Talmud Builders

    Commentary page

    Yevamot 96a

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Yevamot 96a

    Yevamot 96a. The full printed text of this folio side — 18 numbered segments, about 484 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    הכי גרסינן אי נמי ליתא לדרב הונא כלל ובדרב המנונא קמיפלגי:

    והא אפליגו בה חדא זימנא בהאי פירקא גופיה (לעיל יבמות דף צב:) דאמר שמואל בעניותינו צריכה גט:

    מתני' אמרו לו מתה אשתך ונשא אחותה מאביה שלא מאמה:

    וחזרו ואמרו לו מתה השנייה ונשא אחותה של שנייה מאמה ולא מאביה ונמצאת שלישית רחוקה מן הראשונה ולא קרובתה היא:

    חזרו ואמרו לו מתה ונשא אחותה של שלישית זו מאביה ולא מאמה נמצאת רביעית רחוקה מן השנייה וכ"ש מן הראשונה:

    חזרו ואמרו לו מתה ונשא אחותה מאמה ורחוקה מן השלישית ואח"כ אמרו לו כולן קיימות:

    מותר בראשונה ובשלישית ובחמישית שאין קרובות זו לזו ואף על גב שהשלישית אחות השנייה היא שריא דקדושי שנייה לא תפסי דאחות אשה היא והויא לה כאנוסה ומפותה ותניא (לקמן יבמות דף צז.) אנס אשה מותר לישא בתה דלא אסרה תורה אלא אחות אשה והיכא דלא תפוס קדושין לאו אשה היא וכן חמישית אף על פי שהיא אחות הרביעית מותרת הואיל ותפסי קדושי שלישית נמצאת ביאת רביעית שהיא אחות שלישית ביאת זנות ולא אסרה חמישית עליו:

    ופוטרות צרותיהן אם מת ובא יבם וייבם את אחת מהן נפטרה צרתה:

    13 more comments on this page.

    Rashi on Yevamot 96a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    ודלמא אאינו פוסל ואם תאמר ומאי דוחקיה לומר כן נימא דבדרב המנונא פליגי ואכולה מילתא דר' יוסי ויש לומר דלא מסתבר ליה למימר דפליגי בדרב המנונא משום דאמר בסוטה בסוף היה מביא (סוטה דף יח: ושם) דלית הלכה כוותיה ולא ניחא ליה נמי לומר דפליגי באין קידושין תופסין ביבמה משום דאיפליגו בה חדא זימנא:

    וכן אמר רב תחליפא בר אבימי יש לו מאמר אר"י דמ"ד יש לו מאמר אבל גט לא דמאמר עדיף שהוא במקום ביאה אבל גט הוי במקום חליצה וביאה עדיפא מחליצה דהא ביאה אמרינן דפסיקא ליה בין בתחלה בין בסוף אבל חליצה לא ושמואל דאמר גט יש לו כ"ש מאמר דיש לו:

    רבי מאיר אומר עשו חליצת בן ט' כו' אר"י דלר"מ יש לו חליצה וכ"ש ביאה אבל לרבנן דוקא ביאה יש לו אבל חליצה אין לו ומתניתין וברייתא דלעיל דקתני בן ט' פוסל ע"י אחין בדרך אחד ע"כ רבנן היא דלרבי מאיר פסיקא ליה חליצה כמו ביאה דאמר חליצת בן ט' כגט בגדול וגט של גדול פוסל אפי' לבסוף והא דפליגי שמואל ורבי אלעזר בריש כל הגט (גיטין דף כד:) דלשמואל חליצת קטן פסולה ופוסלת ולרבי אלעזר אינה פוסלת ליכא למימר דאליבא דרבנן פליגי וסבר שמואל דלרבנן פוסלת בתחלה ורבי אלעזר סבר דאפי' בתחלה לא פסלה דע"כ מודה שמואל דלרבנן אין לו חליצה כלל דבפרק מצות חליצה (לקמן יבמות קה:) אמתניתין דהחולצת מן הקטן חליצתה פסולה אמר שמואל זו דברי רבי מאיר אבל חכמים אומרים אין חליצת קטן כלום ואליבא דר"מ נמי ליכא למימר דפליגי דהא בהדיא קאמר הכא עשו חליצת בן ט' כגט בגדול אלא במתני' דפ' מצות חליצה (ג"ז שם) פליגי דשמואל מוקי לה כר' מאיר ורבי אלעזר מוקי לה כרבנן:

    Tosafot on Yevamot 96a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rashba

    מתניתין בן תשע שנים ויום אחד הוא פוסל על ידי האחין כו' פירש דביאת בן תשע כמאמר שויוה רבנן. ופירש רש"י ז"ל (בד"ה פוסלין עיין ברמב"ן) ביבמה הואיל וזקוקה לו שויוה רבנן כמאמר. ונראה מדבריו דאף ביבמה לא קני לה מדאורייתא בביאה כלל. וכבר הארכתי בה בפרק אלמנה לכהן בס"ד.

