל של כרמים מזה לזה שאין דרך לדדות בו אלא אותם הסמוכים להם אבל אם היה דרך הדדה הרי כל השובכות שבתוך תחום זה מצטרפים לרוב וכלם זוכים בו ויש מפרשים בשביל של כרמים זה ענין אחר וזה עיקר:

משל משלו חכמים באשה החדר והפרוזדור והעליה החדר מבפנים בעובי גופה לצד אחוריה והפרוזדור מבחוץ לצד פניה ועליה בנויה על גביהן ולול פתח מעליה לפרוזדור דם החדר טמא והוא המקור ודם העליה טהור אבל הפרוזדור אין לו דמים מצד עצמו אלא או באין מן החדר או מן העליה דרך הלול מעתה נמצא בפרוזדור חזקתו טמא ואע"פ שהעליה קרובה לפרוזדור יותר מן המקור מ"מ רוב דמים יוצאין מן המקור והרי היא טמאה ודאית מן התורה לחייב על טומאתה בביאת מקדש ולשרוף את התרומה במגעה ולא סוף דבר בזו שיש בה רוב ומצוי ר"ל שרוב דמים מן המקור ושיציאת הדמים ממנו מצוי בה תמיד אלא אף ברוב לבד דנין בה כן הואיל ומצוי להיות כן כמו שמצוי להיות מן הקרוב אע"פ שאינו מצוי יותר:

כבר ידעת בתשע חנויות שכלן מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבלה ולקח מאחת מהן ולא ידע מאיזו לקח שספקו אסור שכל קבוע כמחצה על מחצה הוא נחשב ובבשר הנמצא בשוק הלך אחר הרוב שכל הפורש מן הרוב פורש ולא סוף דבר בשדלתות המדינה פתוחות ורוב סיעות טבחים שסביבותיה ישראלים שיש כאן שני צדדין של רוב להתיר רוב פנימי ורוב חיצון אלא אף בשדלתות המדינה נעולות שהכל תלוי ברוב אחד ואין אנו צריכים לשנים ואע"פ שבנבעלה ולא ידעה למי נבעלה אמרו במסכת כתבות ט"ו א' שאינה כשרה לכהנה אלא כשרוב בני העיר אין פוסלין לכהנה בביאתן ושסיעות אחרות באו לשם ממקום אחר שאין ביאתן פוסלת לכהנה שנמצאו לה עכשו שני צדדין להתירה ברוב רוב פנימי ורוב חיצון אין דנין ממנה לדבר אחר מפני שמעלה עשו ביוחסין כמו שיתבאר במקומו:

חבית של יין שצפה בנהר ואין ידוע אם יין כשר אם יין נסך אם נמצאת כנגד עיר שרובה ישראל אע"פ שרוב סביבותיה גוים כשרה אף בשתיה לדעתנו ויש חולקין בה כמו שכתבנו במסכת ע"ז ע' ב' בד"א כשהיו במקומות שבנהר זה באותו שיעור שמסביבותיה עד כאן מכשולות ועקלקלות ויש לנו לדון שאילו באה מן הסביבות אין הדבר מצוי שלא ליטבע מחמת עקלתונות אבל אם לא היו שם מכשולות ועקלתונות אסורה שכל רוב וקרוב הולכין אחר הרוב הואיל וביאתה מן הרוב מצויה כביאתה מן הקרוב וכן הדין להקל ר"ל בנמצאת כנגד עיר שרבה גוים ורוב סביבותיה ישראל ואין שם עקלקלות ומכשולות וכבר ביארנוה על ידי גלגול במסכת ע"ז:

ולפי דרכך למדת שכל שבמקום שאין ביאתו מן הרוב מצויה שם הולכין אחר הקרוב והוא שאמרו בשביעי של שקלים מעות שנמצאו בין חלין למעשר קרוב לחולין חולין קרוב למעשר מעשר:

חבית של יין שנמצא בכרם של ערלה הואיל וסביבותיה אינן של ערלה הולכין אחר הרוב ולא סוף דבר ביין שאין דרך לגנוב ממנה ולהצניע בתוכה אלא אף בענבים כן ואע"פ שהקירוב מוכיח שממנה היו אחר הרוב הולכין הואיל ואין הדבר מצוי בהם לגנוב ממקום אחר ולהצניע בכאן:

נאדות של יין שנמצאו בדרכים אך בין הגפנים אם היו רוב חמרים העומדים לשפות יין להוליכו ממקום למקום ישראלים מותר אע"פ שקרוב לגוי ואם גוים אסור אע"פ שקרוב לישראלים ודוקא בגדולים אבל בקטנים חוששין לעוברי דרכים שרובן גוים ואם היו שם גדולים וקטנים הואיל ורוב שופכי ישראל הם כלם מותרין שהגדולים הם הם עיקר המשא והקטנים אין באים אלא להכריע ולהשוות בין המשאות ודברים אלו עם מה שצריך בביאורם כבר כתבנום על ידי גלגול במסכת ע"ז פרק אחרון:

זה שפסקנו בחבית שצפה בנהר במקום שיש שם עקלקלות שסומכין בה אחר הקרוב דוקא לענין איסור וכמו שאמרו הלכה כרב באיסורי אבל לענין דיני ממונות הואיל והלכה כשמואל בדיני הולכין בה אחר הרוב כשמואל ומעתה לענין מציאה אפילו יש בו סימן הרי היא של מוצאה הואיל ורוב סביבותיה עובדי האלילים שאין אנו מצווין בהחזרת אבדתם ואפילו בא ישראל ונתן סמניה אא"כ מטעם לפנים משורת הדין כמו שהתבאר בפרק אלו מציאות בשמועת מצא ארנקי כאן ר"ל במקום שהרבים מצויים:

Meiri on Bava Batra 24a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

Maharsha (Chidushei Halachot)

הג"ה בד"ה ש"מ רובא כו' דברובא דאיתיה קמן לא צריך למידק ש"מ כו' עכ"ל צ"ע לפ"ז מאי קשיא להו לעיל מאי קמ"ל ר' חנינא דרוב וקרוב כו' הא מתני' היא ט' חנויות כו' הא איכא למימר דמהך מתני' לא שמעינן אלא ברובא דאיתיה קמן כדאמר בהדיא בפ"ק דחולין דהך דט' חנויות כו' הוי רובא דאיתיה קמן ואשמועינן ר"ח דאפי' ברובא דליתיה קמן הולכין אחר הרוב ולא אחר הקרוב דהכי משמע מתוך שמעתין דר"ח אפי' ברובא דליתיה קמן קאיירי ודו"ק:

בד"ה בי קופאי כו' ובכה"ג היה דהוה קורבא דמוכח עכ"ל אבל לפרש"י ודאי הא דמצאו בין הגפנים הוא קורבא דמוכח דמישראל המצויין שם הוא ולא מרובא דעלמא עוברי דרכים דעכו"ם וכמ"ש התוס' לעיל גבי ההוא חצבא דמטעם זה הוי קורבא דמוכח וק"ל:

בד"ה לימא רבא לית ליה דר"ח פי' והא רבא כו' עכ"ל משום דלעיל פריך תלמודא בהיפך לימא משום דסבר לה כר"ח כו' הוצרכו לומר דהכא לא פריך אלא משום דרבא אית ליה לעיל הא דר"ח ודו"ק:

Chidushei Halachot on Bava Batra 24a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Shita Mekubetzet

רוב ומצוי קאמר יש לומר מצוי כלומר הדם שבמקור אינו בלוע בבשר כמו הדם שבעליה אלא פרוד הוא ממנו ומצוי ליציאה יותר מן הדם שבעליה. ושמע מינה רוב דאורייתא כלומר הא דאמרינן רוב וקרוב הלך אחר הרוב מדאורייתא הוא מדקתני ושורפים עליה את התרומה דאי מדרבנן היכי שורפים תרומה דאורייתא אבל רובא גרידא היכא דליכא אחרינא דעדיף כקורבה ליכא למימר בהאי ושמע מינה רובא דאורייתא דהא זיל קרי ביה רב הוא אחרי רבים להטות. הר"י ן' מיגש ז"ל.

וכתב הר"י בעליות וזה לשונו ושמע מינה רובא דאורייתא. מכמה משניות שמעינן לה כמו ההיא דתשע חנויות אלא רוב שיש קרוב כנגדו קא פשיט מינה עד כאן לשונו.

