Talmud Builders

    Commentary page

    Kiddushin 33a

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Kiddushin 33a

    Kiddushin 33a. The full printed text of this folio side — 19 numbered segments, about 496 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    יכול יהדרנו בממון כדכתיב (ויקרא י״ט:ט״ו) לא תהדר פני גדול דמשמע בממון וכגון ודל לא תהדר בריבו (שמות כ״ג:ג׳):

    מי לא עסקינן כלומר מי לא משמע נמי אפילו נוקב מרגניתא שאומנות יקרה היא ומצריך ליה למיקם ואע"ג דבטל ממלאכתו ואיכא חסרון כיס:

    מה הידור שאין בו ביטול מלאכה דאין לשון הידור אלא נשיאות פנים או בממון או בכיבוד דברים ואין במשמעו ביטול מלאכה:

    מה קימה שאין בה חסרון כיס דהא אוקימנא דבשאין בה ביטול מלאכה עסקינן ותו לא שייך בה חסרון כיס:

    אף הידור שאין בו חסרון כיס ועל כרחיך לא נכתב הידור אלא לדרוש כדאמרן למעוטי עמידה מרחוק ולמעוטי בית המרחץ כדאמרן:

    עומדין מפניהם במביאי בכורים קאי כשעוברים בתוך ירושלים:

    נמצאת מכשילן שלא יביאו עוד שיאמרו נבזים אנו בעיניהם ולאו משום חיבוב מצוה הוה ואילו בני אדם הניכרים חשובים בעיר ועסוקים במצות לא הוה למיקם מקמייהו:

    מסחותא מרחץ כדמתרגמי' (בראשית מג) וירחץ ואסחי:

    24 more comments on this page.

    Rashi on Kiddushin 33a · Sefaria

    Tosafot

    אין בעלי אומניות רשאין לעמוד כו' תימה מה לשון רשאי שייך דמשמע דאיכא איסורא וי"ל דמיירי בעוסקין במלאכת אחרים. והשתא שייך לשון רשאים ומיהו י"ל רשאים כמו חייבין כי ההיא דתנן בערכין פרק המקדיש שדהו (ערכין דף כח:) כמה רוצה אדם ליתן בשור זה לעולה אע"פ שאינו רשאי פי' אע"פ שאינו חייב והשתא ניחא דמיירי שפיר בעוסקין במלאכת עצמן.:

    שני חומשין פי' בקונט' לשון חומש הספר וי"מ חמשה חומשין יש בו כמו בשל תורה אשרי האיש (תהלים א) כאיל תערוג על אפיקי מים (שם מב) אך טוב לישראל (שם עג) תפלה למשה (שם צ) יאמרו גאולי (שם קז) לכל אחד מן הספרים אלו מסיים באמן לבד מן האחרון שהוא סוף תהלים:

    [שמא בהן יושב ומהרהר כו' לא היה צריך לומר בהן דה"ה בשאר ד"ת אלא הא דקאמר הכי סוד ה' ליראיו כדאיתא בב"ר דאמר ר' חייא יבא עלי אם לא הייתי מסתכל בספר תהלים כו'. ת"י:]

    Tosafot on Kiddushin 33a · Sefaria

    Ritva

    אין בעלי אומניות רשאין לקום מפני תלמידי חכמים בשעה שעוסקים במלאכתם יש שפי' דהאי אין רשאין לאו דוקא דאמאי לא אלא פירושו אין חייבין ויש כיוצא בו בתלמוד וחוב מתרגמינן רשו וכיוצא בו מפרש הא דאמרינן אין תלמיד רשאי לעמוד בפני רבו שרצה לומר אינו חייב ואקשינן מדתנן כל בעלי אומניות עומדין מפניהם שפירוש חייבין לעמוד וכן פר"ת ז"ל. ויש שפירשו רשאין ממש ואיירי כשעושין לאחרים וכיון דבמלאכת אחרים אינם רשאין במלאכת עצמם אינם חייבין ואקשי' להאי דיוקא מדתנן כל בעלי אומניות חייבין לעמוד מפניהם אלמא במלאכת עצמם חייבין אי נמי מדתנן כל בעלי לרבות אפי' עושין מלאכת אחרים. ומסתברא דלעולם אין רשאין ממש ואפי' מלאכת עצמם ולפי שידעו חכמים שכל אדם עושה בזה לפנים משורת הדין והיו עומדין מפניהם אף על פי שאינם חייבין והיה להם ביטול ממלאכתם אמרו שלא יהיו רשאין. כצ"ל וכן הודה לי רבי נר"ו:

