Commentary page
Yevamot 59b
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerYevamot 59b
Yevamot 59b. The full printed text of this folio side — 11 numbered segments, about 248 words — with the classic commentaries printed on the page.
Rashi
הא מני ר"מ דאמר בתולה עד שיהו כל בתוליה קיימין פרט לבוגרת ואייתר ליה בבתוליה למעוטי בעולה שלא כדרכה דשריא:
ורב דאמר פסולה כרבי אלעזר דאמר לעיל בתוליה מקצת בתולים לרבויי בוגרת ואתא בבתוליה למעוטי בעולה שלא כדרכה כדלעיל:
דהויא לה זונה ואפי' לכהן הדיוט אסורה:
דהא אמר רבי אלעזר כו' לקמן בפירקין (יבמות דף סא:):
איסור זונה ליכא דילפינן לקמן בשמעתין אין זנות לבהמה:
אי זונה לא הויא א"כ לאו ביאה היא ואפי' לכהן גדול תשתרי:
וכ"ת מידי דהויא אמוכת עץ דהא רבי אלעזר קאמר במתני' לא ישא את מוכת עץ ותיבעי למימר דאפי' במוכת עץ שלא כדרכה פסולה:
א"כ אין לך אשה שכשרה לכהונה גדולה שלא נעשית מוכת עץ על ידי צרור - של קינוח בית הכסא:
9 more comments on this page.
Rashi on Yevamot 59b · Sefaria
Tosafot
הא מני ר' מאיר אע"ג דלר' מאיר חייבי לאוין וכריתות בני קנס דרב גופיה מוקי מתניתין דריש אלו נערות (כתובות דף כט.) כרבי מאיר הכא לאו מקנס ממעט להו אלא לענין שאין ראויה לקיימה כדקתני נמי סיפא באלו נערות (שם לט.) אם לא היתה ראויה לבא בישראל אינו רשאי לקיימה שנאמר ולו תהיה לאשה באשה הראויה לו תימה דהתם (דף מ.) פריך עלה וליתי עשה ולידחי לא תעשה ומאי פריך שאני הכא דגלי קרא וי"ל דפריך הכי וניתי עשה וכי תימא שאני הכא דגלי קרא אם כן נגמר מהכא בכל מקום דלא דחי א"נ פריך דלא הוה ליה לאוקמי קרא בחייבי לאוין אלא בחייבי כריתות דוקא דהוה אמינא שמותר לקיימה הואיל ואיתרבו לקנס מהבתולות ומנערות בריש אלו נערות (כתובות דף כט:) דקראי משתמעי דהיכא דאיכא קנס איכא נישואין אבל בחייבי לאוין נימא דאתי עשה ודחי לא תעשה אבל קשה דמשני היכא אמרינן דדחי כגון מילה בצרעת אבל הכא אי אמרה לא בעינא ליה מי איתיה לעשה כלל א"כ למה לי קרא למעוטי שלא ישאנה ונראה לר"י דהכא לאו מיתורא קדריש אלא הכי פירושו ולו תהיה לאשה באשה הראויה לו פרט לאלמנה משום דדרשינן באלו נערות (שם דף לח.) תהיה מדעתה וכיון דבעינן מדעתה א"כ בעינן אשה הראויה לו דלא חשיב עשה דהא אי אמרה לא בעינא ליה מי איתיה לעשה כלל ומעיקרא דפריך וניתי עשה ונדחי לא תעשה סלקא דעתך דכי אמרה מיהא בעינא ליה ידחה עשה את לא תעשה דלא מסיק אדעתיה דלא אתי עשה ודחי לא תעשה אלא כגון מילה בצרעת כו' א"נ מעיקרא ס"ד כדפי' דמייתורא קא דריש:
ורב דאמר כרבי אלעזר לא שסבר רב כרבי אלעזר דהא רב ושמואל דאמרי תרוייהו בוגרת ומוכת עץ לא ישא ורבי אלעזר מכשיר בוגרת אלא הכי קאמר דרב דאמר לרבי אלעזר נבעלה שלא כדרכה פסולה לכהונה כיון דמכשיר בוגרת וליה לא סבירא ליה והשתא ניחא דפריך אי כר' אלעזר מאי איריא משום בעולה תיפוק ליה דהויא זונה דהא אמר רבי אלעזר פנוי כו' ואי אליבא דנפשיה קאמר מאי פריך דאטו משום דסבר לה כר' אלעזר בחדא סבר לה כותיה בכל מילי דאין שני הדברים הללו תלויין זה בזה דמה ענין זה אצל זה ועוד דעל כרחך לא סבר כוותיה בהא דאמר פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה מדפריך ארב בסמוך ובהא אמר רב עמרם דאין הלכה כר' אלעזר ובסוף פ"ק דכתובות (דף טו. ושם) גבי תינוקת שנאנסה פסיק לשם כר' יוסי דמכשיר והיכי הוה מכשיר אפילו בתרי רובי אי סבר פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה ודוחק לומר דלא אצטריך לפסוק אלא לבא עליה לשום אישות אלא אליבא דר' אלעזר קאמר וליה לא סבירא ליה:
