Commentary page
Nedarim 81a
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerNedarim 81a
Nedarim 81a. The full printed text of this folio side — 10 numbered segments, about 315 words — with the classic commentaries printed on the page.
Rashi
כביסת בגדיים אלימא ליה לר' יוסי דאית ביה יותר מרחיצה:
דאמר שמואל האי ערבוביתא דרישא עפרורית שמתכנס לאדם בראשו שאינו רוחץ:
מתיא ליה לידי עוירא מסמא את עיניו:
ערבוביתא דמאני שנושא בגדים שאינו רוחצן עד ששחורין הרבה:
לידי שעמומיתא שגעון וזו שעמומיתא קשה מכולן:
ערבוביתא דגופא זוהמא הבאה על בשרו של אדם מחמת זיעה שאינו רוחץ:
הזהרו בערבוביתא בהנהו דפרשי':
ושלא תלמדו תורה אלא בחבורה שאין אדם מתפלפל אלא מתוך לימוד חבירו:
20 more comments on this page.
Rashi on Nedarim 81a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain
Tosafot
ערבוביתא דרישא שאינו מסרק ראשו תמיד מייתי לידי עוירא פירוש לידי סימוי עינים:
דמאני שאינו מכבס בגדיו תמיד מביאו לידי שעמום:
דגופא שאינו רוחץ תדיר:
מתיא לידי שיחנא וכיבי כלומר כיבי ושעמום קשה מכאב שחין דשחין יש לו רפואה ושעמום אין לו רפואה ומשום הכי אמר רבי יוסי דכביסה קודמת לחייהם אבל רחיצה אין בה צער כולי האי:
הזהרו בערבוביתא פירוש הזהרו בכביסה:
הזהרו בחבורה שתלמדו תורה בחבורה:
ירושה היא להם לתלמידי חכמים ואין אנו זקוקין ללומדה: כדי שלא יתגדרו על הצבור:
שאין מברכין בתורה תחלה כשהם משכימים ללמוד תורה שאין מברכין לעסוק בדברי תורה והערב נא ואשר בחר:
7 more comments on this page.
Tosafot on Nedarim 81a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain
Meiri
לעולם יהא החכם זריז ללמד בחבורה ובישיבה כדי להשפיע מטובתו לאחרים וכן התלמיד ישתדל כמה שיוכל לטרוח בתלמוד תורה ואל יתיאש מצד שרואה אבותיו עניים ושאינם מוכנים להוציא בהם כמה שצריך לתלמוד תורה או שרואה אבותיו עמי הארץ שהתורה מוכנת לכל אדם ובלבד שיטרח בתלמודה הרבה דרך הערה אמרו הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה שנאמר יזל מים מדליו אל תקרי מדליו אלא מדליו ר"ל מדלים ועניים שבהם ובמקום אחר אמרו הזהרו בבני עמי הארץ שמהם תצא תורה ודרך צחות אמרו כאן מפני מה אין תלמידי חכמים מצויים להוציא מבניהם תלמידי חכמים שלא יאמרו ירושה היא לנו ויש אומרים שהוא דרך עונש מפני שמתגדלין בה על הצבור שלא לשם שמים או מפני שרגילין לקרות לבני אדם חמורים ועמי הארץ ויש אומרים מפני שמקילין בכבוד תורה שלא לברך את השם שנתנה להם בתחילת קריאתם וכמו שאמרו שצריך לברך תחלה בין למקרא בין למשנה בין למדרש כמו שביארנו בברכות:
Meiri on Nedarim 81a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown
Maharsha (Chidushei Halachot)
רש"י תורה אלא הד"א:
בא"ד אלא מתוך לימוד חבירו כצ"ל שבהם הס"ד חכמים הס"ד לחכמים דכתיב הד"א דעתו הס"ד:
בד"ה א"ל כו' גבי לוים ולכל כצ"ל והד"א בגדיהן איכא הד"א:
בד"ה אבעיא להו לרבי יוסי כצ"ל:
בא"ד נפש ומשום נדרי כצ"ל לעיל אבל הד"א מקום הס"ד:
ברא"ש שמעינן הס"ד חייתם הס"ד:
ר"ן ניוול הס"ד:
בד"ה מתיא כו' מכהה מאור כצ"ל לב הס"ד עליהם הס"ד הוויין הס"ד:
Chidushei Halachot on Nedarim 81a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain
Shita Mekubetzet
האי ערבוביתא דרישא שמניח שער ראשו להתערבב ואינו רוחצו ואינו סורקו ומתקבצין בו כנים וביצי כנים ומכחיש מאור עיניו ומביאו לידי עורון. ויש מי שגורס חרפופיתא והיא היא. ושני הגרסאות הביא בעל הערוך בשורש חרף. ויש מי שגורס ערפופיתא עי"ן במקום חי"ת. הרי"ץ ז"ל.
