Commentary page
Bava Batra 109a
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerBava Batra 109a
Bava Batra 109a. The full printed text of this folio side — 9 numbered segments, about 164 words — with the classic commentaries printed on the page.
Tosafot
כיון דלענין יבום בן ובת כי הדדי נינהו וא"ת מנא לן דבת פוטרת מן היבום אי מדכתיב ובן אין לו עיין עליו הא איצטריך לאיתויי ממזר כדאמר בפ' שני דיבמות (דף כב: ושם ד"ה בן) וי"ל דשקולין ויבאו שניהן ואע"ג דבפ' אלמנה לכ"ג (יבמות דף ע.) גוזרע אין לו דבת כהן שניסת לישראל משמע דלא דרשינן מיניה תרתי דקאמר אין לי אלא זרעה זרע זרעה מנין ת"ל וזרע אין לה מ"מ אין לי אלא זרע כשר זרע פסול מנין ת"ל וזרע אין לה מ"מ ופריך והא אפיקתי' לזרע זרעה היינו משום דקמרבי התם זרע פסול היינו זרע זרעה פסול דאילו זרע פסול תיפוק ליה דנבעלה לפסול לה ולהכי פריך שפיר דאי איצטריך קרא לזרע זרעה כשר היכי תו יליף זרע זרעה פסול אי נמי יש לרבות בת שפוטרת מן היבום מלא ימחה פרט לזה שאין שמו מחוי דכי האי גוונא דריש ביבמות (כד.) אבל ממזר איצטריך ריבוי משום דבזרע פסול אכתי הוי שמו מחוי וא"ת הא דתניא בפ"ק דקידושין (דף יז:) עבד עברי עובד את הבן ואינו עובד את הבת ואמאי נימא מדלענין יבום בן ובת כי הדדי נינהו הכי נמי לענין עבד עברי כדאמרינן הכא לענין נחלה ומדכתיב ועבדך שש שנים דמשמע לך ולא ליורש לא נמעט אלא אח דוקא ואור"י משום דדרשינן ועבדך לך ולא לאחר כל שהוא אחר לגבי בן ובת נמי לגבי בן כאחר דמיא לענין נחלה שהבן קודם לבת וכה"ג אמרי' בפרק אין מקדישין (ערכין דף כה:) גבי שדה אחוזה דבת אינה מעמדת שדה לאביה משום דכי היכי דגבי נחלה בת לגבי בן כאחר דמיא לענין שדה אחוזה נמי כאחר דמיא:
במקום בת אתה מעביר נחלה מן האב פריב"ם מדלא כתיב ונתתם גבי בת כדכתיב בכולהו דהעברתם משמע לשון העברה שמעבירין נחלה ממקום הראוי לירש מן הדין למקום שאינו ראוי והשתא נושא ונותן מי הוא הקרוב שהיה ראוי להקריבו לבת ומוקי לה באב לפי שהמת יוצא יריכו ואין לך קרוב יותר ראוי ממנו ובדידיה מיסתבר לאוקומי אפי' שלא נכתב בפירוש אלא ע"י אחי האב דממילא והעברתם עליה קאי לדרוש ולקבוע בו מקום ואע"ג דאי לא כתיב והעברתם לא הייתי אומר שהאב קרוב אפי' מן האח שאינו קם תחת הבן לכלום מיהו השתא דכתיב והעברתם בבת משמע שמעבירים הנחלה ממקום הראוי מוקי לה באב:
ואי אתה מעביר נחלה ממקום האב במקום האחין כלומר מדלא כתיב אלא והעברתם אחד אין לנו לעשות אלא העברה אחת ולא שתים ומכאן ואילך הקרוב קרוב קודם דהשתא דכתיב והעברתם משמע שהיה האב ראוי לקדום לבת כ"ש שראוי לקדום לאח שהבת קרובה מן האח שהיא יוצאת יריכו של מת ועוד דאין יבום במקום בת לפיכך אין להעביר נחלה מן האב אלא במקום בת לחודה כיון דכתיב בבת העברה ולא במקום אחין:
Tosafot on Bava Batra 109a · Sefaria
Rashba
הא דאמרינן לענין יבום בן ובת כי הדדי נינהו, לא אתפרש בגמרא מנין, דבן אין לו כתובה בפרשה, ובת מנין. וכתב ר"ש ז"ל, דנפקא להו מבן אין לו עיין עליו. וכן כתב הראב"ד ז"ל לקמן (בבא בתרא קיט, ב) גבי בנות צלפחד דרשניות היו. וזה אינו מחוור, דעיין עליו על הבן דייקי לה, כלומר, עיין עליו אם יש לו מאותו הבן בן או בת או בן הבן או בת הבת, אבל לא נאמר העיון על המת בעצמו. ויש אומרים דנפקא להו מדכתיב ולא ימחה שמו מישראל יצא זה שאין שמו מחוי.
