Talmud Builders

    Commentary page

    Nedarim 89b

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Nedarim 89b

    Nedarim 89b. The full printed text of this folio side — 6 numbered segments, about 155 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    נערה שלא בגרה והיא יתומה בוגרת ומת אביה נערה בוגרת ומת אביה ונערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה בוגרת ואביה קיים ר' יהודה אומר כו' - בוגרת והיא יתומה בשעת הנדר היתה בוגרת וכבר היתה יתומה מבעלה כלומר יתומה דמתניתין יתומה בחיי האב כדמפרשי רבנן בגמ' דיתומה דשייך למימר בבעל כבאב דיקא נמי היכא דתני מיתת האב תני לה בפירוש בוגרת ומת אביה:

    גמ' זו דיבר ר' יהודיה דקתני תשע:

    אבל חכמים אומרים שלש נערות נדריהן קיימין בוגרת ויתומה ויתומה בחיי האב וכולהו תשע דמתני' נכללות בהני שלש:

    מתני' קונם שאיני עושה לאבא ולאביך כלומר שאני נותן להם יהא עליהם קונם:

    הרי זה יכול להפר אע"ג דלאו נדרי עינוי נפש אינון דלאו כל כמיניה לאפקועי שיעבודא מינה אפי' הכי דברים שבינו לבינה הויין ויכול להפר כלומר הרשות בידו:

    גמ' ר' נתן אומר לא יפר דקסבר הואיל ועדיין לא חל הנדר שכל זמן שלא עשתה לפי בעלה ולא שימשתו אינה אסורה לאביה ולאביו ולא יפר:

    וחכ"א יפר אע"פ שעדיין לא חל הנדר עליה:

    ההוא גברא דיאמר תיתסר הנייתא דעלמא עליה אי נסיב איתתא כי לא תנינא הלכתא - כלומר תיתסר הנאת עולם עלי אם אקח אשה עד שאשנה הלכות:

    2 more comments on this page.

    Rashi on Nedarim 89b · Sefaria

    Tosafot

    רבי יהודה אומר אף המשיא בתו קטנה ונכנסה לחופה וגירשה ועדיין היא קטנה או נערה נדריה קיימין וזו היא יתומה בחיי האב שבכל הש"ס:

    זו דברי רבי יהודה דכייל תשעה מיני נערות אבל חכמים אומרים שלשה מיני נערות כלומר לא חשיבי אלא שלש דלא פליגי במידי:

    קונם שאני נהנית לאבא ולאביך אם אני עושה לפיך אם אני מהנית לך אינו יכול להפר דאפילו דברים שבינו לבינה לא הוי שתעשה לפיו ולא תהנה לאבא ולאביה לשון הרב רבי אליעזר וברוב הספרים כתיב יפר וכך נראה יותר דהכי נמי אמרי רבנן דפליגי ארבי נתן בגמרא:

    תניא שאני נהנית לאבא ולאביך אם אני עושה לפיך רבי נתן אומר לא יפר - פירש הרב רבי אליעזר מסתברא טעמיה הוא שאין בעל מפר עד שיחול ולא חל עד שתשמש לבעל ועוד דלא חשיב ליה נדר שבינו לבינה ולא נראה דא"כ מנלן לר' נתן דאין בעל מיפר עד שיחול דלמא כל טעמו יש דלא הוי נדר שבינו לבינה ונראה דשפיר הוי דברים שבינו לבינה כיון שעל ידי שתעשה לפי בעלה תאסור לההנות אביה משיאה בעלה שם רע בשכינותיה ולא דמי לשאיני עושה לפי אבא ולפי אביך דאמר לעיל דאינו יכול להפר כיון שאסרה עצמה מאיליה דלא תלתה הנדר בעשייתה לפי הבעל וטעמא דרבי נתן משום דסבירא ליה דאין בעל מיפר עד שיחול הנדר ורבנן סברי דבעל מיפר קודם שיחול:

    נטולה אני מן היהודים אסרה בתשמיש אם אני משמשך פעם אחת רבי נתן אומר לא יפר עד שתשמשנו וחכ"א יפר מיד דנדר זה הוי שפיר בינו לבינה שאם תשמש לו פעם אחת תהא אסורה לו לעולם דבעל הוי בכלל היהודים הילכך מיפר קודם תשמיש דאין צריך שיחול:

    ההוא גברא דאמר תיאסר הנאת עלמא כלומר כל הנאות שבעולם אי נסיבנא איתתא עד שאלמוד כל הש"ס ולא חל האיסור עד שנשא האשה:

    רהיט בגפא ותובליא [כלי] שמובילין בו פירות ולא היה יכול ליגע וללמוד:

    שבשיה כלומר הטעהו [א"ל] ישא אשה ולא יאסר בהנאת העולם נשא אשה ונאסר:

    Tosafot on Nedarim 89b · Sefaria

    Rashba

    רבי נתן אומר לא יפר וחכמים אומרים יפר וקיימא לן כרבנן. ואף על גב דאמרינן בההוא גברא דאנסביה רב הונא איתתא, ואמר רבא מאן חכים למיעבד הכי אלא רב אחא בר רב הונא דגברא רבא הוא, דקא סבר כי היכי דפליגי רבנן ור' נתן בהפרה הכי נמי פליגי בשאלה, דשמעת מיניה לכאורה דהלכתא כר' נתן, ההיא לא מכרעת, משום דרבא שבחיה, משום דעביד הכין לאפוקי נפשיה מפלוגתא, ולאו למימר דהלכתא כר' נתן. הרמב"ן ז"ל. ולענין שאלה פסקו רבוותא ז"ל כרב פפא, דאמר מחלוקת בהפרה, אבל בשאלה דברי הכל אין חכם מתיר, אלא אם כן חל הנדר.

    Rashba on Nedarim 89b · Sefaria

    Ritva

    קונם שאני נהנית לאבא ולאביך אם אני עושה על פיך פי' שאסרה נפשה מהנאת אביו או אביה אם בעלה נהנה ממנה שתלתה הקונם בתנאי זה ה"ז יפר. פי' דקונם זה ענוי נפש הוא אע"פ שלא אסרה עצמה. אלא מאיש ידוע ולר' יוסי הוו דברים שבינו לבינה מיהת כדפרישנא וקמ"ל הכא דאע"ג דאיסור קונם אכתי לא חייל עד שתעשה על פי בעלה מ"מ הבעל מפר אף על פי שלא חל הנדר. ובפלוגתא דר' נתן ורבנן בברייתא דלקמן וסתמא כרבנן ופנים אחרים פירשו בו וזהו הנכון:

    גמ' תניא שאני נהנית לאבא ולאביך אם אני עושה על פיך ר' נתן אומר לא יפר. פירוש דקסבר שאין הבעל מפר נדרי אשתו עד שיחול הנדר. וכן כל כיוצא בזה שהוא תלוי בקונם ולאפוקי נדרה בקונם לאחר שנתגרשה שאינו תלוי בתנאי אלא שלא הגיע זמנו עדיין ומהשתא חייל עליה לכשיגיע וההיא פלוגתא דר' ישמעאל ור' עקיבא לעיל [דף פט.] במתניתא בגמ' ר' ישמעאל אומר לא יפר ר"ע אומר יפר דבתר זמן הנדר אזלינן. והלכה כוותיה ולא שייכא ההיא פלוגתא בהא דהכא כלל ומודה ר' נתן בההיא דר"ע:

    וחכמים אומרים יפר דסברי רבנן שהבעל מפר קודם שחל הנדר כלל:

    נטולה אני מן היהודים אם אשמשך ר' נתן אומר לא יפר כלומר אין יכול להפר עד שתשמשנו ויחול הנדר:

    וחכמים אומרים יפר אפי' קודם שתשמשנו מטעמא דפרישנא:

    כתב רבינו ז"ל והלכתא כרבנן דיחיד ורבים הלכה כרבים ועוד דסתם מתני' ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם מתני' ועוד דסוגיין בריש פירקין [דף פ'] אם ארחץ ואם לא ארחץ אליבא דרבנן שייכא. פירוש דפרישנא דאמרה קונם רחיצה עלי (היום) אם ארחץ היום וקתני דיפר אפי' קונם שתרחץ היום אע"פ שלא חל הנדר דהכי פשטא דמימרא. ואע"ג דאמרי' בגמרא ההוא גברא דאמר תתסר הנאתה דעלמא. פירוש לאו כולהו הנאות דעלמא דא"כ הוה ליה נדר שאי אפשר לקיימו כנודר שלא יישן ג' ימים אלא שנדר ממקצת הנאות העולם או מכל הנאות העולם ממקצת בני העולם שהיה אפשר להתקיים ע"י אחרים ואסר אנפשיה הכי (א) אתנסיב אתתא בדלא תאני איהו הילכתא פי' והיה הנדר תלוי בתנאי זה וכל כמה דלא נסיב מקמי דליתני הלכתא לא חייל נדרא איסורא דעלמא עליה אזיל רהיט במגלא ותובליא פי' בהבלי העולם ובמלאכתו ולא שנה הלכות. אתא רב אחא בר רב הונא ושבשיה כלומר פתהו בדברים ואנסביה אתתא ונתכוין רב אחא שיחול הנדר כשינשא ואז יוכל להתיר לו נדרו ולא קודם לכן שאין חכם מתיר עד שיחול הנדר כדבעינן למימר קמן:

    Ritva on Nedarim 89b · Sefaria

    Meiri

    המשנה השמינית והכונה בה בענין החלק השביעי והוא שאמר קונם שאיני נהנית לאבא ולאביך אם עושה אני על פיך שאיני נהנית לך אם עושה אני על פי אבא ועל פי אביך הרי זה יפר אמר הר"ם האמת אצלי שזה הנדר אמנם נזכר בזה המקום על שהוא נדר נערה המאורסה שהוא יאמר שהיא התניתה בנדר שלא תקבל ממונו זו מבעלה וכאשר לא האמינה אחד מהן לא יהנה באחר זה הנדר אמנם יפירו אותו ובעלה והיה עולה על הדעת שהיא בהאמנת אחד מהן בהפרה יאסר עליה ההנאה באחר ויהיה זה הנדר לא הלך בו הפרה ולמדנו שהן מפירין כדין שאר נדרים ואפשר שיהיה זה הדין כדין כל אשה תדור תחת בעלה:

    אמר המאירי קונם שאני נהנית לאבא או לאביך אם אני עושה לפיך יפר שהרי דבר זה הוא מדברים שבינו לבינה שהרי כונתה שלא תעשה לפיו ואתה צריך לפרשה בנערה המאורסה ושיפרו אביה ובעלה ובא ללמד שהם מפירים אע"פ שלא חל הנדר שאם בנשואה הרי משועבדת היא לו וכן קונם שאני נהנית לך אם אני עושה לפי אבא ולפי אביך יפר ר"ל בשתוף האב שאף זה מדברים שבינו לבינה הוא שמא תתחרט ותעשה לאביו ולאביה ויחול הנדר במה שהיא עושה לפיו או שמא הואיל ועל ידי שתעשה לפיו תאסר באביה נמצא בעלה משיאה שם רע בשכנותיה ויש מפרשים אותה בנשואה ואם כן הפרה זו ענינה שמא יגרשנה ותהא אסורה לחזור לו אלא שדבר למד מענינו וכן יש גורסין במשנתנו לא יפר ומשום דאפי' דברים שבינו לבינה לא הוו אלא תעשה לפיו ותאסר לאביו ולאביה אלא שעיקר הדברים כגרסא ראשונה וכמו שאמרו בגמרא קונם שאני נהנית לאבא ולאביך אם אני עושה לפיך ר' נתן אומר לא יפר וחכמים אומרים יפר וודאי הלכה כחכמים וכסתם משנה:

    זהו ביאור המשנה ולמדת ממנה שהבעל והאב מפירין אף עד שלא חל הנדר וכן הלכה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

    מכיון שביארנו שהבעל מיפר אע"פ שלא חל הנדר אמרה נטולה אני מן היהודים אם אני משמשתך ר"ל אסורה אני בתשמיש כל היהודים שבעולם אם אני משמשתך אפילו פעם אחת הרי זה יפר אע"פ שלא חל הנדר עד שתשמשנו:

    כבר ביארנו שחכם אינו מתיר עד שיחול הנדר וזהו שהוזכר בסוגיא זו באחד שאסר עצמו בכל הנאות שבעולם אם ישא אשה עד שילמוד כל התלמוד וכשרצה ללמוד תקפו טבעו במה שהיה רגיל בו לילך בסל שמניחין בו פירות ובכלי שמלקטין אותם בו ולא יכול ללמוד ובא אחד מן החכמים וראה שאינו יכול להתיר עד שיחול הנדר ואף זה לא היה רוצה לישא שלא יאסר בכל הנאות שבעולם והטעהו ואמר לו שאפשר לו לישא אשה בהיתר הנאת העולם והשיאו אשה וחל הנדר ונאסר בהנאות העולם והפשיטו כל בגדיו שהרי אסור היה בהנאתם וטחו בטיט לכסות מערומו והביאו לפני רב חסדא שהיה יחיד מומחה במקומו והתירו לו:

    Meiri on Nedarim 89b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    רש"י בד"ה קונם כו' יהא עליהם כצ"ל:

    בד"ה תובליא כו' אזיל ואגזר כצ"ל:

    ברא"ש אחר ד"ה נערה צ"ל מ"ה שלשה כו' עד דמתניתין בכלל הס"ד ואחר כך מ"ה קונם כו':

    בא"ד לבינה לא הוי כצ"ל:

    בד"ה רבי נתן כו' דכל זמן שלא כצ"ל הנדר הס"ד:

    בד"ה וחכמים אומרים כו' הנדר דאם כצ"ל:

    בד"ה תחסר כו' נדר שוא דאפשר כצ"ל:

    ר"ן כיילא להו כצ"ל והס"ד להו הס"ד:

    3 more comments on this page.