שלחו מתם כמו מהתם ומארץ ישראל הוא הזהרו בערבוביתא כולל כל מה שאמרנו למעלה. הזהרו בחבורה להרבות תלמידים שאין התורה נקנית אלא בחבורה כדאמרינן בהרואה הסכת ושמע ישראל עשו כתות ועסקו בתורה. ויש מפרשים שלא ישב אדם בחבורת עמי הארץ שמא ימשך אחריהם. הרי"ץ ז"ל.
הזהרו בבני עניים עניי ממון סובלין דקדוקי עניות שמהן תצא תורה זוכין לתורה. דכתיב יזל מים מדליו מדלי ממון שמהן תצא תורה. הרא"ם ז"ל. והפירוש כתב הזהרו בבני עניים בין עניים מתורה ובין עניים מממון והזהרו שלא תזלזלו בהם. עד כאן.
כדי שלא יתגדרו על הצבור ינהגו שררה על הצבור וכדי שלא יבאו לידי כך גזר השם להיות כך. ומר זוטרא חלק על זה ואמר שאין הדבר כן אלא עונש הוא (שעושין) שנענשין התלמידי חכמים על כך מפני שנהגו שררה על הצבור שלא לשם שמים. ורב אשי אמר טעם העונש מפני שהן רגילין לבזות בני אדם לקרותן חמורים ועל כן אינם זוכין שיהיו בניהם תלמידי חכמים.
שאין מברכין בתורה תחלה ולא תקנו ברכה לאחריה אלא בתורה שנקראת ברבים בלבד כגון שבת ושני וחמשי שהיא תקנת משה ובית דינו כדאמרינן בפרק מרובה. ואף על פי שכבר ברך ברכת התורה בשחר צריך לברך על אותה קריאה של ספר תורה כי מפני חשיבותה קובע ברכה לעצמה כדאמרינן גבי יין פרק כיצד מברכין. ואם אינו מתוקן כתיקון חכמים נמצא ברכה לבטלה לפי שכבר ברך בבקר על כל קריאת היום שלש ברכות שתקנו לנו אנשי כנסת הגדולה שהן. לעסוק בדברי תורה והערב נא ואשר בחר בנו. ותקנו לקרות אחריהם ברכת כהנים ופרשת קרבנות התמדיות ואחריהם משנה דהיינו פרק איזהו מקומן ואחר כך רבי ישמעאל אומר שהוא תלמוד. וזה היה לשתי תועלות: האחד שיסמוך קריאת התורה על הברכות כדי לפטור קריאת כל היום מברכה כדאמרינן בירושלמי. מהשמטה בברכות והוא ששנה על אתר כלומר מיד. והאחר כדי לצאת כל יום ויום ידי חיוב למוד תורה ומשנה ותלמוד כדאמרינן בפרק קמא דקדושין דלעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד והקשה מי יודע כמה חיי ותרץ לא צריכא ליומי לומר כי בכל יום ויום צריך לעשות כן. ובסמיכות ברכת כהנים על הקרבן באו לרמוז כי בזכות הקרבנות העולם מתברך ומתקיים כי הברכה רבוי הטובה וקיומה. ומצינו ביום שמיני למלואים ששמש אהרן ועל הקרבת הקרבנות ברך את העם ברכת כהנים כדכתיב וישב אהרן את ידיו ויברכם ואמרו רבותינו שברכן ברכת כהנים בנשיאת כפים. הרי"ץ ז"ל.
