Commentary page

Gittin 63a

This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

Read the full text in the reader

Babylonian Talmud · folio map

Gittin 63a

Gittin 63a. The full printed text of this folio side — 17 numbered segments, about 421 words — with the classic commentaries printed on the page.

Rashi

הכי השתא בשלמא אי אתמר איפכא התקבל לי גיטי אמרה ליה היא והוא אמר לבעל אשתך אמרה הבא לי גיטי ובעל אמר ליה הילך כמה שאמרה איכא למיפשט בעיין מדרב נחמן דאי אמר רב נחמן עלה משיגיע גט לידו מגורשת איכא למיפשט דאדיבורא דידה סמיך ולא הימניה אלא תלה בדעתה ומסריה ניהליה בתורת קבלה:

ואי נמי הוה אמר רב נחמן עלה משיגיע גט לידה מגורשת פשטינן מינה דאדיבורא דידיה סמיך והימניה דהכי אמרה ומסריה לידיה בתורת הולכה:

אלא השתא דאמר רב נחמן אינה מגורשת ליכא למיפשט דטעמא משום דסמך אדיבוריה דשליח הוא דאי נמי אדיבורא דידה סמיך ושויה שליח להולכה אשמועי' רב נחמן דשליח גופיה לאו בתורת הכי קבליה דלא ניחא ליה בטירחא דהולכה ועקריה לשליחותיה ואמר שליח לקבלה אפשי להיות שליח להולכה אי אפשי להיות הלכך אי נמי אמליך ואמטייה ניהלה לאו גיטא הוא דמעיקרא לא קבל עליו להיות שליח לבעל להוליך:

ת"ש תיובתא לרב נחמן:

טעמא דרצה לחזור הא לא רצה ואמטייה לידה מגורשת:

אמאי והא בעל לאו בר שויא שליח לקבלה הוא ואיהו בתורת קבלה יהביה:

אלא על כרחיך משום דאמרי' אע"ג דלא יהביה אלא בתורת קבלה כיון דאמטייה לידה מיגרשה משום דכיון שנתן עיניו לגרשה לכי מתיידע ליה דלא מצי לשוייה שליח לקבלה ניחא ליה דליהוי שליח להולכה:

והכא גבי מילתיה דרב נחמן נמי אע"ג דההיא שעתא לא נעשה שליח להולכה מיהו לכי מימליך ואמטייה מינח ניחא ליה לבעל והוי שלוחו להולכה:

20 more comments on this page.

Rashi on Gittin 63a · Sefaria

Tosafot

בשלמא אי איתמר איפכא בלא איפכא הוי מצי למימר בשלמא אי אמר רב נחמן משהגיע גט לידה מגורשת הוה ש"מ דאדיבורא דידה סמיך אלא משום דבאיתמר איפכא איכא תרי גווני נקטיה:

רבי אומר בכולן אם רצה לחזור לא יחזור דהולך כזבי ואע"ג דבסוף פ"ק (לעיל גיטין דף יד:) סבר ר' יהודה הנשיא דהיינו רבי דהולך לאו כזכי גבי הולך מנה לפלוני שאני הכא כיון שאמר ליה שליח אשתך אמרה קבל לי גיטי סתמא דמילתא דאדעתא דהכי יהיב ליה:

Tosafot on Gittin 63a · Sefaria

Rashba

מימר אמר תתגרש כל היכא דמיגרשא איכא למידק ומאי קושיא דילמא שאני הכא דקא עקר שליח שליחותיה וכדרב אשי, ויש לומר דכיון דהשתא הוה סלקא דעתך דהתקבל ממש קאמר ואפילו הכי מכי מטא לידה מיגרשא שמע מינה דדעתיה דבעל דאי לא מצי לשוויה שליח קבלה ליהוי שליח הולכה כי היכי דתיגרש כל היכי דמיגרשא ושליח נמי אף על גב דלא שמע אלא התקבל מסיק אדעתיה דכל היכי דתיגרש מגרש לה ולדעת כן הוא מקבלו, והילכך בדרב נחמן נמי נימא אף על גב דעקר שליח שליחות דידיה כי מקבל ליה השתא מבעל אדעתא דבעל מקבלו ושליחות דידה הוא דעקר וחזר ונעשה עכשיו שלוחיה דבעל, ובעל נמי כי אמר הולך כמו שאמרה הכי קאמר ליה הולך לקבלה אם אמרה כן ואי לא תיגרש כל היכא דמיגרשא תהא שליח להולכה.

