Commentary page

Nazir 39b

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Babylonian Talmud · folio map

Nazir 39b

Nazir 39b. The full printed text of this folio side — 8 numbered segments, about 185 words — with the classic commentaries printed on the page.

Rashi

אלא הא דתניא נזיר שגילחוהו לסטים ושיירו בו כדי לכוף ראשו לעיקרו אינו סותר - ואמאי אינו סותר ליסתור דהא אמרינן דמלתחת רבי ושקלוה מיניה לההוא שיער דאקדיש שלא לגלח עד סוף נזירותו:

לעולם מלתחת רבי והכא במאי עסקינן כגון שגילחוהו אחר מלאת ל' לנזירותו קודם שהספיק לגלח והא מני ר' אליעזר היא דאמר לעיל בפ' מי שאמר הריני נזיר מגלח (נזיר דף טז:) דכל אחר מלאת ז' סותר שאם נטמא יום ק"א ר' אליעזר אומר אינו סותר אלא ז' לאחר תגלחת כי היכי דבתוך אלו ז' ימים תירבי מזיא כי היכי דתיהוי כדי לכוף ראשו לעיקרו והכא נמי הואיל דפשו ליה כדי לכוף ראשו לעיקרו אינו צריך ליסתור כלום אלא מיד מגלח:

מ"ט דר' אליעזר דאמר כל לאחר מלאת ז' ימים סותר ותו לא בשלמא כי נטמא לאחר מלאת דסותר ז' כנגד ז' ימים שמונה בהן ג' וז' ומגלח בשביעי כדתניא לקמן (נזיר דף מד:) תגלחת הטומא' כיצד מזה בשלישי ובז' [ומגלח בז'] כדכתי' וביו' השביעי יגלחנו:

מה תגלחת טומאה לאחר שנטמא מגלח לאחר ז' וכדפרישית אף תגלחת טהרה לאחר מלאת אינו צריך למנות אלא ז' לאחר תגלחת כדי שיהא יכול לגדל קצת שיער בתגלחת טהרה וקודם מלאת לא מיתוקמא משום דקודם מלאת סותר ל' וכדפרשינן בפירקא לעיל (נזיר ד' ו:) לדברי ר' אליעזר התורה אמרה נטמא ביום מלאת תן לו תורת נזיר אלא כל אחר מלאת נטמא או נתגלח לגמרי שלא הניחו בו שיער כלל סגי ליה בתגלחת כל דהו ואמור רבנן כיון דבהנך ז' ימים גדלא מזיא כדי לכוף ראשו לעיקרו סגיא ואילו הכא כיון דשיירו בו כדי לכוף ראשו לעיקרו אינו צריך ליסתור כלל ומגלח לאלתר ומביא קרבנותיו ומותר ביין:

תלש שיער בסמוך לבשר אבל לא עקרו לגמרי וכגון שעיקרו נראה:

מירטו דעקרו לגמרי ממקום גידולו:

סיפסף כמו סוף:

ת"ל קדוש יהיה שלא ישירנו בשום דבר ויניחנו לגדל פרע:

6 more comments on this page.

Rashi on Nazir 39b · Sefaria

Tosafot

עיקבי נימהון זקנם הסמוך לסנטר נראה לבן אלמא מלתחת רבי וה"ה דמסקרתא נמי הוה מצי לאוכוחי הכי דכשגדל הצמר אין סוף הצמר הצבוע בבהמה צבוע:

לסתור דהא ס"ד מלתחת רבי פירוש דהא הוכחנו דמלתחת רבי וא"כ לא נשאר משער שהיה בו משעת קבלת נזירות כדי לכוף ראשו לעיקרו אלא ש"מ מלעיל רבי ואותו שנשאר היינו אותו דמעיקרא:

כגון שגלחוהו אחר מלאת ביום ל' ומני ר' אליעזר היא דאמר כל אחר מלאת ז' סותר אם נטמא עד שיזה ג' וז' וכן אם גלחוהו ביום ל' סותר ז' שלא יכול לגלח תגלחת נזרו עד אחר ז':

ומ"ט דר"א קאי [אלעיל] כלומר מ"ט אמרת לר' אליעזר כי גלחוהו אחר מלאת דסגי בז' והא אין גידול שיער פחות משלשים יום:

יליף תגלחת טהרה סתירה שהיא ע"י תגלחת שהיא טהורה מסתירה הבאה ע"י טומאה מה תגלחת כי נטמא ביום ל' ממתין ז' [ותו לא] כך תגלחת טהרה כשגלחוהו ולא שיירו בו כדי לכוף ראשו לעיקרו ז' ותו לא:

וקים להו לרבנן דכל ז' אין השערות גדילין אלא כדי לכוף אינו סותר כלום דבגידול של סתירת ז' אינו גידול כי אם כדי לכוף א"כ לא בעינן ז' לתגלחתו שיהיה בשער ראשו אלא כדי לכוף ואם גלחוהו אחר מלאת נמי ושיירו בו כדי לכוף אינו סותר אבל ודאי תגלחת דתוך מלאת סותר כדלקמן מטעם גידול שער אבל כשגלחוהו אחר מלאת כיון שהיה לפנינו גידול שער ביום שלשים הראוי לתגלחת כדאמרן מדאורייתא דיו בכך ומיהו ז' יש לו להמתין וילפינן מתגלחת טומאה ואע"ג דלא דמי לגמרי דהתם צריך להמתין ז' כדי להביא קרבנותיו בטהרה מ"מ שוו חכמים סתם סתירה לתגלחת דאחר מלאת לסתירת טומאה אבל לרבנן ודאי כיון [דאם] נטמא [לאחר מלאת] סותר ל' יום כדאמרינן בפ"ג (דף טז.) ה"נ הוו ילפי' כל תגלחת (דטומאה) דלאחר מלאת לסתירת ל' כמו בטומאה דבעינן בשעת תגלחת גידול שער של ל' יום כי גלחוהו נמי אחר מלאת יהיה סותר ל' יום ולא הוה סגי כמו ששיירו בו כדי לכוף ראשו לעיקרו כ"א שיירו בו מה שראוי ליגדל בל' יום ולכך אוקמי' דוקא כר' אליעזר אבל ודאי כרבנן נמי מצי לאוקמי וכגון שגלחוהו [ביום ל"ב או ל"ג] אמרו רבנן לר"א דנטמא ביום ל"ב דאינו סותר אלא ז' כדפ"ל ושמא י"ל דמודו כעין אחר מלאת שהביא קרבנו [דאינו סותר כלום] ודוקא לר' אליעזר דאמר תגלחת מעכבא שאם גלחוהו לסטים ולא שיירו בו כדי לכוף סותר ל' יום כדי לגלח ולחזור ולהביא קרבנותיו אבל לרבנן דאמרי דתגלחת [דאחר מלאת] לא מעכבא אינו סותר כלום ומותר לשתות יין מיד אחר שהביא קרבנותיו ונהי דלרבנן נמי טעון תגלחת למצוה וצריך להמתין ז' ימים לישנא [דאינו] סותר משמע דאם לא שיירו בעיא סתירה שיש שום איסור מכח נזירות עליו או שאסור לשתות ביין או לשום דבר אחר כל כמה דלא חזר וגילח ולרבנן לא הוי שום איסור עליו:

ת"ר אין לי אלא תער דוקא שלוקה תלש בה כל שהוא פירוש שלא בתער בין שעקר השער מתחילתו סמוך לראשו ומיהו שלא כעין תער ובין שלא עקרו לגמרי כ"א מקצתו מנין דאסור ת"ל קדוש יהיה גדל פרע שמצוה לגדל שער ועובר בעשה אי מגלח ממנו כלל גם כי אינו קוצצו לגמרי מעיקרו אבל בקוצץ מעיקרו לגמרי כעין תער איכא לאו בכל המעבירין כדתני ברייתא דלא פליגי אהדדי אבל ניחא ליה להאי תנא למימר קדוש יהיה גדל פרע דמיניה שמעינן איסור אינו קוצץ לגמרי מעיקרו:

רבי יונתן אמר אין כו' תלש סיפסף פטור בין כי נמי תלש מעיקרו בין אינו תלש מעיקרו אינו עובר כלל אפי' כעין תער אלא בתער ולא בשאר מעבירין וכן משמע הסוגיא דלקמן דלר' אליעזר נזיר אינו חייב בשאר מעבירין א"כ [אנו] זקוקין לומר דחד מהנך אית ליה הכי ולכולהו שאר תנאי אמרי דמיחייב בשאר מעבירין א"כ ר' יונתן הוא דסבר הכי:

4 more comments on this page.

Tosafot on Nazir 39b · Sefaria

Meiri

אף על פי שתגלחת של איסור נקראת תגלחת אף בלא תער כל שהיא כעין תער בתגלחת אחרונה של טהרה מיהא צריך תער דוקא וכן במצורע אלא שהמצורע חמור מן הנזיר שטעון תגלחת בכל גופו אפילו בית השחי ובית הערוה עד שיעשה כדלעת חוץ מן המקומות שאינן נראין כשער שבתוך החוטם וכל שגלחו המצורע והנזיר בלא תער אינו כלום ואין צריך לומר על ידי סיכה וכן כל שגלחו בתער אלא שהניחו שתי שערות אינה תגלחת והוא שאמרו בנזיר ללקות באחת ר"ל שבתגלחת של איסור אף בשערה אחת לוקה כל שהיא בכעין תער ולעכב בתגלחת מצוה שלא ליקרא גלוח בשתים ולסתור אינו סותר אלא ברוב הראש ובתער או כעין תער לדעתנו ולשיטת התוספות אף לסתירה תער דוקא ואף בתוספתא שנאוה כן בהדיא:

Meiri on Nazir 39b · Sefaria

Shita Mekubetzet

כל אחר מלאת שבעה סותר לאו דוקא סותר אלא צריך להמתין עד שיזו עליו שלישי ושביעי:

תלש מירט ספסף ביד והעביר השער. תלמוד לומר קדוש יהיה גדל פרע. ועבר על מצות עשה שצוה הכתוב לגדל שער ולא להעבירו.

למימרא דכי מגלח בתער קאי עליה בעשה ולא תעשה אבל בשאר נטילת שער אפילו עשה אין בו. ומתניתין דמחייבת מלקות בכל המעבירין דלא כהני תנאי דלר' יאשיה עשה הוא דאיכא בשאר המעבירין ור' יונתן אמר אפילו עשה ליכא. אי נמי בכעין תער מודו דלקי בכל המעבירין: והכא פליגי בששייר מן השער קצת ואין בהם כדי לכוף ראשן לעיקרן.

מה תלמוד לומר תער ליכתוב לא יעבור שער ראשו. הרא"ש ז"ל בפירושיו.

והכתיב תער לא יעבור לרבי פריך דבשלמא לתנא קמא איצטריך לאם אינו ענין. אלא לרבי למה לי למיכתביה גבי תוך מלאת שלא במקומו. ותו הכי הוה ליה למיכתב לא יעבור תער תוך מלאת למסמכיה מועד מלאת. ומשני לעבור עליו בשני לאוין. הא דכתב הכי תער לא יעבור למימרא דכי עביד ליה בתער חייב משום לא יעבור ומשום תער ובשאר מעבירים עובר משום לאו דלא יעבור. הר' עזריאל ז"ל:

Shita Mekubbetzet on Nazir 39b · Sefaria

Gilyon HaShas

גמ' אין לי אלא תער עיין סוטה דף טז ע"א:

Gilyon HaShas on Nazir 39b · Sefaria

Original text

Segment 1

עִיקְבֵי נִימְהוֹן, שְׁמַע מִינַּהּ מִלְּתַחַת רָבֵי. שְׁמַע מִינַּהּ.

at the roots of their hair. You can learn from it that hair grows from the bottom, as the new hair is not dyed. The Gemara concludes: Indeed, learn from it that it is so.

Segment 2

וְאֶלָּא הָא דְּתַנְיָא: נָזִיר שֶׁגִּילְּחוּהוּ לִסְטִים, וְשִׁיְּירוּ בּוֹ כְּדֵי לָכוֹף רֹאשׁוֹ לְעִיקָּרוֹ — אֵינוֹ סוֹתֵר. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מִלְּתַחַת רָבֵי, לִיסְתּוֹר! כְּגוֹן שֶׁגִּילְּחוּהוּ אַחַר מְלֹאת. וּמַנִּי — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא, דְּאָמַר: כׇּל אַחַר מְלֹאת שִׁבְעָה סוֹתֵר.

The Gemara asks: But what about this halakha that is taught in a baraita : With regard to a nazirite who was shaved by bandits, and they left him with enough hair to bend its end to its root, this does not negate the days of his naziriteship. And if it should enter your mind that hair grows from the bottom, let it negate the days of his naziriteship in that case as well, as the remaining hair grew only after his acceptance of naziriteship. The Gemara answers: This is referring to a case where they shaved him after the completion of his naziriteship but before he sacrificed his offerings, and whose opinion is expressed in this baraita ? It is the opinion of Rabbi Eliezer, who says: With regard to any nazirite who became ritually impure after the completion of his term, this negates only seven days.

Segment 3

מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? יָלֵיף תִּגְלַחַת טׇהֳרָה מִתִּגְלַחַת טוּמְאָה. מַה תִּגְלַחַת טוּמְאָה שִׁבְעָה, אַף תִּגְלַחַת טׇהֳרָה — שִׁבְעָה.

The Gemara asks: What is the reason of Rabbi Eliezer? The Gemara answers: He derives the halakha of the shaving of ritual purity at the end of his term of naziriteship (see Numbers 6:18) from the shaving of impurity (see Numbers 6:9): Just as with the shaving of impurity, if he became impure on the day of the completion of his term he must wait seven days, at which point he is purified from the impurity imparted by a corpse and shaves his hair, so too with the shaving of purity; if he was shaved before he brought his offerings, he negates only seven days.

Segment 4

וְקִים לְהוּ לְרַבָּנַן כׇּל שִׁבְעָה יוֹמִין אָתְיָא מַזְיָיא כְּדֵי לָכוֹף רֹאשׁוֹ לְעִיקָּרוֹ.

And the Sages, including Rabbi Eliezer, have an accepted tradition that every seven days hair grows enough to bend its end to its root. Consequently, if this amount of hair remained after he was shaved on the day of the completion of his naziriteship, he does not forfeit any days and need not wait any longer.

Segment 5

נָזִיר שֶׁגִּילַּח בֵּין בְּתַעַר בֵּין בְּזוּג, אוֹ שֶׁסִּיפְסֵף כׇּל שֶׁהוּא — חַיָּיב. תָּנוּ רַבָּנַן: ״תַּעַר״, אֵין לִי אֶלָּא תַּעַר. תָּלַשׁ, מֵירַט, סִיפְסֵף כׇּל שֶׁהוּא, מִנַּיִן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״קָדוֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ״, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.

§ The mishna taught: With regard to a nazirite who shaved his hair, whether he did so with scissors or with a razor, or if he pulled out any amount, he is liable. The Sages taught: The Torah states with regard to a nazirite: “A razor shall not come upon his head” (Numbers 6:5). I have derived only a razor; from where do I derive that he is liable if he tore out, uprooted, or pulled out any amount of his hair? The verse states: “He shall be holy, he shall let the locks of the hair of his head grow long” (Numbers 6:5). This is the statement of Rabbi Yoshiya.

Segment 6

רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: ״תַּעַר״, אֵין לִי אֶלָּא תַּעַר. מֵירַט, תָּלַשׁ, סִיפְסֵף כׇּל שֶׁהוּא — פָּטוּר. וְהָכְתִיב ״קָדוֹשׁ יִהְיֶה״! מֵימְרָא דְּאִם גִּילַּח לֵיהּ בְּתַעַר — קָאֵים עֲלֵיהּ בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה.

Rabbi Yonatan says a different interpretation: From “razor” I have derived only a razor, whereas if he tore out, uprooted, or pulled out any amount of his hair, he is exempt. The Gemara asks: But isn’t it written: “He shall be holy”? The Gemara answers: That is to say that if he shaved his hair with a razor he stands liable for violating both a positive mitzva and a prohibition. By shaving with a razor he also transgresses the positive mitzva of: “He shall be holy, he shall let the locks of the hair of his head grow long” (Numbers 6:5).

Segment 7

תַּנְיָא אִידַּךְ: ״תַּעַר״, אֵין לִי אֶלָּא תַּעַר. תָּלַשׁ, מֵירַט, סִיפְסֵף כׇּל שֶׁהוּא, מִנַּיִן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא יַעֲבוֹר עַל רֹאשׁוֹ״. וּמֵאַחַר שֶׁסּוֹפֵינוּ לְרַבּוֹת כֹּל דָּבָר, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״תַּעַר לֹא יַעֲבוֹר עַל רֹאשׁוֹ״?

It is taught in another baraita : From “razor” I have derived only a razor; from where do I derive that he is also liable if he tore out, uprooted, or pulled out any amount of it? The verse states: “A razor shall not come upon his head” (Numbers 6:5), indicating that he may not remove his hair in any manner. The baraita asks: And since we eventually include everything that removes hair, what is the meaning when the verse states: “A razor shall not come upon his head”? Why does the verse mention a razor, when other implements are equally forbidden?

Segment 8

לְפִי שֶׁלֹּא לָמַדְנוּ לְתִגְלַחַת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁיִּהְיֶה בְּתַעַר. לְלַמְּדוֹ מִמְּצוֹרָע — אִי אֶפְשָׁר,

The baraita answers: It is because we have not learned that the last shaving, i.e., the nazirite’s shaving of ritual purity, must be performed specifically with a razor, as the verse merely states: “He shall shave his head” (Numbers 6:18), without specifying an implement. It is impossible to learn this requirement from the halakha that a leper must use a razor (see Leviticus 14:9),

Nazir 39b

Nazir 39b

Rashi

Tosafot

Meiri

Shita Mekubetzet

Gilyon HaShas

What this page contains

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Original text