    אמר רבי יוחנן הלכה כאיסי בן יהודה דכל שיבה במשמע ואפילו זקן אשמאי והוי יודע דעל כרחין איסי בן יהודה מודה לרבי יוסי הגלילי ביניק וחכים דאי לא זקן דקרא במאי מוקים ליה אלא ע"כ ביניק וחכים והכי סוגיין בכל דוכתי כדאמרינן בגיטין ניקום מקמיה דבר אוריין הא ואמרינן נמי לקמן מפני למודיה עומדים. ומיהו מסתברא שלא אמרו מפני זקן אשמאי אלא כשהוא לפי כבודו של אידך אבל אם האחר חכם ואינה לפי כבודו לו וכן אתה אומר ביניק וחכים שאם האחר זקן חכם ואינו לפי כבודו פטור וכדאמרינן לקמן חדא דאתון חכימין ואנא חבר שאין התלמוד תבר עומד בפני מי שקטן ממנו ולא מפני מי ששוה לו ואמרינן נמי שאני רב יחזקאל דבר מעשים הוה דאפי' מר שמואל קאי מקמי' פי' וכיון דהוה בר מעשום הוה לי' לשמואל זקן לפי כבודו ומה שתרגם אונקלוס מפני שיבה תקום מן קדם דסבר באורייתא אע"ג דקי"ל כאיסי בן יהודה דכל שיבה במשמע פריש לה הכי לאשמעינן קימה אפי' ליניק וחכים כדברי רבי יוסי הגלילי:

    ואימא מוראות רבית ואימא מוראות משקלות לא אשכחן בשום דוכתא מוראה במשקולת בהדיא ובתוספות פרשו דגבי רבית כתיב מוראה וכן נמי בפרק משקולות כתיב לי' ויראת מאלהיך וסמוך ליה איפה שלימה וצדק וההוא מוראה נדרש לפניו ולאחריו ואית דגרסי מוראות מכשולות ומפרשי לה דהיינו דכתיב ויראת מאלהיך דכתיב בפסוק ולפני עור לא תתן מכשול ולא מצינו גירסא זו בספרים שלנו:

    כך היא הגירסא במסכת נגעים הטמא עומד תחת האילן והטהור עובר טמא הטהור עומד תחת האילן והטמא עובר טהור וכן באבן המנוגעת ואם הניחה הרי זה טמא. ובתורת כהנים נמי הכי איתא אלא דגרסי התם יושב במקום עומד וכלהו חדא היא ואע"ג דגבי זב ומצורע כתיב מחוץ למחנה מושבו אינו לשון ישיבה ממש אלא לשון עכבה ואשכחו דכותיה טובא כדכתיב ותשבו בקדש ימים רבים. וכתבו בתוספות דדוקא באילן הוא דתליא מילתא בעכוב דלא כתיב ביה ביאה אבל בית דכתיב ביה ביאה כדכתיב והבא אל הבית לא בעינן ביה עיכוב והיינו דתנן במסכת נגעים טהור שהכניס ראשו ורובו בבית נטמא וטמא שהכניס ראשו ורובו בבית טהור טמאהו. והא דמשמע מהא מתני' ובשאר דוכת' ומן הכתיב ג"כ שהמצורע מטמא באהל כמת מ"מ אינו מביא את הטומאה בפותח טפח כמת אלא כיון שיש מחיצה עשרה בינו ובין העם אין טומאה עוברת וכן היא במשניות מסכת אהלות בפירוש וכן האבן המנוגעת פי' הא קמ"ל דלא אמרינן אבן לאו מדעתה אזלא וכמאן דמעכבא דמיא ואסיקנא דרכוב כמהלך דמי:

    Ritva on Kiddushin 33a · Sefaria

    Meiri

    ולא יהא היושב עוצם עיניו עד שלא יראהו בזמן החיוב שהרי נאמר ויראת מאלהיך ומכל מקום ראוי לחכם שלא יטריח ר"ל שלא יכוין לעבור דרך שם ויש לו לעבור דרך אחרת כדי שיעמדו מפניו אדרבא ראוי להקיף עד שיעברו בדרך אחרת שאין להם מכירים בה כדי שלא יטריחו ואם היה החכם יושב אסור לעבור לפניו דרך עזות ובגלוי הראש אלא אם כן באדם שיש לו עם החכמים שיכות וחברה:

    זקן מופלג שאינו חכם אין חייבין לעמוד מפניו מלא קומה אלא שמכל מקום מצוה להדרו שנאמר מפני שיבה תקום והדרת ואפילו יניק וחכים מצוה עליו להדר הזקן המופלג ואפילו היה הזקן אשמאי ר"ל בור ועם הארץ אלא שהוא בעל מדות הא אם הוא רשע ועבריין אינו בכלל זה כלל:

    ולשון אשמאי נגזר מענין והאדמה לא תשם שתרגומו לא תבור:

    וזקן שמשאר אמות מהדרין אותו בדברים ונותנין לו יד לסמכו ולעזרו ואם היה חושש לכבודו שולח לו שלוחו לסמכו כמו שאמרו רב נחמן משדר להו גזאי ר"ל אותם הרצים שהיו עומדים לפניו לכוף ולהביא לפניו אותם שהיה מזמנן לדין אבל הוא עצמו לא שהיה חושש לכבוד תורתו והוא שאמר אי לאו תורה כמה נחמן איכא בשוקא:

    Meiri on Kiddushin 33a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה אין בעלי אומניות רשאין כו' דמיירי בעוסקין במלאכת אחרים כו' עכ"ל והך דכל בעלי אומניות עומדין מפניהם כו' לא מסתברא ליה לאוקמי במלאכת עצמן דוקא וק"ל:

    גמ' ואמר ליה שמא בהן יושב ומהרהר כו' מת"י לא היה צ"ל בהן ה"ה בשאר דברי תורה אלא הא דקאמר הכי סוד ה' ליראיו כדאיתא בב"ר דאמר רבי חייא יבא עלי אם לא הייתי מסתכל בספר תהלים עכ"ל וק"ל:

    Chidushei Halachot on Kiddushin 33a · Sefaria

    Penei Yehoshua

    א"כ נכתוב רחמנא מפני שיבה תקום והדרת תקום והדרת פני זקן לכאורה הסוגיא תמוה דלא אשכחן כה"ג דלימא תלמודא א"כ ליכתוב רחמנא לישנא יתירא ועוד שכבר כתבתי דלא הוי צריך למיכתב אלא מפני שיבה וזקן תקום והדרת ועכ"פ אי הוה כתיב מפני שיבה ופני זקן תקום והדרת הוי משמע שפיר כר"י הגלילי ויש ליישב הכל לפמ"ש התוספות בר"פ איזהו נשך דלא ניחא להו לרבנן לפרש לשון מפני אוהדרת ולשון פני אתקום וא"כ הכי קאמרי ליה ודאי אי הוה כתיב הכי מפני שיבה תקום והדרת תקום והדרת פני זקן ודאי הוי לן לאוקמי בחד גברא וכר"י הגלילי והוי ידעינן נמי הקישא דאיתקוש קימה להידור בתרווייהו בכל מילי כדפרישית לעיל אבל כל כמה דלא כתיבי קראי הכי תו ליכא לאוקמי כר"י הגלילי דהא לא שייך לשון מפני אוהדרת ולשון פני אקימה ואף אי הוה כתיב מפני שיבה ופני זקן תקום והדרת אפ"ה לא הוי ידעינן שפיר דאיתקש קימה להידור אלא ס"ד דהידור היינו בממון וקימה אף במקום רחוק והיינו כדפרישית דלא ידעינן האי הקיש' אלא מדשני רחמנא בלישניה. והא דקאמר הש"ס לעיל דר"י לא אמר כת"ק דא"כ ניכתוב מפני שיבה וזקן תקום והדרת ולא אמרינן דאיצטריך למיכתב הכי משום הקישא היינו משום דלרבנן לא איצטריך האי הקישא דכיון דלדידהו לא כתיב זקן אלא לאפוקי מזקן אשמאי א"כ ע"כ דוהדרת לא איירי בממון דאין שום סברא להדר זקן אשמאי בממון אף לפי' התוספות דאיירי בבור וע"ה כ"ש לפרש"י דאיירי ברשע ומדאיצטריך זקן לאפוקי זקן אשמאי אלמא דוהדרת לאו בממון איירי אלא לגלוי אקימה דאינה במקום רחוק ולא במקום שאין בה הדור כן נ"ל נכון ודו"ק:

    שם אמר רבי יוסי בר אבין בא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה שהרי מפניהם עומדין כו', ואף על גב דבכל דוכתי פשיטא לן דתלמוד תורה עדיף ממצוה אף בשעתה מ"מ נ"ל דשאני הכא דמה שהן עומדין מפני מביאי ביכורים היינו דבהאי שעתא גופא עסקי במצות הבאת ביכורים גופא והיינו דקאמר בשעתה משא"כ בקימות ת"ח אפשר דבהאי שעתא לא עסיק הת"ח בתורה ואע"פ דלפ"ז סברא פשוטה היא אפ"ה דחי לה הש"ס משום דאיכא נמי סבר' איפכא דסוף סוף גזירת הכתוב היא לקום בכל עת מפני ת"ח ואפ"ה אין בעלי אומנים עומדים מפניהם וכ"ש בקימה לפני עוסקי במצוה דלא רמיזא באורייתא כלל דהוי לן למימר דאין בעלי אומניות עומדין כי אין צורך כלל לעמוד מפניהם אי לאו משום דא"כ אתה מכשילן כו' כן נ"ל:

    Penei Yehoshua on Kiddushin 33a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    נִמְצֵאתָ מִכַּשִּׁילָן מַכְשִׁילָן לֶעָתִיד לָבוֹא פירש רש"י ז"ל שלא יביאו עוד שיאמרו נבזים אנו בעיניהם. הדבר הזה יפלא וכי מפני שאין קמים מפניהם, יאמרו נבזים הם ויחדלו מלקיים המצוה? דאם כן נמצא הם מקיימים המצוה בשביל הכבוד ולא חשידי ישראל בהכי! ועוד הלא הם יודעין שאין קמים אפילו בפני תלמיד חכם ומאי רבותייהו על תלמיד חכם? ועוד מוכח מדברי הרמב"ם ז"ל דהפחות והסגנים והגזברים שיוצאים לקראתם הולכים עמהם בשוקי ירושלים גם כן ואם כן המה רואין בעיניהם שגם בפני הפחות והסגנים אינם קמים דהא הולכים עמהם ביחד ואיך אומרים נבזים בעיניהם דהיתכן לחשוב שגם הפחות והסגנים נבזים?! ונראה לי בס"ד מה שאמר נבזים בעיניהם לאו משום העדר הקימה אלא משום שמביאים מעיר לעיר דבר מועט ששוה דינר אחד ולא עוד אלא שמרעישים העולם בו דהחליל מכה לפניהם והשור מהלך וקרניו מצופים זהב ומשמיעין קול חרדה גדולה בהודות והלל הנה הם בושין ואומרים ודאי שאנשי ירושלים הרואין אותנו שבאנו מעירנו בדורון זו שהוא דבר מועט וכל כך מרעישים העולם בעבורו כאלו הבאנו דורון ששוה ממון הרבה ולכך יחשבו בעת מהלכם בשוקי ירושלים לפני אנשי העיר שכל האנשים שבירושלים בוזין אותם בלבם באומרם על מה באו אלו מעירם ועל מה עושים כל החרדה הזאת? ולכן לשנה אחרת לא יבואו כי יבושו ולכך תיקנו חז"ל שיקומו כל בעלי אמניות בפניהם אף על פי שאין קמים בפני תלמיד חכם כדי שיראו כל הכבוד הזה שעושים להם אז יאמרו ודאי מצוה זו יקרה ונכבדת בעיני אנשי ירושלים דהא עושים לנו כל הכבוד הזה בעבורה לקום מפנינו ולשאול בשלומינו ולא יבואו לחשוב שהם משחקים עליהם בלבבם ובוזין אותם.

    אִי לָאו תּוֹרָה, כַּמָּה נַחְמָן בַּר אַבָּא אִיכָּא בְּשׁוּקָא ודאי לא היה שם אביו אבא כי הוא היה חתן הנשיא ששם אביו היה יעקב כידוע דרב נחמן בר יעקב הוא אשר היה חתן הנשיא אך לא רצה לזכור שם אביו אף על פי שלא היה שם פלאי אלא אמר רב נחמן בר אבא שהוא לשון חשיבות כמו וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה (בראשית מה, ח) וכן וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ (בראשית מא, מג) תרגומו דין אבא למלכא וכונתו לומר 'כַּמָּה נַחְמָן בַּר אַבָּא אִיכָּא בְּשׁוּקָא' אך עיקר הכבוד שעושים לי הוא בשביל התורה ואיך זלזל בכבודה לעשות לאלו כבוד בעצמי לכך משלח גוזאי לכבודם.

    Ben Yehoyada on Kiddushin 33a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Kiddushin, daf 33, Amud Aleph, about 496 words in 19 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 19 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 115 words

      Opens “״מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ, תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי…”

    2. Segment 240 words

      Opens “אָמַר מָר: יָכוֹל יְהַדְּרֶנּוּ בְּמָמוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר:…”

    3. Segment 345 words

      Opens “אֶלָּא: אַקֵּישׁ קִימָה לְהִידּוּר. מָה הִידּוּר שֶׁאֵין…”

    4. Segment 427 words

      Opens “וְלָא? וְהָתְנַן: כׇּל בַּעֲלֵי אוּמָּנִיּוֹת עוֹמְדִים מִפְּנֵיהֶם,…”

    5. Segment 528 words

      Opens “אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין: בּוֹא וּרְאֵה…”

    6. Segment 640 words

      Opens “אָמַר מָר: יָכוֹל יַעֲמוֹד מִפָּנָיו מִבֵּית הַכִּסֵּא…”

    7. Segment 745 words

      Opens “וְתוּ: בַּר קַפָּרָא, וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי שְׁמוּאֵל…”

    8. Segment 88 words

      Opens “טַעְמָא דְּבָהֶן יוֹשֵׁב וּמְהַרְהֵר, הָא לָאו הָכִי…”

    9. Segment 98 words

      Opens “לָא קַשְׁיָא: הָא בְּבָתֵּי גַּוָּאֵי, הָא בְּבָתֵּי…”

    10. Segment 1023 words

      Opens “הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר…”

