Commentary page

Yevamot 84a

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Babylonian Talmud · folio map

Yevamot 84a

Yevamot 84a. The full printed text of this folio side — 17 numbered segments, about 385 words — with the classic commentaries printed on the page.

Rashi

כלאים פסול להקרבה דכתיב (ויקרא כ״ב:כ״ז) שור או כשב פרט לכלאים כי יולד פרט ליוצא דופן. והני חמשה יליף ר' אליעזר מקראי בתמורה בפ' יש בקרבנות דלא חייל קדושה עליהן ואע"ג דשאר פסולי הקרבה כגון רובע ונרבע מוקצה ונעבד ואתנן ומחיר חיילא עלייהו קדושת הגוף וצריכין מום קבוע ליפדות עליו ולאחר פדיון אסורין בגיזה ועבודה הני לא חיילי עלייהו אלא קדושת דמים כדיקלא בעלמא ונפדין בלא מום ומותרין בגיזה ועבודה לאחר פדיונן:

לא קדושין בתמורה לא מיבעיא תחלת הקדש דלא קדשי דאפי' בעל מום שקדם מומו להקדשו לא נחתא ליה קדושת הגוף כדאמר בבכורות בפ"ב (דף יד.) אלא אפילו אם המיר קודש בהן הני לא מקדשי דאילו בעל מום חיילא עליה קדושת הגוף ליאסר בגיזה ועבודה אף משיפדה דכתיב (ויקרא כ״ז:ל״ג) טוב ברע אם המר ימירנו אפילו הכי אהני לא חיילא. ואין מקדש לעשות תמורה אם הם קדושים והמיר חולין בהם אינן עושין תמורה. והתם מותבינן במסכת תמורה וכי מאחר שאין קדושין היאך מקדישין אי אתה מוצא אלא במקדיש בהמה ואח"כ נטרפה במקדיש ולד ויצא דרך דופן אבל כלאים וטומטום ואנדרוגינוס שנפסלו משעת יצירתם אי אתה מוצא שיקדיש אלא בולדות קדשים שהיתה אמן קדושה ומה תקנתם ירעו ויסתאבו ויפדם ויאכלם והטרפה תקבר:

של בית בוקיא בקיאים וחריפים ואין מניחין תרנגול נכרי ביניהם:

פרק תשיעי יש מותרות

מתני' יש מותרות כהן הדיוט שנשא את האלמנה - ה"ה לבתולה דכשמת נעשית אלמנה ואסורה לכ"ג אחיו. ובגמרא פריך ליתני בתולה:

אח כשר כהן אסור לייבמה שנתחללה בביאת חלל כדילפינן מובת כהן כי תהיה לאיש זר בפ' אלמנה (לעיל יבמות סח.) וחלל מותר בכשרה:

שקידש אבל נשא נתחללה בביאתו ואסורה ליבמה הדיוט:

שנייה לבעל ולא שנייה ליבם אם אמו של בעל ולא של יבם כגון שהיו אחיו מן האב ולא מן האם:

12 more comments on this page.

Rashi on Yevamot 84a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Tosafot

לא קדושין כו' והא דלא חשיב נרבע ומוקצה ואתנן ומחיר משום דהנהו קדושין ומקדישין כדמוכח בתוספתא (דתמורה פ"ד):

רבי אליעזר גר' במשנתינו וכן בההיא דאין מטמא בגדים וההיא דלא קדושין ולא מקדישין בבכורות (דף מב.) ובתמורה (דף יא.):

פרק תשיעי יש מותרות

מתני' יש מותרות פי' הר"ר יהודה בר' י"ט דכן דרך התנא לאחר שפי' הלכות המסכתא חוזר ושונה אותם בלשון קצר כדי שיהיו מסודרים בידך ושמורים בפה ובלב ועוד אמר ר"י דנקטינהו לכולהו משום בבא דאסורות לבעליהן ומותרות ליבמיהן דאע"ג דמכח בעל (דמית קמייבם) לא אסרי לה איבם אע"ג דאסורות לבעליהן:

מאי איריא דתני נשא כו' בשאר מקומות אין דרך הש"ס לדקדק בזה דבפרק ד' אחין (לעיל יבמות כו.) שונה בכמה מקומות נשואין שתי אחיות והכא דייק משום דבמציעתא קידש קתני:

והא כוליה פירקין לא תעשה הוא פי' בקונטרס כגון ממזרת לישראל וחללה לכהן ואין נראה דבחללה נמי איכא עשה דקדושים יהיו אלא אאיסור ממזרות קאי שנזכר בכמה בבות:

ולא אתי עשה ודחי לא תעשה אף על גב דלאו דאלמנה אינו שוה בכל וגרע טפי מ"מ מייתי ראיה כיון דגזרינן ביאה ראשונה אטו ביאה שנייה בלאו השוה בכל ה"ה דגזרינן אפי' שאינו שוה בכל:

Tosafot on Yevamot 84a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Rashba