אחי האב לא צריכי קרא אחי האב מכח מאן קאתי מכח אב קאי וירתי אינהו. קשיא לי, אם כן אף אנו נאמר אחין מן האב לא צריכי קרא, דאחין מכח מאן קאתו מכח אב ולמשמוש נחלה, כדאמרינן לקמן (בבא בתרא קטז, ב) באברהם ויעקב בנכסי עשיו, דיעקב קודם, משום דאילו איתיה יצחק יצחק קודם, השתא דליתיה ליצחק יעקב קודם, משום דיעקב יוצא ירכו של יצחק, כלומר, משום משמוש נחלה קודם, אלמא יעקב מכח יצחק הוא יורש בנכסי עשיו אחיו. וי"ל דאחין ודאי צריכי קרא, דאי לא הוה אמינא דאינהו קודמין משום דקרבי ליה טפי מאב, שכן האח קאי תחת אביו ליבום. כנ"ל.
Rashba on Bava Batra 109a · Sefaria
Meiri
אף לענין שדה אחזה דנין את האח כנכרי ולא את הבן כיצד המקדיש שדה אחזה יכול המקדיש לפדותה לחשבון זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף והדמים נופלים לבדק הבית הגיע היובל ולא גאלה הכהנים נותנים דמיה לבדק הבית שלא לצאת הקדש בלא פדיון והשדה מתחלקת להם מכרה הגזבר לאחר הרי הבעלים פודין מיד הלוקח כמיד הגזבר ואם הגיע היובל ולא פדאה יוצאה לכהנים ואין צריכין ליתן בה דמים שכבר נפדית ואפילו גאלתה בתו של מקדיש או אחיו או אחד מקרוביו הדין בה כן כך למדנו בערכין בבת הואיל ולענין נחלה כאחר היא אצל הבן כך לענין שדה אחזה הרי היא כאחר אבל אם גאלה בנו של מקדיש חוזרת לאביו ביובל ומלשון גדולי הרבנים אפשר שיראה לך שתכף שמכרה הגזבר לאחר הופקעה זכות הבעלים עד שאין בידם עוד לגאלה ואין זה כלום:
אף לדין עבד עברי התבאר במסכת קדושין שעובד את הבן ולא את האח אף במקום שאין בן אלא שיש לחוש אם עובד את הבת אם לאו ואע"פ שבשדה אחזה בת כאחר אפשר שממלת אחר באנו לומר כן ומ"מ גדולי המחברים כתבו בפירוש שאינו עובד את הבת:
Meiri on Bava Batra 109a · Sefaria
Maharsha (Chidushei Halachot)
בפרשב"ם בד"ה מלמד שהאב כו' ואם אין לו שאר ונתתם נחלתו לאחיו כו' והעברתם את נחלתו לבתו כו' עכ"ל הכי משמע לפום סברת המקשה דהשתא דלא להקדים לאב רק הבן כדקאמר יכול יקדים לבן ת"ל כו' ומיהו האח קודם לבת כיון דלא אסיק אדעתיה הא דמשני כיון דלענין ייבום כו' א"כ אינה קמה הבת כלום תחת אביה כבנו ואחיו כפרשב"ם וק"ל:
בד"ה קראי שלא כסדרן כו' דקראי צריכי כו' ובן אין לו עיין עליו כו' וכן כולן עכ"ל בן ובת קראי דצריכי הוא להקדים בן לבת כדלקמן אלא משום אחין הוצרך לפרש כן מיהו התוספות לעיל כתבו דבאחין לא הוצרך למכתב משום זה כיון דנחלה משמש כו' ולמאי דמסיק לקמן וא"א להקדים בן לבת מדכתיב והתנחלתם אותם לבניכם גו' ניחא טפי ודו"ק:
בד"ה אימא כו' והעברתם כו' אב מנלן דירית מקמי אח הס"ד ואח"כ מ"ה ואי אתה מעביר נחלה מן האב כו' קרוב טפי הס"ד ואח"כ מ"ה א"כ דלגלויי כו' שלא כסדרן כתיבי ואי משום דדייקינן כו' במקום הבת הס"ד ואח"כ מ"ה שארו זו אשתו כו' כצ"ל וכ"ה בפירושים ישנים ואפשר שהכריחו לפרש דהאי דיוקא דקאמר ואי אתה מעביר נחלה מן האב במקום בת לאו דוקא אקרא משתמע כו' משום דא"כ לא הוה משני מידי לפי פירושו דמשני והעברת למה ליה דאחין דירתי במקום שאין בת ממילא אשתמע הא איצטריך שפיר לדיוקא דאי אתה מעביר נחלה מן האב במקום בת מיהו התוספות לא ניחא להו לפרש כן דמ"מ כיון דאיכא למימר האי דיוקא ואיכא למימר האי דיוקא מנליה למידק אתה מעביר נחלה מן האב במקום בת ומאי אולמיה האי דיוקא מהאי ומזה פירשו התוספות דודאי האי דיוקא דפריך אימא ואי אתה מעביר נחלה מן האב אפילו במקום בת נמי מקרא משתמע ומשני ליה דוהעברתם לא משמע הכי דאין זו העברה מאח לבת א"נ כפרשב"ם דלהא לא הוה איצטריך והעברתם ודו"ק:
Chidushei Halachot on Bava Batra 109a · Sefaria
Shita Mekubetzet
ואימא שארו זה האב מלמד שהאב קודם לבת כו' תלמוד לומר הקרוב קרוב קודם וקורבת הבן על האב יתירה מקורבת האח והבת על האב שיש לו קורבה עליו בשני דברים ליעדה ולפטור מן היבום ואף על גב דלא שייכה יעידה בבת מכל מקום בבן נמצאת הקורבה ההיא יתירה על האב ובבת לא שייכא ולא דמיא להא דאמרינן לקמן בת לאו בת יעידה היא דהתם משום דאיירינן בקורבה דבן מבת ומהדרינן כיון דלענין יבום בן ובת כי הדדי נינהו כו' כי זה שהבן פוטר מן היבום הוא עיקר הקורבה הנמצאת בבן שאנו רואין את האב כאלו קיים וקורבה זו גדולה מן היעידה ואין צריך לומר דעדיפא מקורבה דיבום באח וכיון שהבת שוה לבן בקורבה זו לענין נחלה נמי כי הדדי נינהו. אי נמי הכי קאמר כיון שאנו רואים קורבת הבת בעלמא כעין קורבת הבן במדי דשייכא ביה שהיא פוטרת מן היבום ויעידה לא שייכא בה בבת יש לנו לומר שהיא שוה לבן להקדימה בנחלה לאב כיון שתלה הכתוב דבר זה בקורבה דעלמא והרי קורבת הבת כעין קורבת הבן. עליות. הא דאמרינן דלענין יבום בן ובת כי הדדי נינהו לא אתפרש בגמרא מנין דהא בפרשת יבום ובן אין לו כתיב. וכתב רשב"ם יש לומר דנפקא להו מבן אין לו עיין עליו וכן כתב הראב"ד ז"ל לקמן גבי בנות צלפחד דרשניות הן. ולא נהירא דעיין זה על הבן משמע כלומר שנעיין אם יש בן הבן או בת הבן אבל לא נאמר העיון על המת בעצמו. ואחרים אמרו דנפקא לן מדכתיב דבת קודמת לאחי המת לנחלה ואם אינה פוטרת מן היבום היכי קודמת להם שהרי מי שקודם ליבום הוא קודם לנחלה. הרשב"א והר"ן ז"ל. הכי גרסינן וכן גירסת הרא"ם ז"ל ואימא במקום בת אתה מעביר נחלה מן האחין ואי אתה מעביר נחלה מן האחין במקום אב. פירוש דלמא העברה זו היינו כשאנו מעבירין אותה מן האחים וכיון דקרי ליה העברה במקום בת בלבד אתה מעביר אותה מן האחים ולא במקום אב. עליות.