והא רבא הוא דקאמר רוב ומצוי ליכא למאן דאמר כלומר כיון שהמקור של אשה רוב ומצוי הוא היכי ילפינן לה לרוב שאינו מצוי דקאמר ושמע מינה איתא לדרבי זירא דאמר דאף על פי שדלתות מדינה נעולות והרי המדינה רוב שאינו מצוי הוא והיכי ילפינן רוב שאינו מצוי מרוב מצוי. הר"י ן' מיגש ז"ל.

שריה רבינא משום דאזלינן בתר רובא ולא תלינן ליה בשל ערלה ומשום יין נסך ליכא דרובא ישראל ובעוברי דרכים לא תלינן שאין דרכם לשאת חצבא דחמרא אלא נאדות של עור וגם אין דרכם אלא בזיקי זוטרי כדמוכח לקמן. ועוד דעוברי דרכים אין נכנסים בפרדסים לפיכך תולין בבני העיר שהניחום שם ושכחו או שגנבו היין וברחו והניחוהו. והני מילי חמרא אבל ענבי מצנעי ואזלינן בתר קרוב אי לית לן דרבי חנינא דהא איכא למימר דמיניה הוו ומצנעי בגויה והשתא דקיימא לן כרבי חנינא בתר רובא אזלינן ואמרינן דמעלמא הביאום והצניעום כאן ועוד דספק ערלה בחוץ לארץ מותר. ועוד יש לומר אבל ענבי מצנעי יש לתלות שהיו מזה הפרדס דלא עברי למיגנב ממקום אחר ולהביאם כאן שיחשוב שמא ימצאוהו אלא אמרינן מכאן נגנבו והיה מתירא שמא ימצאוהו בעל הכרם והניחם שם אבל חמרא ודאי לא דרכוהו בכרם עצמו אלא מבחוץ דרכוהו ויותר טוב להם להצניעם במקום אחר ולא במקום שגנבוהו. עליות הר"י ז"ל. ועיין בחדושי הרמב"ן.

Shita Mekubetzet on Bava Batra 24a · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

Original text

Segment 1

בִּשְׁבִיל שֶׁל כְּרָמִים; דְּאִם אִיתָא דְּמֵעָלְמָא אָתֵי, כֵּיוָן דְּמִידַּדֵּי – לָא מָצֵי אָתֵי; דְּכׇל דְּמִידַּדֵּי וַהֲדַר חָזֵי לֵיהּ לְקִינֵּיהּ – מִידַּדֵּי, וְאִי לָא – לָא מִידַּדֵּי.

We are dealing with a path that passes between vineyards, and these two dovecotes are situated there. As, if it is so that you claim the chick came from anywhere else in the world, since it only hops, it could not have come there. The reason is that any bird that hops and turns and sees its nest will continue to hop; but if it does not see its nest because it has gone too far, it will not hop farther. Consequently, this found chick that hops must have come from one of these two dovecotes.

Segment 2

אָמַר אַבָּיֵי, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: דָּם שֶׁנִּמְצָא בַּפְּרוֹזְדוֹר – סְפֵיקוֹ טָמֵא, שֶׁחֶזְקָתוֹ מִן הַמָּקוֹר. וְאַף עַל גַּב דְּאִיכָּא עֲלִיָּיה, דִּמְקָרְבָא!

Abaye said: We learn in a mishna ( Nidda 17b) as well that one follows the majority rather than proximity: With regard to blood that is found in the corridor [ baperozdor ], i.e., the cervical canal, and it is uncertain whether or not it is menstrual blood, it is ritually impure as menstrual blood, as there is a presumption that it came from the uterus, which is the source of menstrual blood. And this is the halakha even though there is an upper chamber, which empties into the canal, which is closer.

Segment 3

אֲמַר לֵיהּ רָבָא: רוֹב וּמָצוּי קָא אָמְרַתְּ? רוֹב וּמָצוּי לֵיכָּא לְמַאן דְּאָמַר.

Rava said to Abaye, in response to this claim: You state a proof from a case where the factors of majority and frequency are both present. When there is majority and frequency, there is no one who says that one ignores the majority and follows proximity. Here, not only is the blood from the uterus greater in quantity, it also passes through the canal more frequently, as blood generally does not come from the upper chamber.

