Commentary page
Nedarim 75a
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerNedarim 75a
Nedarim 75a. The full printed text of this folio side — 7 numbered segments, about 154 words — with the classic commentaries printed on the page.
Rashi
ומאי תניא כוותיה ממאי משכחינן הכא דתניא כוותיה דר' אמי דכשעשה בה מאמר פליגי:
מדקתני ר"ע אומר כלום חלקנו בין יבם כו' בין שעשה בה מאמר כו' - מכלל דשמעיה ליה לר"א דאמר דכשעשה בה מאמר יפר ואהכי מהדר ליה ר"ע הכי:
א"נ מדקאמר ר' אליעזר ברישא משנכנסה לרשותו נגמרה לו אשה שיש לו חלק בה וכו' אינו דין שתגמר לוואי דלא קדיש דלא עשה בה מאמר מאי עמרה לו איכא:
אי אתה מודה שאפילו עשה בה מאמר שאין חייבין עליה סקילה כנערה המאורסה הלכך לגבי נדרים נמי לא הוי כארוסה ואהכי אינו יכול להפר לה:
מתניתין נמי דיקא כרבי אמי טעמא דר"ע דאמר בברייתא וכשאר דברים כן נדרים משום סקילה הוא דקאמר:
דקתני אין היבמה גמורה לאישה מדקא קרי לה ליבמה אשה אלמא כשעשה בה מאמר עסקינן ומדאמר הכי דאיכא נמי להקיש לארוסה שמע מינה דמשום סקילה הוא דקאמר ר"ע דאינו מפר כשם שמפר לארוסה:
מתני' הרי הן קיימין לא אמר כלום דנדרים שלא באו לעולם אינו יכול לקיים:
שבאו לכלל איסור שכבר נדרה וקא חייל עלה אפילו הכי מפר כ"ש דמפר אותן שלא באו לכלל איסור כשיבאו דעדיין לית בהו מששא אבל לענין קיום אי אפשר שידון כך דנדרים שכבר באו לכלל איסור דין הוא שיקיים הלכך לא אמר כלום לדברי הכל:
4 more comments on this page.
Rashi on Nedarim 75a · Sefaria
Ritva
אמר רבא ומודה ר' יוחנן באשה שאין לה בת ולא בת בת ולא אם (ג) אם ולא אחות ואע"פ שהיתה לה ונתגרשה לאחר מכן דשריא מאי טעמא כי משוי שליח במילתא דאיהו גופיה מצי עביד לה מילתא דאיהו גופיה לא מצי עביד לה לא מצי משוי שליח והכא בעידנא דמשוי שליח קרובתה של זו אשת איש היתה ופרכינן והא תניא האומר לאפוטרופוס וכו' ופרקינן לה אליבא דר' אליעזר דאמר דאיהו גופיה מצי מפר וש"מ דלרבנן בנדרים הבאים אחר מכן לית דינא ולית דיינא דאין אפוטרופוס מפר אלא אפילו בנדרים שנדרה כבר אין אפוטרופוס מפר דאין שליחות להפרת נדרים כר' יהודה דר' יהודה בכולהו פליג מדכתיב אישה למעוטי שליח והא דנקט שתדור אליבא דר' אליעזר ולא נקט שנדרה אליבא דרבנן אורחא דמילתא קתני דאילו נדרים שנדרה כבר איהו גופיה מפר להו א"נ להודיעך כחו דר' (ד) נתן דאפילו בנדרים הבאים לאחר מכן מצי משוי שליח ומקילינן בהפרה תרי קולי אבל ודאי לר' יאשיה אפילו נדרים שנדרה אינו יכול לעשות שליח להפר אותה והלכתא כר' יאשיה דכיון דלא מכרעא שפיר בתלמודא הלכתא כמאן (דאמר) בשל תורה הלך אחר המחמיר וכדכתב רבינו הרב ז"ל ובבבא מציעא [דף צו.] הארכנו בה. כתב רבינו ז"ל ואיכא טעמי אחריני לרבינו הגדול הרי"ף ז"ל ולרבינו חננאל בפרק השואל ואנן לא בקיאינן בהו שפיר ולהכי לא כתבינן להו ע"כ:
Ritva on Nedarim 75a · Sefaria
Meiri
המשנה החמישית והכונה בה בביאור ענין חלק הרביעי והוא שאמר האומר לאשתו כל נדרים שתדורי מכאן ועד שאבא ממקום פלני הרי הן קיימין לא אמר כלום הרי הן מופרים רבי אליעזר אומר מופר וחכמים אומרים אינו מופר אמר רבי אליעזר אם הפר נדרים שבאו לכלל איסור לא יפר נדרים שלא באו לכלל איסור אמרו לך אישה יקימנו ואישה יפירנו את שבא לכלל הקם בא לכלל הפר לא בא לכלל הקם לא בא לכלל הפר אמר הר"ם פי' שבאו לכלל איסור ירצה אחר שבועתה אשר יחייבה זאת השבועה בלא ספק לקיימם אם לא שהוא בטל והפר לה איך לא יפר קודם חיוב השבועה והלכה כחכמים:
אמר המאירי האומר לאשתו כל נדרים שתדורי מכאן ועד שאבא ממקום פלני וכו' וכן מכאן ועד יום פלני הרי הן קיימים לא אמר כלום שאין זה אלא הקמה בטעות שהרי אפשר לה לידור דברים שאלו שמעם בשעת הנדר היה מפר אמר הרי הן מופרין רבי אליעזר אומר מופרין ומדין קל וחומר שאם יכול להפר נדרים שבאו לכלל איסור ר"ל שנדרה בהם כל שכן שיש לו להפר נדרים שלא באו לכלל איסור ואע"פ שלא חלו עדין מכל מקום הדבר ידוע שהאב והבעל מפירין נדרים אע"פ שלא חלו ר"ל שאם נדרה שלא תשתה יין אם תלך למקום פלני ואע"פ שלא הלכה ולא נאסרה עדין מפר האב או הבעל ליבטל הנדר ושלא ליאסר אף לכשתלך וחכמים אומרים אישה יקימנו ואישה יפרנו את שבאו לכלל הקם באו לכלל הפר וכו' ואע"פ שאף חכמים מודים שהאב והבעל מפירין נדרים שעדין לא חלו דוקא בנדרה אע"פ שנדרה על תנאי ולא נתקיים התנאי עדין ולא חל הנדר ואע"פ כן מפירין לה הואיל ונדרה וכן הקמתם הקמה ליאסר לכשתלך והרי הוא בא לכלל הקם אבל כל שלא נדרה כלל הואיל ואין כאן הקם אף הפר אין כאן והלכה כחכמים:
זהו ביאור המשנה ופסק שלה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:
Meiri on Nedarim 75a · Sefaria
Maharsha (Chidushei Halachot)
גמרא אי נמי מרישא דקתני כצ"ל:
רש"י פליגי הס"ד כו' בין הד"א הכי הס"ד ואחר כך מ"ה א"נ כצ"ל:
בד"ה מתניתין כו' מדקא קרי ליבמה אישה כצ"ל:
בא"ד הכי דאיכא כצ"ל אותן שלא הד"א:
ברא"ש מאמר הס"ד אשה הס"ד אביה הס"ד לה הס"ד לאחיו הס"ד עקיבא הס"ד מאמר הס"ד:
ר"ן ארוס הס"ד:
בד"ה משבאת כו' היינו משקדשה כצ"ל לרשותו הס"ד אשה שיש לו כצ"ל בשותפות הס"ד כוותיה הס"ד מיירי הס"ד נקט הס"ד מנייהו הס"ד:
בד"ה מתני' כו' דמחייב סקילה כצ"ל:
1 more comments on this page.
Chidushei Halachot on Nedarim 75a · Sefaria
Shita Mekubetzet
אמר רב אסי מתניתין נמי דייקא דלענין סקילה קאמר רבי עקיבא אין היבמה גמורה לאישה כנערה המאורסה דהכי משמע אין היבמה גמורה לאישה שאין חייבין עליה סקילה כנערה המאורסה ומדקא מדמה לה לארוסה שמע מינה דבעשה בה מאמר קמיירי. פירוש.