שנים ולא ארבעה וא"ת ומהיכא תיסק אדעתיה למיסר דאיצטריך קרא למעוטי וי"ל דסלקא דעתך לאסור משום דאיתקוש וכי תימא אם איתא דהני נמי אסור לכתוב רחמנא אתנן ומחיר כלב וזונה א"כ הוה אמינא דכל חד לחוד שרי ומיהו למאן דאמר (ב"מ צד: ובשאר דוכתי) משמע שניהם כאחד ומשמע אחד בפני עצמו עד שיפרוט לך הכתוב יחדו ה"ל למכתב הכי ובפ' כל האסורין (תמורה דף ל: ושם) מהאי דרשא דשנים ולא ד' נפקא לן דאין זנות לבהמה:
Tosafot on Yevamot 59b · Sefaria
Rashba
הא מני ר' מאיר היא קשיא לי בין לר' מאיר בין לר' יהודה תיפוק ליה משום בעולה דהא ביאה שלא כדרכה ביאה היא. ויש לומר דביאה הויא ודאי בין לקנות בין לעונשין, אבל אין אחר דלאו בעל עושה אותה בעולה בשלא כדרכה וכרבי ומחלקתו דאמרינן בפרק קמא דקדושין (ט, ב) בעולת בעל בעל עושה אותה בעולה בשלא כדרכה ואין אחר עושה אותה בעולה בשלא כדרכה.
ורב דאמר כר"א קשיא לי אמאי שבקיה לר' שמעון בר זוגיה לימא דרב דאמר כר"א ור' שמעון דהא תרוייהו פסלי שלא כדרכה. ונראה לי דהאי מתרץ הוה משמע לי דטעמא דרב משום בעולה ולא משום בתולים, מדקאמר נבעלה שלא כדרכה ולא קאמר בא עליה שלא כדרכה, ואלו לר"ש אינה פסולה משום בעולה אלא משום דריבה הכתוב בבתוליה דבעינן כל בתוליה קיימין, וטעמא דר' שמעון נמי דלא משום בעולה משום דסבירא ליה כרבי ומחלקתו דאמרי אין עושה אותה בעולה בשלא כדרכה, הלכך הוה סלקא דעתיה דמתרץ דלא אפשר לאוקמי לרב כר' שמעון. אלא דאכתי קשה לי דלר"א נמי משמע דאית ליה דאין אחר עושה אותה בעולה בשלא כדרכה, מדדריש שלא כדרכה מבתוליה, דאלמא אי לאו דרבי רחמנא בבתוליה, בעולה שלא כדרכה כשרה לכהונה. ונראה לי דכי אוקמא לרב כר"א הוה מצי לאקשויי ליה הכי ומי מצית מוקמת לה דרב כר"א והא מדאצטריך ליה לר"א למעוטי שלא כדרכה מבתוליה הא משום בעולה לא. אלא דאשכח פירכא אחרינא דעדיפא מיניה דלר"א כל שנבעלה שלא לשם אישות הויא לה זונה.
אי כר"א מאי איריא משום בעולה תיפוק ליה דהויא לה זונה פירוש דמדקאמר רב נבעלה שלא כדרכה פסולה לכהונה משמע דאין פסולה אלא משום שהיא בעולה בלבד ולכהן גדול דוקא, דאי לא הוה ליה לפרוש נבעלה שלא כדרכה עשאה זונה ופסולה לכהונא.
אי ר"א תיפוק ליה משום זונה קשיא לי דהא רבה גופיה הוא דאמר לעיל (יבמות נו, ב) כל באונס לא קרינן לה זונה ואפשר לומר דהאי קושיא לאו רבה הוא דקא מקשה לה אלא תלמודא, אי נמי יש לומר דלר"א אפילו באונס הויא זונה, דהא כל שלא נבעלה לשם אישות הויא זונה קאמר כנ"ל.
ואוקמה רב יוסף כגון שנבעלה לבהמה והוא הדין דהוה מצי לתרוצי דרב סבר לה כר"א בשלא כדרכה, וסבר לה כאידך תנאי בזונה. ואם כן הוי מצי לאוקמה כר"ש דלא שמעינן דאית ליה בפנוי הבא על הפנויה כר"א. ואי נמי הוה מצי לתרוצי כגון שנבעלה באונס וכל שבאונס לא קרי לה זונה לרב וכדאמר רבה לעיל.