הכי גרסינן חלל שנשא כשרה ויש לו אחר כשר ולא גרסינן כשר שנשא כשרה ויש לו אח חלל. ותדע לך מדאמרינן בריש גמרא אלא משום בת בוקתא נקטיה משום דקבעי למיתני סיפא חלל שנשא כשרה ויש לו אחר כשר טעמא דנשא דשויה חללה אבל קדש דשריא ליה לא משום הכי תנא רישא נשא. ועוד דהא מינה אתינן למיפשט לקמן (עמוד ב) שלא הוזהרו כשרות לינשא לפסולין דמאי כשרה כהנת וקאמר חלל שנשא כשרה מותרת לבעל ואסורה ליבם, ומקצת ספרים שהיה בהן כשר שנשא כשרה ויש לו אח חלל שבוש הוא לפום גמרין. ומיהו בני מערבא (בירושלמי דפרקין ה"א) הוו תנו לה הכי, ואתו למיפשט מינה דהוזהרו כשרות לינשא לפסולין ודלא כגמרין. והרמב"ם ז"ל שכתב בפירושי המשנה שלו (משנה א) בשר וכשרה ר"ל כהן כשר וכהנת כשרה ויראה ממשנה זו שכהנת כשרה אסורה לחלל וזה דבר נדחה דקיימא לן לא הוזהרו כשרות לינשא לפסולין אלא מותר חלל בכהנה כשרה ע"כ. נראה שסמך לו על אותה גירסא שבגמרא דבני מערבא ועל הסוגיא אשר שם. ולא ירדתי לסוף דעתו שהרי היא מוחלפת השיטה בגמרתנו ואנו על התלמוד ערוך שבידינו לסמוך. (עיין בפירוש המשניות להרמב"ם מהדורת הר"י קאפח שחזר בו. ובתוס' יו"ט, ועיין שו"ת מהרי"ק שורש ק על דרכו של הרמב"ם לפסוק כהירושלמי).

ושאר כל הנשים מותרות לאלו ולאלו ולאו דוקא שאר כל הנשים דהא איכא מצרי שני שנשא שתי מצריות אחת ראשונה ואחת שניה והיו לו בנים מראשונה ומשניה. וכן פצוע דכא כדאיתא בגמרא. ואיכא נמי עריות כגון שנשאו שתי אחיות או אשה ובתה וכיוצא באלו שהיא מותרת לבעל ואסורה ליבם. ואי נמי צרת סוטה דמותרת לבעל ואסורה ליבם. וכן מחזיר גרושתו שאסורה לבעל ומותרת ליבם והוא שבא על אחות חלוצתו שהיא אסורה לו ומותרת ליבם ואחיו שנשא אחות חלוצתו שהיא מותרת לבעל ואסורה ליבם אלא שאין סומכין על הכללות. וגרסינן בירושלמי (ה"א) דמתניתין דהכא היא מסייע לר' יונה דר' יונה אמר לית כללי דרבי כללין.

אין לה כתובה ולא פירות ולא בלאות פירש רש"י בלאות של נכסי צאן ברזל הקיימין. וזה לכאורה משמע איפכא בשלהי אלמנה נזונית (כתובת קא, א) דהתם אתמר אמר ליה רב הונא בר חייא לרב כהנא אמרת לן משמיה דשמואל לא שנו אלא נכסי מלוג אבל נכסי צאן ברזל אית לה. ואוקימנא אשניה משום דקנסו רבנן לדידה בדידיה ולדידיה ואפשר דסבירא ליה לרבינו ז"ל דלית הלכתא כרב כהנא מדאמרינן התם דרב כהנא פליג אדרב נחמן דאמר עילא ליה גלימא פירי הוי, וקיימא לן כרב נחמן בדיני (כתובות יג, א) שם הארכתי ורבינו אלפסי (כתובות שם) והרמב"ם ז"ל תלמידו (בפירוש המשניות משנה ג) פירשו כתובה עיקר כתובה דהיינו מנה לאלמנה ומאתים לבתולה ובלאות היינו בלאות של נכסי מלוג שבלו לגמרי כסוגיא דהתם שבפרק אלמנה נזונית. והתם אסיקנא דכתובה הוא דאין לה אבל תוספת דמדעתיה כתב לה יש לה דרצה ליזוק בנכסיו ואלמנה לכהן גדול דיש לה כתובה ומזונות כדאיתא בגמרא (להלן יבמות פה, א) דוקא בהכיר בה אבל לא הכיר בה אין לה כדאיתא התם (קא, ב) וכן נמי בשלא הכיר בה לית לה בלאות נכסי צאן ברזל דבלו לגמרי משום דברשותיה דבעל קיימי. אבל דנכסי מלוג דברשותה קיימי אית לה אף על גב דבלו לגמרי כדין איילונית כמו שכתב ר' אלפסי ז"ל (כתובות שם). ולענין מציאה והפרת נדרים ומזונות ומעשה ידיה דלא תנן במתניתין, פירשו בתוספתא דמכלתין פ"ב (ה"ג) אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט כו', כללו של דבר הרי הן כאשתו לכל דבר יש להן כתובה ופירות מזונותיה ובלאות וזכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה יורשה ומטמא לה שניות מדברי סופרים אינן כאשתו לכל דבר אין להן כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות ואין זכאי לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה יורשה ומטמא לה ע"כ בתוספתא (ועיין לעיל (יבמות כב, ב) ד"ה הא) ומזונות דאית לה לאלמנה היינו לאחר מיתה אבל מחיים אין לה, ואפילו הלך בעלה למדינת הים ועמדה ולותה משום דבעמוד והוצא קאי כדאיתא בגמרא (להלן יבמות פה, א) והלכך מעשה ידיה דתניא (בתוספתא שם) דיש לו היינו ליורשין שהן זנין אותה. אי נמי בשזנה קודם שבאו לבית דין נוטל מעשה ידיה עד אותה שעה, אבל מחיים כל זמן שאינו זנה אינו נוטל מעשה ידיה. ושניה שאין לה מזונות, אפילו לאחר מיתה קאמר. ותדע לך דהא תניא (בתוספתא שם) אלמנה יש לה מזונות ושניה אין לה מזונות ואוקימנא בגמרא תניא יש לה לאחר מיתה, אלמא שניה דאין לה אף לאחר מיתה קאמר.