    11. Segment 119 words

      Opens “יָכוֹל יַעֲצִים עֵינָיו כְּמִי שֶׁלֹּא רָאָהוּ. אַטּוּ…”

    12. Segment 1222 words

      Opens “אֶלָּא: יָכוֹל יַעֲצִים עֵינָיו מִקַּמֵּי דְּלִימְטְיֵהּ זְמַן…”

    13. Segment 1326 words

      Opens “תָּנָא: אֵיזוֹהִי קִימָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הִידּוּר –…”

    14. Segment 1440 words

      Opens “אַבָּיֵי מִכִּי הֲוָה חָזֵי לֵיהּ לְאוּדְנֵיהּ דְּחַמְרָא…”

    15. Segment 1526 words

      Opens “רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מִנַּיִן לְזָקֵן…”

    16. Segment 1628 words

      Opens “רָבִינָא הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי,…”

    17. Segment 1739 words

      Opens “אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: ״מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם״…”

    18. Segment 1821 words

      Opens “אַבָּיֵי יָהֵיב יְדָא לְסָבֵי. רָבָא מְשַׁדַּר שְׁלוּחֵיהּ.…”

    19. Segment 196 words

      Opens “אָמַר רַבִּי אַיְיבוּ אָמַר רַבִּי יַנַּאי:…”

    Sages named on this page

    • Issi [Joseph] ben Judah · Third generation of Tannaim

      Issi ben Judah was a Tanna from Babel, considered a student of Rabbi Akiva's disciples.

      Source: Kiddushin 33a · Segment 17 — “אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: ״מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם״ – וַאֲפִילּוּ…

    • Rav Mesharsheya · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Mesharsheya, a fourth-generation Amora and a prominent student of Rava, transmitted many legal rulings in his name.

      Source: Kiddushin 33a · Segment 14 — “…דִּנְהַר סַגְיָא, יָתֵיב רַב מְשַׁרְשְׁיָא וְרַבָּנַן בְּאִידַּךְ גִּיסָא וְלָא…

    • Rabbi Yannai · Fourth Generation of Tannaim

      Rabbi Yannai, a fourth-generation Tanna and a prominent teacher of Rabbi Yochanan, was known for his humility and deep understanding of Jewish…

      Source: Kiddushin 33a · Segment 19 — “…רַבִּי אַיְיבוּ אָמַר רַבִּי יַנַּאי:

    • Ravina [the Last] · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Ravina was a prominent sixth-generation Amoraic sage, a student-colleague of Rav Ashi, who played a crucial role in the sealing of the…

      Source: Kiddushin 33a · Segment 16 — “רָבִינָא הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי, חֲלַף הָהוּא…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Kiddushin 33a · Segment 7 — “…וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַבִּי יוֹסֵי, הֲוָה יָתֵיב…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Kiddushin 33a · Segment 13 — “…אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר אַבָּיֵי: לָא אֲמַרַן אֶלָּא בְּרַבּוֹ שֶׁאֵינוֹ…

    Encyclopedia entries citing this page

    Original text

    ״מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ, תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן״ וּמִדְּלָא כְּתַב הָכִי, שְׁמַע מִינַּהּ חַד הוּא.

    Before the hoary head of an elder you shall stand and revere; you shall stand and revere the face of an elder. From the fact that the Merciful One did not write this and thereby divide the two concepts, learn from it that “elder” and “hoary head” are together referring to one type of person.

    אָמַר מָר: יָכוֹל יְהַדְּרֶנּוּ בְּמָמוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תָּקוּם וְהָדַרְתָּ״ – מָה קִימָה שֶׁאֵין בָּהּ חֶסְרוֹן כִּיס – אַף הִידּוּר שֶׁאֵין בּוֹ חֶסְרוֹן כִּיס. וְקִימָה לֵית בַּהּ חֶסְרוֹן כִּיס? מִי לָא עָסְקִינַן דְּקָא נָקֵיב מַרְגָּנִיתָא, אַדְּהָכִי וְהָכִי קָאֵים מִקַּמֵּיהּ וּבָטֵיל מִמְּלַאכְתּוֹ!

    The Master said previously in the baraita : One might have thought that he should revere him through money, i.e., he is required to give him money in his honor; therefore, the verse states: “You shall stand and you shall revere” (Leviticus 19:32). Just as standing includes no monetary loss, so too, reverence is referring to an action that includes no monetary loss. The Gemara asks: And does standing include no monetary loss at all? Are we not dealing with a case where he was piercing pearls, a highly remunerative task, and in the meantime he must stand for the elder and thereby neglect his work, which causes him a loss?