שאין מברכין בתורה תחלה קודם שמתחילין ללמוד ונראה שאינם לומדים לשם שמים לחכמים ולנביאים ומלאכי השרת. דכלהו כתיבי בקרא האיש החכם כמשמעו ויבן את זאת אלו נביאים שמבינים העתידות ואשר דבר פי ה' אליו אלו מלאכי השרת. על עזבם וכו' לומר לא ברכו דאלו עזיבה ממש שעברו עבירות דבר זה אינו נעלם מן הנביאים ומן החכמים שהרי עושי העבירות אמורים ומפורשים. הרא"ם ז"ל. רב אדא בר אהבה אמר מפה דהוי דברים שבינו לבינה ובכתוב בהמדיר גריס כי הכא רב אדא בר אהבה אמר מפר ולא גריס דברים שבינו לבינה רב אדא אמר מפר רב הונא אמר אינו מפר. ולא היא דהא תניא בהדיא בין איש לאשתו מלמד שהבעל מפר דברים שבינו לבינה אלא כדמוכח הכא הילכך הכי גרסינן כדפי'. תניא כוותיה דרב אדא וכו' אבל תיובתא לרב הונא לא מותיב דכל בריתא דלא מתניא בי רבי חייא ורבי אושעיא לא מותבינן מינה בבי מדרשא והיינו נמי טעמא דלא אייתה בריש פרקין לסייעתא על פירוקין דפרקינן הלין והלין מיפר וכו' דלא חשיבא ליה כיון שלא מתנייא בדבי רבי חייא דלקיים סוגיא דתלמודא לא מייתינן סייעתא אלא מברייתא דהויא עיקר אף על גב דמייתינן סייעתא לאמורא. שטה.
Shita Mekubbetzet on Nedarim 81a · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain
Gilyon HaShas
בהר"ן ד"ה ערבוביתא כשאינו מסרק. עיין רבינו יונה פ"ב דברכות דף יא ע"ב ד"ה מתניתין רחץ וצע"ק:
Gilyon HaShas on Nedarim 81a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain
Ben Yehoyada
עִרְבּוּבִיתָא דְּרֵישָׁא, מַתְּיָא לִידֵי עַוִירָא נראה לי בס"ד לרמוז התורה נקראת ראשית דכתיב הֳ' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ (משלי ח, כב) ואם יש לאדם שיבוש בנסחאות דמשנה וברייתא אתיא לידי עוירא שיסתתמו פסקי ההלכות ממנו שלא יוכל לכוין ההלכה על אמיתותה ויאמר על טהור טמא או להפך. עִרְבּוּבִיתָא דְּמָאנֵי רמז לשררה ונשיאות ורבנות דאלו מכונים בשם מלבושים וכמו שאמרו (ברכות כח.) מאן דלביש מדה ילבש מדה אם יהיה במנוי שלהם ערבוביא ומחלוקת של דעות מתיא לידי שעממותא שיהיה בזה בלבול הדעת הרבה וישתעממו מפני הריב והמחלוקת. וְעִרְבּוּבִיתָא דְּגוּפָא בלבול כוחות הטבעיות שבגופו הן בחושים הן בשאר עניינים של אכילה ושתיה ושינה שלא יהיו בסדר יפה מתיא לידי שחני וכיבי כי מולידים חולאים בגוף האדם.