גמרא והא כולה פרקין נמי עשה ולא תעשה. פירש רש"י ז"ל מאי טעמא דהא נפקא לן בפרק ב (לעיל יבמות כ, א) מועלתה יבמתו השערה, ואינו מחוור בעיני דהא איתותב ההיא טעמא התם ואוקי רבא (שם כ, ב) טעמא משום גזרה דגזרינן ביאה ראשונה אטו ביאה שניה וכן עיקר.

Rashba on Yevamot 84a · Sefaria · Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain

Ritva

יש מותרות

יש מותרות לבעליהם ואסורות ליבמיה' ואלו מותרות פי' פריש תנא ממאי דפתח מעיקרא וזמנין דעביד הכי וזמנין דפריש מאי דסליק והא דפריש מעיקר' אסורות לאלו ולאלו ודלא כסידר' קמא דכייל משום דבמותר לאלו ולאלו לא פריש מידי אלא דקתני ושאר כל הנשים מותרות לאלו ולאלו אצטריך למתניי' לבסוף ובכלל' קמא ניחא ליה למיתני התירא ברישא וכל האי בבא דמותרות לבעליהם ואסורות ליבמיהם קא שמעי' לה ממתני' דפ' כיצד (דף כ' ע"א) דקתני איסור מצוה ואיסור קדושה חולצת ולא מתייבמות אלא דתני לה הכא אגב אידך כללי ופרטי:

כהן הדיוט שנשא את האלמנה בגמרא מפרש דה"ה דמצי למיתני קדש א"נ בתולה שהרי במיתתו נעשית אלמנה ונאסרה לאחים כ"ג:

ה"ג והיא גרש"י ז"ל חלל שנשא כשרה והוא מותר בה והיא מותרת בו ומיהו כיון שבא עליה נתחללה לכהונה והרי היא אסורה לאחיו שהוא כהן כשר משום חללה ויש גורסי' כגירסת הרמב"ם ז"ל בפי המשנה וכן הגירסא בירושלמי כשר שנשא כשרה ויש לו אח חלל ופשטיה מינה בירושלמי דלהכי אסורה ליבמה מפני שהוזהרו כשרות שלא לינשא לפסולים וכל היכא דאיהי מוזהרת איהו נמי מוזהר אבל א"א לגרוס כן לפום גמרא דילן חדא דהא דייקי בגמרא דלה"ק נשא מפני שנתחללה לביאתו ואם כשר שנשא כשרה הוא במאי נתחללה ועוד דאדרבה דייקי' בגמרא שלא הוזהרו כשרות לינשא לפסולים מדקתני חלל שנשא בכלל המותרות לבעליהם:

אלו מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהם פי' דאע"ג דאסורות לבעליהם ובעמוד והוצא הוה קאי ואיהו גופיה לא הוה בר הקמת זרע באשה זו א"ה אחיו מוקי' לו זרע ומותרת להתייבם לו:

כ"ג שקדש את האלמנה פי' והיא אסורה לו משום אלמנ' לא יקח ודוקא קדושי נקט דאלו נשא נעשית חללה בביאתו כיון שהיא אסורה לו ועל אחיו הדיוט הית' נאסרת ושאר כל הנשי' מותרות לבעליהם וליבמיהן. גרסי' בירושלמי מתני' דהכא מסייע לר' יונה דאמר לית כלליה דרבי כללן פי' דהא דקתני ושאר כל הנשי' מותרות לבעליהן אינו כלל דוקא דהא אית' פצוע דכה כדאיתא בגמ' ואיכא נמי מצרי שני אליבא דרב דימי ואיכא נמי ט"ו עריות שהן מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן וצרת סוטה מותרת לבעל ואסורה ליבם והבא על אחות חלוצתו אסורה לו ומותרת ליבם אחיו שנשא אחות חלוצתו מותרת לבעל ואסורה ליבם:

גמרא מאי איריא דקתני נשא ליתני קדש פי' על בבא דרישא קאי דקתני כהן הדיוט שנשא את האלמנה ויש לו אח כ"ג אמאי קתני נשא ליתני קדש כיון דאלמנה היא הרי אפילו קדש ומת מן האירוסי' אסורה לכהו גדול ואמאי קתני נשא דמשמע דמשום דנשא ובעל אותה נאסרה על אחיו כ"ג ואי משום דבעי לאשמועי' דלדידיה שריא בנשואי' פשיט וקרי בי רב הוא דכהן הדיוט מותר באלמנה והא כוליה פרקין לא תעשה בלחוד הוא ולא אתי עשה דיבום ודחי לא תעשה פרש"י ז"ל דנפקא לן בפ' כיצד מדכתי' ועלתה יבמתו השערה ולא דק דההוא טעמא לא קאי במסקנא ומדרבנן הוא דאסורא גזירה ביאה ראשונה אטו ביאה שניה וה"ה דמצי למפרך דהא תנן איסור מצוה ואיסור קדושה חולצת ולא מתיבמת אלא דמתני' גופה דהכא עדיפא לן לאתויי:

מ"ה קתני רישא נשא פי' כדי שלא ישתבשו התלמידים למתני בבת בוקתה ופרכי' וליתני נשא וליתני בתולה שנעשית אלמנה בביאתו:

Ritva on Yevamot 84a · Sefaria · Edition: Chidushei HaRitva Yevamot; Lvov, 1861. · Public Domain

Meiri

הכלאים והוא הנולד מכשב ועז ויוצא דופן אין ראויין ליקרב שנאמר שור או כשב פרט לכלאים כי יולד פרט ליוצא דופן וכן הטריפה אינה ראויה לקרבן מעתה הכלאים והטריפה ויוצא דופן וטומטום ואנדרוגינוס לא סוף דבר שאינם קדושים בתחלת הקדש אלא אפילו בתמורה ר"ל שאם עשה אחד מאלו תמורה בבהמת קדשים אין תמורה תופסת בהן וכן אין מקדישין כלומר שאם היו אלה קדושים והמיר חולין בהן אין עושין תמורה ושמא תאמר והלא אמרת שאינן קדושין והיאך אתה אומר אם היו אלו קדושים פירשוה במסכת תמורה י"א א' כגון שהוקדשה ולבסוף נטרפה או במקדיש ולד ואחר כך יצא דרך דופן ובכלאים וטומטום ואנדרוגינוס שפיסולן משעת יצירתן אתה מפרשה במקדיש את האם כשהיא מעוברת שהם קדושים עם קדושת האם שהרי עובר ירך אמו הוא וירעו עד שיסתאבו ויפדו ויאכלו במומן והטריפה תקבר ועל כיוצא בזה אמרו שאין מקדישין וכן הלכה:

הרבה מדות שנינו באנדרוגינוס בתוספתא בכורים מהם שהם הלכה פסוקה ומהם שהם דברים מחודשים והוא שאמרו שם אנדרוגינוס יש בו דרכים שוה לאנשים ויש בו דרכים שוה לנשים ויש בו דרכים שוה לאנשים ולנשים ויש בו דרכים שאינו שוה לא לאנשים ולא לנשים שוה לאנשים מיטמא בלובן נושא ולא נישא ואינו מתיחד עם הנשים ואינו ניזון עם הבנות ואינו נעטף ומספר כאנשים ואין מיטמא למתים ועובר על בל תקיף ובל תשחית וחייב על כל מצות האמורות בתורה כאנשים שוה לנשים מיטמא באודם ואינו מתיחד עם האנשים ואינו זקוק ליבום ואינו חולק בקדשי מקדש ואינו חולק עם הבנים ופסול לכל עדות שבתורה ופסול לכהונה שוה לשתיהן חייבין על נזקיו וההורגו במזיד נהרג ובשוגג גולה ואמו יושבת עליו דם טומאה ואם אמר הריני נזיר שזה איש ואשה הרי זה נזיר אינו שוה לשניהם אין חייבין על טומאתו ואין שורפין על טומאתו ואינו מברך לא לנשים ולא לאנשים ואם אמר הריני נזיר שאין זה לא איש ולא אשה הרי זה נזיר ר' יוסי אומר בריא בפני עצמה היא ולא הכריעו בה אם איש ואם אשה אבל טומטום אינו כן אלא או ספק איש או ספק אשה ובמשניות הוסיפו בהן דברים ובקצת דברים גם כן נחלקו והוא שהוסיפו בשוה לאנשים שזוקק ליבום ובשוה לנשים שאינו נבעל בעבירה כנשים ובשוה לשניהם שחייבין על מכתו ועל קללתו ושחולק בקדשי מקדש ובקדשי הגבול ושנוחל בכל הנחלות ובאינו שוה לשניהם שאינו נערך ושאין חייבין על מכתו ועל קללתו ואע"ג דברישא קאמר חייבין פירשוה בבנו שאינו חייב שמא אינו אביו הא אדם אחר חייב ממה נפשך והדברים דחוקים וענין שאינו נעטף ומספר כאנשים ושאינו נבעל בעבירה ושאינו מברך לא לנשים ולא לאנשים כתבו גדולי קדמונינו שלא נתברר להם פירושם ובהלכות גדולות כתוב בה אינו נעטף באבלות ונראה שעטיפת הנשים לא היתה כדרך עטיפת האנשים וכן התספורת והוא שאמר שאינו נעטף כאנשים ולא מספר כאנשים ואינו נבעל בעבירה פירושו שאם נבעל לפסול נפסל כדכתיבנא לעיל וסוף הדברים לא נתברר הענין כהוגן ואין לסמוך אלא על מה שנתברר בה בתלמוד שלנו כמו שביארנו הרבה מהם כל אחת במקומה הראוי לה:

ועתה נשלם הפרק תהלה לאל:

בעזרת הצור ובישועתו:

יש מותרות וכו' זה הפרק יכלול קצת ביאור בשני חלקים מחלקי המסכתא ר"ל מדיני איסורי ביאה בין של בעל בין של יבם ומדיני איסור אכילה בתרומה אלא שנתגלגל בו בדיני כתובה וקצת ענינים שבדיני ממונות כדי לידע אי זו מאיסורי ביאה הנזכרים בכאן מפסידים בכתובה במזונות ובשאר הדברים הדומים להם ועל זה הצד יחלקו עניני הפרק לשלשה חלקים הראשון לידע דין היבמות שמותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן או בהפך ואת שנאסרו לשתיהן או בהפך השני במה שנתגלגל כאן לידע אי זו מאלו מפסדת בכתובה ובדומים לה השלישי בדיני איסור אכילה בתרומה זהו שרש הפרק דרך כלל אלא שיתגלגלו בו קצת דברים שלא מן הכונה כענין סוגית התלמוד על הדרך שהתבאר:

והמשנה הראשונה ממנו אמנם יתבארו בו עניני החלק הראשון והשני והוא שאמר יש מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן מותרות לאלו ולאלו אסורות לאלו ולאלו אלו מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן כהן הדיוט שנשא את האלמנה ויש לו אח כהן גדול חלל שנשא כשרה ויש לו אח כשר ישראל שנשא בת ישראל ויש לו אח ממזר ממזר שנשא ממזרת ויש לו אח ישראל מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן אמר הר"ם פי' אמרו כשר וכשרה רוצה בו כהן כשר וכהנת כשרה ויראה מזאת המשנה שכהנת כשרה אסורה לחלל וזה דבור נדחה שהעקר אצלנו לא הוזהרו כשרות לינשא לפסולין אלא מותר חלל בכהנת כשרה וכן הלכה:

אמר המאירי יש מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן מותרות לשניהן ואסורות לשניהם צריך שתדע דרך כלל שאין במשנתנו דין ודברים בעריות שהן בכרת או במיתה ושאין בהן תפיסת קדושין אלא כל האיסורין הנזכרים בה הם איסורין שאינן מפקיעין תורת חליצה ויבום מהם מכל וכל ואלו היתה זו מותרת לבעל ואסורה ליבם משום ערוה הרי אינה בת חליצה ויבום כלל כמו שהתבאר וכן אם היתה ערוה לבעל ולא ליבם אין זו קרויה יבמה כלל שאין בה אלא זנות בעלמא והרי היא כנכרית גמורה ומותרת בין לאחים בין לשוק בלא כלום וכל שכן אם היא ערוה לשניהם אלא משנתנו באיסורי לאוין ושניות שמדברי סופרים שלא נפקעה מהם תורת חליצה ויבום אלא כל שאסורה ליבם צריכה חליצה ואע"פ שאינה ראויה ליבום מכל מקום אם בעל קנה אלא שאסור לקיימה בביאה שניה ואם היתה אסורה לבעל ומותרת ליבם רצה חולץ רצה מיבם אם ישראל הוא בין מן האירוסין בין מן הנשואין ואם כהן הוא דוקא מן האירוסין דאלו מן הנשואין הרי נבעלה לפסול לה אלא שמכל מקום אם בעל קנה ואסור לקיימה ולמדת שמשנתנו באותם שהם בני חליצה ויבום היא שנויה ועל זו אמרו יש מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן והם כהן הדיוט שנשא את האלמנה ויש לו אח כהן גדול והרי שהיא אסורה להתיבם לזה מפני שהוא כהן גדול ובגמרא שאלו בה מאי איריא אלמנה דהא מכל מקום אף אם נשאה בתולה מכי מיית ליה נעשית היא אלמנה ואסורה ליבמה ואי משום דקסבר דנשואין הראשונים מפילין אף בדרך זה ר"ל שנשואין הראשונים מפילין את היבמה לפני היבם וכל שהיתה בתולה בשעת נשואין אע"פ שכשמת נעשית אלמנה מותרת לו להתיבם אלא אם כן נשא אחיו אלמנה מאיש אחר דבתר נשואין הראשונים אזלינן והרי חלל שנשא כשרה ויש לו אח כשר דאמרינן בה בסמוך דמותרת לבעל ואסורה ליבם ואין אומרין אחר שבשעת נשואי אחיו היתה כשרה תתיבם לאחיו ומשום דודאי מיתה מפלת ולא נשואין הראשונים ואף לדעת האומר נשואין ראשונים מפילין דוקא אחר שנשאה כי ההיא דאם מתו צרותיהן מותרות דלדידיה הואיל ומשנשאת הויא לה צרת ערוה נאסרת עולמית אבל בכי הא דנתאלמנה לא גרעא מבגרה תחתיו שהיא מקדשת עצמה שהיא אסורה לו ועוד דבחלל שנשא כשרה מיהא הרי נבעלה לחלל ואם כן ליתני בתולה ותירץ דמשום סיפא נקט ליה דקתני באותן האסורות לשניהן כהן גדול שנשא אלמנה ויש לו אח כהן הדיוט וזו דוקא בנשא שנאסרת לאח מתורת חללה ואלו נשא הראשון בתולה מותרת לאח שהוא כהן הדיוט:

חלל שנשא כשרה ויש לו אח כשר ר"ל כהן כשר והרי שהכשרה היתה מותרת לבעל אע"פ שהיה חלל שלא הוזהרו כשרות לינשא לפסולים ר"ל כשרות לכהונה לפסול כהונה ואסורה ליבם שהרי מכל מקום נבעלה לחלל והויא לה חללה ויש גורסין כשר שנשא כשרה ויש לו אח חלל ר"ל כהן כשר שנשא כשרה ויש לו אח חלל וזו ודאי שלא כהלכה שהרי הלכה רווחת שזו מותרת ליבם שלא הוזהרו כשרות לינשא לפסולין ואף הגירסא אי אפשר להעמידה שהרי בגמרא שאלו מאי איריא דתני' נשא ר"ל כהן גדול הדיוט שנשא את האלמנה דמשמע משום דהויא אלמנה ובעולה ליתני שקדש דמכל מקום הויא לה אלמנה וכי תימא נשא דוקא שאלו מיבם עובר בעשה של בעולה ובלא תעשה דאלמנה אבל קדש דליכא אלא לאו גרידא אתי עשה דיבום ודחי לאו דאלמנה והא כוליה פרקין ר"ל כל השנויים במשנתנו כגון ממזרת לישראל או בת ישראל לממזר עשה ולא תעשה ולא אתי עשה ודחי לא תעשה וכדקיימא לן בפירקי קמאי כ' ב' דאע"ג דבעלמא אתי עשה ודחי לא תעשה הכא לא משום דגזרינן ביאה ראשונה אטו ביאה שניה ואם כן ליתני קדש ואי משום דאיצטריך למיתני בסיפא באסורות לשניהם כהן גדול שנשא את האלמנה שאסורה לו משום אלמנות ולאחיו משום חללה וזו ודאי דוקא נשא דשוייה חללה בביאתו אדרבה ליתני קדש משום מציעתא במותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן דקתני כהן גדול שקדש את האלמנה דהואיל ולא נשא לא שוייה חללה ולדידיה הוא דאסירא משום אלמנות הא לאחיו שריא ותירץ אלא משום בת ביקתה רצה לומר משום חברתה השנויה עמה במותרות לבעל ואסורות ליבם דאיצטריך למיתני חלל שנשא כשרה ויש לו אח כשר ר"ל כהן כשר דמותרת לבעל משום דלא הוזהרו וכו' ואסורות ליבם דשוייה קמא חללה בביאתו וזו ודאי דוקא נשא אלמא בחלל שנשא כשרה איתמר וכן כל הסוגיא מוכחת ומכל מקום בתלמוד המערב נשנית כגירסא שניה שכתבנו ואף גדולי המחברים כתבוה כן בפירושי המשנה ואי אפשר להעמידה לפי סוגיא שבגמרא כמו שכתבנו:

14 more comments on this page.

Meiri on Yevamot 84a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

Maharam

תוס' ד"ה רבי אליעזר גרסינן במשנתינו ר"ל לאפוקי דל"ג ר"א בלא יו"ד הוא ר' אלעזר בן שמוע ובברייתא זו תניא שרבי אמר כשהלך ללמוד תורה אצל ר' אלעזר בן שמוע וכו' למד ממנו במשנתינו ר"א אומר אנדרוגינוס וכו' מכלל דר' אליעזר דמתני' לאו היינו ר' אלעזר בן שמוע וק"ל:

Maharam on Yevamot 84a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Chiddushei Rabbi Akiva Eiger

רש"י ד"ה והא כולי פירקין וכו' מן ועלתה יבמתו קשה לי הא למסקנא באמת מדאורייתא עולה ליבום דאתי עשה ודחי לא תעשה אלא מדרבנן גזרינן אטו ביאה שניה:

Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Yevamot 84a · Sefaria · Edition: Chiddushei Rabbi Akiva Eiger, Warsaw 1892 · Public Domain

Original text

Segment 1

הַכִּלְאַיִם וּטְרֵפָה וְיוֹצֵא דּוֹפֶן, טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס — לֹא קְדוֹשִׁין וְלֹא מַקְדִּישִׁין.

Forbidden crossbred livestock, an animal with a condition that will cause it to die within twelve months [ tereifa ], an animal delivered through the abdominal wall, and an animal that is a tumtum or a hermaphrodite do not become sacred and do not render another animal sacred in their place.

Segment 2

וְאָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא קְדוֹשִׁין — בִּתְמוּרָה. וְלֹא מַקְדִּישִׁין — בְּעוֹשֶׂה תְּמוּרָה. שְׁמַע מִינַּהּ.

And Shmuel said: They do not become sacred by way of substitution, i.e., if one had an animal that had been designated as an offering, and he wished to substitute one of these animals for it, the substituted animal does not become sacred. And they themselves do not render another animal sacred when it is made a substitute for them. If one designated one of these animals as an offering and he wished to substitute another animal for it, it does not become sacred. The Gemara concludes: Learn from this that Rabbi Eliezer does not consider a hermaphrodite to be a proper male.

Segment 3

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: חַיָּיבִין עָלָיו סְקִילָה כַּזָּכָר. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי: כְּשֶׁהָלַכְתִּי לִלְמוֹד תּוֹרָה אֵצֶל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ, חָבְרוּ עָלַי תַּלְמִידָיו כְּתַרְנְגוֹלִים שֶׁל בֵּית בּוּקְיָא, וְלֹא הִנִּיחוּנִי לִלְמוֹד אֶלָּא דָּבָר אֶחָד בְּמִשְׁנָתֵינוּ — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַנְדְּרוֹגִינוֹס חַיָּיבִין עָלָיו סְקִילָה כַּזָּכָר.

It is taught in the mishna that Rabbi Eliezer says: If one had intercourse with a hermaphrodite, one is liable to be punished with stoning on his account as if one had relations with a male. It is taught on this matter in a baraita that Rabbi Yehuda HaNasi says: When I went to learn Torah from Rabbi Elazar ben Shamua, his students joined together against me like the roosters of Beit Bukya, highly aggressive animals that do not allow other creatures to remain among them, and they did not let me learn there. Therefore, I managed to learn only one thing in our mishna, which is that Rabbi Eliezer says: If one had intercourse with a hermaphrodite, one is liable to be punished with stoning on his account as if one had relations with a male.

Segment 4

הֲדַרַן עֲלָךְ הֶעָרֵל

MISHNA: There are women who are permitted to their husbands and forbidden to their yevamin , while others are permitted to their yevamin and forbidden to their husbands. Certain women are permitted both to these and to those, and others are forbidden to both these and to those.

Segment 5

יֵשׁ מוּתָּרוֹת לְבַעְלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן, מוּתָּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְבַעְלֵיהֶן. מוּתָּרוֹת לָאֵלּוּ וְלָאֵלּוּ, וַאֲסוּרוֹת לָאֵלּוּ וְלָאֵלּוּ.