ולענין פסק הלכה קיימא לן דהיכא דהיא אמרה הבא לי ואיהו אמר אשתך אמרה התקבל לי אף על גב שהגיע גט לידה אינה מגורשת משום דעקר שליח שליחותיה לגמרי ואמר שליח קבלה הוינא שליח הולכה לא הוינא דלא בעי למיטרח כולי האי וכדפריש רב אשי, ואף על גב דמטי גיטא לידה לא מיגרשא דהוה ליה כטלי גיטך מעל גבי קרקע דהא לא שקלי ליה לא מבעל ולא משליח הבעל, אבל איפכא כגון דאמרה ליה התקבל לי גיטי ואיהו אמר כאשתך אמרה לי הבא לי גטי כיון שהגיע גט לידה מגורשת דלא עקר שליחותיה אלא ממעט הוא בשליחותיה דאיהי אמרה ליה דכיון דיגיע גט לידיה תיגרש והוא ממעט דעד דלימטי גיטא לידה לא תתגרש, וכן כתוב בהלכות גדולות ובהלכות הרב אלפאסי ז"ל. ודוקא שאמר הילך כמו שאמרה אבל אמר לו הבעל הולך או התקבל ולא אמר כמו שאמרה, מכי מטי גיטא לידה מיגרשא דשליח הולכה שוויה ואיהו נמי כשפשט ידו וקבלו על דעת מה שיאמר לו הבעל קבלו והתקבל דאמר לו הבעל התקבל והולך קאמר. זו דעת הרב בעל העיטור ז"ל. ונראה לי שהזקיקתו לרב ז"ל לומר כן מפני שאמרו אי קבלה אהולכה מכי מטי גיטא לידיה לאלתר ליהוי גיטא ודחינן הכי השתא התם קאמר ליה הולך כמה שאמרה הכא מי קאמר ליה התקבל כמה שאמרה התקבל והולך קאמר, דלמא כל שלא אמר כמו שאמרה עכשיו הוא שעושה אותו הבעל שלוחו והכא נמי כיון דלא אמר כמו שאמרה שלוחו הוא דמשוי ליה עכשיו ואף השליח על דעת להיותו שליח הבעל הוא שמקבלו, וליתא, משום דקשיא לי דאם כן כי אקשינן עליה דרב נחמן הבא לי גטי ואשתך אמרה התקבל לי גטי [בנדפס: התקבל לי גטי] ואשתך אמרה הבא לי גטי והוא אומר הולך ותן לה זכה לה וקבל לה רצה להחזיר יחזיר משהגיע גט לידה מגורשת מאי לאו קבלה אקבלה ומשנינן לא הולכה אקבלה וקבלה אהולכה אמאי לא משנינן שאני התם דלא קאמר כמו שאמרה אלא ודאי בין הכי ובין הכי הבא לי גטי ואשתך אמרה התקבל לי גטי אף משהגיע גט לידה אינה מגורשת והא דאמרינן הכי השתא התם קאמר ליה הולך כמו שאמרה הכא מי קאמר ליה כמו שאמרה התקבל לחודיה קאמר לא משנינן אלא בהתקבל לי גטי ואשתך אמרה הבא לי גטי ואמר לו בעל התקבל דכיון דלא אמר ליה כמו שאמרה ודאי אמאי קאמר ליה שליח הבא לי קא מהדר ליה איהו נמי התקבל וכולי עלמא ידעי דאינהו נמי לא מצי לשוויה שליח קבלה הילכך על כרחין התקבל והולך קאמר ליה והילכך עד שיגיע גט לידה אינה מגורשת ומשהגיע גט לידה מגורשת דשליח נמי מידע ידע דהתקבל והולך קאמר ליה ונעשה עכשיו שליח הבעל, אבל בהבא לי גטי ואשתך אמרה התקבל לי גטי ואמר לי התקבל אף על גב דלא אמר כמו שאמרה דילמא טעי וסמיך אדבוריה דידיה דהא דדחינן דלאו אדיבוריה דידיה קא סמך לא דחינן אלא דלא שמעינן לה מדרב נחמן, ואי נמי שליח עקר ליה לשליחותיה לגמרי כרב אשי כי קאמר ליה בעל התקבל כמו שהטעהו הוא בעצמו סבור הוא שליח דעל דבורו הוא סומך ועל דעת כן הוא מקבלו. כך נראה לי.

הולך ותן לה זכי לה ותקבל לה רצה להחזיר לא יחזיר כלומר דהולך כזכה ומסופק אני אפילו למאן דאמר הולך כזכה אי כזכה ממש קאמר ואף על גב דלא ממטי ליה ניהלה לעולם מגורשת, והולך ותן לה לדעתך קאמר ליה או דילמא כזכה דמי שאינו יכול להחזיר ואי נמי מית ליה בעל עד דלא מטא לידה מגורשת ומיהו צריך הוא להוליכו וליתן לה דלהכי אמר ליה הולך ותן לה וכאילו התנה עמו שיזכה לה מעכשיו ובתנאי שיוליך ויתן לה ומקיים תנאיה ואזיל ועד דלא מטא גיטא לידה לא תינשא לכתחלה דילמא לא מטי לידה. וצריך לי עיון.

Rashba on Gittin 63a · Sefaria

Meiri

אמרה לו התקבל לי גיטי וכשבא אצל הבעל אמר לו אשתך אמרה הבא לי גיטי והוא אומר הילך כמו שאמרה כיון שהגיע גט לידה מגורשת שאין השליח עוקר שליחותו אדרבה משעבד עצמו לשליחות גדול הימנו ומקבל עליו טירחא דאורחא להיות שליח הולכה ואם כן אינו עוקר שליחות מעליו ומקבל הוא מיהא אותו שליחות שהוא אומר והוא שליחות הולכה ואף הבעל אדבורא דידיה קא סמיך ועושהו שליח הולכה ומ"מ אין אומרין שתהא מגורשת משעה שהגיע הגט ליד השליח דהא ודאי לא עקר שליחות קבלה מנפשיה דהא בקבלה ניחא ליה טפי דמכל מקום לאו אדבורא דידה קא סמיך ואינו נותנו אלא על דעת מה שהוא אומר ואינו גט עד שיגיע לידה וכן פסקו גדולי הפוסקים והמחברים ואף בענין שוכר את האומנין כשאמר בעל הבית צא ושכור לי פועלים בארבעה ושכרם בשלשה ואמרו לו כמה שאמר בעל הבית פסקו גדולי המחברים דאדבורא דשליח קא סמכי ולית להו אלא תלתא תלתא ומ"מ יש מפקפקים להעמיד הדבר בספק ושמא אדבורא דידה קא סמיך והגט גט משהגיע ליד השליח ואם מת הבעל קודם שהגיע לידה חולצת ולא מתיבמת ואף אנו כתבנוה במקומה בענין אומנין בספק:

לענין ביאור בסוגיא זו שאלו בראשונה מיהא ר"ל בהבא לי גיטי ואשתך אמרה התקבל משיגיע לידה מיהא יהא גט שהרי במשנתנו אמרו האומר התקבל גט זה לאשתי שאם רצה יחזיר הא לא רצה להחזיר משהגיע גט לידה הוי גט ואע"פ שהבעל אינו בר שליחות קבלה מכל מקום מימר אמר תגרש כל היכי דמיגרשא ר"ל שבשעת נתינת הגט דעתו שאם לא תתגרש בשליחות קבלה יהא שליח להולכה ולא כמו שפירשו גדולי הרבנים דלכי מתידע ליה דלא מצי מיהוי שליח קבלה ניחא ליה דליהוי שליח הולכה דודאי כל שבשעת נתינה לא היה דעתו בכך אינו גט אלא שבשעת נתינה דעתו בכך ואם כן אף בזו נימא דעתו של בעל להתגרש בכל צד שתוכל ואע"ג דאדבורא דידיה קא סמיך דקאמר שליח קבלה אני וכדאסיקנא בשמעתא ואינו שליח קבלה מ"מ נאמר שדעתו שאם אינו כן יהא שליח להולכה ואמסקנא דאדבורא דידיה סמיך קא מקשה דאע"ג דאידחיה לה לא אידחיה אלא משום דמההיא ליכא לאוכוחה ומשום הכי סלקא לן וכדכתיבנא ואף זו ראיה להחליט בה לפסוק כן דאי סלקא דעתך דמשום דעקריה לשליחות הוא מאי קא מקשי והא אע"ג דקאמר תגרש כל היכי דמיגרשא מכל מקום אין כאן שליחות כלל אלא אמסקנא קא מקשי ומתרץ לה דהתם אדם יודע שאין שליחות קבלה בידו וגמר ויהיב לשום הולכה הכא טעי דאיהו סבר לאמטוייה בתורת שליחות קבלה ואינו ומ"מ יש מפרשים דאפי' אדעתא דעקירת שליחות קא מקשה והוא סובר בהתקבל שבמשנתנו שאינו אמור על דעת לשון הולך אלא על דעת לשון קבלה גמורה אלא שמתוך שנתן עיניו לגרשה אנו אומרין לא על דעת שליחות קבלה בלבד נתנו אלא שתתגרש בכל צד שראויה להתגרש בכך ובשעת מסירת הגט לידו נעשה מתוך דעתו שליח הולכה ואף השליח על דעת שליחות המועיל קבל ואף בזו נימא כיון שנתן עיניו לגרשה דעתו שתתגרש מכל מקום ואין דעתו לכמו שאמרה אלא אם אמרה כן ואם לא אמרה יהא שליח להולכה ונאמר שאף השליח בשעת מסירה אדעתא דהכי קביל ומתרץ שאני התם דהאי לשון קבלה הולכה הוא דאדם יודע וכו' אבל הכא טעי דשליח אטעייה ועקר שליחותו מהולכה לגמרי:

וחזרו והקשו ממה שאמרו למטה קטנה שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע לידה שאין שליחות לקטן הא משהגיע לידה הוי גט ומשום דמימר אמר אי לא מיגרשא בשליחות קבלה דידה תיגרש בשליחות הולכה דידי ותירצוה בדרך זה גם כן ר"ל התם אדם יודע שאין שליחות לקטן וגמר ויהיב לשום הולכה ומ"מ מה שיצטרך בביאור על איזה צד יש יד לקטנה להתגרש יתבאר למטה בע"ה:

וחזרו והקשו ממה שאמרו בבריתא הבא לי גיטי ואשתך אמרה התקבל לי גיטי או התקבל לי גיטי ואשתך אמרה הבא לי גיטי והוא אומר הולך לה או תן לה ששניהם לשון הולכה או שאמר זכי לה או התקבל לה ששניהם לשון קבלה רצה להחזיר יחזיר הא משהגיע לידה מגורשת מאי לאו קבלה אקבלה והולכה אהולכה ר"ל דבהתקבל לי ואשתך אמרה הבא הוא משיב הולך או תן ובהבא לי גיטי ואשתך אמרה התקבל אף הוא משיב התקבל כדבריו והוא אינו שלוח מצדה אלא להבאה ואפי' הכי משהגיע גט לידה מגורשת ומשום דדעתיה אכל היכי דמיגרשא וכל שכן באומר הילך כמו שאמרה דהא איהי להולכה אמרה ותירצו קבלה אהולכה והולכה אקבלה ר"ל בהבא לי גיטי ואשתך אמרה התקבל הוא משיב הולך ונמצא עוקר שליחותו ועושהו שליח הולכה וזהו הולכה אקבלה ובהתקבל לי ואשתך אמרה הבא הוא משיב התקבל דאמרינן נמי עלה לעיל כיון שהגיע לידה מגורשת וזהו קבלה אהולכה והקשה קבלה אהולכה מכי מטי גיטא לידיה דשליח תשתרי דהא איהו ואיהי לקבלה שויוה ומדלא אמר הכי שמע מינה אדבורא דידיה קא סמיך דקאמר הבא ולא איצטרכינן למאי דאמרינן לעיל בשלמא אי איתמר איפכא דהיינו בהך גונא דאיירינן בה השתא ולימא רב נחמן משהגיע גט לידה מגורשת הוה מוכחינן דאדבורא דידיה סמיך דהא השתא מוכחינן הכי בהדיא ותירץ דמיהא לא מוכחינן מידי דכי איבעיא לן אי אדבורא דידיה סמיך אי אדבורא דידה כו' בדקאמר הילך כמה שאמרה ובאומנים כמו שאמר בעל הבית אבל הכא מי קאמר הילך כמו שאמרה דנוכח מינה הכי התקבל הוא דקאמר ולאו אלישניה דשליח או דאשתו קא מהדר אלא כמי שמתחיל ואומר התקבל לי כו' והתקבל דידיה כהולך ויש מפרשין בענין אחר וזה עיקר וכן יש גורסין אלא הכי השתא כלומר דאפי' תימא קבלה אקבלה ובהבא לי גיטי ואשתך אמרה התקבל והוא משיב התקבל איכא למימר משהגיע לידה מגורשת דהתקבל קאמר ולאו אלישנא דשליח ודאשה קאי ונמצא ששליח הולכה עשאו ומ"מ לענין פסק מיהא לא יראה כן שבודאי עוקר הוא עצמו מכל שליחות הולכה:

כבר ביארנו במשנתנו שכל שהאשה ממנה שליח לקבלה ואף הוא אומר לבעל ששליח קבלה הוא אם הבעל אומר לו הולך עקר שליחות הקבלה אף בשלא אמר אי אפשי שתקבל ולא הצריכו אי אפשי שתקבל אלא בהילך וביארנו שיש מעמידין אותה בספק ומחלקת זו תלויה במה שאמרו התקבל לי גיטי ואף הוא אומר לבעל כן ר"ל אשתך אמרה התקבל לי גיטי והבעל משיב הולך ותן לה ר"ל הולך לה או תן לה ששניהם לשון הולכה או זכה והתקבל לה ר"ל זכה לה או התקבל לה ששניהם לשון קבלה רצה להחזיר לא יחזיר ומפני שסובר הולך כזכה ותן כזכה ר' נתן אומר הולך ותן לה אם רצה יחזיר זכה והתקבל לא יחזיר ולשיטתנו הלכה כר' נתן וכן פסקוה גדולי המחברים ובהילך מיהא אף ר' נתן מודה ומ"מ גדולי הפוסקים כתבו שהדבר ספק אם הלכה כר' נתן וממה שאמרו בסמוך התקבל לי גיטי ואף הוא אומר אשתך אמרה התקבל לי גיטי והוא אומר הולך ותן לה אמר רב נעשה שלוחו ושלוחה ואם מת הבעל קודם שהגיע לידה חולצת אלמא מספקא לן אם הולך כזכי אם לאו:

Meiri on Gittin 63a · Sefaria

Maharsha (Chidushei Halachot)

בפרש"י בד"ה אלא השתא כו' דלא ניחא ליה בטירחא דהולכה ועקריה כו' עכ"ל דלית לן למימר דעקריה אלא משום הך טעמא דטריחא ליה בהולכה טפי מקבלה דלכך לא קאמר רב נחמן מלתא דאינה מקודשת נמי באיפכא בהתקבל לי גיטי ואשתך אמרה הבא לי גיטי כו' דבהא ודאי לא עקריה דהא טריחא ליה טפי באשה אמרה הבא כו' ובודאי דמקודשת בבא גט לידו או לידה כדאמר לעיל וק"ל:

גמ' מאי לאו קבלה אקבלה והולכה כו' אין להקשות בהולכה אהלכה כיון דהיא באמת אמרה התקבל אמאי יחזור ותפשוט מיניה דהולך לאו כזכי חדא דמברייתא לא בעי למפשט דאפשר דאתיא כמאן דאמר לקמן הולך לאו כזכי ועוד לרבי נמי דס"ל הולך כזכי לקמן היינו דוקא דידע הבעל דהיא אמרה התקבל דסתמא דמלתא אדעתא דהכי יהיב כמו שכתבו התוס' לקמן אבל הכא הא לא ידע הבעל דהיא אמרה התקבל וק"ל:

Chidushei Halachot on Gittin 63a · Sefaria

Maharam

בתוס' ד"ה האומר וכו' בסופו דקתני בה מחצה על מחצה מגורשת צ"ל מגורשת ואינה מגורשת:

ד"ה איש לקבלה ואשה להולכה מאי משום דבגט אשה בהולכה לא שייכא וכו'. נ"ל דכוונת התוס' בזה משום דהוקשה להם מאי קמבעיא ליה מה לי איש להולכה או אשה וה"ה בקבלה משום הכי כתבו התוס' משום דהאשה המתגרשת בעצמה לא שייכא בהולכה וכן האיש המגרש בעצמו לא שייך בקבלה ומשום הכי קא בעי ובספר ח"ש מפרש בע"א אבל מוציא דברי תוס' מפשוטן:

Maharam on Gittin 63a · Sefaria

Chiddushei Rabbi Akiva Eiger

תד"ה בשלמא אי אתמר איפכ' כו' בשלמא אי אר"נ כו' תמוה לי דהא בפשוטו י"ל דאלו אר"נ דהגיע הגט לידה מגורשת, י"ל דהטעם משום דמימר אמר תגרש כל היכי דמגרש וא"כ לא היה נפשוט דאדיבורא דידה סמיך:

גמרא בשלמא אי אתמר איפכ' ע' במהרש"א דרש"י הוכיח דכאן ל"ש מעקר עקר, ממילא נקט ר"נ איפכ' אינה מגורשת ע"ש, ולכאורה יש לדחות די"ל דאדרבא כיון דעקר שליח מש"ה הבעל גומר ומגרש ע"פ דברי השליח ומשווי אות' שליח להולכה דל"ש אדיבורא דידה סמיך דהא אף אם יתברר דהיא עשאתו שליח קבלה מ"מ הא עקר לשליחותה. אמנם באמת לפ"ז מוכרחי' דברי רש"י ז"ל מדאמרי' דאי אמר הגיע הגט לידה מוכח דאדיבורא דידה סמיך, הא מ"מ י"ל דבעלמא אדיבורא דידה סמיך ורק הכא כיון דעקר לשליחותה מש"ה סמיך על דברי השליח אע"כ דהא ל"ש מעקר עקר: יש לע' במה דאמרי' אי אתמר איפכא משהגיע הגט לידה מגורשת ש"מ אדיבורא דידה סמיך לשיטת הרמב"ם דאשה יכולה לעשות שליח הובאה. ע"ש שכ' אף דהבעל סמיך על השליח מ"מ הא לא עשה שליח להולכה כיון דסבר דהיא עשאתו שליח להובאה, וצ"ל כיון דגם השליח הביא הוי קבלתו כידה אלא דהוי כהתנה שלא תתגרש עד ל' יום, ע' בר"ן. וכיון דבאמת היא עשאתו לקבלה וגם הבעל נתן על דרך זה. אלא דדעת הבעל הוי כמו אל תגרשי בו אלא לאחר ל' יום בזה לא בטל שליחותא. ואף די"ל דהיא לא עשאתו שליח רק על להתגרש בו מיד, אבל לא להתגרש עד אחר ל' יום, מ"מ צ"ל כיון דרצונה אינה מקפדת בזה וא"כ יצא דין חדש באמרה התקבל והשליח אמר לקבל והבעל אמר שמסכים רק בתנאי שלא תתגרשה אלא עד לאחר ל' יום בזה לא בטל שליחותה ומגורשת אחר ל' יום אף שהגט לא בא לידה. אולם לאינך שיטות באשה לעשות שליח הובאה אין הכרח לדין זה. וצ"ע:

גמרא התם אדם יודע כו' לכאורה נ"ל לדון במה דמספקי' ביבמות המזכה גט לאשתו במקום יבום מהו דס"ל לדינא אף בהגיע גט לידה הוי ספק גט והיינו דנין מספיקא דלמא באמת לא הוי זכות ומ"מ הבעל יכול לומר התקבל ממש ולא התקבל והולך דבזה ל"ש לומר דאדם יודע. דהא באמת אינו ברור דלא הוי זכות. וא"כ מי איכא מידי דאנן לא ידעי' והוא ידע, כמ"ש הר"ן בקידושין (דף יז ע"א) וא"כ י"ל דהבעל סבר דהוא זכות והתקבל ממש קאמר ודלמא באמת לא הוי זכות גם במטא לידי' לא מהני ובאמת סתימת הפוסקים לא משמע כן:

גמרא ר"נ אמר הולך ותן לה ע' בחידושי הרשב"א דמסופק דדלמא מ"מ בעי דלימטי לידה דהוי כאומר מעכשיו אם יתן לה, והא דאמר רב חולצת היינו בהגיע לידה אחר שמת דמהני כיון דמגורשת למפרע והוי רק תנאי בעלמא דאפשר להתקיים גם אחר מיתה. ואולם לשיטת הרי"ף בפ"ק דבתן כזכי לא יתנו לאחר מיתה, א"כ הא דקאמר רב חולצת צ"ל דתן כזכי דהכא עדיף כיון דעשאתו שליח קבלה מסכים לדבריה, דדוקא אם הולך לאו כזכי הוי כעוקר דבריה אבל אם תן כזכי הוי הסכמ' לדברי' ממש ונעשה שלוחה ומתגרשת מיד וממילא בעי דלמטי לידה, והנה לשיטת הרשב"א לפי הצד דבעי דמטי לידה א"כ באומר א"א שתקבל אלא הולך אמאי א"י לחזור. נימא דכוונתו א"א שתקבל ותהא מגורשת מיד וא"צ להוליך לה, אלא דרצונו הולך היינו שתוליך לה הגט ואז תהא מגורשת למפרע ובזה ל"ש תירוצו דהר"ן במתני' דהוי רק גילוי דעת ולא מקרי זכות דהא לקושטא דמלתא בהולכה אקבלה בעי דלימטי' לידה הרי אף דאין שליחותה נתקיים מכל וכל. מ"מ אמרי' בי' הולך כזכי, וגם נסתר תירוצנו הנ"ל דכל שנעקר קצת שליחותה הוי כענין חדש והוי כמתנה דל"א הולך כזכי דהא באמת בהולכה אקבלה הדין דלימטי לידה הרי דלא מקרי כמתנה, וצ"ל דלהרשב"א גם בהולך כזכי הגירושין נגמרי' מיד ולא הוי ההולכה רק תנאי בעלמא, א"כ במה דאומר א"א שתקבל ל"ש לפרש דמ"מ רוצה בהולך כזכי דבזה כיון דמקבל עבורה ונגמרו הגירושין ממילא נתקיים שליחות הקבלה והוי רק כאומר שאין רצוני שיהיה בלי תנאי, אלא שאני מטיל תנאי שתוליך לה דוקא ואין זה בלשון א"א שתקבל דמשמע שיש הפרש בגוף הקבלה, ודברי הר"ן הן רק בשיטת הרי"ף וכמ"ש. ולשיטת הרי"ף דבהולך כזכי אין נגמרי' הגירושין לגמרי בקבלה דהא חזינן דלא יתנו לאח"מ. וא"כ יש הפרש בגוף קבלת הגט מש"ה שפיר י"ל כן בלשון א"א שתקבל, אבל להרשב"א י"ל כנ"ל: גם י"ל כיון דגם בלא אמירה א"א שתקבל אלא סתם הולך היינו מפרשינן דדעתו דלמטי לידה א"כ מיותר לשונו א"א שתקבל, מפרשינן דעוקר לגמרי ואין דעתו להולך כזכי, ולפ"ז יש ליישב היטב לשון דמתני' לפיכך אמר א"א שתקבל אלא הולך ותן לה והיינו לפי המסקנא קיימי' דבבא דאשה שאמרה התקבל קאי גם אהולכה דרישא והיינו או דאתי' כר' או דמיירי בהולך, וא"כ י"ל הא דקתני האשה שאמרה התקבל אם רצה לחזור לא יחזור ולא קתני סתם ה"ז מגורשת משום דקאי גם אהולך ובזה בעי דלמטי לידה מש"ה קתני לא יחזור דמ"מ בעי דלמטי לידה וע"ז אמר לפיכך, היינו דאם הי' הדין דבהולכה אקבלה מסכים לגמרי לדבריה ולא בעי דלמטי לידה היינו מפרשינן דבריו באומר א"א שתקבל, היינו דאין רצונו שיהי' שלוחה לענין דלא בעי מטא לידה אלא הולך דלימטי לידה, ומ"מ א"י לחזור, אבל השתא דמוכח מרישא מדקתני דלא יחזור דמשמע רק מיהדר הוא לא מהדר, אבל בעי דלמטי לידה לפיכך א"א שתקבל דייקי' מלישנא יתירא דעוקר לגמרי וגלי דעתי' דהולך דידי' לאו כזכי ויכול לחזור:

Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Gittin 63a · Sefaria

Original text

Segment 1

בִּשְׁלָמָא אִי אִיתְּמַר אִיפְּכָא: ״הִתְקַבֵּל לִי גִּיטִּי״, וְ״אִשְׁתְּךָ אָמְרָה הָבֵא לִי גִּיטִּי״, וְהוּא אֹמֵר: ״הֵילָךְ כְּמָה שֶׁאָמְרָה״; וְאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אָמַר רַב: כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ גֵּט לְיָדוֹ מְגוֹרֶשֶׁת – אַלְמָא אַדִּיבּוּרָא דִידַהּ הוּא דְּקָא סָמֵיךְ;

Granted, if the opposite was stated, i.e., a case where the woman said: Receive my bill of divorce for me, and the agent said to the husband: Your wife said: Bring me my bill of divorce, and the husband said: Here you are, as she said, and Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says that Rav says: Once the bill of divorce reaches the agent’s possession, she is divorced, it would be understandable. Apparently, the husband relies upon her statement that the agent is an agent of receipt, and he intended to give the agent the status the wife assigned, not the one the agent says she assigned.

Segment 2

אִי נָמֵי ״לְיָדָהּ״ – אַדִּיבּוּרָא דִידֵיהּ קָא סָמֵיךְ. אֶלָּא הָכָא – מִשּׁוּם דְּעַקְרַיהּ שָׁלִיחַ לִשְׁלִיחוּתֵיהּ לִגְמָרֵי הוּא; דְּאָמַר: שָׁלִיחַ לְִקַבָּלָה הָוֵינָא, לְהוֹלָכָה לָא הָוֵינָא.

Alternatively, if Rav Naḥman ruled: Once the bill of divorce reaches her possession, she is divorced, one could conclude that the husband relies on the agent’s statement, and based on that statement, the agent is designated as an agent for delivery. However, here, in the case cited, where Rav Naḥman rules that she is not divorced, it is not because the husband relies on one statement or the other. Rather, it is due to the fact that by means of his statement the agent negates his agency entirely, as he said: I am an agent for receipt, meaning: I am not to be an agent for delivery. He is essentially saying that he is not prepared to go to the trouble of delivering the bill of divorce to her. Therefore, even if he does ultimately deliver the bill of divorce to her, he is an agent neither for the woman nor for her husband. No conclusion can be drawn with regard to the question of which statement the husband relies upon.

Segment 3

אָמַר רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא: תָּא שְׁמַע, הָאוֹמֵר: ״הִתְקַבֵּל גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי״ אוֹ ״הוֹלֵךְ גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי״, רָצָה לַחְזוֹר – יַחְזוֹר. טַעְמָא דְּרָצָה, הָא לֹא רָצָה – הָוֵי גֵּט;

Rav Huna bar Ḥiyya says: Come and hear an objection to the statement of Rav Naḥman from the mishna: With regard to one who says to another: Receive this bill of divorce for my wife, or: Deliver this bill of divorce to my wife as my agent, if the husband seeks to retract his designation he may retract it. Rav Huna bar Ḥiyya infers: The reason she is not divorced is that he seeks to retract his designation. However, if he did not seek to retract it, it is a valid bill of divorce.

Segment 4

וְאַמַּאי? הָא בַּעַל לָאו בַּר שַׁוּוֹיֵי שָׁלִיחַ לְִקַבָּלָה הוּא! אֶלָּא אָמְרִינַן: כֵּיוָן שֶׁנָּתַן עֵינָיו לְגָרְשָׁהּ, מֵימָר אָמַר: תִּיגָּרַשׁ כֹּל הֵיכִי דְּמִגָּרְשָׁה; הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן שֶׁנָּתַן עֵינָיו לְגָרְשָׁהּ, מֵימָר אָמַר: תִּיגָּרַשׁ כֹּל הֵיכִי דְּמִגָּרְשָׁה!

He asks: But why is she divorced when the husband says: Receive this bill of divorce for my wife? Isn’t the husband ineligible to designate an agent for receipt? Rather, we say: Once he decided to divorce her, he said to himself: Let her be divorced any way that she is divorced. His statement: Receive this bill of divorce for my wife, does not prevent the divorce from taking effect. Here too, in the case mentioned by Rav Naḥman, once he decided to divorce her, he says: Let her be divorced any way that she is divorced.

Segment 5

הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם – אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁאֵין שְׁלִיחוּת לְקַבָּלָה, וְגָמַר וְנָתַן לְשֵׁם הוֹלָכָה; הָכָא – טָעֵי.

