Commentary page

Nazir 26a

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Babylonian Talmud · folio map

Nazir 26a

Nazir 26a. The full printed text of this folio side — 6 numbered segments, about 133 words — with the classic commentaries printed on the page.

Rashi

שהפרישו מעות לקיניהן ואח"כ העשירו כגון מצורע אם חייבי חטאת ועולה הן אם רצה להוסיף עליהן ולהביא מהן חטאת בהמה יביא:

מת והיו לו מעות סתומין יפלו לנדבה ואין חוששין לדמי חטאת שבהן:

תנא נזיר וחייבי קינין דדמו ליה דנזיר טמא מביא קינין והואיל דקי"ל גבי נזיר טמא הכי אמרי' נמי לגבי נזיר טהור שאם מת והיו לו מעות סתומין יפלו לנדבה:

ולאפוקי מהא דתניא מי שהיה מחוייב חטאת ואמר הרי עלי עולה לנדבה והפריש מעות ואמר אלו לחובתי רצה להביא בהן חטאת בהמה לא יביא - לפי שיש לומר שמא שם עולה חל עליהן ולהביא עולת בהמה אי אפשר שמא לשם חטאת הפריש אותן המעות ולית להו תקנה וקמ"ל דהכי הוא גבי נזיר ודדמי ליה דחייב בחטאת ובעולה בבת אחת דהתם הוא דאמר הלכה דיפלו לנדבה אבל כל היכא דלא נתחייב בחטאת ובעולה על מעשה אחד לא אמרי' הכי אלא ילכו לים המלח:

ע"א מי שהיה מחוייב חטאת דהיינו יולדת עשירה דמביאה חטאת עוף ולא עולת העוף ואמרה הרי עלי עולת העוף והפרישה מעות ואמרה אלו לחובתי רצתה להוסיף ולהביא חטאת בהמה לא תביא דהא אינה מחוייבת חטאת בהמה רצתה להביא עולת בהמה לא תביא שהיא לא נדרה אלא עולת העוף מת כלומר מתה והיו לה מעות סתומים ילכו לים המלח משום דאיכא למימר שמא לשם חטאת בלבד הפרישתן שהרי לא הוקבעו כולן ביחד לחטאת העוף ולעולת העוף דעל חטאת העוף היה החיוב בפני עצמו ועל עולת העוף היתה נדורה בפני עצמו דכמפורש דמי והאי לאפוקי מהאי תנא דאמר ילכו לים המלח אבל גבי שאר חייבי קינין דחייבים להביא חטאת העוף ועולת העוף הואיל והוקבעו ביחד דעל שניהם נתחייבה בבת אחת הילכך כי מתה והיו לה מעות סתומין יפלו לנדבה דהויין סתומין מעליא:

אמר רב אשי הא דאמרי' גבי מעות שאם היו מפורשין דדמי חטאת ילכו לים המלח ודמי עולה יקרבו עולה כו' לא תימא דלא הוו' מפורשין אי לאו דאמר אלו לחטאתי אלא אפילו [אמר] אלו לחובתי הרי אלו מפורשין ודמי חטאת ילכו לים המלח ודמי עולה יקרבו עולה וכו' והיכי דמי סתומים דאמר יפלו לנדבה כגון שהפרישן ביחד סתם ולא הוציא בשפתיו כלום:

אם נפלה דמי חטאת מביניהן אם נאבד או נפרד כשיעור דמי חטאת מביניהן:

הרי הן כמפורשין והשאר לא יפלו לנדבה אבל מביא בדמי חציין עולה ובדמי חציין שלמים בלא לחם:

Rashi on Nazir 26a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Tosafot

מת והיו לו מעות סתומין יפלו לנדבה אע"פ שדמי חטאת מעורבין בהן:

תני נזיר וכל דדמי ליה י"מ דהלכה כך נשנית נזיר וכל דדמי ליה. וא"ת במאי דמי לנזיר שמביאין על דבר אחד שני קרבנות כמו נזיר על נזירותו ויולדת ומצורע שמביאים גם הם על ד"א ב' קרבנות:

ולאפוקי מהאי תנא כלומר ר' יוחנן דקאמר הלכה היא בנזיר דמשמע בנזיר ולא דבר אחר לאפוקי מהאי תנא דתניא מי שמחוייב חטאת שאכל חלב ואמר הרי עלי עולה דהיינו נדבה והרי הוא מחוייב חטאת ועולה [וחטאת] לא [על] דבר אחד הן שהחטאת בא על החלב והעולה בנדר והפריש מעות ואמר (בשם) כשהפריש אלו לחובתי ומשמע לכל מה שהיה חייב לפיכך אם רצה להביא בכולן חטאת בהמה לא יביא עולת בהמה לא יביא מפני שהן מעורבין ואין לו תקנה עד שיביא ב' בהמות ויאמר כל מה שיש במעות אלו לקדושת חטאת יחול על בהמה זו וצ"ע דמאי שנא דלעיל גבי הפריש מעות רצה להביא חטאת בהן יביא עולה יביא ולא אמרינן דהפרשה היתה לשניהם דוקא אלא בידו להביא מכולן (אלא) או חטאת או עולה וכן לעיל כי מפריש מעות לנזירותו אמר מפני שראויין להביא בכולן שלמים ושמא י"ל כי אמר בלשון זה לחובתי משמע לכל מה שהוא חייב הילכך הפרשה היתה לשניהם ולא יוכל להביא בכולן אחד מהם אבל לנזירותו או לצרעתו משמע שפיר למקצת נזירותו או למקצת צרעתו ועוד יש לחלק היכא דהפריש לנזירותו או לצרעתו וכל קרבנות נזיר ויולדת וצרעת בני חד בקתא (יוצאה) לכך יכול להביא מתחילה מכל דמי הקן פרידה אחת או חטאת או עולה הילכך כשהעשיר מביא מכולן או חטאת או עולה אבל הכא דמחוייב חטאת מחלב שאכל ועולה נדורה לאו בני חד בקתא אינון וכשמפריש מעות לשמם אין יכול להביא מכולן אחת מהן:

מת והיו לו מעות סתומים ילכו לים המלח וכו' דכיון דלא מייתי חטאת ועולה אחד מילתא לא גמירי בה הילכתא דיפלו לנדבה אלא כשהחטאת והעולה באין בשביל דבר א' אבל היכא שהחטאת באה על החלב והעולה נדורה לא גמירי בה דיפלו לנדבה:

הא דאמרת מפורשים לא ששנינו במשניות דמי חטאת ילכו לים המלח וכו' ולא אמרי' יפלו כולן לנדבה לא תימא דוקא אלו לחטאתי כגון שהפריש ג' צבורין כל אחד בפני עצמו אבל בצבור אחד נדבה אלא אפי' שהפריש בצבור אחד ואמר אלו יהא לחטאתי ולשלמי ולעולתי ולא הפרידם כלל מפורשין הן פי' מפורשים בתערובות ולא נישנית בהן ההלכה דנימא כיון דדמי חטאת מעורבין בהם יפלו לנדבה אלא אדרבה כולן ילכו לים המלח ולאו היינו דין דמפורשין דמתניתין דקאמר דעולה תקרב עולה דהתם מבוררין הן מבוררין דמים הללו לחטאת והללו לשלמים כל אחד קרב כדינו ודמי חטאת לים המלח ולהאי לישנא כי גמירי דסתומים יפלו לנדבה היינו כי אמר אלו לחובתי: הגה"ה יש לתת טעם בדבר כשאמר לקרבנות נזירותי הוו סתומין גמורין שאין במשמעות לשונו חטאת יותר משאר קרבנות דכמו שהחטאת באה לחובה כך עולה לחובה ולא לנדבה: הגה"ה איכא דאמרי כי אמר לחובתי נמי כמפורשין בתערובות הן וילכו לים המלח דלחובתי משמע לכל חובתי בין לחטאת בין לעולה וסתומים דיפלו לנדבה היינו כי אמר לקרבנות נזירותי שלא פירש חטאת בהן ומ"מ משמע נמי דלכל קרבנות קאמר ולא היה יכול להביא בכולן קרבן א' אבל אמר לנזירותי גרידא שלא הזכיר קרבנות יוכל להביא בכולן קרבן א' דלמקצת נזירותו משמע ואם מת הלכה נתקבלה בנזיר יפלו לנדבה שהרי יכול להביא בכולן עולה וקשה דא"כ כי אמר לחובתי דילכו לים המלח ואפי' בנזיר וא"כ מאי האי דקאמר לעיל ולאפוקי מהאי תנא כו' וכיון דההוא תנא איירי כגון דקאמר לחובתי מהא מסייעו דילכו לים המלח והלא גם בנזירות נמי כי אמר לחובתי אמרי' להאי לישנא דילכו לים המלח בשלמא לפי' ר"ת ניחא אלא לפי' רש"י מאי מפקא וי"ל דסיפא דברייתא לעיל מפקא דקתני מת והיו לו מעות סתומין שלא הזכיר עליהם לחובתי אלא אמר אלו יהיו לקרבנותי ילכו לים המלח דאי ארישא דוקא קאי היכא דאמר לחובתי לימא מת ילכו לים המלח דמאי האי דקאמר מת והיו לו מעות סתומין והא ברישא נמי בסתומין קיימי אלא ודאי אתי למימר סתומים אחריני שלא הזכיר ברישא דברישא איירי דאמר לחובתי וסיפא אתי למימר דאפילו כי אמר לקרבנותי דילכו לים המלח וכה"ג כי אמר לקרבנות נזירותי יפלו לנדבה:

אמר רבא הא דאמרן סתומין יפלו לנדבה אם נפלה דמי חטאת מביניהם [הוה] - כמו שהפריש מן קצת הצבור ואמר אלו לחטאת והשאר לשאר נזירותי לעולה ולשלמים ומת הרי שאר המעות כמפורשין ואף שהן סתומים בהא לא אמרי' דיפלו כולן לנדבה אלא יביא חציין לעולה וחציין לשלמים והלכה לא נשנית אלא כשדמי חטאת מעורבין בהן וא"ת התינח לר' יוחנן דאמר הלכה בנזיר אומר דכך נתקבלה ההלכה אלא לר"ש בן לוי דדריש קרא דמותר נדר לנדבה אפילו אין דמי חטאת מעורבין בהן יפלו לנדבה דהאי נמי מותר נדר הוא דכל קרבנות נזיר בנדר הם באים וי"ל דסברא הוא להעמיד קרא כשדמי חטאת מעורבים בהן דוקא דהכי משכחת בעלמא דמותר חטאת בא לנדבה כדאמר בפ' ולד חטאת (תמורה דף כג:) ובזבחים בפרק טבול יום (זבחים דף קג.) זה מדרש דרש יהוידע הכהן אשם הוא לכהן אשם הוא לה' להביא כל דבר הבא ממותר אשם ממותר חטאת ילקח בהם בהמה והבשר לבעלים והעורות לכהנים ולפי שמצינו בעלמא דמותר חטאת באין לנדבה סברא להעמיד זה הפסוק היכא שהפריש מעות ודמי חטאת מעורבין בהן:

Tosafot on Nazir 26a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Meiri

חייבי קנין שבקרבן עולה ויורד כגון מצורע עני ומטמא מקדש עני ודומיהם שדינן בדלות בשתי תורים אחד חטאת ואחד עולה שהפרישו מעות לקניהן ר"ל לחטאת ולעולה אם רצה אחר כן להוסיף ולהיות כל מה שהפריש לחטאת העוף לבד או לעולת העוף לבד וכן אם רצה להוסיף בהם ולהביא קרבן עשיר ר"ל חטאת בהמה ועולת בהמה רשאי ואע"פ שנמצאו דמי חטאת ועולה מתערבין לגוף אחד אפי' אמר אלו לחטאתי ואלו לעולתי יכול לערבן וליקח בהן חטאת או עולה שאין הפירוש מועיל בקנין אלא או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן היו המעות סתומים ומת יפלו לנדבה שהרי כלם היו ראויין לעולה וזה שאמרו הלכה היא בנזיר שאף בעירוב דמי חטאת יפלו לנדבה דאלמא הא בשאר מקומות לא ענינו הא בשאר מקומות שבקרבנות בהמה לא ואין אנו צריכים למה שתירצו תנא נזיר וכל דדמי ליה שבנזיר קרבנות בהמה הם ולא מצינו כן בקרבנות בהמה אלא שהלכה היא בנזיר ומ"מ לענין ביאור זה שאמר תנא נזיר וכל דדמי ליה פירושו שיש בו צד קנין שהרי נזיר יש בו קן בתגלחת טומאה ויש מפרשים בתירוץ זה תנא נזיר לדמותו בענין זה לדין קנין מכח הלכה הואיל ויש לו צד דמיון בקנין מצד נזירות הטומאה ולאפוקי היכא דליכא צד קן באותה שלא היה מחוייב חטאת שאנו מבארים בסמוך שאין בה צד קן וכן יש לפרש תנא נזיר להלכה מפני שכלם באים לחיוב אחד בקנין ולאפוקי הא של מחוייב חטאת שאינן לחיוב אחד כמו שאנו מבארים עכשו והוא שאם היה מחויב חטאת קבועה ואמר הרי עלי עולה והפריש מעות לחטאת ולעולה ואמר אלו לחטאתי ואלו לעולתי ונתערבו או שאמר אלו לחטאתי ולעולתי או שאמר דרך כלל אלו לחובתי אם רצה להביא מכלן חטאת או עולה לא יעשה שהרי חטאת ועולה שבקרבנות בהמה ושלא מחיוב אחר מעורבין ואם מת ילכו כלם לים המלח וגדולי המחברים הביאו שמועה זו בדרך אחרת אלא שזו נראית עיקר ואף בתוספתא כתובה כן וכן כתבוה גדולי המגיהים בהגהותיהם:

אף מה שביארנו במשנתנו בקרבנות נזיר שכל שהמעות מפורשים דמי חטאת ילכו לים המלח ודמי עולה יביאו עולה ודמי שלמים יביאו שלמים לא סוף דבר באלו לחטאתי ואלו לעולתי ואלו לשלמי שלא נתערבו אלא אף באמר אלו לחטאתי ולעולתי ולשלמי שהם מעורבים או אפי' אמר דרך כלל אלו לחובתי כלומר לכל הקרבנות שאני חייב מפורשין הם ויקח מהם שיעור דמי חטאת לים המלח והסתומים הוא שיאמר אלו לנזירותי או שהפרישם לשם כלם ולא הוציא בשפתיו כלום ובזו נאמר שיפלו לנדבה ומ"מ אם נפלו דמי חטאת מביניהם ר"ל שהפריש קצתם לחטאת ועדיין של עולה ושלמים מעורבין ומת אף הנשארים דינם כמפורשין ויביא בחצין עולה ובחצין שלמים וכן אם אמר אלו לחטאתי והשאר לנזירותי ר"ל לשאר קרבנות נזירותי ומת דמי חטאת ילכו לים המלח והשאר יביא חצין עולה וחצין שלמים ואם נהנה בכלן מעל מצד העולה הא במקצתן לא מעל שמא בשלמים נהנה אבל אם אמר אלו לעולתי והשאר לנזירותי שנמצאו החטאת והשלמים מעורבים ומת דמי עולה יביאו עולה אבל השאר אינם כמפורשים שכל שחטאת מעורב שם סתומין יפלו לנדבה ואין נהנין בהם אף במקצתן מצד החטאת ואם נהנה לא מעל שאף בחטאת כיוצא בזה אמרו לא נהנין ולא מועלין כמו שביארנו למעלה וזו שאמרו כאן מועלין בכלם ומצד החטאת אין הלכה כן וכן הוצרכנו לפרש שכל שחטאת מעורב בהן סתום מיקרי שאלו אתה דנן כמפורשין היאך יפלו לנדבה וכבר ביארנו למעלה שכל חטאת מפורש לים המלח אזיל וכדקאמר כבר פסקה תנא דבי רבי ישמעאל ומ"מ יש מפרשים דלאו מפורש גמור הוא אלא כמפורש לענין שאין רשאי להביא מהן קרבן אחר:

Meiri on Nazir 26a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

Shita Mekubetzet

ולאפוקי הא דתניא מי שהיה מחוייב חטאת שעבר על אחת מכל חייבי כריתות שמביאין על שגגתן חטאת ואמר הרי עלי עולה והפריש מעות ואמר אלו לחובתי. משמע לכל מה שחייב והרי הוא מחוייב חטאת ועולה. או דלמא לחובת חטאת קאמר או לחובת עולה קאמר או לשניהם קאמר. הילכך אינו יכול להביא בכולן חטאת ולא בכולן עולה אלא בחציין חטאת ובחציין עולה דמעורבין הן דמי חטאת ודמי עולה. ואם רוצה להביא בהן חטאת יקח מעות אחרים ויאמר אם דמי חטאת הם הרי טוב ואם דמי עולה הם הרי הם מחוללין על מעות. ויקח בראשונים חטאת ובשניים עולה. וכן אם ירצה להביא בהן עולה יעשה כך. ואם רוצה להביא בהן חטאת ועולה יביא שתי בהמות ויאמר מה שיש במעות הללו דמי חטאת יהו מחוללין על בהמה זו ודמי עולה על בהמה זו. ולא דמי להא דאמרינן לעיל רצה להביא חטאת בהמה יביא עולת העוף יביא. דהתם בני חדא בקתא נינהי דשניהם על דבר אחד באו.

מת והיו לו (מעות) מעות סתומים כלומר והניח מעות אלו סתומין ולא בירר אם לחטאת אם לעולה אם לשניהם כדפרישית. ילכו לים המלח דלא גמירי דיפלו לנדבה אלא היכא דבאין לחובת דבר אחת. ור"ת פירש ולאפוקי הא דתניא דהאי תנא פליג אמתניתין ולית ליה הלכה היא בחייבי קינין:

מי שהיה מחוייב חטאת שאכל חלב או דם. ואמר הרי עלי עולה והפריש מעות ואמר אלו לחובתי ולא פירש איזו לשם חטאת ואיזו לשם עולה. רצה להביא בהן חטאת בהמה לא יביא עולת בהמה לא יביא. דכיון דחטאת ועולה אינן באין על דבר אחד שמא לחובתי דקאמר היינו כולן עולה או חטאת ועולה מעורבין יחד. לכך אין לו תקנה כמות שהן אלא אם רוצה שיהא להם תקנה יביא מעות חולין ויתנה ויאמר אם מעות שהפרשתי כולן חטאת יתפסו אלו בקדושת עולה. ואם הם כולן עולה יהיו מחוללין על אלו ויחזרו ויקדישו לחטאת. ואם הם חטאת ועולה יחד קדושת עולה שבהן תהא מחוללת על מעות הללו והראשונים יהו כולן חטאת והאחרונים שיביא יהו כולן עולה.