הִזָּהֲרוּ בְּעִרְבּוּבִיתָא נראה לי בס"ד רמז לניצוצי קדושה המעורבים בדצח"ם [בדומם, צומח, חי, מדבר] וכן קליפת נוגה דחציה טב וחציה רע לבררם. וְהִזָּהֲרוּ בַּחֲבוּרָה לעשות חיבור הוי־ה אדנ־י שהוא יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בתורה ומצות וְהִזָּהֲרוּ בִּבְנֵי עֲנִיִּים שֶׁמֵּהֶם תֵּצֵא תּוֹרָה, פירוש בני עשירים אחר שילמדו תורה רחוק הדבר שתצא התורה מהם לאחרים שהם ילמדו אחרים, אך בני עניים אם תלמדום ויהיו תלמידי חכמים אז אחר כך תֵּצֵא מֵּהֶם תּוֹרָה לאחרים דמאחר שהם עניים יהיו מלמדים אחרים כדי ליקח הספקה להתפרנס בה. ובני ידידי כבוד הרב יעקב נר"ו פירש התורה מתקיימת יותר במעוט אכילה ושתיה ולא תתקיים במי שהוא מענג עצמו וכמו שאמר רב לרב כהנא לא תמצא בארץ החיים (סנהדרין קיא.), ואם כן חכם מעונג הרבה רחוק שיצא ממנו חדושי תורה אך בְּנֵי עֲנִיִּים שאין להם תענוגים מֵּהֶם תֵּצֵא תּוֹרָה רוצה לומר מחדשים חדושי תורה מפני שהתורה מיוסדת אצלם יותר עד כאן דבריו נר"ו.
שֶׁלֹּא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה נראה לי בס"ד דמצינו תיקנו שלשה ברכות בכל יום לתורה ופרשתי בס"ד במקום אחר ברכה ראשונה אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה היא כנגד חלק הסוד לכן נאמר קִדְּשָׁנוּ כי כל קודש הוא בחכמה וחלק הסוד הוא בחכמה. וברכת וְהַעֲרֵב כנגד הגרסה של חלק הנגלה לכן אומרים 'בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל' כי הגרסה היא בפה. וברכת אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ כנגד העיון והסברא של חלק הנגלה אשר בחלק זה ישראל משתבחים בפי האומות שאומרים רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה (דברים ד, ו) ולכן נאמר לשון נתינה כי כל הנותן בעין יפה נותן. והנה יש אינם מאמינים בחלק הסוד ולכן אלו לא ברכו בתורה תחלה שהיא ברכה ראשונה אשר היא כנגד חלק הסוד ולזה אמר עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי (ירמיה ט, יב) תורת יו־ד כי חלק הסוד הוא כנגד יו־ד דשם הוי־ה שהוא סוד חכמה. והא דמפיק לה מקרא ד'לֹא הָלְכוּ בָהּ' נראה לי בס"ד דאיתא בספר קהילת יעקב ז"ל הלוך הוא בחינת חסד כמו שאמרו בתיקונים (דף מט:) הלוך בתקיעה שהוא סוד החסד עיין שם. וידוע כי חלק הסוד הוא בסוד החסד שהוא סוד שם ע"ב שמספרו חסד [72] ולזה אמר וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ (משלי לא, כו). ובזה פרשתי בס"ד אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת הֳ' (תהלים קיט, א) 'הולכים' דייקא שלומדים בחלק הסוד שהוא בחינת הילוך ולזה אמר 'וְלֹא הָלְכוּ בָהּ' שֶׁלֹּא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה שברכה הראשונה היא כנגד חלק הסוד והם לא היו מודים בזה החלק שהוא סוד הלוך.
Ben Yehoyada on Nedarim 81a · Sefaria · Edition: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain
What this page contains
A full text unit for Nedarim, daf 81, Amud Aleph, about 315 words in 10 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 10 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.