    אֶלָּא: אַקֵּישׁ קִימָה לְהִידּוּר. מָה הִידּוּר שֶׁאֵין בּוֹ בִּיטּוּל – אַף קִימָה שֶׁאֵין בָּהּ בִּיטּוּל. וְאַקֵּישׁ נָמֵי הִידּוּר לְקִימָה, מָה קִימָה שֶׁאֵין בָּהּ חֶסְרוֹן כִּיס – אַף הִידּוּר שֶׁאֵין בּוֹ חֶסְרוֹן כִּיס. מִכָּאן אָמְרוּ: אֵין בַּעֲלֵי אוּמָּנִיּוֹת רַשָּׁאִין לַעֲמוֹד מִפְּנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּשָׁעָה שֶׁעוֹסְקִין בִּמְלַאכְתָּם.

    Rather, the verse juxtaposes standing to reverence: Just as reverence does not include neglect of work, so too, standing does not include neglect of work; therefore, one who is engaged in work is not obligated to stand before an elder. And the verse also juxtaposes reverence to standing: Just as standing includes no monetary loss, as standing applies only when it does not entail neglect of work, as explained previously, so too, reverence is referring to an action that includes no monetary loss. From here the Sages stated: Craftsmen are not permitted to stand before Torah scholars when they are engaged in their work.

    וְלָא? וְהָתְנַן: כׇּל בַּעֲלֵי אוּמָּנִיּוֹת עוֹמְדִים מִפְּנֵיהֶם, וְשׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמָם, וְאוֹמְרִים לָהֶם: אַחֵינוּ אַנְשֵׁי מָקוֹם פְּלוֹנִי בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם! אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִפְּנֵיהֶם עוֹמְדִים, מִפְּנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין עוֹמְדִים.

    The Gemara asks: And are craftsmen not required to stand before Torah scholars? But didn’t we learn in a mishna ( Bikkurim 3:3): When farmers bring their first fruits to Jerusalem, all craftsmen stand before them, and greet them, and say to them: Our brothers from such and such a place, welcome! Since craftsmen would stand even for those engaged in a mitzva, all the more so should they stand for Torah scholars. Rabbi Yoḥanan says: There is no difficulty here, as indeed they stood before those bringing first fruits, and yet they would not stand before Torah scholars.

    אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבָה מִצְוָה בִּשְׁעָתָהּ, שֶׁהֲרֵי מִפְּנֵיהֶם עוֹמְדִים, מִפְּנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין עוֹמְדִים. וְדִלְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דְּאִם כֵּן, אַתָּה מַכְשִׁילָן לֶעָתִיד לָבֹא.

    Based on this Rabbi Yosei bar Avin says: Come and see how beloved is a mitzva performed in its proper time, as the craftsmen stood before those who were fulfilling a mitzva, whereas they did not stand before Torah scholars. The Gemara responds: This does not prove that the same applies to all mitzvot performed in their proper times, as perhaps it is different there, with regard to the bringing of the first fruits; for if so, i.e., if one does not treat those who bring first fruits with such honor, they will not want to come at all, and you will cause them to stumble and sin in the future. Consequently, the Sages instituted that those bringing first fruits should be treated with special honor. This reasoning does not apply to people performing other mitzvot.

    אָמַר מָר: יָכוֹל יַעֲמוֹד מִפָּנָיו מִבֵּית הַכִּסֵּא וּמִבֵּית הַמֶּרְחָץ. וְלָא? וְהָא רַבִּי חִיָּיא הֲוָה יָתֵיב בֵּי מַסְחוּתָא וְחָלֵיף וְאָזֵיל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי, וְלָא קָם מִקַּמֵּיהּ וְאִיקְּפַד, וַאֲתָא אֲמַר לֵיהּ לַאֲבוּהּ: שְׁנֵי חוּמָּשִׁים שָׁנִיתִי לוֹ בְּסֵפֶר תְּהִלִּים, וְלֹא עָמַד מִפָּנַי!

    The Master said previously: One might have thought that one should also stand before an Elder in the lavatory or in the bathhouse; therefore, the verse said: “You shall stand and you shall revere,” which indicates that the mitzva of standing applies only in a place where there is reverence. The Gemara asks: And does one not show honor in a lavatory? But Rabbi Ḥiyya was sitting in a bathhouse and Rabbi Shimon bar Rabbi Yehuda HaNasi passed by, and he did not stand before him. And Rabbi Shimon bar Rabbi Yehuda HaNasi became angry and went and said to his father, Rabbi Yehuda HaNasi: I taught Rabbi Ḥiyya two of the five parts of the book of Psalms, and yet he did not stand before me. This indicates that a display of honor is appropriate even in a bathhouse.

    וְתוּ: בַּר קַפָּרָא, וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַבִּי יוֹסֵי, הֲוָה יָתֵיב בֵּי מַסְחוּתָא. עָל וְאָזֵיל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי וְלָא קָם מִקַּמֵּיהּ, וְאִיקְּפַד, וַאֲתָא אֲמַר לֵיהּ לַאֲבוּהּ: שְׁנֵי שְׁלִישֵׁי שְׁלִישׁ שָׁנִיתִי לוֹ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים – וְלֹא עָמַד מִפָּנַי! וְאָמַר לוֹ: שֶׁמָּא בָּהֶן יוֹשֵׁב וּמְהַרְהֵר.