    Chidushei Halachot on Nedarim 89b · Sefaria

    Shita Mekubetzet

    גמרא זו דברי רבי יהודה דעביד האי חושבנא דתשע נערות כדקתני רבי יהודה אומר אף המשיא כו'. מדקתני אף מכלל דסבירא ליה כהנך דחשיבי לעיל. אבל חכמים אומרים שלש נערות נדריהן קיימין בוגרת ונערה יתומה ונערה יתומה בחיי האב וכולהו תשע נערות דמתניתין הויין בכלל הני תלת. פירוש. מתניתין קונם שאיני נהנית משל אבא ומשל אביך אם עושה אני על פיך אף על גב דאלו אמרה קונם שאיני נהנית לאבא ולאביך ותו לא אינו יכול להפר דתנן לעיל אמר קונם שאיני נהנית (לכהו') לבריות אינו יכול להפר אפילו הכי הכא מיפר הואיל ותלתה נדרה במידי דבר הפרה דקאמר אם עושה אני על פיך הילכך הרי זה יפר. אמר קונם שאיני נהנית משלך אם עושה אני לפי אבא ולפי אביך אף על פי דאלו אמר קונם שאיני עושה לפי אבא ואביך לפי אחיך ושלא אתן תבן לפני בהמתך אינו יכול להפר אפילו הכי הכא מיפר הואיל ואמרה קונם שאיני נהנית לך דהוי מידי דבר הפרה הילכך הרי זה יפר. פירוש. קונם שאני נהנית לאבא ולאביך אם עושה אני על פיך כלומר שאסרה לעצמה הנאת אבא ואביך אם תעשה מלאכה לבעלה. שני נהנת לך כלומר וכן שאסרה הנאת בעלה על עצמה. אם עושה אני על פי אבא ועל פי אביך הרי זה יפר פירוש וקא משמע לן דבין מה שאסרה לעצמה משל בעלה אמר המגיה אפשר דחסר כאן וצריך לומר: בין מה שאסרה בתנאי מעצמה על בעלה הוי נדרי ענוי נפש דהא קיימא לן כשמואל דאמר בריש פרקין הנאת פלוני עלי מפר ולרבי יוסי נהי דהנאת אבא ואביך אינו מפר משום נדרי ענוי נפש משום דיכול ליהנות משל אחרים מיהו משום דברים שבינו לבינה מפר כדכתבינן לעיל. אי נמי קא משמע לן מתניתין דמפר אף על פי שלא חל הנדר שהרי היא אינה אסורה בהנאתם עד שתעשה לפני הבעל ואפילו הכי יכול להפר לה מיד ובפלוגתא דרבי נתן ורבנן בברייתא דלקמן. ואיכא דמפרש לה למתניתין באנפי אחריני והכין מסתברא פירושא דמתניתין. הרנב"י ז"ל. גמרא רבי נתן אומר לא יפר דאין הבעל מיפר אלא אם כן חל הנדר וכל זמן שלא עשתה לפי בעלה אינה אסורה ליהנות משל אבא ואביך. והכא בתו דחל הנדר אינו יכול נמי להפר דנעשית כאומרת איני נהנית לאב ולאביך ותו לא דאינו יכול להפר. וחכמים אומרים יפר משום דהבעל מיפר אף על פי שלא חל הנדר הילכך יפר קודם משתעשה לפי בעלה הואיל והנדר תלוי במעשה ידיה מתוך שיכול להפר במעשה ידיה יפר נמי לפי אבא ואביך. אמרה נטולה אני משאר היהודים אם משמשתך רבי נתן אומר לא יפר משום דאין הבעל מיפר אלא אם כן חל הנדר וכל זמן שלא שימשה אינה נטולה מן היהודים ואכתי לא חל הנדר ואימתי חל בזמן ששמשה עמו דבתו הכי הויא נטולה משאר היהודים והכא בתר דחל נדר שוב אינו יכול נמי להפר נעשית כאומרת נטולה אני משאר יהודים ולא ממך ותו לא ואינו יכול להפר. וחכמים אומרים משום דהבעל מיפר אף על פי שלא חל הנדר הילכך יפר קודם שתשמש לבעלה הואיל והנדר עדיין תלוי בתשמיש דבעלה דמתוך שמפר לתשמיש עצמו יפר נמי לנטולה אני משאר יהודים. פירוש. ועיין בתוספות. רבי נתן אומר לא יפר שאין מפירין הנדר עד שיחול ובתר דחל נמי כגון שעשה לפיו אינו יכול להפר דאין כאן ענוי נפש ולא דברים שבינו לבינה לדברי רבי יוסי דכולה מתניתין כותיה. וחכמים אומר יפר דסבירא להו דהבעל מפר אף על פי שלא חל הנדר ומאחר שהנדר תלוי במעשה ידיה מתוך שיכול להפר למעשה ידיה יפר עיקר הקונם שנדרה אביה ואביו. ולפי זה מתניתין רבי נתן היא. הרי"ץ ז"ל. ומדבריו נראה שהוא גורס במתניתין לא יפר כקצת גרסאות.

    אי נסיבנא איתתא כי לא תני הילכתא נדר על עצמו איסור הנאה מכל העולם אם לוקח אשה קודם שילמוד הלכה שהיא משנה הסדורה ואפשר שנתן קצבה לנדרו אלא שלא נתפרש בתלמודא. הרי"ץ ז"ל.

    רהיט בגפא ותובליא גפא הוא כעין מגל קטן ומשימין אותו בראש מקל ארוך לחתוך בו התמרים ושאר הפירות. ותובליא הוא כעין סל קשור בראש עץ ערוך ומסימין הסל למטה מן הפרי ותוחבין אותו במגל קטן והפירות נופלים בסל שהוא למטה ואינן יכולין הפירות ליפול לכאן ולכאן. ויש מפרשים תובליא חבל כדי לעלות בו אל ראש הדקל ליקח הפירות. ועוד יש מפרשים שהוא מחצלת או בגד שנותנין למטה מן הדקל שיפלו עליו הפירות ולא יטנפו. וזה הנודר היה טורח ומתעמל לשמש תלמידי חכמים בזה כדי שילמדוהו ולא היה עולה בידו הלמוד. או נוכל לפרש מתוך שהיה מחזר על מזונותיו והיה משכיר עצמו לכך לא היה יכול ללמוד וגם הוא לא היה רוצה לישא אשה כדי שלא יהיה הנדר חל עליו. הרי"ץ ז"ל.

    Shita Mekubbetzet on Nedarim 89b · Sefaria

    Gilyon HaShas

    בהר"ן ד"ה קונם אע"פ שלא חל הנדר. עיין בר"ן לעיל דף פ ע"א:

    Gilyon HaShas on Nedarim 89b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Nedarim, daf 89, Amud Bet, about 155 words in 6 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 6 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 146 words

      Opens “נַעֲרָה שֶׁלֹּא בָּגְרָה וְהִיא יְתוֹמָה. בּוֹגֶרֶת וּמֵת…”

    2. Segment 222 words

      Opens “גְּמָ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: זוֹ…”

    3. Segment 327 words

      Opens “מַתְנִי׳ ״קֻוֽנָּם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְאַבָּא וּלְאָבִיךָ אִם…”

    4. Segment 418 words

      Opens “גְּמָ׳ תַּנְיָא: ״שֶׁאֵינִי נֶהֱנֵית לְאַבָּא וּלְאָבִיךְ אִם…”

    5. Segment 514 words

      Opens “״נְטוּלָה אֲנִי מִן הַיְּהוּדִים אִם מְשַׁמַּשְׁתֶּךָ״, רַבִּי…”

    6. Segment 628 words

      Opens “הָהוּא גַּבְרָא דְּאִיתְּסַר הֲנָיָיתָא דְּעָלְמָא עֲלֵיהּ אִי…”

    Sages named on this page

    • Rav Aha · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Aha, a prominent sage of the fourth generation of Amoraim, served as a Dayan in Lod and was highly influential, contributing…

      Source: Nedarim 89b · Segment 6 — “…אִמְּצִי לְמִיתְנֵא. אֲתָא רַב אַחָא בַּר רַב הוּנָא וְשַׁבְּשֵׁיהּ…

    Original text

    נַעֲרָה שֶׁלֹּא בָּגְרָה וְהִיא יְתוֹמָה. בּוֹגֶרֶת וּמֵת אָבִיהָ. נַעֲרָה בּוֹגֶרֶת וּמֵת אָבִיהָ. נַעֲרָה שֶׁלֹּא בָּגְרָה וּמֵת אָבִיהָ. נַעֲרָה שֶׁמֵּת אָבִיהָ וּמִשֶּׁמֵּת אָבִיהָ בָּגְרָה. בּוֹגֶרֶת וְאָבִיהָ קַיָּים. נַעֲרָה בּוֹגֶרֶת וְאָבִיהָ קַיָּים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הַמַּשִּׂיא בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה וְנִתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה וְחָזְרָה אֶצְלוֹ — עֲדַיִין הִיא נַעֲרָה.

    if she took a vow when she was a young woman who had not yet reached her majority, and she is an orphan; if she took a vow when she was a grown woman and her father died; if she took a vow when she was a young woman, and she became a grown woman, and her father died; if she took a vow when she was a young woman who had not reached her majority, and her father died; if she took a vow when she was a young woman, and her father died, and after her father died she reached her majority; if she took a vow when she was a grown woman and her father is still alive; and if she took a vow when she was a young woman, and she became a grown woman, and her father is still alive. Rabbi Yehuda says: With regard to even one who married off his minor daughter, and she was widowed or divorced and she returned to him, and according to her age she still is in the category of a young woman, her vows cannot be nullified.

    גְּמָ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים, שָׁלֹשׁ נְעָרוֹת נִדְרֵיהֶן קַיָּימִין: בּוֹגֶרֶת, וִיתוֹמָה, וִיתוֹמָה בְּחַיֵּי הָאָב.

    GEMARA: Rav Yehuda said that Rav said: This mishna is the statement of Rabbi Yehuda, who spelled out all the cases and listed nine young women whose vows are upheld. But the Rabbis say that it is unnecessary to go into such detail. Instead, they simply said: There are three young women whose vows are upheld and cannot be nullified: A grown woman, and an orphan, and an orphan in her father’s lifetime, i.e., a young woman who was divorced or widowed while her father was still alive and is considered an orphan in that her father no longer has jurisdiction over her.

    מַתְנִי׳ ״קֻוֽנָּם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְאַבָּא וּלְאָבִיךָ אִם עוֹשָׂה אֲנִי עַל פִּיךָ״, ״שֶׁאֵינִי נֶהֱנֵית לְךָ אִם עוֹשָׂה אֲנִי עַל פִּי אַבָּא וְעַל פִּי אָבִיךָ״ — הֲרֵי זֶה יָפֵר.

    MISHNA: If a woman said to her husband: Deriving benefit from my father or from your father is konam for me if I will prepare anything for you; or if she said: Deriving benefit from you is konam for me if I will prepare anything for my father or for your father, the husband can nullify this vow.

    גְּמָ׳ תַּנְיָא: ״שֶׁאֵינִי נֶהֱנֵית לְאַבָּא וּלְאָבִיךְ אִם אֲנִי עוֹשָׂה לְפִיךָ״, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: לֹא יָפֵר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יָפֵר.

    GEMARA: It is taught in a baraita : If a woman said to her husband: Deriving benefit from my father or from your father is konam for me if I will prepare anything for you, Rabbi Natan says her husband cannot nullify the vow. She must prepare food for him, as she is obligated to do so by virtue of their being married, and it is prohibited for her to benefit from their respective fathers. The husband cannot nullify a vow that has not yet taken effect and that depends on the fulfillment of a certain condition. And the Rabbis say that even in such a case he can nullify her vow.

    ״נְטוּלָה אֲנִי מִן הַיְּהוּדִים אִם מְשַׁמַּשְׁתֶּךָ״, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: לֹא יָפֵר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יָפֵר.

    The baraita continues: If the woman said to her husband: I am removed from the Jews, i.e., the benefit of my engaging in sexual intercourse will be forbidden to all Jews, if I engage in sexual intercourse with you, Rabbi Natan says he cannot nullify the vow. Rather, she must engage in sexual intercourse with her husband, as she is obligated to do so by virtue of their marriage, and she will be forbidden to all other Jews. And the Rabbis say he can nullify her vow.

    הָהוּא גַּבְרָא דְּאִיתְּסַר הֲנָיָיתָא דְּעָלְמָא עֲלֵיהּ אִי נָסֵיב אִיתְּתָא כִּי לָא תָּנֵינָא הִילְכְתָא. רָהֵיט בְּגַפָּא וְתוּבַלְיָא וְלָא אִמְּצִי לְמִיתְנֵא. אֲתָא רַב אַחָא בַּר רַב הוּנָא וְשַׁבְּשֵׁיהּ וְאִינְּסִיב אִיתְּתָא,

    § It is related that there was a certain man who took a vow that all benefit from the world should be forbidden to him if he marries a woman when he has not yet learned halakha . He would run up a ladder and rope but was not able to learn the material, i.e., despite all his efforts he failed in his studies. Rav Aḥa bar Rav Huna came and misled him, allowing him to understand that even if he took a vow, the vow would not take effect, and so he married a woman.