- Segment 133 words
Opens “גּוּף כּוּלּוֹ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! אָמְרִי: אִין,…”
- Segment 219 words
Opens “שְׁלַחוּ מִתָּם: הִזָּהֲרוּ בְּעַרְבּוּבִיתָא. הִזָּהֲרוּ בַּחֲבוּרָה. הִזָּהֲרוּ…”
- Segment 345 words
Opens “וּמִפְּנֵי מָה אֵין מְצוּיִין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לָצֵאת…”
- Segment 427 words
Opens “רָבִינָא אוֹמֵר: שֶׁאֵין מְבָרְכִין בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה. דְּאָמַר…”
- Segment 531 words
Opens “עַד שֶׁפֵּירְשׁוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ, דִּכְתִיב:…”
- Segment 659 words
Opens “אִיסִי בַּר יְהוּדָה לָא אֲתָא לִמְתִיבְתָּא דְּרַבִּי…”
- Segment 731 words
Opens “אֲמַר לֵיהּ, דִּכְתִיב: ״וּמִגְרְשֵׁיהֶם יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְגוֹ׳״.…”
- Segment 833 words
Opens “אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אֵין אֵלּוּ נִדְרֵי עִינּוּי…”
- Segment 925 words
Opens “דִּלְמָא לְדִידְהוּ קָאָמַר לְהוּ. לְדִידִי אֲפִילּוּ דְּבָרִים…”
- Segment 1012 words
Opens “מַאי? רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אוֹמֵר: מֵפֵר,…”
Sages named on this page
- Rav Adda bar Ahava [the First] · Amoraim · First generation of Amoraim
Rav Adda bar Ahava, a first-generation Amora and a leading disciple of Rav, was renowned for his piety, miraculous experiences, and exceptional…
Source: Nedarim 81a · Segment 10 — “מַאי? רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אוֹמֵר: מֵפֵר, רַב הוּנָא…”
- Rav Yosef · Third Generation Amoraim
Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.
Source: Nedarim 81a · Segment 3 — “…חֲכָמִים מִבְּנֵיהֶן? אָמַר רַב יוֹסֵף, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: תּוֹרָה יְרוּשָּׁה…”
- Ravina [the Last] · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim
Ravina was a prominent sixth-generation Amoraic sage, a student-colleague of Rav Ashi, who played a crucial role in the sealing of the…
Source: Nedarim 81a · Segment 4 — “רָבִינָא אוֹמֵר: שֶׁאֵין מְבָרְכִין בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה…”
- Shmuel · First Generation Amoraim
Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.
Source: Nedarim 81a · Segment 1 — “…לְרַבִּי יוֹסֵי. דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: הַאי עַרְבּוּבִיתָא דְרֵישָׁא — מַתְיָא…”
Original text
גּוּף כּוּלּוֹ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! אָמְרִי: אִין, כְּבִיסָה אַלִּימָא לְרַבִּי יוֹסֵי. דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: הַאי עַרְבּוּבִיתָא דְרֵישָׁא — מַתְיָא לִידֵי עֲוִירָא, עַרְבּוּבִיתָא דְמָאנֵי — מַתְיָא לִידֵי שַׁעְמוּמִיתָא, עַרְבּוּבִיתָא דְגוּפָא — מַתְיָא לִידֵי שִׁיחְנֵי וְכִיבֵי.
is it not all the more so the case that if one does not bathe, which affects the entire body, Rabbi Yosei would agree that he will suffer pain? The Gemara refutes this argument: The Sages say in response: Yes, the pain of refraining from laundering one’s clothes is stronger, according to Rabbi Yosei, than the pain of not washing one’s body. As Shmuel said: Grime on one’s head leads to blindness, and grime on one’s clothes leads to madness, whereas grime on one’s body leads to boils and sores, which are less serious than madness and blindness. Based on this it may be suggested that according to Rabbi Yosei, soiled clothing presents a greater danger than an unwashed body.
שְׁלַחוּ מִתָּם: הִזָּהֲרוּ בְּעַרְבּוּבִיתָא. הִזָּהֲרוּ בַּחֲבוּרָה. הִזָּהֲרוּ בִּבְנֵי עֲנִיִּים, שֶׁמֵּהֶן תֵּצֵא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יִזַּל מַיִם מִדַּלָּיו״, שֶׁמֵּהֶן תֵּצֵא תּוֹרָה.
§ With regard to this issue, the Gemara relates that the Sages sent the following message from there, i.e., Eretz Yisrael, to Babylonia: Be careful with regard to grime, as it can lead to disease and sickness. Be careful to learn Torah in the company of others, rather than study it alone. And be careful with regard to the education of the sons of paupers, as it is from them that the Torah will issue forth. As it is stated: “Water shall flow from his branches [ midalyav ]” (Numbers 24:7), which is expounded to mean: From the poor ones [ midalim ] among him, as it is from them that the Torah, which may be compared to water, will issue forth.