The mishna elaborates: And these are cases of women who are permitted to their husbands and forbidden to their yevamin : In the case of a common priest who married a widow, and he has a brother who is the High Priest, the widow, who was permitted to her husband, is forbidden to her yavam , as it is prohibited for the High Priest to marry a widow. The same is true in the case of a priest disqualified due to flawed lineage [ ḥalal ], e.g., the son of a priest and a divorcée, who married a woman fit to marry a priest, and he has a brother who is a priest fit for service. That woman was permitted to marry the ḥalal but is forbidden to his brother. Having engaged in intercourse with the ḥalal , she is rendered a ḥalala , a woman disqualified from marrying a priest.

Segment 6

וְאֵלּוּ מוּתָּרוֹת לְבַעְלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן: כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁנָּשָׂא אֶת הָאַלְמָנָה, וְיֵשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן גָּדוֹל; חָלָל שֶׁנָּשָׂא כְּשֵׁרָה, וְיֵשׁ לוֹ אָח כָּשֵׁר;

Another example is the case of an Israelite of unflawed lineage who married an Israelite woman of similar lineage, and he has a brother who is a son born from an incestuous or adulterous relationship [ mamzer ]; or a mamzer who married a daughter born from an incestuous or adulterous relationship [ mamzeret ], and he has a brother who is an Israelite of unflawed lineage. A mamzer is permitted to marry a mamzeret , but neither is permitted to a Jew of unflawed lineage. In each of these cases, these women are permitted to their husbands and forbidden to their yevamin .

Segment 7

יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל, וְיֵשׁ לוֹ אָח מַמְזֵר; מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת, וְיֵשׁ לוֹ אָח יִשְׂרָאֵל — מוּתָּרוֹת לְבַעְלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן.

And these are cases of women who are permitted to their yevamin and forbidden to their husbands: For example, there is the case of a High Priest who betrothed a widow, and he has a brother who is a common priest, whom she is permitted to marry. This is true only if the High Priest merely betrothed her. However, if he consummated the marriage, he rendered her a ḥalala forbidden to all priests, including her yavam . The additional cases are a priest fit for service who married a ḥalala and he has a brother who is a ḥalal ; an Israelite of unflawed lineage who married a mamzeret , and he has a brother who is a mamzer ; and a mamzer who married an Israelite woman of unflawed lineage, and he has a brother who is, similarly, an Israelite of unflawed lineage. All of these women are permitted to their yevamin and forbidden to their husbands.

Segment 8

וְאֵלּוּ מוּתָּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְבַעְלֵיהֶן: כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁקִּידֵּשׁ אֶת הָאַלְמָנָה, וְיֵשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן הֶדְיוֹט; כָּשֵׁר שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה, וְיֵשׁ לוֹ אָח חָלָל; יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת, וְיֵשׁ לוֹ אָח מַמְזֵר; מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל, וְיֵשׁ לוֹ אָח יִשְׂרָאֵל — מוּתָּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְבַעְלֵיהֶן.

And these are cases where women are forbidden both to these and to those: A High Priest who married a widow, and he has a brother who is a High Priest or a common priest; a priest fit for service who married a ḥalala , and he has a brother who is a priest fit for service; an Israelite of unflawed lineage who married a mamzeret , and he has a brother who is similarly an ordinary Israelite, or a mamzer who married an Israelite woman of unflawed lineage, and he has a brother who is a mamzer . All of these women are forbidden both to these and to those. And all other women are permitted to their husbands and to their yevamin .

Segment 9

וְאֵלּוּ אֲסוּרוֹת לָאֵלּוּ וְלָאֵלּוּ: כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנָּשָׂא אֶת הָאַלְמָנָה, וְיֵשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן גָּדוֹל; אוֹ כֹּהֵן הֶדְיוֹט כָּשֵׁר שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה, וְיֵשׁ לוֹ אָח כָּשֵׁר; יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת, וְיֵשׁ לוֹ אָח יִשְׂרָאֵל; מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל, וְיֵשׁ לוֹ אָח מַמְזֵר — אֲסוּרוֹת לָאֵלּוּ וְלָאֵלּוּ, וּשְׁאָר כׇּל הַנָּשִׁים מוּתָּרוֹת לְבַעְלֵיהֶן וּלְיִבְמֵיהֶן.

With regard to secondary relatives, who are forbidden by rabbinic law, if the woman is a secondary relative to the husband but not a secondary relative to the yavam , she is forbidden to the husband and permitted to the yavam . Conversely, if she is a secondary relative to the yavam but not a secondary relative to the husband, she is forbidden to the yavam and permitted to the husband. If she is a secondary relative both to this man and to that man, she is forbidden to this one and to that one.

Segment 10

שְׁנִיּוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, שְׁנִיָּיה לַבַּעַל וְלֹא שְׁנִיָּיה לַיָּבָם — אֲסוּרָה לַבַּעַל, וּמוּתֶּרֶת לַיָּבָם. שְׁנִיָּיה לַיָּבָם וְלֹא שְׁנִיָּיה לַבַּעַל — אֲסוּרָה לַיָּבָם וּמוּתֶּרֶת לַבַּעַל, שְׁנִיָּיה לָזֶה וְלָזֶה — אֲסוּרָה לָזֶה וְלָזֶה.

Furthermore, if a man marries a woman forbidden to him as a secondary relative, she does not have the right to receive payment for her marriage contract if divorced or widowed, nor is she entitled to payment from her husband for the produce of her property that he used, nor is she entitled to provisions for her sustenance from his estate, nor does she get back her worn clothes or other objects she brought with her to her marriage. And the lineage of the offspring is unflawed, and the court forces him to divorce her.