Segment 4

דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: דָּם הַנִּמְצָא בַּפְּרוֹזְדוֹר, חַיָּיבִין עָלָיו עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, וְשׂוֹרְפִין עָלָיו אֶת הַתְּרוּמָה.

Rava cites a proof for his statement. As Rabbi Ḥiyya teaches: Blood that is found in the corridor is considered definite menstrual blood, and therefore if she engages in sexual intercourse, both she and her partner would be liable as a result of it to receive karet for entering the Temple intentionally when ritually impure or to bring an offering for entering unwittingly. And one burns teruma due to it, if the woman touches such produce. Evidently, the status of this blood is not considered uncertain.

Segment 5

וְאָמַר רָבָא, שְׁמַע מִינַּהּ מִדְּרַבִּי חִיָּיא – תְּלָת: שְׁמַע מִינַּהּ רוֹב וְקָרוֹב הַלֵּךְ אַחַר הָרוֹב, וּשְׁמַע מִינַּהּ רוּבָּא דְּאוֹרָיְיתָא, וּשְׁמַע מִינַּהּ אִיתָא לִדְרַבִּי זֵירָא –

And Rava says: Learn from that which Rabbi Ḥiyya said three conclusions: Learn from his statement that when the relevant factors are majority and proximity, follow the majority; and learn from his statement that the halakha that one follows the majority applies by Torah law, as teruma is burned in this case on account of the blood and she is liable to receive karet if she enters the Temple in this state; and learn from his statement that there is a source for that which Rabbi Zeira said.

Segment 6

דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא: אַף עַל פִּי שֶׁדַּלְתוֹת מְדִינָה נְעוּלוֹת.

This statement of Rabbi Zeira was issued in reference to a case discussed in tractate Ketubot (15a). If there are ten stores in a city, nine of which sell kosher meat and one of which sells non-kosher meat, and one found meat outside the stores and he does not know from which store it came, one follows the majority. The Gemara there suggests that perhaps one follows the majority only in a case where the gates of the city are unlocked, when the meat could have come to the city from the majority of kosher meat outside in a circumstance where the majority of the meat sold in the surrounding area was kosher. In this case there are two majorities, the majority of kosher meat stores inside the city, and the majority from outside. The Gemara there explains that Rabbi Zeira says that even if the city gates are locked one follows the majority, and the meat is kosher, as there is a no need for a double majority.

Segment 7

דְּהָא אִשָּׁה – דְּכִי דַּלְתוֹת מְדִינָה נְעוּלוֹת דָּמְיָא, וַאֲפִילּוּ הָכִי קָא אָזְלִינַן בָּתַר רוּבָּא.

The Gemara elaborates: The two cases are analogous, as the woman here is considered like the locked gates of the city, i.e., there is only a single majority, and even so we follow the majority.

Segment 8

וְהָא רָבָא הוּא דְּקָאָמַר: רוֹב וּמָצוּי לֵיכָּא לְמַאן דְּאָמַר! הֲדַר בֵּיהּ רָבָא מֵהַהִיא.

The Gemara asks: But Rava is the one who says with regard to the case of the blood that when there is majority and frequency, there is no one who says that one ignores the majority and follows the proximity. In other words, Rava rejected this case as proof of the principle that one follows the majority even when it is not frequent. Here, by contrast, Rava claims that one can learn from the ruling of Rabbi Ḥiyya that one follows the majority by Torah law. The Gemara answers: Rava retracted that claim in favor of the opinion that one follows the majority in all cases.

Segment 9

אִיתְּמַר: חָבִית שֶׁצָּפָה בַּנָּהָר, אָמַר רַב: נִמְצֵאת כְּנֶגֶד עִיר שֶׁרוּבָּהּ יִשְׂרָאֵל – מוּתָּר, כְּנֶגֶד עִיר שֶׁרוּבָּהּ נׇכְרִים – אֲסִירָא. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ נִמְצֵאת כְּנֶגֶד עִיר שֶׁרוּבָּהּ יִשְׂרָאֵל – אֲסִירָא; אֵימוֹר מֵהַאי דְּקִרָא אֲתַאי.