וּמִפְּנֵי מָה אֵין מְצוּיִין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לָצֵאת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִבְּנֵיהֶן? אָמַר רַב יוֹסֵף, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: תּוֹרָה יְרוּשָּׁה הִיא לָהֶם. רַב שֵׁשֶׁת בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּדְּרוּ עַל הַצִּבּוּר. מָר זוּטְרָא אוֹמֵר: מִפְּנֵי שֶׁהֵן מִתְגַּבְּרִין עַל הַצִּבּוּר. רַב אָשֵׁי אוֹמֵר: מִשּׁוּם דְּקָרוּ לְאִינָשֵׁי ״חֲמָרֵי״.
With regard to a similar matter, the Gemara inquires: And for what reason is it not common for Torah scholars to give rise to Torah scholars from among their sons? Why are Torah scholars generally born to paupers, who are not Torah scholars themselves? Rav Yosef said: This is so that they should not say the Torah is their inheritance. Therefore, it is unusual to find that all the sons of a Torah scholar are also Torah scholars. Rav Sheshet, son of Rav Idi, said: This is so that they should not be presumptuous [ yitgadderu ] toward the community, with the knowledge that they will be Torah scholars like their fathers. Mar Zutra said: Because they take advantage of their fathers’ standing to lord over the community and are punished for their conduct. Rav Ashi said: Because they call ordinary people donkeys.
רָבִינָא אוֹמֵר: שֶׁאֵין מְבָרְכִין בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַאי דִּכְתִיב: ״מִי הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן אֶת זֹאת״ — דָּבָר זֶה נִשְׁאַל לַחֲכָמִים וְלַנְּבִיאִים וְלֹא פֵּירְשׁוּהוּ,
Ravina says: They are punished because they do not first recite a blessing over the Torah before commencing their studies. As Rav Yehuda said that Rav said: What is the meaning of that which is written: “Who is the wise man that may understand this, and who is he to whom the mouth of the Lord has spoken, that he may declare it, for what the land is perished and laid waste like a wilderness, so that none passes through” (Jeremiah 9:11)? This matter, the question as to why Eretz Yisrael was destroyed, was asked of the Sages, i.e., “the wise man,” and of the prophets, “he to whom the mouth of the Lord has spoken,” but they could not explain it.
עַד שֶׁפֵּירְשׁוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ, דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר ה׳ עַל עׇזְבָם אֶת תּוֹרָתִי וְגוֹ׳״. הַיְינוּ ״לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי״, הַיְינוּ ״לֹא הָלְכוּ בָּהּ״! אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: שֶׁאֵין מְבָרְכִין בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה.
The matter remained a mystery until the Holy One, Blessed be He, Himself explained why Eretz Yisrael was laid waste, as it is written in the next verse: “And the Lord said: Because they have forsaken My Torah which I set before them, and have not obeyed My voice, nor walked therein” (Jeremiah 9:12). It would appear that “have not obeyed My voice” is the same as “nor walked therein.” Rav Yehuda said that Rav said: The expression “nor walked therein” means that they do not first recite a blessing over the Torah, and they are therefore liable to receive the severe punishments listed in the verse.
אִיסִי בַּר יְהוּדָה לָא אֲתָא לִמְתִיבְתָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי תְּלָתָא יוֹמֵי. אַשְׁכְּחֵיהּ וַרְדִּימוֹס בְּרַבִּי יוֹסֵי, אֲמַר לֵיהּ: מַאי טַעְמָא לָא אָתֵי מָר לְבֵי מִדְרְשָׁא דְּאַבָּא הָא תְּלָתָא יוֹמִין? אֲמַר לֵיהּ: כִּי טַעְמֵיהּ דַּאֲבוּךְ לָא יָדַעְנָא, הֵיכָא אֵיתָאי? אֲמַר לֵיהּ: לֵימָא מָר מַאי קָאָמַר לֵיהּ, דִּלְמָא יָדַעְנָא טַעְמֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: הָא דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כְּבִיסָתָן קוֹדְמִין לְחַיֵּי אֲחֵרִים, קְרָא מְנָלַן?