Segment 11

אֵין לָהּ לֹא כְּתוּבָה וְלֹא פֵּירוֹת וְלֹא מְזוֹנוֹת וְלֹא בְּלָאוֹת. וְהַוָּלָד כָּשֵׁר, וְכוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיא.

In contrast, a widow married to a High Priest, a divorcée or a yevama who performed ḥalitza [ ḥalutza ] married to a common priest, a mamzeret or a Gibeonite woman married to an Israelite of unflawed lineage, and an Israelite woman of unflawed lineage married to a Gibeonite or to a mamzer all have the right to receive payment for their marriage contract, although it was prohibited for them to marry.

Segment 12

אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל לְנָתִין וּלְמַמְזֵר — יֵשׁ לָהֶן כְּתוּבָּה.

GEMARA: As an example of a woman who is permitted to her husband and forbidden to her yavam , the mishna cites the case of a widow married to a common priest whose brother was a High Priest. The Gemara asks: Why does the tanna specifically teach a case where the priest married the widow? Let him teach that he betrothed her, as even if she is widowed after betrothal she requires levirate marriage or ḥalitza .

Segment 13

גְּמָ׳ מַאי אִירְיָא דְּתָנֵי ״נָשָׂא״? לִיתְנֵי ״קִידֵּשׁ״!

And if you would say: The reason that the tanna cited the case where they were married is that in this case there is a positive mitzva that the High Priest marry a virgin and also a prohibition to marry a widow, and therefore she is forbidden to him. However, if he betrothed her, the positive mitzva of levirate marriage comes and overrides the prohibition against marrying a widow. To counter this argument, the tanna states: But that cannot be the case, as the entire chapter discusses cases involving the positive mitzva of levirate marriage and prohibitions, and in all those cases, the positive mitzva does not come and override the prohibition, even in the absence of an additional positive mitzva.

Segment 14

וְכִי תֵּימָא: טַעְמָא דְּנָשָׂא — דְּהָוֵה לֵיהּ עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, אֲבָל קִידֵּשׁ — אָתֵי עֲשֵׂה וְדוֹחֶה לֹא תַעֲשֶׂה, וְהָא כּוּלֵּהּ פִּירְקִין עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה הוּא, וְלָא אָתֵי עֲשֵׂה וְדָחֵי לֹא תַעֲשֶׂה!

The Gemara answers: The mishna could have cited a case where the priest betrothed the widow. Instead, the mishna cites a case where the priest married a widow, due to the fact that the tanna wants to teach in the latter clause of the mishna the case of a High Priest who married a widow who has a brother who is a common priest. That case is specifically if he married her, because he thereby rendered her a ḥalala . However, if he only betrothed her, she is permitted to his brother who is a common priest, as it is permitted for him to marry a widow. Therefore, the tanna also taught in the first clause the case where the priest married her.

Segment 15

מִשּׁוּם דְּקָבָעֵי לְמִיתְנֵי סֵיפָא ״כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנָּשָׂא אֶת הָאַלְמָנָה״, דַּוְקָא נָשָׂא — דְּשַׁוְּיַיהּ חֲלָלָהּ, אֲבָל קִידֵּשׁ — שַׁרְיָא לֵיהּ, תַּנָּא נָמֵי רֵישָׁא ״נָשָׂא״!

The Gemara asks: But rather than teaching a case where she was married in the first clause due to the latter clause of the mishna, let him teach a case where she was betrothed in the first clause due to the middle clause, which speaks of a High Priest who betrothed a widow, and he has a brother who is a common priest. The Gemara concludes: Rather, the reason the tanna taught the case where the priest married the widow is due to the halakha that is its neighbor [ bat bukta ], i.e., due to the fact that in the adjacent case he wants to teach the case of a ḥalal who married a woman fit to marry a priest. There, the reason that the woman is forbidden to his brother is specifically that the ḥalal married her, as he rendered her a ḥalala by consummating the marriage. However, if the ḥalal merely betrothed her, she is permitted to him. Due to that reason, the tanna teaches the case where the priest married the widow.

Segment 16

וְאַדְּתָנֵי מִשּׁוּם סֵיפָא, לִיתְנֵי מִשּׁוּם מְצִיעֲתָא: כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁקִּידֵּשׁ אֶת הָאַלְמָנָה וְיֵשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן הֶדְיוֹט! אֶלָּא מִשּׁוּם בַּת בּוּקְתָּא, דְּקָבָעֵי לְמִיתְנֵי ״חָלָל שֶׁנָּשָׂא כְּשֵׁרָה״, טַעְמָא דְּנָשָׂא — דְּשַׁוְּיַיהּ חֲלָלָה, אֲבָל קִידֵּשׁ — שַׁרְיָא לֵיהּ, מִשּׁוּם הָכִי קָתָנֵי ״נָשָׂא״.

The Gemara asks: And why does the tanna specifically teach the case of a common priest who married a widow? Let him teach that the priest married a virgin. Since in any case she becomes a widow upon his death, what difference is there whether she was previously a widow?

Segment 17

וּמַאי אִירְיָא דְּקָתָנֵי אַלְמָנָה? לִיתְנֵי בְּתוּלָה!

Yevamot 84a

Yevamot 84a

Rashi

Tosafot

Rashba

Ritva

Meiri

Maharam

Chiddushei Rabbi Akiva Eiger

What this page contains

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Sages named on this page

Original text