Shita Mekubetzet on Bava Batra 109a · Sefaria
Rashi
No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.
What this page contains
A full text unit for Bava Batra, daf 109, Amud Aleph, about 164 words in 9 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 9 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.
- Segment 14 words
Opens “דְּהָכָא תַּרְתֵּי, וְהָכָא חֲדָא!…”
- Segment 223 words
Opens “שְׂדֵה אֲחוּזָּה גּוּפַהּ, מֵהַאי טַעְמָא הוּא; דְּקָא…”
- Segment 319 words
Opens “אֵימָא: ״שְׁאֵרוֹ״ – זֶה הָאָב, מְלַמֵּד שֶׁהָאָב…”
- Segment 417 words
Opens “כֵּיוָן דִּלְעִנְיַן יִבּוּם – בֵּן וּבַת כִּי…”
- Segment 520 words
Opens “וְאֵימָא: ״שְׁאֵרוֹ״ – זֶה הָאָב, מְלַמֵּד שֶׁהָאָב…”
- Segment 620 words
Opens “אַחֵי הָאָב לָא צְרִיכִי קְרָא; אַחֵי הָאָב…”
- Segment 716 words
Opens “וְהָא קְרָאֵי לָאו הָכִי כְּתִיבִי – דִּכְתִיב:…”
- Segment 837 words
Opens “וְהַאי תַּנָּא מַיְיתֵי לַהּ מֵהָכָא – דְּתַנְיָא:…”
- Segment 98 words
Opens “וְאֵימָא: בִּמְקוֹם בַּת אַתָּה מַעֲבִיר נַחֲלָה מִן…”
Sages named on this page
- Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im
Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…
Source: Bava Batra 109a · Segment 8 — “…אֶת זוֹ דָּרַשׁ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: ״אִישׁ כִּי…”
Original text
דְּהָכָא תַּרְתֵּי, וְהָכָא חֲדָא!
from the fact that here, there are two examples of the superiority of a son, designation and an ancestral field, and here, there is only one demonstration of the superiority of a brother, levirate marriage?
שְׂדֵה אֲחוּזָּה גּוּפַהּ, מֵהַאי טַעְמָא הוּא; דְּקָא קַיְימָא לֵיהּ לְתַנָּא – כְּלוּם יֵשׁ יִבּוּם אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בֵּן, הָא יֵשׁ בֵּן אֵין יִבּוּם.
The Gemara answers: With regard to an ancestral field itself, the tanna establishes his ruling from this same reason: Is there levirate marriage except in a case where there is no son? In a case where there is a son, there is no levirate marriage. The determination that the redemption of the ancestral field by a son is in place of the redemption of the field by the father, whereas the redemption of the field by a brother is not, is based on the reasoning that the halakha of levirate marriage is not an indication that a brother is a closer relative than a son. Therefore, the halakha of an ancestral field cannot be regarded as a second example of the son’s superiority, as it stems from the first example, that of levirate marriage.
אֵימָא: ״שְׁאֵרוֹ״ – זֶה הָאָב, מְלַמֵּד שֶׁהָאָב קוֹדֵם לַבַּת. יָכוֹל יַקְדִּים לַבֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״הַקָּרוֹב״ – קָרוֹב קָרוֹב קוֹדֵם!
The Gemara suggests an alternative derivation: Why should the father of the deceased inherit before only the brothers? Say that he should inherit before the daughter of the deceased as well by interpreting the verse as follows: “His kinsman” (Numbers 27:11), this is referring to the father, and the Torah teaches that the father precedes the daughter of the deceased in inheriting from him. One might have thought that the father of the deceased should precede the son of the deceased in inheriting from him. The verse therefore states: “Next [ hakkarov ] to him,” teaching that the closer [ karov ] one is to the deceased, the earlier one is in the order of inheritance.
כֵּיוָן דִּלְעִנְיַן יִבּוּם – בֵּן וּבַת כִּי הֲדָדֵי נִינְהוּ; לְעִנְיַן נַחֲלָה נָמֵי, בֵּן וּבַת כִּי הֲדָדֵי נִינְהוּ.