    Rashba on Yevamot 96a · Sefaria · Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain

    Ritva

    ובדרב המנונא קא מפלגי ורב אמר הרי היא כאשת איש פי' שאם זינתה אסורה ליבמה וכדרב המנונא ולית לן השתא לישנא בתרא דרב דאמר נשואין יש בה כזנות וכדרב המנונ' ומיהו למאי דאמר' דקדושי' תופסין ביבמה פליגי יש לנו לומר דכ"ע לית להו דרב המנונא ואית לן לישנא בתרא דרב דלעיל ושמואל אמר אינה כאשת איש ותפסי בה קדושין על הספק ולענין הלכה פסק רב אלפס ז"ל דכיון דלא אתברר הא דשמואל אליבא דמאן פסק כר' יוסי לא שרי אשת גיסו אגיסו מספקא וכו' וכבר הארכתי בזה בחדושי' הארוכי':

    ואם איתא ליתני בגטי פי' לאו דוקא דהיכי תלי חליצתו בגטו אלא ה"ק ליתני לישנ' דמשמע מינה גיטו בחליצתו א"נ דברים כפשוטן ולאשמעי' דחליצתו לאו דאורייתא ויש לנו לומר שחליצתו גרוע מגטו וכ"ע:

    Ritva on Yevamot 96a · Sefaria · Edition: Chidushei HaRitva Yevamot; Lvov, 1861. · Public Domain

    Meiri

    המשנה הרביעית והכונה בה בענין החלק הרביעי גם כן והוא שאמר אמרו לו מתה אשתך ונשא את אחותה ואחר כך אמרו לו קיימת היתה ומתה הולד ראשון ממזר והאחרון אינו ממזר ר' יוסי אומר כל שהוא פוסל על ידי אחרים פוסל על ידי עצמו וכל שאינו פוסל על ידי אחרים אינו פוסל על ידי עצמו אמרו לו מתה אשתך ונשא את אחותה מאמה מתה ונשא את אחותה מאביה מתה ונשא את אחותה מאמה מותר בראשונה ובשלישית ובחמישית ופוטרות צרותיהן ואסר בשניה וברביעית אין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה אם בא על השניה לאחר מיתת הראשונה מותר בשניה וברביעית ופוטרות צרותיהן ואסור בשלישית ובחמישית ואין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה אמר הר"ם פי' אמ' מתה ירצה בו אמרו לו מתה ומן המבואר כי כאשר היתה לאה אחות רחל מן האב לבד ורחל אחות רבקה מן האם לבד הנה לקיחת לאה ורבקה יחד מותר לפי שאין ביניהם קורבה כלל ועל זה הענין נתבארה זאת ההלכה בקלות:

    אמר המאירי אמרו לו מתה אשתך ונשא את אחותה מאביה מתה זו השניה ר"ל שאמרו שמתה ונשא את אחותה מאמה מתה זו השלישית ר"ל שאמרו לו שמתה ונשא אחותה מאביהן מתה זו הרביעית ר"ל שאמרו לו שמתה ונשא את אחותה מאמה ואחר כך נודע שכלן קיימות מותר בראשונה ובשלישית ובחמישית ר"ל בכלן כאחת מפני שאין ביניהן צד קורבא ונמצאו נשואיהן נשואין גמורין וביאתה או חליצתה של אחת מהן ר"ל של ראשונה או של שלישית או של חמישית פוטרת את חברותיה אבל אסור בשניה וברביעית בשניה מפני שהיא אחותה של ראשונה שהיא אשתו גמורה וברביעית מפני השלישית שהיתה אצלו ביאת היתר וביאת נשואין והרי הרביעית אחותה ואין ביאתה או חליצתה של אחת מאלו ר"ל של שניה או של רביעית פוטרת צרתה ר"ל אותן שנשואיהן נשואין ושיש בהם תורת זיקה שהרי שתי אלו נכריות בעלמא הן ואין ביאת נכרית פוטרת זיקת יבמה ואף לשון צרה אינו נופל בה כלל אלא מצד נשואי טעות שהיה לו בהן קורא אותן צרות אצל אותם שנשואיהן נשואין גמורים דרך העברה:

    ואם בא על השניה לאחר מיתת הראשונה מותר בשניה וברביעית ושאלו בגמרא אטו כולהו לאו לאחר מיתת ראשונה נינהו כלומר לאחר ששמע שמתה הראשונה ופירשוה אם מיתת הראשונה ודאית ושאר הדברים שקר ונשא את השניה הרי נמצאו נשואיה נשואין גמורין ומתוך כך מותר בשניה ורביעית שאין ביניהן צד אחוה כלל ואם מת בלא בנים חליצתה או ביאתה של זו פוטרת את זו ואסור בשלישית ובחמישית בשלישית מצד נשואיה של שניה שהיא אחותה ובחמישית מצד נשואיה של רביעית ואין ביאת אחת מהן ר"ל של שלישית וחמישית פוטרת צרתה ר"ל אותה שנשואיה גמורין ושיש בה תורת זיקה שהרי שלישית וחמישית נכריות בעלמא נינהו ואין ביאת נכרית פוטרת יבמה ולשון צרה גם כן אינו נופל בה אלא מצד טעות שבה הוא קוראה כן ובביאת שלישית מיהא לא הוצרך ללמד שאינה פוטרת שניה ורביעית שהרי אחות אשה היא שאחות אשה אף מן האם אסורה כמו שהתבאר נ"ה א' אלא שלימד בה שאפילו היו לזה נשים אחרות אין שלישית פוטרתן מפני שאינה יבמה כלל ועל הדרך שביארנו משנתנו בחמש נשים אתה מפרשה בכמה על דרך זה ולא היה בעל המשנה צריך ללמדה אלא בשלש ושיאמר מותר בראשונה ושלישית ואסור בשניה אלא שבא ללמד שאף במקום ערבוב יתר כזה אין מחמירין ביתר מכן וכבר ביארנו בפרק ששי נ"ד ב' שהצעת הענין דרך משל כגון שהיתה אשתו ראשונה שרה והיא בת אדם מחוה ונשא שניה לה רבקה שהיא בת אדם מנעמה והרי היא אחות הראשונה מאביה ונשא שלישית רחל שהיא בת נעמה משת ונמצאת אחות השניה מאמה ונשא רביעית לאה שהיא בת שת מעדה ונמצא אחות השלישית מאביה ונשא חמישית דינה שהיא בת עדה מאנוש ונמצאת אחות הרביעית מאמה והרי חמש נשים שרה רבקה רחל לאה דינה ושלשה אבות אדם שת אנוש ושלש אימהות חוה נעמה עדה ומותר בראשונה ר"ל שרה שהיא אשתו גמורה ובשלישית ר"ל רחל שהרי אין לה קורבא עם הראשונה כלל ואע"פ שהשלישית אחות השניה מאמה ואחות אשה אף מן האם אסורה הרי מכל מקום ביאת השניה אונס היא ונושאין על האנוסה אבל השניה אסורה שהרי היא לראשונה אחות מן האב ואסור ברביעית שהרי ביאת השלישית הואיל והותרה לו ביאת קדושין היא והרי הרביעית אחותה מן האב ומותר בחמישית אף על פי שהיא אחות הרביעית שביאת הרביעית אינן קדושין:

    זהו ביאור המשנה וכלה הלכה היא ולא נתחדש עליה בגמרא דבר:

    המשנה החמישית והכונה בה בענין החלק החמישי והוא שאמר בן תשע שנים ויום אחד הוא פוסל על ידי אחין והאחין פוסלין על ידיו אלא שהוא פוסל תחלה והאחין פוסלין תחלה וסוף כיצד בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו פוסל על ידי אחים באו עליה אחין או עשו בה מאמר או נתנו גט או חלצו פסלו על ידיו בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו ואחר כך בא אחיו שהוא בן תשע שנים ויום אחד עליה פסל על ידיו ר' שמעון אומר לא פסל אמר הר"ם מהעקרים אשר לנו שבן תשע שנים ויום אחד ביאתו ביאה ויש לו גט ויש לו מאמר אבל אינו גט גמור ולא מאמר גמור ואמרו הנה פוסל תחלה ירצה בו המאמר לפי שהוא אם נתן אחיו הגדול מאמר ליבמתו ואחר זה נתן הוא מאמר אינו פוסל על יד אחיו הגדול אבל כאלו לא נתן דבר אולם בביאה הנה הוא פוסל לעולם בין בתחלה בין בסוף והעקר גם כן אצלנו עשו בן ט' כמאמר בגדול וכבר ידעת מהפרק החמשי דין מאמר אחר מאמר והקש על זה ואין הלכה כר' שמעון:

    אמר המאירי בן תשע שנים ויום אחד הוא פוסל על ידי אחים וכו' כבר ידעת שמן התורה אין דרך ליבם לקנות ביבמתו אלא ביאה ולא לפטור אלא חליצה וחכמים תקנו שיהא מאמר קונה קצת וכן גט שיהא הגט דוחה קצת על הדרך שהתבאר לעיל נ' וכן ידעת שמן התורה אין מעשה קטן כלום ובאו במשנה זו להודיע שחכמים תקנו קצת קנין ביבמה אף ליבם קטן ופסק ענין זה דרך כלל הוא שחכמים תקנו שיהו ביאה שלו ומאמר שלו קונין קצת אבל גיטו וחליצתו אינן כלום ואף ביאה ומאמר אין דין שניהם שוה בו אלא הביאה קונה יותר מן המאמר והוא שביאתו קונה כמאמר הגדול אבל מאמרו אינו כמאמר הגדול וכבר ידעת בגדול שאם עשה גדול מאמר אחר שעשה אחיו הגדול גם כן מאמר שאף האחרון פוסל על הראשון שיש מאמר אחר מאמר על הדרך שביארנו בפרק רבן גמליאל ואף ביאת הקטן כך היא שאם בא עליה הקטן אחר מאמר הגדול פסלה לגדול אחר שהוא בן תשע אבל מאמרו הבא אחר מאמר הגדול אינו כלום וזהו שאמרו שביאתו פוסלת לאחים בין בתחלה ר"ל אם בא עליה קודם מאמר האחים בין בסוף ר"ל אפילו לא בא עליה אלא לאחר מאמר הגדול שהרי ביאתו כמאמר הגדול אבל מאמרו של קטן פוסל תחלה ר"ל אם עשה בה מאמר קודם לאחיו אבל אם עשה אחד מן הגדולים מאמר אין מאמרו של קטן הבא אחריו כלום שאין מאמרו כמאמר הגדול לגמרי:

    ומשנה זו לפי מה שביארו בגמרא כך הוא ענינה בן תשע שנים ויום אחד פוסל על ידי האחין ר"ל במאמרו והאחים פוסלין על ידו ר"ל במאמרם אלא שהוא פוסל בתחלה ר"ל כשמאמרו קודם למאמר אחיו ואחיו פוסלין בין בתחלה בין בסוף ר"ל אפילו לאחר מאמרו במה דברים אמורים במאמר אבל ביאה אפילו בסוף נמי פסיל כיצד בן תשע שנים ויום אחד הבא על יבמתו פסל לאחים אפילו אחר מאמרם ואחיו פוסלין על ידו אף במאמר אף לאחר מאמרו או ביאתו וכן אם נתנו גט או חלצו פסלו על ידו שהרי אין ביאתו אלא כמאמר ויש מאמר וגט וביאה וחליצה אחר מאמר כמו שהתבאר ומה שאמרו בבריתא בן תשע שנים ויום אחד פוסל לאחים בדבר אחד ר"ל בביאה והן פוסלין לו בארבעה דברים בביאה ובמאמר בגט ובחליצה דאלמא שאין לו מאמר לקטן כלל הואיל ואין לו מאמר אלא בתחלה ולא בסוף לא פסיקא ליה אבל גט וחליצה לקטן אין לו כלל אפילו בסוף וכמו שאמרו בפרק מצות חליצה שאין חליצת קטן כלום וודאי הוא הדין לגיטו שהרי אין גט דוחה כלל ביבמה אלא מגזירת חליצה כמו שביארנו בפרק רבן גמליאל ואע"פ שר' מאיר סובר שיש לו גט ושדין גיטו כדין מאמרו אין הלכה כמותו ולא עוד אלא שלענין ביאור אף לר' מאיר דוקא בכתב ידו שאם בעדים ובכתב סופר הרי צריך לומר לסופר כתוב ולעדים חתומו ואין שליחות לקטן ואם בעידי מסירה הרי הוא סובר עידי חתימה כרתי אלא בכתב ידו שמאחר שהוא כשר מן התורה פוסל לדעתו ביבמה אף בקטן ואין הלכה כמותו:

    Meiri on Yevamot 96a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    תוס' בד"ה וכן אמר רב תחליפא כו' אבל גט הוי במקום חליצה כו' עכ"ל ולפי מה שכתבו התוס' לקמן דאליבא דרבנן אין חליצה כלל לקטן ואפילו בתחלה הא דאמר שמואל דיש לו גט ע"כ לר"מ אמר הכי דלרבנן ודאי אין לו גט דלא עדיף גט מחליצה גופה וכן הוא ברא"ש בהדיא:

    בד"ה ר"מ אומר כו' דאמר חליצת בן ט' כגט בגדול וגט של גדול פוסל אפילו לבסוף כו' עכ"ל וק"ק לפי זה לא הוה איצטריך ליה למימר אהא דקפריך ליתני כגיטו דאית ליה זוטר לר"ג דאמר אין גט אחר גט כו' ולרבנן דאמרו יש גט כו' אלא דאית לן בפשיטות למימר כדמסיק לעיל דגט של גדול פוסל אפילו לבסוף וכן חליצתו פוסל אפילו לבסוף ומש"ה לא תני כגיטו דאינו פוסל אלא בתחלה וק"ל:

    Chidushei Halachot on Yevamot 96a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Yevamot, daf 96, Amud Aleph, about 484 words in 18 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 18 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 126 words

      Opens “וְדִלְמָא אַ״אֵינוֹ פּוֹסֵל״?! אִי נָמֵי: מִמַּאי דְּאִיתַהּ…”