מת והיו לו מעות סתומין שאמר אלו לקרבנות חובתי והרי היא חטאת ועולה מעורבין זה בזה ילכו לים המלח ואין להם תקנה שהרי אין להם פדיון כיון שמת. והיינו לאפוקי הא דלית ביה דין נזירות דיפלו לנדבה אלא כדתני יוליך לים המלח. הר' עזריאל:

אלא אפילו אמר אלו לחובתי מפורשין הן ולא מקרי סתומין אלא באומר לקרבנות. אבל לחובתי יש במשמעות הלשון חטאת דאינה באה כי אם חובה. וכל היכא שנתפרשה החטאת לא גמירי כדקאמר רבא אם נפלה דמי חטאת מביניהם הרי הם מפורשין. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

איכא דאמרי כי אמר לחובתי נמי הוי כמפורשין דלא נימא יפלו לנדבה דלחובתי משמע שפיר לחטאתי. דהא דאמר לעיל אם רצה להביא חטאת לא יביא דשמא עולה נמי הוי היינו משום שמא חייב עולה על מקום אחר. הרב עזריאל:

ויש ספרים שיש שם גירסא אחרת כך אמר רב אשי הא דאמרת מפורשין לא לא תימא דאמר אלו לחובתי. אלא עד דאמר אלו לחטאתי ולעולתי (ואלו לעול' ואלו לשלמי) ולשלמי לאו מפורשין הן. ואיכא דאמרי אמר רב אשי לא תימא עד דאמר אלו לחטאתי ולעולתי ולשלמי אלא אפילו אמר אלו לחובתי מפורשין הן. שיטה:

אם נפלה דמי חטאת מביניהן כגון שאמר אלו לחטאתי והשאר לשאר נזירות דמי חטאת ילכו לים המלח. הרא"ש ז"ל בפירושיו. והר' עזריאל ז"ל פירש וז"ל: אמר רב מעות סתומין דאמר במתניתין יפלו לנדבה אם נפלה דמי חטאת מביניהם בסמוך הרי אלו כמפורשין. כמו שפירש ואמר אלו לחטאתי והשאר לנזירות. והיינו אם נפלה מביניהם דהשתא דמי חטאת מפורד מביניהם ואין כאן אלא עולה ושלמים ביחד. הרי הן כמפורשין חציין לעולה וחציין לשלמים דיש להם תקנה על ידי חלול.

Shita Mekubbetzet on Nazir 26a · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

Gilyon HaShas

תוס' ד"ה הא דאמרת וכו' שהרי יכול להביא בכולן עולה צריך למחוק התיבות שהרי יכול להביא בכולן עולה דהמה ט"ס:

תוס' ד"ה אמר רבא וכו' ממותר חטאת ילקח בהם בהמה והבשר לשם כצ"ל:

Gilyon HaShas on Nazir 26a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

Original text

Segment 1

שֶׁהִפְרִישׁוּ מָעוֹת לְקִינֵּיהֶם, רָצָה לְהָבִיא בָּהֶן חַטַּאת בְּהֵמָה — יָבִיא, עוֹלַת בְּהֵמָה — יָבִיא. מֵת וְהָיוּ לוֹ מָעוֹת סְתוּמִין — יִפְּלוּ לִנְדָבָה!

who separated money for their nests and then became wealthy, if the owner wishes to change their designation and to bring an animal sin-offering with them, he may bring a sin-offering with them. If he wishes to use them to buy an animal burnt-offering he may bring it, supplementing the required amount with other money. If the owner died and he had unallocated funds, they all will be allocated for communal gift offerings, including the value of the sin-offering. This shows that the halakha that unallocated funds are used for gift offerings applies in cases other than that of a nazirite.