This suggestion is rejected: Since with regard to the matter of levirate marriage a son and a daughter are equivalent, as levirate marriage is not performed if the deceased had either a son or a daughter, it stands to reason that with regard to the matter of inheritance as well, a son and a daughter are equivalent in that the father does not precede the daughter.
וְאֵימָא: ״שְׁאֵרוֹ״ – זֶה הָאָב, מְלַמֵּד שֶׁהָאָב קוֹדֵם לַאֲחֵי הָאָב. יָכוֹל יַקְדִּים לָאַחִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״הַקָּרוֹב״ – קָרוֹב קָרוֹב קוֹדֵם!
The Gemara suggests an alternative derivation: Why should the father of the deceased inherit before the brothers of the deceased? Say that he should inherit only before his own brothers by interpreting the verse as follows: “His kinsman” ( Numbers 27:11), this is referring to the father, and the Torah teaches that the father precedes the father’s brothers in inheriting from the deceased. One might have thought that the father of the deceased should precede the brothers of the deceased in inheriting from him. The verse states: “Next [ hakkarov ] to him,” teaching that the closer [ karov ] one is to the deceased, the earlier one is in the order of inheritance.
אַחֵי הָאָב לָא צְרִיכִי קְרָא; אַחֵי הָאָב מִכֹּחַ מַאן קָא אָתוּ – מִכֹּחַ אָב; קָאֵי אָב, קָא יָרְתִי אַחֵי הָאָב?!
The Gemara responds: A verse is not necessary to teach that the father of the deceased inherits before the father’s brothers, for the following reason: By whose virtue do the father’s brothers come to inherit from the deceased? By virtue of the father, as their right to inherit is a result of their being brothers of the father of the deceased. Could it be that while the father is still alive, his brothers should inherit? The Gemara therefore concludes that the father precedes the brothers of the deceased.
וְהָא קְרָאֵי לָאו הָכִי כְּתִיבִי – דִּכְתִיב: ״וְאִם אֵין אַחִים לְאָבִיו וְגוֹ׳״! קְרָאֵי שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן כְּתִיבִי.
The Gemara challenges: But the verses are not written that way, as it is written: “And if he has no brothers, then you shall give his inheritance to his father’s brothers” (Numbers 27:10), and only later is it written: “And if his father has no brothers, then you shall give his inheritance to his kinsman who is next to him” (Numbers 27:11), indicating that the father, whose right to inherit is derived from the term “kinsman,” inherits only after the brothers of the deceased and his own brothers. The Gemara explains: The verses are not written in order, since as explained earlier, it is not reasonable that the father’s brothers inherit before the father. Therefore, it must be that the inheritance of the father is not written in its proper place, and he may inherit even before the brothers of the deceased.
וְהַאי תַּנָּא מַיְיתֵי לַהּ מֵהָכָא – דְּתַנְיָא: אֶת זוֹ דָּרַשׁ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: ״אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְגוֹ׳״ – בִּמְקוֹם בַּת אַתָּה מַעֲבִיר נַחֲלָה מִן הָאָב, וְאִי אַתָּה מַעֲבִיר נַחֲלָה מִן הָאָב בִּמְקוֹם אַחִין.
§ The Gemara records an additional derivation for the halakha that the father precedes the brothers of the deceased. And this tanna cites it from here, as it is taught in a baraita : Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, taught this halakha : It is written: “If a man dies, and has no son, then you shall pass his inheritance to his daughter” (Numbers 27:8). In the rest of the passage the verse employs the phrase “and you shall give.” It is only in this verse that it employs the phrase “and you shall pass.” Based on this, Rabbi Yishmael teaches that in a case where there is a daughter, you pass an inheritance to her from one who appears to have precedence, namely, the father, and by inference, you do not pass the inheritance from the father in a case where there are brothers of the deceased.
וְאֵימָא: בִּמְקוֹם בַּת אַתָּה מַעֲבִיר נַחֲלָה מִן הָאַחִין,
The Gemara asks: But why not say that in a case where there is a daughter, you pass the inheritance to her from the brothers,