The Gemara rejects this: How can these cases be compared? There, in the case where one says: Receive this bill of divorce for my wife, the principle that a person knows that agency for receipt cannot be designated by the husband is in effect, and he decided to give the bill of divorce to the agent for the sake of delivery. When he told the agent to receive the document, his intent was that the agent should receive the document in order to deliver it to his wife, not that the act of divorce should take effect when the agent receives it. However here, in the case where the agent misrepresented what the woman said, the husband errs and relies upon the statement of the agent, who said that he is the woman’s agent for receipt.

Segment 6

אָמַר רָבָא: תָּא שְׁמַע, קְטַנָּה שֶׁאָמְרָה: ״הִתְקַבֵּל לִי גִּיטִּי״ – אֵינוֹ גֵּט עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ. כִּי מָטֵי גִּיטָּא לִידַהּ – מִיהָא מִגָּרְשָׁה, וְאַמַּאי? וְהָא לָאו שָׁלִיחַ לְהוֹלָכָה שַׁוְּיֵיהּ! אֶלָּא אָמְרִינַן: כֵּיוָן שֶׁנָּתַן עֵינָיו לְגָרְשָׁהּ, מֵימָר אָמַר: תִּיגָּרַשׁ כֹּל הֵיכִי דְּמִגָּרְשָׁה; הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן שֶׁנָּתַן עֵינָיו לְגָרְשָׁהּ, מֵימָר אָמַר: תִּיגָּרַשׁ כֹּל הֵיכִי דְּמִגָּרְשָׁה!

Rava said: Come and hear an objection to the statement of Rav Naḥman from a mishna (65a). In the case of a minor girl who said to an agent: Receive my bill of divorce for me, it is not a bill of divorce that takes effect until it reaches her possession, as a minor is incapable of designating an agent. Rava infers: In any event, once the bill of divorce reaches her possession she is divorced. He asks: But why is that the case? The husband did not designate him an agent for delivery. Rather, we say: Once he decided to divorce her, he said to himself: Let her be divorced any way that she is divorced, and the agent is designated as his agent for delivery. Here too, in the case mentioned by Rav Naḥman, once he decided to divorce her, he says: Let her be divorced any way that she is divorced.

Segment 7

הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם – אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁאֵין שְׁלִיחוּת לְקָטָן, וְגָמַר וְנָתַן לָהּ לְשׁוּם הוֹלָכָה דִּידֵיהּ; הָכָא – טָעֵי.

The Gemara rejects this: How can these cases be compared? There, in the case where the minor girl designated the agent, the principle that a person knows that there is no agency for a minor applies, and he decided to give the bill of divorce to the agent as an agent for delivery. However, here, in the case where the agent misrepresented what the woman said, the husband errs and relies upon the statement of the agent, who said that he is the woman’s agent for receipt.

Segment 8

תָּא שְׁמַע: ״הָבֵא לִי גִּיטִּי״, וְ״אִשְׁתְּךָ אָמְרָה הִתְקַבֵּל לִי גִּיטִּי״; ״הִתְקַבֵּל לִי גִּיטִּי״, וְ״אִשְׁתְּךָ אָמְרָה הָבֵא לִי גִּיטִּי״, וְהוּא אֹמֵר: ״הוֹלֵךְ וְתֵן לָהּ״, ״זְכֵי לָהּ״, וְ״הִתְקַבֵּל לָהּ״ – רָצָה לַחְזוֹר, יַחְזוֹר; מִשֶּׁהִגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ – מְגוֹרֶשֶׁת.

The Gemara states: Come and hear an objection to the statement of Rav Naḥman from a baraita ( Tosefta 6:2). With regard to a woman who said to an agent: Bring me my bill of divorce, and the agent said to her husband: Your wife said: Receive my bill of divorce for me; or a woman who said: Receive my bill of divorce for me, and the agent said to her husband: Your wife said: Bring me my bill of divorce, and the husband said to the agent: Deliver and give it to her, or: Acquire it for her, or: Receive it for her, if the husband seeks to retract his designation he may retract it. However, once the bill of divorce reaches her possession, she is divorced.

Segment 9

מַאי, לָאו קַבָּלָה – אַקַּבָּלָה, וְהוֹלָכָה – אַהוֹלָכָה?

What, is it not that the reference in the baraita is to a case where the husband responded with an expression of receipt, i.e., acquire it for her, or receive it for her, to the agent’s assertions of receipt, i.e., your wife said: Receive my bill of divorce for me, and where the husband responded with expressions of delivery, i.e., deliver and give it to her, to assertions of delivery, i.e., your wife said: Bring me my bill of divorce? The ruling in the baraita is that the bill of divorce takes effect once it reaches her possession. The case of an assertion of receipt and a response of receipt contradicts Rav Naḥman’s statement, as in a case where the woman spoke of delivery and the agent said to her husband that his wife spoke of receipt, the woman is not divorced even when the bill of divorce reaches her possession.

Segment 10

לָא; קַבָּלָה – אַהוֹלָכָה, וְהוֹלָכָה – אַקַּבָּלָה.

The Gemara rejects this: No, the reference in the baraita is to a case where the husband responded with expressions of receipt, corresponding to the statement of his wife, to the agent’s assertions of delivery, and where the husband responded with expressions of delivery, corresponding to the statement of his wife, to the agent’s assertions of receipt. That is why the woman is divorced when the bill of divorce reaches her possession.

Segment 11

אִי קַבָּלָה אַהוֹלָכָה – מִכִּי מָטֵי גִּיטָּא לִידֵיהּ, לְאַלְתַּר לֶיהֱוֵי גִּיטָּא! שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ, דְּאַדִּיבּוּרָא דִידֵיהּ קָא סָמֵיךְ!