    2. Segment 240 words

      Opens “דְּרַב אָמַר: הֲרֵי הִיא כְּאֵשֶׁת אִישׁ, וּמִיפַּסְלָא…”

    3. Segment 39 words

      Opens “וְהָא אִפְּלִיגוּ בַּהּ חֲדָא זִימְנָא? חֲדָא מִכְּלָל…”

    4. Segment 430 words

      Opens “מַתְנִי׳ אָמְרוּ לוֹ: ״מֵתָה אִשְׁתְּךָ״, וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ…”

    5. Segment 59 words

      Opens “וְאָסוּר בַּשְּׁנִיָּה וּבָרְבִיעִית, וְאֵין בִּיאַת אַחַת מֵהֶן…”

    6. Segment 622 words

      Opens “וְאִם בָּא עַל הַשְּׁנִיָּה לְאַחַר מִיתַת הָרִאשׁוֹנָה…”

    7. Segment 723 words

      Opens “בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד — הוּא…”

    8. Segment 828 words

      Opens “כֵּיצַד? בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא…”

    9. Segment 915 words

      Opens “גְּמָ׳ אַטּוּ כּוּלְּהוּ לָאו לְאַחַר מִיתַת רִאשׁוֹנָה…”

    10. Segment 1036 words

      Opens “בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְכוּ׳. בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים…”

    11. Segment 1136 words

      Opens “אָמְרִי: בִּיאָה — פָּסֵיל אֲפִילּוּ בְּסוֹף, מַאֲמָר…”

    12. Segment 1241 words

      Opens “חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים…”

    13. Segment 1338 words

      Opens “וּמִי אִית לֵיהּ מַאֲמָר כְּלָל עַל יְדֵי…”

    14. Segment 1419 words

      Opens “בִּיאָה דְּפָסְלָה בֵּין בִּתְחִלָּה בֵּין בְּסוֹף —…”

    15. Segment 1531 words

      Opens “אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל:…”

    16. Segment 1636 words

      Opens “וְסָבַר רַבִּי מֵאִיר יֵשׁ לוֹ גֵּט? וְהָתַנְיָא:…”

    17. Segment 1722 words

      Opens “לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, דְּאָמַר אֵין גֵּט אַחַר גֵּט…”

    18. Segment 1823 words

      Opens “לְרַבָּנַן, דְאָמְרִי יֵשׁ גֵּט אַחַר גֵּט —…”

    Sages named on this page

    • Rav Huna bar Rav Yehoshua · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Huna bar Rav Yehoshua was a fourth-generation Amora, a close student of Abaye and Rava, known for his erudition, medical understanding,…

      Source: Yevamot 96a · Segment 16 — “…לִיתְנֵי: כְּגִיטּוֹ! אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: אִית…

    • Rav Zevid · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Rav Zevid was a prominent Amora of the sixth generation who served as Rosh Yeshiva in Pumbedita for eight years.

      Source: Yevamot 96a · Segment 10 — “…לָא פָּסֵיל? וְהָתָנֵי רַב זְבִיד בַּר רַב אוֹשַׁעְיָא: הָעוֹשֶׂה…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Yevamot 96a · Segment 15 — “…רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: יֵשׁ לוֹ גֵּט. וְכֵן אָמַר…

    Original text

    וְדִלְמָא אַ״אֵינוֹ פּוֹסֵל״?! אִי נָמֵי: מִמַּאי דְּאִיתַהּ לִדְרַב הוּנָא? דִּלְמָא לֵיתַהּ דְּרַב הוּנָא כְּלָל, וּבִדְרַב הַמְנוּנָא קָמִיפַּלְגִי. דְּאָמַר רַב הַמְנוּנָא: שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁזִּינְּתָה — אֲסוּרָה לִיבָמָהּ.

    But perhaps Shmuel’s ruling in accordance with the opinion of Rabbi Yosei is referring to the ruling that he does not disqualify his brother-in-law’s wife to his brother-in-law, in a case where his wife and brother-in-law left. Alternatively, the contradiction can be resolved in the following manner: From where do we know that there is a reason to accept the explanation of Rav Huna with regard to the dispute between Rav and Shmuel? Perhaps there is no cause to agree with Rav Huna at all, and it can be explained that Rav and Shmuel disagree with regard to the statement of Rav Hamnuna. As Rav Hamnuna said: A widow waiting for her yavam who engaged in licentious sexual relations is forbidden to her yavam .

    דְּרַב אָמַר: הֲרֵי הִיא כְּאֵשֶׁת אִישׁ, וּמִיפַּסְלָא בִּזְנוּת. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵינָהּ כְּאֵשֶׁת אִישׁ, וְלָא מִיפַּסְלָא בִּזְנוּת. וְאִי נָמֵי, בְּקִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בִּיבָמָה קָמִיפַּלְגִי, דְּרַב אָמַר: הֲרֵי הִיא כְּאֵשֶׁת אִישׁ, וְלָא תָּפְסִי בַּהּ קִדּוּשִׁין. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵינָהּ כְּאֵשֶׁת אִישׁ, וְתָפְסִי בַּהּ קִדּוּשִׁין.