    And furthermore, bar Kappara, and some say it was Rabbi Shmuel bar Rabbi Yosei, was sitting in a bathhouse. Rabbi Shimon bar Rabbi Yehuda HaNasi entered and passed by, and he did not stand before him. Rabbi Shimon became angry and went and said to his father: I taught him two of the nine parts of Torat Kohanim , the halakhic midrash on Leviticus, and yet he did not stand before me. And Rabbi Yehuda HaNasi said to Rabbi Shimon: Perhaps he was sitting and contemplating what you taught him and did not see you come in.

    טַעְמָא דְּבָהֶן יוֹשֵׁב וּמְהַרְהֵר, הָא לָאו הָכִי לָא!

    The Gemara explains the proof: The fact that the reason he might have been exempt was that he was sitting and pondering the lessons indicates that if that were not so, Rabbi Yehuda HaNasi would not have justified such behavior. One must stand before a Sage even in a bathhouse.

    לָא קַשְׁיָא: הָא בְּבָתֵּי גַּוָּאֵי, הָא בְּבָתֵּי בָּרָאֵי.

    The Gemara answers that this is not difficult: This halakha , that one is not required to stand in a bathhouse, applies to the inner rooms, where everyone is naked; standing in a place of this kind certainly does not bestow honor. That halakha , that one is obligated to stand in a bathhouse, applies to the outer rooms, where people are still dressed. Standing is a sign of respect in these rooms.

    הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּכׇל מָקוֹם מוּתָּר לְהַרְהֵר חוּץ מִבֵּית הַמֶּרְחָץ וּמִבֵּית הַכִּסֵּא. דִּילְמָא לְאוּנְסֵיהּ שָׁאנֵי.

    The Gemara comments: So too, it is reasonable that this is the correct explanation, as Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: One is permitted to contemplate matters of Torah everywhere, except for the bathhouse and the lavatory. Since Rabbi Yehuda HaNasi suggested that the student might have been sitting and pondering his studies, it can be assumed that the episode occurred in a location where only some of the halakhot governing one’s behavior in a bathhouse apply, i.e., the outer rooms. The Gemara rejects this proof: Perhaps one whose studies are beyond his control is different; it is possible he was so absorbed in Torah study that he forgot that he was in a place where it is prohibited to think about sacred matters.

    יָכוֹל יַעֲצִים עֵינָיו כְּמִי שֶׁלֹּא רָאָהוּ. אַטּוּ בְּרַשִּׁיעֵי עָסְקִינַן?

    It is taught in the same baraita : One might have thought that one may close his eyes like one who does not see the elder; therefore, the verse states: “Before the hoary head you shall stand, and you shall revere the face of an elder, and you shall fear your God” (Leviticus 19:32). The Gemara expresses surprise at this statement: Is that to say that we are dealing with wicked people who would intentionally act this way to avoid fulfilling a mitzva?

    אֶלָּא: יָכוֹל יַעֲצִים עֵינָיו מִקַּמֵּי דְּלִימְטְיֵהּ זְמַן חִיּוּבָא, דְּכִי מְטָא זְמַן חִיּוּבָא הָא לָא חָזֵי לֵיהּ דְּקָאֵים מִקַּמֵּיהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תָּקוּם וְיָרֵאתָ״.

    Rather, this means: One might have thought that one may close his eyes before the obligation to stand arrives, i.e., when the elder is still far off. This would mean that when the obligation does arrive he will not see him, such that he would be required to stand before him. In this manner he thinks that he can avoid the obligation altogether. Therefore the verse states: “You shall stand…and you shall fear,” i.e., one should fear He who knows the secrets of one’s heart.

    תָּנָא: אֵיזוֹהִי קִימָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הִידּוּר – הֱוֵי אוֹמֵר זֶה אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר אַבָּיֵי: לָא אֲמַרַן אֶלָּא בְּרַבּוֹ שֶׁאֵינוֹ מוּבְהָק, אֲבָל בְּרַבּוֹ הַמּוּבְהָק – מְלֹא עֵינָיו.

    § A Sage taught: What is the type of standing that indicates reverence? You must say that this applies when it is clear that one is standing in the elder’s honor, which is within four cubits of him. Abaye said: We said this halakha , that one must stand within four cubits of the elder, only with regard to one who is not his primary teacher; but for his primary teacher he must stand when he is within his range of vision, i.e., as soon as he sees him, even if he is more than four cubits away.