§ It was stated: In the case of a barrel of wine that was found floating in a river, and the status of the wine was unknown, Rav says: If it was found opposite a town of which the majority of residents are Jews, the wine is permitted, as it can be assumed that the wine belongs to a Jew. If it was found opposite a town of which the majority are gentiles, it is forbidden, as it presumably belongs to a gentile. And Shmuel says: It is forbidden even if it was found opposite a town of which the majority are Jews. Why? Regardless of where it was found, one can say that it came from that place called Dekira, where the majority of people are gentiles. In other words, there is a distinct possibility that a floating barrel came from far away.

Segment 10

לֵימָא בִּדְרַבִּי חֲנִינָא קָא מִיפַּלְגִי, דְּמָר אִית לֵיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא, וּמָר לֵית לֵיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא?

The Gemara suggests: Shall we say that Rav and Shmuel disagree with regard to the statement of Rabbi Ḥanina, in that one Sage, Shmuel, is of the opinion that the ruling is in accordance with the opinion of Rabbi Ḥanina, and he rules based on the majority, which in this case includes even distant locales, and one Sage, Rav, is of the opinion that the ruling is not in accordance with the opinion of Rabbi Ḥanina, which is why he rules based on proximity.

Segment 11

לָא; דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַבִּי חֲנִינָא, וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – דְּמָר סָבַר: אִם אִיתָא דְּמֵהַאי דְּקִרָא אֲתַאי, עִקּוּלֵי וּפָשׁוֹרֵי הֲוָה מַטְבְּעִי לַהּ. וּמָר סָבַר: חֲרִיפָא דְּנַהֲרָא נְקַט וַאֲתַאי.

The Gemara rejects this suggestion: No; everyone agrees with the opinion of Rabbi Ḥanina, and here they disagree about this: As one Sage, Rav, holds that if it is so, that the barrel came from that place called Dekira, this cannot be, as the currents and bays of the river, where the river flow is weak, would have sunk it. Therefore, it is logical that the barrel came from a nearby town. And one Sage, Shmuel, holds that perhaps the force of the river caught the barrel and brought it, as it is evident that the flow of a river can bring items from far away.

Segment 12

הָהוּא חַצְבָּא דְחַמְרָא דְּאִישְׁתְּכַח בְּפַרְדֵּיסָא דְעׇרְלָה, שַׁרְיֵא רָבִינָא. לֵימָא מִשּׁוּם דְּסָבַר לַהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא?

The Gemara relates that Ravina deemed permitted a certain barrel of wine that was found hidden in a vineyard where there were orla grapes, and he was not concerned that the wine might be from the grapes of that vineyard. The Gemara asks: Shall we say that this is because he holds in accordance with the opinion of Rabbi Ḥanina that one follows the majority of vineyards, which are not orla , rather than proximity?

Segment 13

שָׁאנֵי הָתָם, דְּאִי מִיגְּנִיב מִינֵּהּ – אַצְנוֹעֵי בְּגַוֵּיהּ לָא מַצְנְעִי. וְהָנֵי מִילֵּי חַמְרָא, אֲבָל עִינְבֵי – מַצְנְעִי.

The Gemara answers: It is different there, as, if thieves had stolen the barrel from that very vineyard they would not have hidden it there. Since the barrel was hidden there, it is reasonable to assume that it was stolen from somewhere else. The Gemara comments: And this matter, that thieves would not hide a stolen barrel in the same vineyard from which they stole it, applies only to wine; but they would hide grapes there, as grapes are not readily identifiable by the owner. Consequently, there is a concern that grapes found hidden there might be from that same vineyard.

Segment 14

הָנְהוּ זִיקֵי דְחַמְרָא דְּאִשְׁתְּכַחוּ בֵּי קוּפָאֵי, שְׁרַנְהוּ רָבָא. לֵימָא לָא סָבַר לַהּ לִדְרַבִּי חֲנִינָא? שָׁאנֵי הָתָם, דְּרוּבָּא

The Gemara further relates that there were these jugs of wine that were found between vines [ bei kofa’ei ] of a Jew. Rava deemed the contents permitted and was unconcerned that they might be wine owned by a gentile. The Gemara asks: Shall we say that Rava does not hold in accordance with the opinion of Rabbi Ḥanina, who says that one follows the majority, in this case gentiles? The Gemara answers: There it is different, as the majority

Bava Batra 24a

Bava Batra 24a

Rashi

Tosafot

Rashba

Meiri

Maharsha (Chidushei Halachot)

Shita Mekubetzet

What this page contains

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Sages named on this page

Original text