    According to this interpretation, the dispute is as follows: As Rav said, she is like a married woman and she is therefore disqualified by licentious sexual relations. And Shmuel said that she is not like a married woman and is not disqualified by licentious sexual relations. And alternatively, one can explain that Rav and Shmuel disagree with regard to the issue of whether betrothal takes effect with a yevama : As Rav said, she is like a married woman with regard to all men other than her yavam , and therefore betrothal performed by anyone else does not take effect with her. And Shmuel said that she is not like a married woman, and this means that betrothal does take effect with her.

    וְהָא אִפְּלִיגוּ בַּהּ חֲדָא זִימְנָא? חֲדָא מִכְּלָל דַּחֲבֶרְתַּהּ אִיתְּמַר.

    The Gemara asks with regard to this last answer: How can the dispute be explained in this manner? But Rav and Shmuel already disagreed over this once. The Sages would certainly not record the same dispute twice. The Gemara answers: It is possible that they did not in fact disagree twice with regard to the same case. Rather, one ruling was stated by inference from the other. In other words, their dispute was recorded in two different ways, the second time by inference from their original dispute.

    מַתְנִי׳ אָמְרוּ לוֹ: ״מֵתָה אִשְׁתְּךָ״, וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאָבִיהָ. מֵתָה, וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאִמָּהּ. מֵתָה, וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאָבִיהָ. מֵתָה, וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאִמָּהּ, וְנִמְצְאוּ כּוּלָּן קַיָּימוֹת — מוּתָּר בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁלִישִׁית וּבַחֲמִישִׁית, וּפוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן.

    MISHNA: Witnesses said to a husband: Your wife is dead, and he married her paternal sister, and witnesses subsequently told him that his second wife was dead and he married her maternal sister; afterward witnesses said that this one too was dead and he married her paternal sister; finally they told him that she was dead and he married the last woman’s maternal sister, and then they were all discovered to be alive. In this case he is permitted to his first wife, and to the third and to the fifth. Since these women are not sisters, his betrothal to them is effective. Consequently, if he died and one of them entered into levirate marriage, they exempt their rival wives.

    וְאָסוּר בַּשְּׁנִיָּה וּבָרְבִיעִית, וְאֵין בִּיאַת אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ.

    But he is forbidden to the second and fourth wife, each of whom is the sister of his original wife. Therefore, if he passed away and the yavam had relations with one of them, his relations with any one of them does not exempt her rival wife, as she was forbidden to his brother, which means there was no mitzva of levirate marriage here at all.

    וְאִם בָּא עַל הַשְּׁנִיָּה לְאַחַר מִיתַת הָרִאשׁוֹנָה — מוּתָּר בַּשְּׁנִיָּה וּבָרְבִיעִית, וּפוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן, וְאָסוּר בַּשְּׁלִישִׁית וּבַחֲמִישִׁית, וְאֵין בִּיאַת אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ.

    And if he had relations with the second woman in the aforementioned list after the death of the first, i.e., the first one indeed died but the other rumors were all false, in that case he is permitted to the second and the fourth, who are his lawful wives, and they exempt their rival wives, and he is forbidden to the third and the fifth, the sisters of the women married to him, and the sexual relations of the brother with any one of them does not exempt her rival wife.

    בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד — הוּא פּוֹסֵל עַל יְדֵי אַחִין, וְהָאַחִין פּוֹסְלִין עַל יָדוֹ. אֶלָּא הוּא פּוֹסֵל תְּחִלָּה, וְהָאַחִין פּוֹסְלִין תְּחִלָּה וָסוֹף.

    § The mishna addresses a different issue: If a boy aged nine years and one day had relations with his yevama he thereby disqualifies his brothers from levirate marriage, despite the fact that as a minor he has not acquired the yevama through this act of intercourse, and the brothers likewise disqualify the woman from him if they have intercourse with the yevama . However, there is a difference between them, as he disqualifies them only if he engaged in relations with her first, and the brothers disqualify him whether they had relations first or last.

    כֵּיצַד? בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ — פָּסַל עַל יְדֵי אַחִין. בָּאוּ עָלֶיהָ אַחִין וְעָשׂוּ בָּהּ מַאֲמָר, נָתְנוּ גֵּט אוֹ חָלְצוּ — פּוֹסְלִין עַל יָדוֹ.

    The mishna explains: How so? A boy aged nine years and one day who had relations with his yevama has disqualified his brothers, as they are no longer eligible to marry her. If his brothers had relations with her, or performed levirate betrothal with her, or gave her a bill of divorce, or performed ḥalitza with her, they permanently disqualify him from engaging in relations with her.

