Commentary page
Bava Batra 115a
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerBava Batra 115a
Bava Batra 115a. The full printed text of this folio side — 10 numbered segments, about 227 words — with the classic commentaries printed on the page.
Tosafot
בן הבן ובת הבן ובן בת הבן מנין תלמוד לומר אין לו עיין עליו. וא"ת תיפוק ליה דבני בנים הרי הן כבנים כדאמר בפ' אלמנה (יבמות דף ע.) דזרע זרעה לא צריך קרא דבני בנים הרי הן כבנים וי"ל דהתם דכתיב וזרע אין לה מזרע משמע בני בנים כדמשמע בפ' ד' מיתות (סנהדרין דף סד: ושם) גבי מעביר בנו ובתו באש דקאמר אין לי אלא בנו ובתו בן בנו ובן בתו מנין ת"ל ומזרעך אלמא דמלשון זרע משמע בני בנים וליכא למימר דהתם מיתורא דריש דא"כ הוה ליה למדרש איפכא דקרא ומזרעך כתוב ברישא אבל מבנו ובתו לא משמע ליה התם בני בנים הלכך הכא דכתיב בן איצטריך לרבויי בנו ובתו וממאי דכתיב (ויקרא י״ח:י״ז) ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה אין ראיה מדאיצטריך לכתוב בת בנה דבני בנים לא הוו כבנים דאיכא למימר דאי לא כתב בת בנה הוה אסרינן עד סוף כל הדורות משום דבני בנים הרי הן כבנים וא"ת כיון דאין בני בנים כבנים מנלן גבי יבום דפוטר בן הבן מיבום וכי תימא דנפקא לן מאין לו הא איצטריך לרבות ממזר וי"ל דשקולים הם ויבאו שניהם אי נמי דבן הבן נפקא לן מלא ימחה פרט לזה שאין שמו מחוי וקשה לרשב"א דאמאי איצטריך הכא קרא דבני בנים קודמין לאחין תיפוק ליה מדלענין יבום בני בנים ובנים כי הדדי נינהו לענין נחלה נמי כי הדדי נינהו וי"ל דהכא איצטריך דבן הבן או בת הבן יורשין עם בני המת או בת הבת עם הבנות דמיבום לא הוה ידעינן אלא דעדיפא מאח ולר"י נראה הא דבני בנים כבנים גבי יבום מנחלה הוא דקיימא לן ולא מהנך טעמי דפרישית לעיל (בבא בתרא דף קח.) ואם תאמר ומנלן דממזר יורש את אביו כדמשמע בקידושין (דף ד. ושם) דהא גבי יבום (יבמות ד' כב:) צריך רבוי וכן גבי בת כהן נמי איצטריך קרא לזרע פסול וליכא למימר דנפקא לן מואין לו דשקולין הם או משום דיבום בנחלה תלא רחמנא וגבי יבום איכא רבויא דאי איצטריך דרשא להכי אמאי פריך בפ' שני דיבמות (דף כב: ושם) יורשו ומטמא לו פשיטא ויש לומר דזרע משמע כשר לכך איצטריך גבי בת כהן רבויא אבל בן משמע נמי פסול והא דאיצטריך גבי יבום לרבויי בן פסול היינו משום דה"א נילף אחוה אחוה מבני יעקב דכשרים ולא פסולים דמהאי טעמא נמי אמר התם דה"א שאח פסול אינו זוקק ליבום אי לאו משום דמצינו בקרא דבן פסול פוטר ומדלענין מיפטר פוטר מזקיק נמי זקיק: [וע' תוס' לעיל (בבא בתרא קט.) ד"ה כיון]:
Tosafot on Bava Batra 115a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain
Meiri
המשנה השניה והכונה לבאר בה ענין החלק השני והוא שאמר סדר נחלות כך היא איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו בן קודם לבת כל יוצאי ירכו של בן קודמין לבת בת קודמת לאחים כל יוצאי ירכה של בת קודמין לאחים אחים קודמין לאחי האב כל יוצאי ירכו של אחים קודמין לאחי האב זה הכלל כל הקודם בנחלה כל יוצאי ירכו קודמין והאב קודם לכל יוצאי ירכו אמר הר"ם יש לך לזכור בסדר הנחלות שלשה עקרים האחד כי כשימות אדם בניו קודמין לנחלתו ואם אין לו בנים תשוב הירושה לאב והעקר השני כי כל הזוכה בירושה [ראה בפיה"מ הנדפס בגמ'] הוא אותו שנפטר והעיקר השלישי כי הזכרים קודמין לנקבות כשקורבתם אצל המת שוה ואלה השלשה עיקרים הם יסוד הענין לידע מי יירש ומי לא יירש והנני עושה לך משל יתבאר לך ממנו היאך ראוי על אלה העיקרים לירש האחים והאחיות ואחי האב ואחות האב ואבות האבות בענין שכשימות אדם על דרך משל יורש אותו אב אב זקנו ושים בלבך כי עמרם נפטר והיה ראוי לירש אותו משה ואהרן ואינם מצויים חיים ובקש מהם הזכרים והם לא נמצאים ובקש מהם הנקבות לא נמצא תשוב הירושה למרים להעדר הזכרים וזרעם מצאנו מרים שכבר מתה ובקש אם הניחה זרע זכר או בן זכר ואם לא נמצא נחזור אחר כן לבקש אם יש לה בת או זרע בת ואם לא נמצא נחשוב שקהת הוא הנפטר לא עמרם ונחקור על יורשיו ר"ל יורשי קהת על הדרך שעשינו בזרע עמרם ואם מצאנו יצהר וחברון ועוזיאל אחי עמרם נוריש אותם נכסי עמרם לפי שהם יורשי קהת ועל זה הצד ירושת האחים ואם נעדרו נחקור על זרעם הזכרים לפני הנקבות ואם נעדר זרעם נבקש בת קהת שהיא אחות עמרם ואם נמצאת תירש ואם נעדרה יבוקש זרעה הזכרים לפני הנקבות ואם לא נמצא לה זרע ויהיה זרע קהת נעדר חזרה הירושה לאביו והוא לוי אם נמצא לוי ואם נעדר נשים כאילו לוי הוא הנפטר נבקש זרעו והוא גרשון ומררי אם נמצאו יירשו לפי שהם בני לוי שראוי לירש והוא שזכה בנחלות קהת ועל דרך זה יירשו אחי האב ואם נעדרו גרשון ומררי וזרעם הנקבות חזרה הירושה ליוכבד ואם נעדרה נבקש זרעה הזכרים לפני הנקבות ואם לא נמצא לה זרע חזרה הירושה ליעקב ונחזור על יורשיו שהם הבנים לא נמצא אותם ואת תולדותם תחזור הירושה ליצחק ונחשוב כאלו יצחק הוא המת וחזור על יורשיו והוא עשו נכרת הוא וזרעו זכריהם ונקבותיהם חזרה הירושה לאברהם והזכרים קודמין לנקבות בכל זה ועל זה הדרך הולכת תמיד וזהו שאמרו נחלה ממשמשת והולכת עד ראובן הנה נתבאר לך היאך יירש אברהם לעמרם ונתבאר לך שאין ירושה לאחים בחיי האב ולא לאחי אבי האב בחיי אבי אבי האב ולא לאחי אבי אבי האב בהמצא זקנו של אב האב ועל דרך זה תעלה תמיד ושמור העקרים האלה ולא יסורו ממך:
אמר המאירי סדר נחלות כך הוא איש כי ימות אם יש לו בן הוא יורשו ואם אין לו בן הבת יורשתו וכן הדין בכל המורישים הזכרים לעולם קודמין לנקבות וכן כל יוצאי ירכו של בן קודמין לבת ר"ל שאם לא נמצא לו עכשו בן מחזרין אחר יוצאי ירכו אם נמצא לו שום זרע אפילו בת אפילו בת הבת עד כמה דורות היא יורשת ומפקעת הירושה מבתו של מוריש ואם לא היה לו בן ולא מזרעו הבת יורשת ואם אין בת מחזרין אחר זרעה על הדרך שכתבנו ואם אין לו בת ולא שום זרע ממנה אם יש שם אב אב יורשו ואע"פ שלא הוזכר כאן הרי הוא מזכירו בסוף המשנה ואם אין האב קיים מחזרין אחר זרעו והוא אחי המת שהוזכרו בכאן לא היו שם אחים מחזרים אחר זרעם ואם אין שם זרע אבי האב יורש ואם אין שם אבי האב מחזרין אחר זרעו והם אחי האב ואם אין שם אחי האב מחזרין אחר זרעם ואם אין שם זרע אחיות של אב יורשות ואם אין אחיות מחזרין אחר זרען לא נמצאו שם אחי האב ולא אחיות ולא זרע מהם נחלה חוזרת לאביו של אבי האב או לזרעו והם אחי אבי האב וכן לעולם נחלה ממשמשת והולכת עד כמה דורות אפילו עד ראובן זה הכלל כל הקודם בנחלה אם אינו קיים יוצאי ירכו קודמין והאב קודם לכל יוצאי ירכו כמו שביארנו הא למדת שמי שמת והניח בת ובת הבן או אפילו בת בתו של בן עד כמה דורות אין הבת יורשת במקום בת זו כלום וכן מי שהיו לו שני בנים ומתו והניח אחד מהם עשרה בנים ואחד מהם בת קטנה ומת המוריש הרי בת זו הקטנה יורשת חצי הממון ועשרה בני האחר אינן יורשין אלא החצי האחר ועל דרך זה אתה אומר בכל היורשים וזה שאמרו במשנה זו כל הקודם בנחלה יוצאי ירכו קודמין פירושו קודם בנחלה מחמת קורבא אבל בעל אע"פ שקודם לכל שאר קרובים בנחלה אין יוצאי ירכו קודמין שהרי כל שמת הוא בחיי אשתו אין בניו יורשים כלום כמו שביארנו:
זהו ביאור המשנה וכלה הלכה פסוקה היא ומה שנתחדש עליה בגמרא ממה שלא בארנוהו כך הוא:
Meiri on Bava Batra 115a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown
Maharsha (Chidushei Halachot)
בפרשב"ם בד"ה ותנא דידן כו' כדקתני האיש את אמו ולא הבת כו' עכ"ל הכי דייק תלמודא לעיל אמתני' והאיש את אמו כו' מנא ה"מ דת"ר כו' כפרשב"ם ג"כ שם ואהא מסיק לעיל דפליג רבי זכריה בן הקצב מיהו תלמודא בשמעתין ניחא ליה לאתויי מבני אחות דמפורש בברייתא בהדיא ולא בנות אחות ודו"ק:
בד"ה לעולם דריש מטות כו' דאי לגופיה לאשמועינן כו' ולא לכתוב לא מטות ולא מ"ם כו' עכ"ל דבריו אינן מובנים לי דהא ודאי איצטריך מטות להיקשא דבן קודם לבת בנכסי אם ואכתי נימא נמי האי הקישא שהאם יורשת הבן דאין הקישא למחצה ודו"ק:
תוס' בד"ה בן הבת כו' ולר"י נראה הא דבני בנים כבנים גבי ייבום מנחלה כו' עכ"ל אבל לעיל גבי בת לענין ייבום כתבו התוספות לעיל איצטריך קרא היינו משום דנחלה גופיה בבת לא שמעי' אלא מדלענין ייבום בן ובת כי הדדי נינהו כדאמר לעיל וק"ל:
בא"ד משום דה"א נילף אחוה אחוה מבני יעקב כו' עכ"ל דלענין ייבום נתקבלה הג"ש דהוי אח מן האב ולא מן האם כדמסיק לעיל אבל גבי נחלה ודאי דלא נילף אחוה אחוה דאין אדם דן ג"ש מעצמו וק"ל:
Chidushei Halachot on Bava Batra 115a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain
Shita Mekubetzet
ואי לא דריש מטות בן קודם לבת בנכסי האם מנא ליה ואם תאמר. ונילף מדאמרינן לעיל וירש אותה מקיש ירושה שניה לירושה ראשונה. לאו קושיא היא דהתם ליכא למילף אלא אותן ירושות הכתובות בפרשה אבל ירושת האם לא כתיבה באותה פרשה דמכל בת יורשת נחלה ממטות נפקא ולפיכך אנו צריכין להיקישא דמטות. הר"ן ז"ל.
שאני הכא דאמר קרא וכל בת יורשת נחלה יורשת ואינה מורשת פירוש זו הבת הוא הבן עצמו שיורש את אמו ואינו מוריש לאמי והכי קאמר יורשת מטה אביה ומטה אמה ואינה מורשת למטה אמה משום דאמה אינה יורשת אותה ואף על גב דמטות כתיב אחד מטה אב ואחד מטה אם לענין יורשת הוא דכתיב ביה רחמנא להאי היקישא שיהא הבן קודם לבת בנכסי האם כמו שקודם בנכסי האב אבל לא לענין דאינה מורשת וכיון דלא אפשר לאוקמה אמטה אב דהא קיימא לן דאבא יורש את בנו מדכתיב והעברתם וכדאמרינן לעיל מוקמינן לה אמטה האם. תנו רבנן איש כי ימות ובן אין לו אין לי אלא בן בן הבת ובת בן הבן מנין. פירוש ואפילו במקום בת המת עצמו מנין שזרע הבן קודם תלמוד לומר אין לו עיין עליו. הרא"ם ז"ל.
תלמוד לומר אין לו עיין עליו ואם תאמר מעתה למה הוצרכנו לדרוש מדכתיב מטות שהבן יורש את אמו תיפוק ליה מדכתיב אם אין לו בת עיין עליו. יש לומר אם לא עמדנו על ירושת הבן את אמו מדכתיב מטות הייתי אומר הכי קאמר קרא בן אין לו עיין עליו שאם יש לו בן או בן הבן הרי הוא קודם לבתו ואם אין לו בת עיין עליו שאם יש לו בת ממשפחתה כגון בת הבן או בת בן הבן הרי היא כבתו וקודמת לאחין אבל בת הבת או בן הבת אימא לא ירתי כלל דהא לא קאמר עיין עליה כלומר על הבת אלא עיין עליו קאמר כלומר עיין על המת אם יש לו בת והיינו בת הבן דאלו בת הבת לא הוי כמו שיש לו בת שאינה מתיחסת אחריו אלא אמר אביה אבל בתך דכתיב מטות ועמדנו על ירושת הבן את אמו מעתה אין לחלק בין בת הבת ובין בת הבן. כן נראה בעיני. הר"י ז"ל בעליות.
Shita Mekubetzet on Bava Batra 115a · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain
Rashi
No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.
What this page contains
A full text unit for Bava Batra, daf 115, Amud Aleph, about 227 words in 10 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 10 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.
- Segment 126 words
Opens “אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן שִׁמְעוֹן:…”
- Segment 210 words
Opens “וְלֵימָא לֵיהּ: רַבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב הִיא,…”
- Segment 324 words
Opens “לָא מִיתּוֹקְמָא מַתְנִיתִין כְּרַבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב;…”
- Segment 418 words
Opens “וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ מַתְנִיתִין רַבִּי זְכַרְיָה בֶּן…”
- Segment 525 words
Opens “וְתַנָּא דִּידַן – מִמָּה נַפְשָׁךְ; אִי דָּרֵישׁ…”
- Segment 615 words
Opens “לְעוֹלָם דָּרֵישׁ ״מַטּוֹת״; וְשָׁאנֵי הָכָא, דְּאָמַר קְרָא:…”
- Segment 746 words
Opens “מַתְנִי׳ סֵדֶר נַחֲלוֹת כָּךְ הוּא: ״אִישׁ כִּי…”
- Segment 814 words
Opens “זֶה הַכְּלָל: כׇּל הַקּוֹדֵם בַּנַּחֲלָה – יוֹצְאֵי…”
- Segment 927 words
Opens “גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״בֵּן״ – אֵין לִי…”
- Segment 1022 words
Opens “״בַּת״ – אֵין לִי אֶלָּא בַּת; בַּת…”
Original text
אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן שִׁמְעוֹן: הָאִשָּׁה אֶת בְּנָהּ, וְהָאִשָּׁה אֶת בַּעְלָהּ, וַאֲחֵי הָאֵם – מַנְחִילִין וְלֹא נוֹחֲלִין! אֲמַר לֵיהּ: מִשְׁנָתֵנוּ, אֵינִי יוֹדֵעַ מִי שְׁנָאָהּ.
Rabbi Yoḥanan raised an objection to the opinion of Rabbi Yehuda ben Shimon from the mishna, which teaches: A woman with regard to her son, a woman with regard to her husband, and maternal uncles all bequeath to their respective relatives but do not inherit from them. The mishna states explicitly that a mother does not inherit her son’s property. Rabbi Yehuda ben Shimon said to him: With regard to our mishna, I do not know who taught it, i.e., I am not aware of any tanna who concurs with its ruling and it is not the accepted halakha .
וְלֵימָא לֵיהּ: רַבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב הִיא, דְּלָא דָּרֵישׁ ״מַטּוֹת״!
The Gemara asks: But let Rabbi Yoḥanan say to Rabbi Yehuda ben Shimon that the mishna is written in accordance with the opinion of Rabbi Zekharya ben HaKatzav, who, as noted on page 111a, does not derive the halakha that sons precede daughters with regard to the inheritance of their mother from the word “tribes.” Since Rabbi Yehuda ben Shimon’s ruling is based on a derivation from the word “tribes,” it stands to reason that Rabbi Zekharya disagrees with Rabbi Yehuda ben Shimon, and the ruling of the mishna is in accordance with Rabbi Zekharya’s opinion.
לָא מִיתּוֹקְמָא מַתְנִיתִין כְּרַבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב; דְּקָתָנֵי: ״וּבְנֵי אָחוֹת״, וְתָנָא: ״בְּנֵי אָחוֹת״ – וְלֹא בְּנוֹת אָחוֹת. וְאָמְרִינַן: לְמַאי הִלְכְתָא? וְאָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לְקַדֵּם.
The Gemara answers: The mishna cannot be interpreted in accordance with the opinion of Rabbi Zekharya ben HaKatzav, as it teaches: And the sons of a sister inherit but do not bequeath, and a Sage taught that the mishna is referring only to sons of a sister and not to daughters of a sister, and we say: With regard to what halakha is there a distinction between the sons and daughters of a sister? And Rav Sheshet said: The distinction is meant to teach that where there are sons as well, they precede the daughters in inheriting from their maternal uncle.
וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ מַתְנִיתִין רַבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב הִיא, הָא אָמַר: אֶחָד הַבֵּן וְאֶחָד הַבַּת שָׁוִין בְּנִכְסֵי הָאֵם!
The Gemara continues: And if it enters your mind that the mishna is written in accordance with the opinion of Rabbi Zekharya ben HaKatzav, doesn’t he say: Both the son and the daughter are equal with regard to the mother’s property, as they inherit equally? The mishna stands in contraposition to Rabbi Zekharya’s ruling, and therefore it cannot be written in accordance with his opinion.
וְתַנָּא דִּידַן – מִמָּה נַפְשָׁךְ; אִי דָּרֵישׁ ״מַטּוֹת״, אִשָּׁה נָמֵי תִּירַשׁ אֶת בְּנָהּ; אִי לָא דָּרֵישׁ ״מַטּוֹת״, בֵּן דְּקוֹדֵם לַבַּת בְּנִכְסֵי הָאֵם – מְנָא לֵיהּ?
The Gemara asks: And the tanna of our mishna, whichever way you look at it, is inconsistent: If he interprets the word “tribes,” then a woman also should inherit from her son, as noted above (114b). And if he does not interpret the word “tribes,” then from where is it clear to him that a son precedes a daughter with regard to the property of the mother? Both halakhot are derived from the same source, so how can the tanna accept one and reject the other?
לְעוֹלָם דָּרֵישׁ ״מַטּוֹת״; וְשָׁאנֵי הָכָא, דְּאָמַר קְרָא: ״וְכׇל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה״ – יוֹרֶשֶׁת, וְאֵינָהּ מוֹרֶשֶׁת.
The Gemara explains: Actually, the tanna of the mishna interprets the word “tribes,” but it is different here, with regard to a woman inheriting from her son, as the verse states: “And every daughter who possesses [ yoreshet ] an inheritance from the tribes” (Numbers 36:8), which teaches that a daughter inherits [ yoreshet ] from two tribes, but she does not bequeath to two tribes. She bequeaths only to her father’s tribe.
מַתְנִי׳ סֵדֶר נַחֲלוֹת כָּךְ הוּא: ״אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ, וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ״ – בֵּן קוֹדֵם לַבַּת, כׇּל יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ שֶׁל בֵּן קוֹדְמִין לַבַּת. בַּת קוֹדֶמֶת לָאַחִין, יוֹצְאֵי יְרֵיכָהּ שֶׁל בַּת קוֹדְמִין לָאַחִין. אַחִין קוֹדְמִין לַאֲחֵי הָאָב, יוֹצְאֵי יְרֵיכָן שֶׁל אַחִין קוֹדְמִין לַאֲחֵי הָאָב.
MISHNA: The order of precedence with regard to inheritances is this: The verse states: “If a man dies, and has no son, then you shall pass his inheritance to his daughter” (Numbers 27:8). This teaches that a son precedes a daughter. Additionally, all descendants of a son precede a daughter. A daughter precedes the brothers of the deceased. Additionally, the descendants of a daughter precede the brothers of the deceased. Brothers of the deceased precede the uncles of the deceased. Additionally, the descendants of the brothers precede the uncles.
זֶה הַכְּלָל: כׇּל הַקּוֹדֵם בַּנַּחֲלָה – יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ קוֹדְמִין. וְהָאָב קוֹדֵם לְכׇל יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ.
This is the principle: Concerning anyone who precedes another with regard to inheritance, his descendants precede the other as well, and a father who inherits precedes all of his descendants.
גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״בֵּן״ – אֵין לִי אֶלָּא בֵּן; בֶּן הַבֵּן, אוֹ בַּת הַבֵּן, אוֹ בֶּן בַּת הַבֵּן – מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֵין לוֹ״ – עַיֵּין עָלָיו.
GEMARA: The Sages taught: The verse states: “If a man dies, and has no son, then you shall pass his inheritance to his daughter” (Numbers 27:8). I have derived only that a son precedes others with regard to the inheritance of the deceased; from where do I derive that a son of a son, or a daughter of a son, or a son of a daughter of a son also precedes the deceased’s other relatives? The verse states: “If a man dies, and he has no [ ein lo ] son.” The word ein is written aleph , yod , nun . Therefore, the Sages read it as if it states: Investigate with regard to him [ ayyein alav ], to search for descendants of his son, and give the inheritance to them if they are found.
״בַּת״ – אֵין לִי אֶלָּא בַּת; בַּת הַבַּת, וּבֶן הַבַּת, וּבַת בֶּן הַבַּת – מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֵין לוֹ״ – עַיֵּין עָלָיו.
The next verse states: “And if he has no daughter, then you shall give his inheritance to his brothers” (Numbers 27:9). I have derived only that a daughter precedes others, except a son and his descendants, with regard to the inheritance of the deceased, from where then do I derive that a daughter’s daughter, or a son of a daughter, or a daughter of a son of a daughter also precede the deceased’s other relatives? The verse states: “And if he has no [ ein lo ] daughter.” The word ein is written aleph , yod , nun . Therefore, the Sages read it as if it states: Investigate with regard to him [ ayyein alav ], to search for descendants of his daughter, and give the inheritance to them if they are found.