Segment 2

תַּנָּא נָזִיר וְחַיָּיבֵי קִינִּין דְּדָמוּ לֵיהּ, וּלְאַפּוֹקֵי מֵהָא דְּתַנְיָא: מִי שֶׁהָיָה מְחוּיָּיב חַטָּאת, וְאָמַר: ״הֲרֵי עָלַי עוֹלָה״, וְהִפְרִישׁ מָעוֹת וְאָמַר ״הֲרֵי אֵלּוּ לְחוֹבָתִי״,

The Gemara answers: He taught the case of a nazirite and also the case of those obligated to bring nests, which is similar to that of a nazirite and is therefore treated identically with regard to its halakha . This serves to exclude that case which is taught in a baraita . The situation discussed in the baraita involves one who was obligated to bring a sin-offering for a transgression he committed, and he also said: It is incumbent upon me to bring a gift burnt-offering, and he separated money and said: These are hereby for my obligatory offering. Since he might have meant either his obligation of the sin-offering or his burnt-offering for the new vow, the question arises as to what should be done with the money.

Segment 3

רָצָה לְהָבִיא בָּהֶן חַטַּאת בְּהֵמָה — לֹא יָבִיא. עוֹלַת בְּהֵמָה — לֹא יָבִיא. מֵת וְהָיוּ לוֹ מָעוֹת סְתוּמִים — יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח.

The baraita explains that if he wishes to bring an animal sin-offering with it, he may not bring one; if he wishes to use it to purchase an animal burnt-offering, he may not bring it either. If he died and had unallocated funds, one must take them and cast them into the Dead Sea. Since the two offerings are not part of the same obligation, the unallocated funds may not be used for gift offerings.

Segment 4

אָמַר רַב אָשֵׁי: הָא דְּאָמְרַתְּ מְפוֹרָשִׁין לָא — לָא תֵּימָא דְּאָמַר ״אֵלּוּ לְחַטָּאתִי, וְאֵלּוּ לְעוֹלָתִי, וְאֵלּוּ לִשְׁלָמַי״. אֶלָּא אֲפִילּוּ אָמַר ״אֵלּוּ לְחַטָּאתִי וּלְעוֹלָתִי וְלִשְׁלָמַי״ — מְפוֹרָשִׁין הֵן.

§ Rav Ashi said: That which you said with regard to a nazirite who had allocated money, that he may not use it all for gift offerings because the value of the sin-offering must be taken and cast into the Dead Sea, do not say that this is referring only to a case where he explicitly said: These are for my sin-offering, and these are for my burnt-offering, and these are for my peace-offering, each one separately. Rather, even if he said: These are for my sin-offering and for my burnt-offering and for my peace-offering, they are considered allocated for the purposes of this halakha , despite the fact that he did not designate the money for particular offerings.

Segment 5

וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב אָשֵׁי: לָא תֵּימָא עַד דְּאָמַר ״אֵלּוּ לְחַטָּאתִי וּלְעוֹלָתִי וְלִשְׁלָמַי״, אֶלָּא אֲפִילּוּ אָמַר: ״אֵלּוּ לְחוֹבָתִי״ — הֲרֵי הֵן כִּמְפוֹרָשִׁין.

And some say a different version of this statement. Rav Ashi said: Do not say they are deemed allocated only if he says: These are for my sin-offering and for my burnt-offering and for my peace-offering; rather, even if he said it in broader terms: These are for my obligation, they are considered as allocated.

Segment 6

אָמַר רָבָא: הָא דַּאֲמַרַן מָעוֹת סְתוּמִין יִפְּלוּ לִנְדָבָה, אִם נָפְלָה דְּמֵי חַטָּאת מִבֵּינֵיהֶן — הֲרֵי הֵן כִּמְפוֹרָשִׁין.

§ Rava said: That which we said, that if one had unallocated funds they will be allocated for communal gift offerings, applies only if the money for all of the offerings was mixed together. However, if the money for the sin-offering fell and was separated from the others, all the remaining money is now considered as allocated. This means that instead of the entire sum being used for a gift burnt-offering, part of it is used for a peace-offering, which is eaten for one day and does not require bread.

Nazir 26a

Nazir 26a

Rashi

Tosafot

Meiri

Shita Mekubetzet

Gilyon HaShas

What this page contains

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Original text