    גְּמָ׳ אַטּוּ כּוּלְּהוּ לָאו לְאַחַר מִיתַת רִאשׁוֹנָה נִינְהוּ? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לְאַחַר מִיתַת רִאשׁוֹנָה וַדַּאי.

    GEMARA: The mishna states: And if he had relations with the second after the death of the first. The Gemara asks: Is that to say that all of them, all the other cases in the mishna, are not dealing with a situation after the death of the first woman? The entire case starts with the report: Your wife is dead. Rav Sheshet said: After the definite death of the first one. In other words, the mishna means that this did not follow a mere rumor that she was dead, but it was positively established that she had actually died.

    בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְכוּ׳. בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, תְּחִלָּה פָּסֵיל בְּסוֹף לָא פָּסֵיל? וְהָתָנֵי רַב זְבִיד בַּר רַב אוֹשַׁעְיָא: הָעוֹשֶׂה מַאֲמָר בִּיבִמְתּוֹ, וְאַחַר כָּךְ בָּא אָחִיו שֶׁהוּא בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד עָלֶיהָ — פְּסָלָהּ!

    § The mishna teaches that a boy aged nine years and one day who had relations with his yevama has disqualified her from his brothers. Throughout this discussion, whenever the Gemara refers to a nine-year-old boy, it is understood that he is actually nine years and one day old. The Gemara asks: Does a boy aged nine years and one day disqualify her to the brothers only if he had relations with her first, but if he had relations last he does not disqualify them? But didn’t Rav Zevid bar Rav Oshaya teach: One who performs levirate betrothal with his yevama , and afterward his brother, who is nine years and one day old, had relations with her, he has disqualified her. This indicates that the intercourse of a nine-year-old disqualifies his brother even if it occurred after that of his brother.

    אָמְרִי: בִּיאָה — פָּסֵיל אֲפִילּוּ בְּסוֹף, מַאֲמָר — תְּחִלָּה פָּסֵיל, בְּסוֹף לָא פָּסֵיל. וּבִיאָה אֲפִילּוּ בְּסוֹף פָּסֵיל? וְהָא קָתָנֵי: אֶלָּא שֶׁהוּא פּוֹסֵל תְּחִלָּה, וְהֵן תְּחִלָּה וָסוֹף. כֵּיצַד? בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ וְכוּ׳!

    They say in response: The intercourse of a nine-year-old disqualifies his brothers even if it happens last; however, in the case of a boy who merely performed levirate betrothal with her, if he did so first he disqualifies his brothers, whereas if he was last, he does not disqualify his brothers. The Gemara asks: And do the sexual relations of a nine-year-old disqualify his brothers even when performed last? But isn’t it taught in the mishna: However, he disqualifies them only if he was first, and the brothers disqualify him whether they were first or last. How so? A boy aged nine years and one day who had relations with his yevama has disqualified his brothers. The example the mishna uses for a boy who disqualifies his brothers first is an act of intercourse.

    חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד — הוּא פּוֹסֵל תְּחִלָּה, וְהֵן פּוֹסְלִין תְּחִלָּה וָסוֹף. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּמַאֲמָר, אֲבָל בִּיאָה פּוֹסֶלֶת אֲפִילּוּ בַּסּוֹף. כֵּיצַד: בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ — פָּסַל עַל יְדֵי אַחִין.

    The Gemara answers: The mishna is incomplete and this is what it is teaching: With regard to a boy aged nine years and one day, he disqualifies his brothers first, and they disqualify him first and last. In what case is this statement said? This is said with regard to levirate betrothal, i.e., if they performed levirate betrothal with her. However, if the minor had relations with her, he disqualifies them even if he did so last. How so? If a boy aged nine years and one day had relations with his yevama after his brother performed levirate betrothal with her, he has disqualified his brothers.

    וּמִי אִית לֵיהּ מַאֲמָר כְּלָל עַל יְדֵי אַחִין? וְהָתַנְיָא: בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, הוּא פּוֹסֵל בְּדָבָר אֶחָד, וְהָאַחִין פּוֹסְלִין עַל יָדוֹ בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים. הוּא פּוֹסֵל עַל יְדֵי אַחִין בְּבִיאָה, וְהָאַחִין פּוֹסְלִין עַל יָדוֹ בְּבִיאָה, בְּמַאֲמָר, בְּגֵט, בַּחֲלִיצָה!

    The Gemara asks: And does a nine-year-old boy have the ability to perform levirate betrothal at all that would have any effect with regard to the eligibility of his brothers in levirate marriage? But isn’t it taught in a baraita : With regard to a boy aged nine years and one day, he disqualifies the yevama to his brothers in one way, and the brothers disqualify him in four ways. How so? He disqualifies the brothers by relations, i.e., the yevama is forbidden to the other brothers if she has sexual relations with him, and the brothers disqualify him by relations, by levirate betrothal, by a bill of divorce, and by ḥalitza . The tanna does not mention the levirate betrothal of a minor at all.

    בִּיאָה דְּפָסְלָה בֵּין בִּתְחִלָּה בֵּין בְּסוֹף — פְּסִיקָא לֵיהּ, מַאֲמָר דְּבִתְחִילָּה פָּסֵיל, בְּסוֹף לָא פָּסֵיל — לָא פְּסִיקָא לֵיהּ.

    The Gemara rejects this claim: No proof can be derived from that source, as with regard to the sexual relations of a minor, which disqualifies his brothers whether it came first or last, the tanna can teach a definite ruling, i.e., he can state this halakha in an unambiguous and unqualified manner. Conversely, with regard to the levirate betrothal of a minor, which if it occurred first disqualifies his brothers but if it happened last, after one of the brothers performed levirate marriage with her, it does not disqualify them, the tanna cannot teach it in a definite and unqualified manner, but would have to elaborate and explain the precise circumstances. Therefore he omitted this case entirely.

    אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: יֵשׁ לוֹ גֵּט. וְכֵן אָמַר רַב תַּחְלִיפָא בַּר אֲבִימִי: יֵשׁ לוֹ מַאֲמָר. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: יֵשׁ לוֹ גֵּט, וְיֵשׁ לוֹ מַאֲמָר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

    § It was also stated by other amora’im : Rav Yehuda said that Shmuel said: A minor boy has the ability to give a bill of divorce in the case of a yevama , i.e., if he gave her a bill of divorce he has disqualified her to his brothers. And similarly Rav Taḥalifa bar Avimi said: He has the ability to perform levirate betrothal. The Gemara comments: This is also taught in a baraita : A minor has the ability to give a bill of divorce and he has the ability to perform levirate betrothal; this is the statement of Rabbi Meir.

    וְסָבַר רַבִּי מֵאִיר יֵשׁ לוֹ גֵּט? וְהָתַנְיָא: עָשׂוּ בִּיאַת בֶּן תֵּשַׁע כְּמַאֲמָר בַּגָּדוֹל, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: עָשׂוּ חֲלִיצַת בֶּן תֵּשַׁע כְּגֵט בַּגָּדוֹל. וְאִם אִיתָא — לִיתְנֵי: כְּגִיטּוֹ! אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: אִית לֵיהּ וְזוּטַר.

    The Gemara asks: And does Rabbi Meir hold that a minor boy has the ability to give a bill of divorce? But isn’t it taught in a baraita : They established the sexual relations of a nine-year-old like a levirate betrothal performed by an adult. Rabbi Meir says: They established the ḥalitza of a nine-year-old like a bill of divorce of an adult. The Gemara explains the difficulty: And if it is so, let Rabbi Meir teach: They established the ḥalitza of a nine-year-old like his own bill of divorce, as he too can give a yevama a bill of divorce. Rav Huna, son of Rav Yehoshua, said: He does have the ability to give a bill of divorce, but it is less powerful than the bill of divorce of an adult yavam , as explained by Rav Huna below.

    לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, דְּאָמַר אֵין גֵּט אַחַר גֵּט — הָנֵי מִילֵּי בְּגָדוֹל אַחַר גָּדוֹל וְקָטָן אַחַר קָטָן, אֲבָל גָּדוֹל אַחַר קָטָן — מַהֲנֵי.

    Rav Huna, son of Rav Yehoshua, elaborates: According to the opinion of Rabban Gamliel, who said that there is no bill of divorce after a bill of divorce for a yevama , i.e., if one of the brothers gave her a bill of divorce, no bill of divorce given later by a different brother is of any significance, this applies only when the bill of divorce was given by an adult after an adult, or by a minor after a minor. However, if an adult gave a bill of divorce after a minor, the bill of divorce of the adult is effective and disqualifies the yevama , as the bill of divorce of a minor is of less importance.

    לְרַבָּנַן, דְאָמְרִי יֵשׁ גֵּט אַחַר גֵּט — הָנֵי מִילֵּי בְּגָדוֹל אַחַר גָּדוֹל, אוֹ בְּקָטָן אַחַר קָטָן, אֲבָל קָטָן אַחַר גָּדוֹל — לָא מַהֲנֵי.

    According to the opinion of the Rabbis, who say that there is a bill of divorce after a bill of divorce, this applies only to the case of an adult after an adult, or to a minor after a minor. However, they too agree that the bill of divorce of a minor after an adult is not effective, as a minor’s bill of divorce is certainly weaker than that of an adult. For this reason Rabbi Meir said that they established the ḥalitza of a nine-year-old like a bill of divorce of an adult, to emphasize that a subsequent bill of divorce of a minor is of no account.