The Gemara asks: If it is a case where the husband responded with expressions of receipt, corresponding to the statement of his wife, to the agent’s assertions of delivery, then from the moment that the bill of divorce reaches the agent’s possession let it be a bill of divorce that takes effect immediately [ le’altar ], as the woman’s designation of the agent as an agent of receipt remains in effect. Similar to the conclusion that the Gemara sought to draw from the statement of Rav Naḥman mentioned earlier, the Gemara says: Conclude from the fact that the ruling in the baraita is that the divorce takes effect only once it reaches the woman’s possession, that the husband relies on the agent’s statement and therefore designates the agent as an agent for delivery.

Segment 12

הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם קָאָמַר לֵיהּ: ״הֵילָךְ כְּמָה שֶׁאָמְרָה״, הָכָא מִי קָאָמַר לֵיהּ: ״הֵילָךְ כְּמָה שֶׁאָמְרָה״?!

The Gemara rejects this: How can these cases be compared? There, in the case discussed by Rav Naḥman, the husband said to the agent: Here you are, as she said, explicitly tying the designation of the agent to the woman’s statement. Here does the husband say to the agent: Here you are, as she said? Instead he merely hands the bill of divorce to the agent, relying upon the agent’s statement.

Segment 13

תָּנוּ רַבָּנַן: ״הִתְקַבֵּל לִי גִּיטִּי״, וְ״אִשְׁתְּךָ אָמְרָה הִתְקַבֵּל לִי גִּיטִּי״, וְהוּא אוֹמֵר: ״הוֹלֵךְ״, וְ״תֵן לָהּ״, ״זְכֵי לָהּ״, וְ״הִתְקַבֵּל לָהּ״ – רָצָה לַחְזוֹר, לֹא יַחְזוֹר. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: ״הוֹלֵךְ וְתֵן לָהּ״ – רָצָה לַחְזוֹר, יַחְזוֹר; ״זְכֵי לָהּ״ וְ״הִתְקַבֵּל לָהּ״ – רָצָה לַחְזוֹר, לֹא יַחְזוֹר.

The Sages taught in a baraita ( Tosefta 6:1) that if the woman says to an agent: Receive my bill of divorce for me, and the agent says to her husband: Your wife said: Receive my bill of divorce for me, and the husband says: Deliver and give it to her, or: Acquire it for her, or: Receive it for her, once the husband hands the bill of divorce to the agent for receipt, if he seeks to retract his decision he cannot retract it, because the divorce has already taken effect. Rabbi Natan says: If the husband said: Deliver and give it to her, and he seeks to retract his designation, then as long as it has not yet reached the woman’s possession he can retract it, because the husband designated him an agent for delivery. However, if the husband said: Acquire it for her, or: Receive it for her, and he seeks to retract his decision he cannot retract it.

Segment 14

רַבִּי אוֹמֵר: בְּכוּלָּן – אִם רָצָה לַחְזוֹר, לֹא יַחְזוֹר. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: ״אִי אֶיפְשִׁי שֶׁתְּקַבֵּל לָהּ, אֶלָּא הוֹלֵךְ וְתֵן לָהּ״, רָצָה לַחְזוֹר – יַחְזוֹר.

Rabbi Yehuda HaNasi says: In all of those cases, if he seeks to retract his decision he cannot retract it, because when he hands the document to the agent, the bill of divorce takes effect immediately. However, if he said to the agent explicitly: I do not want you to receive the bill of divorce for her; rather, deliver and give it to her, then if he seeks to retract his decision he can retract it.

Segment 15

רַבִּי הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! אִיבָּעֵית אֵימָא: ״אִי אֶיפְשִׁי״ אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן; וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָא קָא מַשְׁמַע לַן, מַאן תַּנָּא קַמָּא – רַבִּי.

The Gemara asks: The opinion of Rabbi Yehuda HaNasi is apparently identical to that of the first tanna ; what is their dispute? The Gemara answers: If you wish, say that Rabbi Yehuda HaNasi comes to teach us that the explicit expression: I do not want you to receive the bill of divorce for her; rather, deliver and give it to her, is effective in negating the agent’s designation as an agent of receipt and designating him as an agent for delivery. And if you wish, say instead that this teaches us: Who is the first tanna of this baraita ? It is Rabbi Yehuda HaNasi, and the baraita then clarifies Rabbi Yehuda HaNasi’s statement.

Segment 16

אִיבַּעְיָא לְהוּ: ״הֵילָךְ״ – לְרַבִּי נָתָן, כִּ״זְכֵי״ דָּמֵי, אוֹ לָאו כִּ״זְכֵי״ דָּמֵי?

A dilemma was raised before the Sages. If the husband says: Here you are, according to Rabbi Natan is it comparable to a case where the husband said: Acquire, and therefore, he cannot retract his designation, or is it not comparable to a case where he said: Acquire?

Segment 17

תָּא שְׁמַע: הָאוֹמֵר ״הִתְקַבֵּל גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי״ אוֹ ״הוֹלֵךְ גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי״, רָצָה לַחְזוֹר – יַחְזוֹר. הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה: ״הִתְקַבֵּל לִי גִּיטִּי״, רָצָה לַחְזוֹר – לֹא יַחְזוֹר.

The Gemara states: Come and hear a resolution of this dilemma from the mishna. With regard to one who says to another: Receive this bill of divorce for my wife, or: Deliver this bill of divorce to my wife as my agent, if the husband seeks to retract his designation and cancel the agency, he can retract it until it reaches his wife’s hand. However, with regard to a woman who said to an agent: Receive my bill of divorce for me, and the husband handed the bill of divorce to her agent, if the husband seeks to retract his decision to divorce his wife upon receipt of the bill of divorce by the agent, he cannot retract it.

Gittin 63a

Gittin 63a

Rashi

Tosafot

Rashba

Meiri

Maharsha (Chidushei Halachot)

Maharam

Chiddushei Rabbi Akiva Eiger

What this page contains

Continue the sequence

Parallel sources

Lessons and study tools

Original text