Commentary page

Nazir 59a

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Babylonian Talmud · folio map

Nazir 59a

Nazir 59a. The full printed text of this folio side — 7 numbered segments, about 238 words — with the classic commentaries printed on the page.

Rashi

איכא דאמרי דבהדיא מפרש רבי חייא משום לא ילבש גבר שמלת אשה ואשה דרכה בכך שהוא ניוול לה כשיש לה שער:

ותנא קמא דסבר דאינה אלא מדברי סופרים מאי דריש בהאי לא ילבש:

אם ללמד שלא ילבש כלומר ואם אמר לך הכתוב שלא ילבש האיש שמלת אשה לכך לא קראו הכתוב תועבה היא אלא למה הוא בא שלא ילבש האיש שמלת האשה וילך וישב בין הנשים שיש לחוש משום ייחוד:

בכלי זיין למלחמה כדמתרגמינן לא יהא תיקון זיין דגבר:

תלמוד לומר לא יהיה כלי גבר על אשה וזה שמצינו ביעל אשת חבר הקיני שלא הרגתו לסיסרא בכלי זיין אלא כמו שנאמר ידה ליתד תשלחנה (שופטים ה׳:כ״ו):

שלא יתקן איש בתיקוני אשה דהכי מתרגמינן ליה שלא יכחול ושלא יפרכס בבגדי צבעונים של אשה:

חזינא ליה לר' יוחנן דלית ליה שיער בבית השחי:

איגלאי בית השחי כי הוו משלחי בהפשט מאניה לנגדיה:

10 more comments on this page.

Rashi on Nazir 59a · Sefaria

Tosafot

אמר רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן המעביר בית השחי ובית הערוה הרי זה לוקה מיתיבי העברת שער אינו מדברי תורה אלא מדברי סופרים - משמע לן דמיירי אף בשער בית השחי ובית הערוה מדקאמר סתמא ומשני מאי לוקה דקאמר ר' יוחנן מדרבנן וכן לוקה דברייתא היינו מדרבנן וכפי גירסת הלכות גדולות משמע דאפי' דשאר איברים אסור להעביר שיער ובהלכה פסוקה דרב יהודאי בהלכות נדה מכתב ה"ר יוסף טוב עלם יש כמו בהלכות שלנו אך דגורס במסקנא כי קאמר רב במספרים ולא גרסינן אלא ומשמע דה"פ רב אמר מיקל אדם כל גופו בתער היינו דשאר איברים כדאוקמינן לה ובתער דקאמר ' דכעין תער אבל בתער ממש ודאי עובר מדברי סופרים כדקתני בברייתא והאי דבעי רב מרבי חייא מהו לגלח במספרים קמבעיא ליה והשיב לו דאף במספרים אסור מדקאמר ליה והא קא גדיל כלומר ומצערו ואי שרי במספרים יטלנו במספרים ורב נמי דשרי כל גופו במספרים כעין תער היינו בשאר איברים אבל בבית השחי ובבית הערוה אסור במספרים [ושמא] אף על גב דלא כתוב [בספרים] אלא מ"מ הוי פירושו כאילו גרסינן אלא והרבה יש בהש"ס כזה וחזר להעמיד. דברי רב בבית השחי כו':

איכא דאמרי א"ר יוחנן המעביר בית השחי ובית הערוה הרי זה לוקה משום לא יהיה כלי כו' מיתיבי העברת שער אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים - ולא מצי לשנויי דרבי יוחנן נמי מדברי סופרים קאמר דנסיב ליה לטעמיה מקרא:

הוא דאמר כי האי תנא והוי מצי לשנויי כאידך ברייתא דלוקה אלא ניחא ליה לאיתויי תנא דדריש ליה מקרא דההיא ברייתא איכא למידחי דלוקה מדרבנן קאמר:

לא יהיה כלי גבר על אשה ובסיפיה דקרא נמי כתיב ולא ילבש גבר שמלת אשה שלא ילבש איש שמלת אשה כפשטיה דקרא הא לא מצית אמרת דבהכי איירי קרא דהא כתיב בסיפיה תועבה היא ובכי האי גוונא ליכא תועבה:

בנזיר מותר להעביר בית השחי ובית הערוה דקסבר אחרי שנזיר מעביר כל שער ראשו לא חשיב נוי ותיקון לגבי אותו האיש להעביר בית השחי ובית הערוה ולית הילכתא כותיה דאסור אף לנזיר:

חזינא לרבי יוחנן דלית ליה פירוש שער בית השחי [והוא] גופיה מחייב בהעברתו ומדלא משני במספרים שקליניה דלכל הפחות מדברי סופרים אסור לרבי יוחנן אף במספרים:

ההוא גברא דאיתחייב נגידא קמיה דר' אמי נתחייב מלקות איגלאי בית השחי וחזייה דלא מגלח אמר להון רבי אמי שבקוה דין מן חבריא הוא. משמע נמי הכא דמדרבנן נמי אסור אף במספרים בבית השחי ובבית הערוה אבל לשאר האיברים לא מצינו איסור (זה הלשון) לזו הגירסא ובהלכות גדולות בהלכות נזיר אמר רב מיקל אדם כל גופו בתער מיתיבי המעביר בית השחי ובית הערוה הרי זה לוקה כי קאמר רב בשאר איברים ומי שרי והתניא העברת שער אינו מדברי תורה אלא מדברי סופרים ואומר ר"י דפריך משום דברייתא קתני סתמא בהעברת שער דמשמע בכל מקום בין בשאר איברים בין בבית השחי ובבית הערוה אלמא שאר איברים נמי אסור ומשני אלא כי קאמר רב במספרים ומדקאמר אלא משמע דהכי פירושו לעולם מיירי אף בשער בית השחי ובית הערוה דקאמר רב היינו במספרים כעין תער:

בעי מיניה רב מרבי חייא מהו לגלח פי' בית השחי ובית הערוה אמר ליה אסור. לפי גירסת הספרים שלנו הבעיא בתער ממש ואסר לו תער ומספרים שרי ולפירוש [הלכות גדולות] הבעיא במספרים ואסר לו אף במספרים וכן נראה מדקאמר והא קא גדיל ומאי קושיא יטלנו במספרים:

3 more comments on this page.

Tosafot on Nazir 59a · Sefaria

Meiri

דברים אלו אע"פ שאינו מן התורה ראוי להזהר עליהם וכל שכן שראוי לתלמידים ליזהר בכך הרבה מפני שהמון עמי ארץ מקילין בה ונעשית להם כהיתר ספרו בכאן מעשה שראו באחד מן הגדולים שלא היה לו שער בבית השחי והיו מתמיהים עליו עד שנודע להם שמתוך זקנה נשרו וכן ספרו באחד שנתחייב מלקות לפני אחד מן החכמים ובית דינו ונתגלה בית השחי שלו וראוהו שלא נתגלח ואמר להם שבקוה דמן חבריא הוא:

Meiri on Nazir 59a · Sefaria

Shita Mekubetzet

בנזיר מותר כו' ככתוב בתוספות. ויש מפרשים בנזיר מותר להעביר בית השחי ובית הערוה במספרים דקסבר תער לא יעבור על ראשו כתיב בין בתער בין בשאר מעבירין אבל בשאר גופו הרי הוא ככל אדם. שיטה:

בעא מיניה רב מר' חייא מהו לגלח אין לפרש דבמספרים בעא מיניה דכיון דאמר ליה ר' חייא אסור היכי אמר רב לעיל דמותר להקל במספרים כעין תער ולא מסתבר למימר דפליג אר' חייא רביה. אלא מהו לגלח בתער אמר ליה ר' חייא אסור. והא גדיל. ותימה מאי פריך ליגלחיה במספרים דר' חייא לא אסר אלא בתער. ופירש ר"ת והא קא גדיל ומצערי ליה. הרא"ש ז"ל בפירושיו. וכן בתוספות חיצוניות וזה לשונן. מהו לגלח. פירש ר"ת דלגלח בתער קמבעיא לרב דאלו במספרים קא שרי רב לעיל והכא אהדר ליה ר' חייא לרב דאסור ולכאורה משמע דרב קיבלה מיניה. ומיהו רב שאל מרבי חייא מהו לגלח בתער רק לידע טעמו של דבר דבעי למפרך עלה והא גדיל. תוס' חיצוניות:

גבול יש לו כל זמן שמגדל נושר ואם כן אין דרך בני אדם לגלחם שהרי כל היתרון הגדל נושר. ולכך המגלחם עובר משום דהוי תיקוני אשה. הר' עזריאל ז"ל:

השתא לפי סוגית הלכה זו כמו שהגרסה כתובה בתלמוד מותר לגלח בית השחי ובית הערוה במספרים אפילו כעין תער. ובשאר אברים כגון שער שבזרועותיו ובשוקיו ושתחת זקנו מותר לגלח אף בתער דלא חזינא בהו איסור כלל. הר' עזריאל ז"ל. ולפי זה ניחא שפיר לא עשה רגליו במפיבושת דבעי למימר שלא גילח בית השחי ובית הערוה כדמוכח פרק מצות חליצה (יבמות דף ק"ג) הרי שהיה יכול לגלחם בהיתר גמור במספרים אף בכעין תער כדקאמר רב לעיל. והשתא לפירוש הלכות גדולות משמע דבית השחי ובית הערוה ובין שאר איברים בתער הוי מדרבנן אך בית השחי ובית הערוה לוקה מדרבנן ושאר איברים לא לקי מידי. ובמספרים כעין תער אף בבית השחי ובבית הערוה מותר כדקאמר רב:

ועוד מצא רבי בהלכות פסוקות כו' השתא לפי ההוא גרסא בין שאר איברים בין בית הערוה בתער אסור. ובמספרים ערוה אסור שאר איברים מותר. תוספות חיצוניות ותוספי הרא"ש ז"ל וכן בשטה וככתוב בתוספות. והא דאמר בהחולץ (דף מ"ח) ועשתה צפרניה ר' אלעזר אומר להעביר ור' עקיבא אומר לגדל וראיה לדברי ר' אלעזר ומפיבושת ירד לקראת המלך לא עשה רגליו ולא עשה שפמו הא עשייה העברה. ופירש רש"י התם לא עשה רגליו ולא גילח ציפורניו. ואינו כדאמר לר' מאיר פרק מצות חליצה חלץ למעלה מן הארכובה חליצתו פסולה משום דלא איקרי רגל. ופריך מהכא ולא עשה רגליו ומשני לישנא מעליא והשתא פריך שפיר דלמעלה מן הארכובה איקרי רגל. ונראה דדרשינן משום שנראה לו דאסור לגלח בית השחי ובית הערוה אף במספרים ואפילו הוא אסור שמא אחריו הוא דגזרו ובימי דוד ושלמה לא היתה הגזרה לכך מגיה הוא הכתוב. תוספות חיצוניות:

מהו לחוף פירוש מהו שיהא מותר להתחכך בצפורניו כדי להשיר שער הערוה. אמר ליה אסור. בבגדו מאי אמר ליה בבגדו מותר. דכהאי גוונא ליכא תיקון אשה הואיל ואינו נוגע בשער אלא בבגדו:

Shita Mekubbetzet on Nazir 59a · Sefaria

Gilyon HaShas

רש"י ד"ה ת"ל לא יהיה כו' ידה ליתד תשלחנה וכן הוא בתרגום שם. וכן הוא בילקוט שופטים סימן נו:

Gilyon HaShas on Nazir 59a · Sefaria

Original text

Segment 1

אִיכָּא דְּאָמְרִי: אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַמַּעֲבִיר בֵּית הַשֶּׁחִי וּבֵית הָעֶרְוָה לוֹקֶה מִשּׁוּם ״לֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה״. מֵיתִיבִי: הַעֲבָרַת שֵׂיעָר אֵינָהּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. הוּא דְּאָמַר כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא: הַמַּעֲבִיר בֵּית הַשֶּׁחִי וּבֵית הָעֶרְוָה הֲרֵי זֶה עוֹבֵר מִשּׁוּם ״לֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה״.

Some say a different version of this statement: Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: A man who removes the hair of the armpit or the pubic hair is flogged, due to the prohibition: “A man shall not put on a woman’s garment” (Deuteronomy 22:5). The Gemara raises an objection from a baraita : The removal of hair is not prohibited by Torah law but by rabbinic law. How then does Rabbi Yoḥanan say that he is flogged, which by definition is a punishment for individuals who have transgressed a Torah law? The Gemara answers: It was he who said this halakha in accordance with the opinion of that tanna , as it is taught in a baraita : A man who removes the hair of the armpit or the pubic hair violates the prohibition of: “A man shall not put on a woman’s garment.”

Segment 2

וְתַנָּא קַמָּא, הַאי ״לֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר״, מַאי דָּרֵישׁ בֵּיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה״. מַאי תַּלְמוּד לוֹמַר? אִם שֶׁלֹּא יִלְבַּשׁ אִישׁ שִׂמְלַת אִשָּׁה וְאִשָּׁה שִׂמְלַת אִישׁ, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ״תּוֹעֵבָה הִיא״, וְאֵין כָּאן תּוֹעֵבָה.

The Gemara asks: And what does the first tanna , who holds that the prohibition is by rabbinic law, learn from this verse: “A man shall not put on a woman’s garment”? The Gemara answers: He requires it for that which is taught in the baraita , where it states: “A woman shall not wear that which pertains to a man, and a man shall not put on a woman’s garment, for whoever does these things is an abomination to the Lord your God” (Deuteronomy 22:5). What is the meaning when the verse states this? If it teaches only that a man may not put on a woman’s garment, and a woman may not wear a man’s garment, it is already stated in explanation of this prohibition that “it is an abomination to the Lord your God,” and there is no abomination here in the mere act of wearing a garment.

Segment 3

אֶלָּא שֶׁלֹּא יִלְבַּשׁ אִישׁ שִׂמְלַת אִשָּׁה וְיֵשֵׁב בֵּין הַנָּשִׁים, וְאִשָּׁה שִׂמְלַת אִישׁ וְתֵשֵׁב בֵּין הָאֲנָשִׁים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁלֹּא תֵּצֵא אִשָּׁה בִּכְלֵי זַיִין לְמִלְחָמָה — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה״, שֶׁלֹּא יִתַּקֵּן אִישׁ בְּתִיקּוּנֵי אִשָּׁה.

Rather, it means that a man may not wear a woman’s garment and thereby go and sit among the women; and a woman may not wear a man’s garment and sit among the men. Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: From where is it derived that a woman may not go out with weapons to war? The verse states: “A woman shall not wear that which pertains to a man, and a man shall not put on a woman’s garment,” which indicates that a man may not adorn himself with the cosmetics and ornaments of a woman, and similarly a woman may not go out with weapons to war, as those are for the use of males. Rabbi Yoḥanan’s ruling follows this opinion.

Segment 4

אָמַר רַב נַחְמָן: בְּנָזִיר מוּתָּר. וְלֵית הִילְכְתָא כְּווֹתֵיהּ. אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא: חֲזֵינָא לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן דְּלֵית לֵיהּ! אֲמַר לְהוֹן: מֵחֲמַת זִקְנָה נָשְׁרוּ.

§ Rav Naḥman said: For a nazirite, it is permitted to shave armpit hair. The Gemara comments: And the halakha is not in accordance with his opinion. The Gemara reports that the Sages said to Rabbi Shimon bar Abba: We have observed that Rabbi Yoḥanan does not have armpit hairs, despite his own ruling that it is prohibited to shave them. He said to them: They fell out due to old age.

Segment 5

הָהוּא דְּאִיתְחַיַּיב נְגִידָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי. אִיגַּלַּאי בֵּית הַשֶּׁחִי, חַזְיֵיהּ דְּלָא מְגַלַּח, אֲמַר לְהוֹן רַבִּי אַמֵּי: שִׁיבְקוּהּ, דֵּין מִן חַבְרַיָּא הוּא.

The Gemara relates: There was a certain person who committed a transgression and was found liable to receive lashes before Rabbi Ami. When they removed his clothes to flog him, his armpit was exposed, and Rabbi Ami saw that he had not shaved his armpit hair. Rabbi Ami said to his attendants: Leave him; this is one of those who are meticulous in observance of mitzvot. We can see this is so, as he is particular about prohibitions that ordinary people do not observe.

Segment 6

בְּעָא מִינֵּיהּ רַב מֵרַבִּי חִיָּיא: מַהוּ לְגַלֵּחַ? אֲמַר לֵיהּ: אָסוּר. אֲמַר לֵיהּ וְהָא קָא גָדֵל! אֲמַר לֵיהּ: בַּר פַּחֲתֵי, זְמַן יֵשׁ לוֹ, כׇּל זְמַן שֶׁהוּא גָּדֵל — נוֹשֵׁר.

Rav raised a dilemma before Rabbi Ḥiyya: What is the halakha with regard to shaving armpit hair? He said to him: It is prohibited. Rav said to him: But it grows and is uncomfortable. Rabbi Ḥiyya said to him: Son of nobles [ bar paḥtei ], this hair has a limited time. Whenever a hair grows too long it falls out, and therefore there is no concern that one’s armpit hair will become too long.

Segment 7

בְּעָא מִינֵּיהּ רַב מֵרַבִּי חִיָּיא: מַהוּ לָחוֹךְ? אֲמַר לֵיהּ: אָסוּר. בְּבִגְדוֹ, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: מוּתָּר. אִיכָּא דְּאָמְרִי, בְּעָא מִינֵּיהּ: בִּתְפִלָּה בְּבִגְדוֹ, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: אָסוּר. וְלֵית הִילְכְתָא כְּווֹתֵיהּ.

Rav raised another dilemma before Rabbi Ḥiyya: What is the halakha with regard to rubbing armpit hair and thereby removing it manually? Rabbi Ḥiyya said to him: It is prohibited. Rav continued to ask: What is the halakha with regard to rubbing armpit hair indirectly with one’s garment? Rabbi Ḥiyya said to him: It is permitted. Some say that this was not Rav’s question; rather, he raised the following dilemma before him: What is the halakha with regard to rubbing the armpit with one’s garment during prayer? Rabbi Ḥiyya said to him: It is prohibited. The Gemara comments: And the halakha is not in accordance with his opinion in this case.

Nazir 59a

Nazir 59a

Rashi

Tosafot

Meiri

Shita Mekubetzet

Gilyon HaShas

What this page contains

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Sages named on this page

Encyclopedia entries citing this page

Original text