מתניתין הרי הן מופרין רבי אליעזר אומר מופר וחכמים אומרים אינו מופר פירוש טעמייהו דרבנן כדמפרש בסיפא דהך מתניתין אישה יקימנו ואישה יפרנו את שבא לכלל הקם בא לכלל הפר את שלא בא לכלל הקם לא בא לכלל הפר. תניא האומר לאפוטרופוס פירוש לאשר על ביתו כל נדרים שתדור אשתי מכאן ועד שאבא ממקום פלוני הפר לה והפר לה יכול יהו מופרין תלמוד לומר אישה יקימנו ואישה יפרנו דברי רבי יאשיה. פירוש אישה אישה תרי זמני מיעוטא הוא אישה דוקא ולא שליח דליכתוב קרא יקימנו ויפרנו. אמר לו יונתן מצינו בכל התורה כולה שלוחו של אדם כמותו פירוש ולרבי יאשיה הוא הדין לנדרים שנדרה כבר שאינו מפר משום מיעוטא דאישה אישה. אלא רבי יאשיה אליבא דרבי אליעזר קאמר לה דאמר במתניתין שהבעל מפר נדרים שתדור עדיין וקאמר רבי יאשיה דשלוחו אינו מפר לא נדרים שעברו ולא שעתידה לידור. וכתב רבינו ז"ל והלכתא כרבי יאשיה ולא מיבעיא בנדרים שתדור דודאי אין אפטרופוס מפר דגרסינן בנזירות א"ר יצחק בר יוסף א"ר יוחנן האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה אסור בכל הנשים שבעולם חזקה שליח עושה שליחותו. אמר רבא ומודה רבי יוחנן באשה שאין לה לא בת ולא בת בת ולא אם ולא אם אם ולא אחות ואף על פי שהיתה לה ונתגרשה לאחר מכן דשריא מאי טעמא כי משוי איניש שליח במילתא דמצי עביד לה איהו במלתא דלא מצי עביד לה איהו לא מצי לשוייה שליח. והוינן בה האומר לאפטרופוס וכו' כלומר והא נדרים שתדור עדיין מלתא דלא מצי עביד לה בעל הן כרבנן דמתניתין וקאמר רבי יונתן דאפוטרופוט שלו מפר. ומפרקינן לה אליבא דרבי אליעזר דאמר איהו מצי מפר ושמע מינה דלרבנן בשתדור אשתי לא דינא ולא דיינא דאין אפוטרופוס מפר פירוש הואיל דאפילו בעל לא מצי מפר. אלא אפילו בנדרים שנדרה נמי אין מפר דרבי יאשיהו בכלהו פליג דכתיב אישה והא דנקט שתדור אליבא דרבי אליעזר ולא שנדרה כרבנן אורחא דמילתא קתני. אי נמי להודיעך כחו דרבי יונתן אבל ודאי אפילו אמר לאפטרופוס כל נדרים שנדרה אשתי אם תראה שלא כראוי לי נדרה הפר לה והפר לו אינן מופרין לרבי יאשיה. והלכתא כותיה דקיימא לן בשל תורה הלך אחר המחמיר. ואיכא טעמי אחריני לרבינו הגדול ולר"ח בפרק השואל ואנן לא בקינן בהו שפיר ולהכי לא כתבינן להו. הרנב"י ז"ל.
הכי גרסינן שבאו לכלל איסור ובמשנה טברנית נקוד (אסוֹר) אִסָר פירוש.
גמרא מיחל חיילי ובטלי צריכים אנו לומר בהכרח דמי ששאל בעיא זו היה פשוט בידו דושמע בעלה לא דוקא (הכי) וכי איצטרך למעט חרש כדאמרינן לעיל דאם איתא מאי קא מיבעיא ליה הא על כרחי' מיחל חיילי ובטלי. הרי"ץ ז"ל.
Shita Mekubbetzet on Nedarim 75a · Sefaria
Tosafot
No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.
What this page contains
A full text unit for Nedarim, daf 75, Amud Aleph, about 154 words in 7 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 7 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.
- Segment 114 words
Opens “תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי? דְּקָתָנֵי: בֵּין שֶׁעָשָׂה…”
- Segment 219 words
Opens “אִי נָמֵי מֵרֵישָׁא דְּקָתָנֵי: מִשֶּׁנִּכְנְסָה לִרְשׁוּתוֹ נִגְמְרָה…”
- Segment 318 words
Opens “מַאי ״וְכִשְׁאָר דְּבָרִים כֵּן נְדָרִים״ דְּקָתָנֵי? אָמַר…”
- Segment 414 words
Opens “אָמַר רַב אָשֵׁי, מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא: אֵין…”
- Segment 547 words
Opens “מַתְנִי׳ הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ ״כׇּל הַנְּדָרִים שֶׁתִּדּוֹרִי מִכָּאן…”
- Segment 626 words
Opens “אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ…”
- Segment 716 words
Opens “גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מֵיחָל חָלִין…”
Original text
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי? דְּקָתָנֵי: בֵּין שֶׁעָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר וּבֵין שֶׁלֹּא עָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר.
is it taught in the baraita in accordance with the opinion of Rabbi Ami? The Gemara explains that support for Rabbi Ami’s opinion is found in that which is taught in the baraita , as Rabbi Akiva mentions the following distinction: Whether he performed levirate betrothal or whether he did not perform levirate betrothal. This indicates that Rabbi Eliezer’s statement is referring to a yevama with whom he performed levirate betrothal.
אִי נָמֵי מֵרֵישָׁא דְּקָתָנֵי: מִשֶּׁנִּכְנְסָה לִרְשׁוּתוֹ נִגְמְרָה לוֹ. וְאִי דְּלָא קַדֵּישׁ, מַאי ״נִגְמְרָה לוֹ״? תִּפְשׁוֹט מִינֵּיהּ כְּשֶׁעָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר.
Alternatively, support can be derived from the first clause of the baraita , which teaches: Once she enters his jurisdiction, she is fully under his authority. If the baraita is referring to a situation where he did not betroth her in levirate betrothal, in what sense is she fully under his authority? Deduce from it that the situation is one in which he has performed levirate betrothal.
מַאי ״וְכִשְׁאָר דְּבָרִים כֵּן נְדָרִים״ דְּקָתָנֵי? אָמַר רָבָא, הָכִי קָתָנֵי: אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁאֵין חַיָּיבִין סְקִילָה, כְּנַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה?
The Gemara then asks with regard to the baraita itself. What is the meaning of the phrase: And just as in other matters there is no such distinction, so too with regard to vows, that Rabbi Akiva teaches in the baraita ? Rava said: This is what Rabbi Akiva is teaching: Do you not concede that one is not liable to be punished with stoning for adulterous relations with a yevama as he would be if she were a betrothed young woman? The status of the relationship is inferior to proper marriage, as one who engages in sexual intercourse with a yevama does not incur the death penalty. Accordingly, the authority of the yavam with regard to vows is also inferior.
אָמַר רַב אָשֵׁי, מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא: אֵין יְבָמָה גְּמוּרָה לְאִישָׁהּ כְּשֵׁם שֶׁאֲרוּסָה גְּמוּרָה לְאִישָׁהּ.
Rav Ashi said: The mishna (74a) is also precisely formulated to indicate this, as it teaches: A yevama is not her husband’s full-fledged wife in the same manner that a betrothed woman is her husband’s full-fledged wife.
מַתְנִי׳ הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ ״כׇּל הַנְּדָרִים שֶׁתִּדּוֹרִי מִכָּאן עַד שֶׁאָבֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי הֲרֵי הֵן קַיָּימִין״ — לֹא אָמַר כְּלוּם. ״הֲרֵי הֵן מוּפָרִין״ — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֹמֵר: מוּפָר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ מוּפָר. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אִם הֵפֵר נְדָרִים שֶׁבָּאוּ לִכְלַל אִיסּוּר — לֹא יָפֵר נְדָרִים שֶׁלֹּא בָּאוּ לִכְלַל אִיסּוּר?!
MISHNA: One who says to his wife: All vows that you will vow from now until I arrive from such and such a place are hereby ratified, has not said anything, i.e., the vows are not ratified. However, if he states that all vows that she will take until then are hereby nullified, Rabbi Eliezer said: They are nullified, while the Rabbis say: They are not nullified. Rabbi Eliezer said in explanation: If one can nullify vows that have reached the status of a prohibition, i.e., that have already taken effect, shall he not be able to nullify vows that have not reached the status of a prohibition?
אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ״. אֶת שֶׁבָּא לִכְלַל הָקֵם — בָּא לִכְלַל הָפֵר, לֹא בָּא לִכְלַל הָקֵם — לֹא בָּא לִכְלַל הָפֵר.
The Rabbis said to him in response: The verse states: “Every vow, and every binding oath to afflict the soul, her husband may ratify it, or her husband may nullify it” (Numbers 30:14). This teaches: That which has reached the status of eligibility for ratification, i.e., a vow that she has already taken, has reached the status of eligibility for nullification. However, a vow that has not reached the status of eligibility for ratification has not reached the status of eligibility for nullification either, and it cannot be nullified.
גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מֵיחָל חָלִין וּבָטְלִין, אוֹ דִלְמָא לָא חָלִין כְּלָל? לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ,
GEMARA: A dilemma was raised before the Sages: According to Rabbi Eliezer, do the vows that the husband nullifies in advance take effect momentarily and are then canceled immediately after? Or perhaps they do not take effect at all. The Gemara inquires: In what case is there a difference between these possibilities?