§ Returning to the issue of laundering clothes, the Gemara relates that it once happened that Isi bar Yehuda did not come to the academy of Rabbi Yosei for three straight days. Vardimus, son of Rabbi Yosei, found him and said to him: What is the reason that the Master did not come to Father’s academy these three days? He said to him: When I do not know your father’s reasoning, how can I come? Vardimus said to him: Let the Master say what he, my father, is saying to him; perhaps I know his reasoning. He said to him: With regard to that which is taught in a baraita : Rabbi Yosei says that their own laundry takes precedence over the lives of others, from where do we have a verse that teaches this halakha ?
אֲמַר לֵיהּ, דִּכְתִיב: ״וּמִגְרְשֵׁיהֶם יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְגוֹ׳״. מַאי ״חַיָּיתָם״? אִילֵּימָא חַיָּה — וַהֲלֹא חַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה הִיא. אֶלָּא מַאי ״חַיָּיתָם״ — חַיּוּתָא מַמָּשׁ. פְּשִׁיטָא! אֶלָּא לָאו כְּבִיסָה, דְּהָא אִיכָּא צַעְרָא דְעַרְבּוּבִיתָא.
Vardimus said to him: As it is written with regard to the Levite cities: “And their open land shall be for their animals and for their substance, and for all their beasts” (Numbers 35:3). What is the meaning of “their beasts”? If we say an actual beast, there is a difficulty, as isn’t a beast included in the category of animal, which has already been mentioned in the verse? Rather, what is the meaning of “their beasts [ ḥayyatam ]”? It means their actual lives [ ḥiyyuta ]. This, however, is difficult, as it is obvious that the Levites received their cities in order to live their lives there. Rather, is it not referring to laundering clothes, as there is the pain caused by the grime on one’s unwashed clothes? Since it is vitally necessary for their well-being, laundering the clothing of the city’s residents takes precedence over the lives of others.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אֵין אֵלּוּ נִדְרֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ. אִיבַּעְיָא לְהוּ: לְרַבִּי יוֹסֵי, מַהוּ שֶׁיָּפֵר מִשּׁוּם דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ? תָּא שְׁמַע, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אֵין אֵלּוּ נִדְרֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ. אֲבָל דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ הָוַיִין.
§ With regard to the vows: If I bathe, and: If I do not bathe, and: If I adorn myself, and: If I do not adorn myself, Rabbi Yosei said in the mishna that these are not vows of affliction. A dilemma was raised before the Sages: According to Rabbi Yosei, what is the halakha as to whether the husband can nullify these vows as matters that adversely affect the relationship between him and her? The Gemara suggests: Come and hear a resolution to this question from what Rabbi Yosei said: These are not vows of affliction, which indicates, however, that they are matters that affect the relationship between him and her.
דִּלְמָא לְדִידְהוּ קָאָמַר לְהוּ. לְדִידִי אֲפִילּוּ דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ לָא הָוַיִין. לְדִידְכוּ, דְּאָמְרִיתוּ הָוַיִין נִדְרֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ — אוֹדוֹ לִי דְּאֵין אֵלּוּ נִדְרֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ.
The Gemara refutes this proof: Perhaps Rabbi Yosei was speaking to the Rabbis in accordance with their own opinion, as follows: According to my opinion, they are not even matters that affect the relationship between him and her. But according to your opinion, that you say that they are vows of affliction, agree with me at least that these are not vows of affliction. In other words, one should not infer from the phrasing of Rabbi Yosei’s response to the Rabbis that he holds that these vows are concerning matters that affect the relationship between him and her, as he was merely countering the claim of the Rabbis that they are vows of affliction.
מַאי? רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אוֹמֵר: מֵפֵר, רַב הוּנָא אוֹמֵר: אֵין מֵפֵר,
The question therefore remains: What does Rabbi Yosei maintain in this regard? Rav Adda bar Ahava says: He can nullify these vows as matters between him and her, whereas Rav Huna says: He cannot nullify them.