אמר רב יוסף כגון שנבעלה לבהמה קשיא לן מאן דוחקיה לאוקמוה להא דרב בשנבעלה לבהמה ואליבא דר"א, לוקמה בשנבעלה לאיש וכר"ש דבעי בתולה אף בשלא כדרכה כר"א ולא אשכחן דאית ליה כר"א בזנות דפנוי הבא על הפנויה. והא הוה עדיף טפי משום דלא אשכחן תנא דאית ליה דפנוי הבא על הפנויה עשאה זונה אלא ר"א. ויש לומר דאין הכי נמי אלא כל היכא דמצי לאוקמה בין לר' שמעון בין לר"א טפי עדיף ליה מלאוקמה אליבא דחד תנא לבד. ולפי מ"ש למעלה לא הוה ליה לאוקמה מעיקרא בהכי.
ואוקמה במסקנא בממאנת ויש לי לפרש דרב פסולה לכהונה דקאמר, משום דשויה בעולה הוא וכמו שכתבתי, ואף על גב דלאו ביאת בעל הוא דאורייתא וכאחר דמי, לית ליה כרבי ומחלוקתו דאמר דאחר לא משוי לה בעולה בשלא כדרכה, ואי נמי יש לי לפרש דרב נמי אית ליה כרבי ומחלוקתו, והכא לאו משום בעולה קא פסיל לה רב, אלא משום דבעי פסולה אפילו שלא כדרכה וכיון שכן למסקנת רב כר"א ור' שמעון וזה נראה לי יותר, חדא דמוקמינן להו לרב ור"א ור' שמעון אפילו כרבי ומחלוקתו. ועוד דאי לא תימא הכי אפילו השתא דמוקמינן לה להא דרב בממאנת וכר"א אכתי תיקשי לן כר"א, והא ר"א לאו משום בעולה פסיל לה אלא משום דכתיב בבתוליה דבעינן כל בתוליה קיימין ואפילו בשלא כדרכה וכמו שכתבתי למעלה, אבל השתא ניחא דנבעלה דקאמר רב משום דכתיב בבתוליה קאמר וכר"א ור' שמעון כנ"ל.
אלא אמר רבי זירא בממאנת וקשיא לי דהא אנן בדאורייתא איירינן ונשואי קטנה דרבנן נינהו אבל מדאורייתא אינן אלא כביאת פנוי הבא על הפנויה, ולר"א תהוי כזונה וכדאמרינן לקמן בפרקין גבי הא דתניא ר"א אומר כהן לא ישא את הקטנה, ואתינן לאוקמה בכהן גדול ומשום דלכי גדלה הויא לה בעולא. ודחי רבא ואמר מלבי לב היכי דמי אי קדשה אביה מעיקרא קני לה, ואי קדשה עצמה בהא ר"א ולא רבנן כלומר, בכל כי הא אפילו רבנן מודו דאסור, אלמא נשואי קטנה דרבנן לא מהני באסורי כהונה ולא מידי וניחא לי דשאני התם דכל שנבעלה בלא נשואין דאורייתא אסורה דבעולה אסר רחמנא לכהן גדול בהדיא. אבל הכא לא אסר רחמנא אלא זונה, וכל שנבעלת בעילת נשואין אפילו בדרבנן לאו בעילת זנות היא, ואפילו לר"א משרא שריא כנ"ל.
3 more comments on this page.
Rashba on Yevamot 59b · Sefaria
Ritva
אי כר' אליעזר מאי איריא משום בעולה תיפוק לי' דהויא לה זונה וא"ת ודילמא איהו נמי משום זונה פסיל לה לכהונה ואפי' לכהן הדיוט י"ל דא"כ ה"ל לפרושי בהדיא עשא' זונה וכיון דלא קאמר הכי ודאי משמע משום בעולה בלחוד הוא דפסיל לה ולכהונה דקאמר היינו לכ"ג:
מה נפשך אי בעולה הויא זונה נמי הויא פי' לאו דהוי הכי לכ"ע אלא משום דאוקימנא לר' כר' אלעזר פרכינן הכי דאי לר' אלעזר כל שהיא בעולה בזנות זונה חשיב לה ואפי' בעולת עצמו כגון אנוסת עצמו ומפותת עצמו זונה לר' אלעזר אבל למאן דל"ל דר' אלעזר ליכא למימר הכי וזה פשוט ותמיה מילתא דדילמא רב סבר לה כר' אלעזר בחדא בעולה שלא כדרכה פסול לכ"ג ופליג עליה באידך דמשום בעולה שלא לשם אישות לא הויא זונה וליכא למימר דכל דמחמיר בהא מחמיר כוותיה באידך חדא אמאי דהא טעמי דפליגי נינהו לגמרי ולא שייכי אהדדי:
והא ר"ש דסבר כר' אליעזר בבעולה שלא כדרכה ולא אשכחן דסבר לה כוותיה באידך ואע"ג דבפ"ד מיתות איכא ברית' דמוקמי' לה כר"ש ואמרי' הא מני ר"ש היא דאמר שריפ' חמורה והדר פרכי' והא לזנות כתיב. ופרקי' כר' אליעזר דאמר פנוי הבא על הפנוי' עשאה זונה כבר פי' שם ר"י זכרונו לברכה דההיא מתניתין ר"מ היא דסבר כרבי שמעון דאמר שריפה חמורה וכדאיתא הכא ואמר לקמן במכילתין אינה מופקרת לית ליה כר' אליעזר דאמר בביאה אחת של פנוי נעשה זונה והיינו דלא אמרינן התם סבר לה כרבי אליעזר אלא דאמרינן כר' אליעזר כלומר שהולך בשיטתו ומשום דרבי שמעון מפורסם בסברא דשריפה חמורה ורבי אליעזר מפורסם בפנוי הבא על הפנויה נקט לה בר"ש ור' אליעזר. וכבר הארכתי בענין זה בקונטריס במחלוקת שהיה לי עם הרב ר' דן אשכנזי ז"ל (עיין שו"ת הר"ן סי' ל"ב ועיין שו"ת הרשב"א סי' אלף רכ"ט החי"דא ובעיקרא קושיי' דסוגיי' כלה להגדיל תורה ולברורי מילי אליבא דר' אליעזר ומשום דאוקימנא לרב כוותיה בחדא עבדי' להכאלו איירי הכא ר' אלעזר גופיה ובעי לברורי שמעתא לדעתין דאי לאו בדין הוא דיכלין למימר דרב סבר לה כוותיה בחדא וכ"פ מהרא"ה ז"ל וכן הרשב"א ז"ל:
בממאנת פי' דהשתא ליכא משום זונה ואפי' לר' אליעזר ואעפ"י שנפקע קדושין ונשואין למפרע דמ"מ לשום אישות היתה בעילתו ור' אליעזר לא עביד זונה אלא כשנבעל' שלא לשם אישות ולהכי נקט ההוא לישנ' דפנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות למעוטי אם בא עליה לשם נשואין כלל שאינו פסול לכהונ' משום זונה ומדלא אוקמינן כשנבעלה באונס שמעי' דלא שאני ליה לר' אליעזר בין אונס לרצון בזונה ודומיא דשבויה בין העכו"מז לרבנן וכן בתנוקת שירדה למלאות מן העיין ונאנסה וכן כתוב בתוס' ולית הלכתא כר' אליעזר:
אמר רב אשי נבעלה לבהמה כשרה לכהונה פרש"י ז"ל כשרה לכ"ג למאן דמכשר במוכח עץ ואינו מחוור דאי כדרכה כ"ע פסלי במוכח עץ וסתמא דמתני' ולא ישא את מוכח עץ בלא שום פלוגתא אלא אף ר' אליעזר ור"ש מודה בה ואי בשלא כדרכה כ"ע מכשירי במוכת עץ כדאמ' לעיל דאל"כ אין לך אשה כשרה לכ"ג שכולן מוכת עץ ע"י צרור דבית הכסא:
והא דרב אשי ודאי כשנבעל' שלא כדרכ' ומשום דפשיטא דבכדרכה ליכא מאן דמכשר נקט סתם ולד"ה אמר' וסמכו לענין זו הביאו ההו' עובדא דר' שרבעה כלב כופרי מאחרים משום דהא נמי שלא כדרכ':
כ"ג בימי ר' מי הוה פי' ולא פרכי' לעיל הכי גבי מימרא דרב דמיירי לכ"ג משום דההי' מימרא הוא להגדיל תור' ולהאדיר אבל בזו שבא' ע"י מעשה קס"ד דלכ"ג ממש הכשיר' ופרישנא דהא נמי ראויה לכ"ג קאמר:
מנא הא מילתא דאמור רבנן אין זנות לבהמ' פי' ולא חשיבא ביאתו לענין פסול יוחסין אלא כמוכת עץ דעלמא וכדאמרי' לעיל ואעפ"י שיש בביאתו חיוב מיתה:
2 more comments on this page.
Ritva on Yevamot 59b · Sefaria
Meiri
ולענין פסק לדידן דסבירא לן בפנוי הבא על הפנויה שלא עשאה זונה אי אתה צריך לדחוק בה אלא כל שבא עליה פנוי שלא כדרכה מותרת לכהן הדיוט ואסורה לכהן גדול משום בעולה אלא שלמדת לפי דרכך שהראויה למאן אפילו גירשה והחזירה ומיאנה אין גירושין או אלמנות שבה אוסרין לכהן גדול:
יראה מסוגיא זו שהאונס והמפתה בשלא כדרכה משלם קנס וכדקאמר אלא לאו בשלא כדרכה וכן נראה בראשון של קדושין י' א' ממה שאמרו שם ומודה רבי לענין קנס דכולהו משלמי ומכל מקום גדולי המחברים כתבו שאין קנס אלא לבועל כדרכה וכבר טרחנו להעמיד דבריהם בסנהדרין פרק בן סורר ע"ג ב':
מכיון שביארנו שאין זנות לבהמה זה שאסרה תורה אתנן זונה ומחיר כלב בהקרבה אתנן זונה ומחיר כלב הוא שנאסר אבל אתנן כלב כגון שאמר לחברו הילך טלה זה ואבא על כלבתך מותר בהקרבה וכן במחיר זונה כגון שמכר שפחה זונה בטלה ושמא תאמר אתנן כלב מיהא תיפוק לי' דקם ליה בדרבה מיניה כבר אמרו ב"ק ע' ב' אתנן אסרה תורה אפילו בא על אמו ומכל מקום יש מפרשים אתנן כלב בהילך טלה ותבעל כלבתך לעבדי או שפחתך לכלבי:
מכיון שביארנו שכהן גדול אסור בבעולה אף אנוסת עצמו ומפותת עצמו לא ישא ואם נשא נשוי אלא שצריך להוציאה בגט ושמא תאמר ואחר שאתה מצריכו להוציאה לאי זה ענין אתה אומר שאם נשא נשוי לומר שאם היתה מפותה ונשואה פטור מן הקנס שכבר ידעת הפרש זה בין אונס למפתה שהמפתה כל שהוא כונס אינו משלם קנס אבל אונס אע"פ שכנס משלם קנס כמו שהתבאר במקומו ואע"פ שבוגרת ומוכת עץ אם נשא לא יוציא בבעולה מיהא יוציא ומכל מקום אם לא הוציא והוליד ממנה הולד כשר הואיל וסופה להיות בעולה תחתיו ואע"פ שאין טעם זה מועיל להיתר קיומה מכל מקום מועיל הוא להיות הולד כשר אבל אנוסת חברו ומפותת חברו והוליד ממנה הולד חלל ואע"פ שבבוגרת ומוכת עץ אין הולד חלל שאני הכא דכתיב אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח כי אם בתולה גו' הא בעולה לא וכתיב ולא יחלל אלמא שאם הוליד הולד חלל ולמדת שיש חלל אף מחייבי עשה ויש פוסקין שהולד כשר שאין חלל מחייבי עשה אלא מחייבי לאוין שבכהונה אלא שרוב פוסקים כתבוה כשיטתנו וכן פסקוה גדולי המחברים:
Meiri on Yevamot 59b · Sefaria
Maharsha (Chidushei Halachot)
בא"ד אבל קשה אי לא מחייב קנס בהעראה א"כ מאי פריך בפרק בן סורר כו' הא לדידיה נמי א"ש כו' עכ"ל יש להקשות אמאי לא תקשי להו הכי גם לפר"ת וריב"א דמאי פריך אלא למ"ד העראה זו הכנסת עטרה מא"ל הא לדידיה נמי ניחא דאע"ג דמשלם קנס בהעראה מ"מ כיון דבהכנסת עטרה קים ליה בדרבה מיניה וניתן להצילו בנפשו לא משלם עד גמר ביאה ממש וי"ל דלפר"ת וריב"א איכא למימר דסבירא ליה לתלמודא כיון דמחייב קנס אהעראה לית לן לחיוביה קנס אגמר ביאה ממש כיון דכבר השיר בתולים בהכנסת עטרה וק"ל:
גמ' מאי אריא משום בעולה תיפוק ליה דהויא לה זונה כו' יש מקשים הא רב סתמא קאמר נבעלה שלא כדרכה פסולה לכהונה ודלמא אה"נ דמשום זונה קאמר דפסולה לכהונה וי"ל דמלתיה דרב אהך דמתני' דהכא נאמרה דמיירי בפסולה לכ"ג וא"כ משום בעולה קאמר דפסולה לכ"ג דאי משום זונה הויא פסולה גם לכהן הדיוט וכה"ג כתבו התוספות לקמן בדף ס' דהא רב אברייתא קאי כו' וק"ל:
תוס' בד"ה שנים ולא ד' כו' ובפרק כל האסורין מהאי דרשא דשנים ולא ד' נפקא לן דאין זנות לבהמה עכ"ל כצ"ל ופירוש לדבריהם דגרסינן בפרק כל האסורין מנא הא מלתא דאמרי רבנן דאין זנות לבהמה א"ל לא נשמוט קרא ונכתוב אתנן זונה וכלב תניא נמי הכי אתנן כו' שנים ולא ד' וכ"כ התוס' בסוטה פ' ארוסה דה"ג בפרק כל האסורין והשתא כתבו התוס' לקושייתם דקושטא דמלתא הוא בפ' כל האסורין יליף ליה מהאי דרשא דה"ל למכתב הכי אתנן כלב וזונה והיינו למ"ד דמשמע נמי א' בפני עצמו עד שיפרוט לך הכתוב יחדיו והא דהוצרך למילף נמי התם משנים ולא ד' היינו למ"ד דלא משמע א' בפני עצמו וליכא למכתב הכי אף שהתוס' שם פירשו הסוגיא בדרך אחרת בהרבה דחוקים ע"ש ולפי דרכם מחקו גירסת כל הספרים דלפי שיטתם גרסינן לא נשמוט תנא ולתני אתנן כו' והתוס' דבפרק הארוסה מסכימים לגירסת כל הספרים שלנו כמו שכתבו לעיל ודו"ק כי דברינו ברורים הם לפרש כוונת התוס' דשמעתין לפי סוגיא דפרק כל האסורין כגירסת כל הספרים שם:
Chidushei Halachot on Yevamot 59b · Sefaria
Gilyon HaShas
גמ' ורב דאמר כרבי אלעזר עיין תשובת הרשב"א סי' אלף רל"א:
Gilyon HaShas on Yevamot 59b · Sefaria
Chiddushei Rabbi Akiva Eiger
תוס' ד"ה הא מני ר"מ היא וכו' אבל קשה דמשני היכא אמרי' דדחי כגון מילה בצרעת. לא זכיתי להבין קושייתם, דהא כתבו דאפילו לחייבי כריתות צריך קרא דהיה ס"ד כיון דחייב קנס איכא גם כן נשואין, והמקשן דפריך ניתי עשה ולדחי ללא תעשה, היינו דבלאו הדיחוי ליכא קושי', דלמא אתי קרא רק לחייבי כריתות דס"ל כיון דדרשינן בראויה לו ממילא גם בחייבי לאוין ממועט דאינה ראויה לו, ולזה פרכינן דניתי עשה ונדחי לל"ת ומקרי ראויה לו, וקרא אתיא לחייבי כריתות, ולזה משני שפיר דל"ש כאן דיחוי כיון דאי אמרה לא בעינא ליתא עשה כלל, וכיון דמסברא לא אתי העשה לדחות ל"ת מקרי אינה ראויה לו, וממועט מולו תהיה לאשה, וא"כ מה זה שהקשו דלמ"ל קרא, הא אפילו לחייבי כריתות צריך קרא, וכנראה דזהו כוונת התוס' בכתובות (דף מ') בתירוצם השני ודברי התוס' כאן נפלאו ממני, וד' יאר עיני:
Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Yevamot 59b · Sefaria
What this page contains
A full text unit for Yevamot, daf 59, Amud Bet, about 248 words in 11 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 11 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.
- Segment 110 words
Opens “הָא מַנִּי — רַבִּי מֵאִיר הִיא, וְרַב…”
- Segment 226 words
Opens “אִי כְּרַבִּי אֶלְעָזָר, מַאי אִירְיָא מִשּׁוּם בְּעוּלָה?…”
- Segment 313 words
Opens “אָמַר רַב יוֹסֵף: כְּגוֹן שֶׁנִּבְעֲלָה לִבְהֵמָה, דְּהָתָם…”
- Segment 443 words
Opens “אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִי בְּעוּלָה…”
- Segment 55 words
Opens “אֶלָּא, אָמַר רַבִּי זֵירָא: בִּמְמָאֶנֶת.…”
- Segment 624 words
Opens “אָמַר רַב שִׁימִי בַּר חִיָּיא: נִבְעֲלָה לִבְהֵמָה…”
- Segment 735 words
Opens “כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר: מַעֲשֵׂה בְּרִיבָה…”
- Segment 821 words
Opens “אֲמַר לֵיהּ רָבָא מִפַּרְזַקְיָא לְרַב אָשֵׁי: מְנַָא…”
- Segment 915 words
Opens “וּתְנַן: אֶתְנַן כֶּלֶב וּמְחִיר זוֹנָה — מוּתָּרִין,…”
- Segment 1033 words
Opens “תָּנוּ רַבָּנַן: אֲנוּסַת עַצְמוֹ וּמְפוּתַּת עַצְמוֹ —…”
- Segment 1123 words
Opens “אִם נָשָׂא — נָשׂוּי, אָמַר רַב הוּנָא…”
Sages named on this page
- Rabbi Eliezer ben Yaakov [II] · Second Generation of Tannaim
A leading sage of the second generation of Tannaim and a student of Rabbi Akiva, Rabbi Eliezer ben Yaakov is known for…
Source: Yevamot 59b · Segment 10 — “…יִשָּׂא, וְאִם נָשָׂא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: הַוָּלָד…”
- Rav Yosef · Third Generation Amoraim
Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.
Source: Yevamot 59b · Segment 3 — “אָמַר רַב יוֹסֵף: כְּגוֹן שֶׁנִּבְעֲלָה לִבְהֵמָה, דְּהָתָם מִשּׁוּם בְּעוּלָה…”
- Rav Aha · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim
Rav Aha, a prominent sage of the fourth generation of Amoraim, served as a Dayan in Lod and was highly influential, contributing…
Source: Yevamot 59b · Segment 11 — “…נָשָׂא נָשׂוּי! אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: לוֹמַר”
- Shmuel · First Generation Amoraim
Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.
Source: Yevamot 59b · Segment 7 — “…רַבִּי לַכְּהוּנָּה. אָמַר שְׁמוּאֵל: וּלְכֹהֵן גָּדוֹל. בִּימֵי רַבִּי כֹּהֵן…”
- Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim
Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.
Source: Yevamot 59b · Segment 4 — “אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִי בְּעוּלָה הָוְיָא —…”
Original text
הָא מַנִּי — רַבִּי מֵאִיר הִיא, וְרַב דְּאָמַר כְּרַבִּי אֶלְעָזָר.
The Gemara refutes this proof: In accordance with whose opinion is this baraita ? It is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, who maintains that a woman who engaged in atypical intercourse is permitted to a High Priest, and when Rav said his statement, it was in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, who holds that such a woman is disqualified from marrying a High Priest.
אִי כְּרַבִּי אֶלְעָזָר, מַאי אִירְיָא מִשּׁוּם בְּעוּלָה? תִּיפּוֹק לֵיהּ דְּהָוְיָא לַהּ זוֹנָה! דְּהָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: פָּנוּי הַבָּא עַל הַפְּנוּיָה שֶׁלֹּא לְשֵׁם אִישׁוּת — עֲשָׂאָהּ זוֹנָה.
The Gemara asks: If Rav’s statement is in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, why did he specifically state that she is forbidden to him because she is a non-virgin? Let him derive it from the fact that she is a zona , as Rabbi Elazar said: Even in the case of an unmarried man who had intercourse with an unmarried woman not for the purpose of marriage, he has thereby caused her to become a zona .
אָמַר רַב יוֹסֵף: כְּגוֹן שֶׁנִּבְעֲלָה לִבְהֵמָה, דְּהָתָם מִשּׁוּם בְּעוּלָה אִיכָּא, מִשּׁוּם זוֹנָה לֵיכָּא.
Rav Yosef said: When Rav said that a woman who had anal intercourse is disqualified from marrying a High Priest, he was referring to a woman who had intercourse with an animal, as there she is disqualified because she is a non-virgin, but she is not disqualified because of the prohibition of a zona .
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִי בְּעוּלָה הָוְיָא — זוֹנָה נָמֵי הָוְיָא. וְאִי זוֹנָה לָא הָוְיָא — בְּעוּלָה נָמֵי לָא הָוְיָא. וְכִי תֵּימָא: מִידֵי דְּהָוֵיא אַמוּכַּת עֵץ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, אִם כֵּן, אֵין לְךָ אִשָּׁה שֶׁכְּשֵׁרָה לַכְּהוּנָּה, שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית מוּכַּת עֵץ עַל יְדֵי צְרוֹר.
Abaye said to him: Whichever way you look at it, there is a difficulty with this answer: If she is considered a non-virgin, she is also a zona , and if she is not a zona she is also not a non-virgin. And lest you say that it is analogous to a case of a woman who lost her virginity via penetration by a foreign object atypically, i.e., anally, whose hymen was therefore not damaged and she is not forbidden as a zona , yet she is no longer considered a virgin, that is not correct: If so, if such a woman is considered a non-virgin and forbidden to a High Priest, you would have no woman who is fit for the High Priesthood, who has not lost her virginity via penetration by a foreign object atypically, i.e., by a pebble used to clean herself in the lavatory.
אֶלָּא, אָמַר רַבִּי זֵירָא: בִּמְמָאֶנֶת.
Rather, Rabbi Zeira said that Rav was referring to one who refused her husband after having only atypical intercourse with him. Although the act of intercourse was not licentious, as she was married at the time, she is nevertheless disqualified from marrying into the priesthood because she is not a virgin.
אָמַר רַב שִׁימִי בַּר חִיָּיא: נִבְעֲלָה לִבְהֵמָה — כְּשֵׁרָה לַכְּהוּנָּה. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: נִבְעֲלָה לְמִי שֶׁאֵינוֹ אִישׁ, אַף עַל פִּי שֶׁבִּסְקִילָה — כְּשֵׁרָה לַכְּהוּנָּה.
§ Rabbi Shimi bar Ḥiyya said: A woman who had intercourse with an animal is like one whose hymen was torn accidentally. Consequently, she is not a zona and is fit for the priesthood. This is also taught in a baraita : If a woman had intercourse with one who is not a man, i.e., an animal, although she is liable to stoning if she did so intentionally and in the presence of witnesses who forewarned her of her punishment, she is nevertheless fit for the priesthood.
כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר: מַעֲשֵׂה בְּרִיבָה אַחַת בְּהַיְתָלוֹ שֶׁהָיְתָה מְכַבֶּדֶת אֶת הַבַּיִת, וּרְבָעָהּ כֶּלֶב כּוּפְרִי מֵאַחֲרֶיהָ, וְהִכְשִׁירָהּ רַבִּי לַכְּהוּנָּה. אָמַר שְׁמוּאֵל: וּלְכֹהֵן גָּדוֹל. בִּימֵי רַבִּי כֹּהֵן גָּדוֹל מִי הֲוָה? אֶלָּא — רְאוּיָה לְכֹהֵן גָּדוֹל.
When Rav Dimi came from Eretz Yisrael he said: There was an incident involving a certain girl [ riva ] in the village of Hitlu who was sweeping the house, and a village [ kufri ] dog used for hunting sodomized her from behind. And Rabbi Yehuda HaNasi permitted her to the priesthood, as she was not considered a zona . Shmuel said: And Rabbi Yehuda HaNasi permitted her even to a High Priest, as she was still considered a virgin. The Gemara is puzzled by this comment: Was there a High Priest in the days of Rabbi Yehuda HaNasi? Rather, Shmuel meant that she is fit for a High Priest.
אֲמַר לֵיהּ רָבָא מִפַּרְזַקְיָא לְרַב אָשֵׁי: מְנַָא הָא מִילְּתָא דַּאֲמוּר רַבָּנַן אֵין זְנוּת לִבְהֵמָה? דִּכְתִיב: ״לֹא תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב״.
Rava of Pirkin said to Rav Ashi: From where is this matter derived that the Sages stated that there is no harlotry with regard to an animal? Rav Ashi responded that it is as it is written: “You shall not bring the hire of a harlot or the price of a dog into the House of the Lord your God for any vow; for both of them are an abomination to the Lord your God” (Deuteronomy 23:19). This verse prohibits one from sacrificing an animal as an offering if that animal was ever used to pay a harlot for her services, or if it was ever used as payment in the purchase of a dog.
וּתְנַן: אֶתְנַן כֶּלֶב וּמְחִיר זוֹנָה — מוּתָּרִין, (מִשּׁוּם) שֶׁנֶּאֱמַר: ״גַּם שְׁנֵיהֶם״ — שְׁנַיִם וְלֹא אַרְבָּעָה.
And we learned in a mishna ( Temura 30a): The hire of a dog, i.e., a kosher animal that a man or woman gave as payment to the owner of a dog in order to have sexual intercourse with it, and similarly the price of a prostitute, a kosher animal used to purchase a prostitute as a maidservant, are permitted to be sacrificed as offerings. This is because it is stated that both of them, the specific items listed in the verse, are abominations. Consequently, only two items are prohibited, i.e., the payment given to a prostitute for her services, and the payment used in the purchase of a dog, and not four, as the reverse cases are excluded from this halakha .
תָּנוּ רַבָּנַן: אֲנוּסַת עַצְמוֹ וּמְפוּתַּת עַצְמוֹ — לֹא יִשָּׂא, וְאִם נָשָׂא — נָשׂוּי. אֲנוּסַת חֲבֵירוֹ וּמְפוּתַּת חֲבֵירוֹ — לֹא יִשָּׂא, וְאִם נָשָׂא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: הַוָּלָד חָלָל, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַוָּלָד כָּשֵׁר.
§ The Sages taught: A High Priest may not marry a woman that he himself raped and a woman that he himself seduced, as he is commanded to marry a virgin. And if he married her, he is married. With regard to a woman who was raped by another man and a woman seduced by another man, he may not marry her. And if he married her, Rabbi Eliezer ben Ya’akov says that the child born from this union is a ḥalal , and the Rabbis say the lineage of the offspring is unflawed.
אִם נָשָׂא — נָשׂוּי, אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: וּמוֹצִיא בְּגֵט. וְאֶלָּא הָא דְּקָתָנֵי: אִם נָשָׂא נָשׂוּי! אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: לוֹמַר
The Gemara analyzes this baraita . It states that if he married the woman that he himself raped or seduced, he is married. Rav Huna said that Rav said: And he must divorce her with a bill of divorce. The Gemara asks: But consider that which the baraita teaches: If he married her, he is married. Since it is obvious that the marriage is technically valid, it must be saying that they are permitted to remain married. Rav Aḥa bar Ya’akov said: No, it means to say