    אַבָּיֵי מִכִּי הֲוָה חָזֵי לֵיהּ לְאוּדְנֵיהּ דְּחַמְרָא דְּרַב יוֹסֵף דְּאָתֵי, הֲוָה קָאֵים. אַבָּיֵי הֲוָה רְכִיב חֲמָרָא וְקָא מְסַגֵּי אַגּוּדָּא דִּנְהַר סַגְיָא, יָתֵיב רַב מְשַׁרְשְׁיָא וְרַבָּנַן בְּאִידַּךְ גִּיסָא וְלָא קָמוּ מִקַּמֵּיהּ. אֲמַר לְהוּ: וְלָאו רַב מוּבְהָק אֲנָא? אֲמַרוּ לֵיהּ: לָאו אַדַּעְתִּין.

    The Gemara likewise reports that Abaye would stand as soon as he saw the ear of Rav Yosef’s donkey coming toward him. The Gemara relates: Abaye was riding a donkey along the bank of the Sagya River. Rav Mesharshiyya and other rabbis were sitting on the other bank of the river, and they did not stand before him. Abaye said to them: Am I not your primary teacher? You are therefore required to stand before me, despite the fact that I am far away. They said to him: That did not enter our minds, i.e., we did not see you at all.

    רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מִנַּיִן לְזָקֵן שֶׁלֹּא יַטְרִיחַ – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זָקֵן וְיָרֵאתָ״. אָמַר אַבָּיֵי: נָקְטִינַן דְּאִי מַקֵּיף – חָיֵי. אַבָּיֵי מַקֵּיף, רַבִּי זֵירָא מַקֵּיף.

    § It was further stated in the baraita that Rabbi Shimon ben Elazar says: From where is it derived that an elder should not trouble others to honor him? The verse states: “And you shall revere the face of an elder, and you shall fear your God.” Abaye said: We have a tradition that if a Sage circumnavigates an area so that people will not have to stand before him, he will live a long life. The Gemara relates that Abaye would circumnavigate an area, and likewise Rabbi Zeira would circumnavigate an area.

    רָבִינָא הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי, חֲלַף הָהוּא גַּבְרָא קַמֵּיהּ וְלָא מִיכַּסֵּי רֵישָׁא. אָמַר: כַּמָּה חֲצִיף הָא גַּבְרָא. אֲמַר לֵיהּ: דִּלְמָא מִמָּתָא מַחְסֵיָא נִיהוּ, דְּגִיסִי בַּהּ רַבָּנַן.

    The Gemara cites another incident involving honor one demonstrates for his teacher. Once, when Ravina was sitting before Rabbi Yirmeya of Difti, a certain man passed before him and did not cover his head. Ravina said: How rude is this man, who does not show respect by covering his head in honor of a rabbi. Rabbi Yirmeya of Difti said to him: Perhaps he is from the city of Mata Meḥasya, where rabbis are common and the people living there are consequently not as careful to display honor as those in other places.

    אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: ״מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם״ – וַאֲפִילּוּ כׇּל שֵׂיבָה בַּמַּשְׁמָע. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּאִיסִי בֶּן יְהוּדָה. רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה קָאֵי מִקַּמֵּי סָבֵי דְאַרְמָאֵי. אָמַר: כַּמָּה הַרְפַּתְקֵי עֲדוֹ עֲלַיְיהוּ דְּהָנֵי. רָבָא מֵיקָם לָא קָאֵי, הִידּוּר עָבֵד לְהוּ.

    § It was stated previously that Isi ben Yehuda says that as the verse states: “Before the hoary head you shall stand,” it indicates that even anyone of hoary head is included, not only a Torah scholar. Rabbi Yoḥanan said: The halakha is in accordance with the opinion of Isi ben Yehuda. The Gemara relates: Rabbi Yoḥanan himself would stand before Aramean, i.e., gentile, elders. He said: How many experiences [ harpatkei ] have occurred to these individuals. It is appropriate to honor them, due to the wisdom they have garnered from their long lives. Rava would not stand before them, but he displayed reverence to them.

    אַבָּיֵי יָהֵיב יְדָא לְסָבֵי. רָבָא מְשַׁדַּר שְׁלוּחֵיהּ. רַב נַחְמָן מְשַׁדַּר גּוֹזָאֵי. אָמַר: אִי לָאו תּוֹרָה כַּמָּה נַחְמָן בַּר אַבָּא אִיכָּא בְּשׁוּקָא?

    Abaye would extend a hand to elders so that they could lean on him. Rava would send his agent to help them. Rav Naḥman would send officers [ goza’ei ], his servants, to assist elders. He said: If not for the Torah, how many people named Naḥman bar Abba would there be in the marketplace? In other words, I am not permitted to treat my Torah study lightly by assisting them myself, as I can perform this mitzva through others.

    אָמַר רַבִּי אַיְיבוּ אָמַר רַבִּי יַנַּאי:

    Rabbi Aivu says that Rabbi Yannai says: