Talmud Builders

    Commentary page

    Yoma 11b

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Yoma 11b

    Yoma 11b. The full printed text of this folio side — 15 numbered segments, about 387 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    בית שער בית קטן שעושין לפני שער החצר והכל עושין אותו קפנדריא:

    מרפסת אלרו"ד והוא ארוך לפני פתחי עליות הרבה וכולן עולין דרך שם:

    אכסדרה פרוזדור שלפני בתים:

    תיובתא ועל כרחך סתמא תנאי היא:

    ושער המדי שעושין בכיפה שכן עושין במדי:

    שאינו מקורה שהוא פרוץ מלמעלה לגמרי מאין כיסוי:

    וחכמים פוטרין שאין שער בלא רוחב ד' וכל כיפה מתקצרת בראשה לפחות מד':

    ושוין שאם יש ברגליה י' קודם שיתחיל העיגול ותתמעט רחבה שחייבת שאפי' שהכל סתום מי' ולמעלה יש שיעור פתח בגובהה י' ברוחב ד':

    9 more comments on this page.

    Rashi on Yoma 11b · Sefaria

    Tosafot

    הכל מודים בגבוהה כו' תימה דאמר בפ"ק דשבת (דף ז:) זרק למעלה מעשרה והלכה ונחה בחור כל שהוא באנו למחלוקת ר"מ ורבנן אומר ר"י דהתם מיירי בחור שהוא ד' על ד' מבפנים לצד רה"י ולצד רה"ר כלה עד כל שהוא דאי הוי כל שהוא מכל צד בהא לא הוה אמר ר"מ חוקקים להשלים כדאמר הכא הכל מודים באין ברגליה ג' או אינה גבוהה י' ולא כלום והקשה רבינו שמשון אהא דקאמר התם הזורק ד' אמות בכותל למטה מי' כזורק בארץ למעלה מי' כזורק באויר ופריך למטה מי' כזורק בארץ והא לא נח וא"ר יוחנן בדבלה שמינה והדר פריך ואי ס"ד חורי רה"ר כרה"ר דמו לוקמא בחור ומשני בכותל דלית בה חור ממאי מדקתני למעלה מי' כזורק באויר וכ"ת דאית ביה חור אמאי כזורק באויר וכי תימא דלית ביה ד' על ד' והאמר רב יהודה כו' עד באנו למחלוקת ר"מ ורבנן דר"מ סבר חוקקין להשלים והשתא מאי פריך לוקמא בדאית ביה חור וכגון שאין בו ד' על ד' אפילו מבפנים ותירץ סתם חורים שבכתלים הם רחבים ד' מבפנים כדי להשתמש בהם ומתקצרים לצד רה"ר כדי שלא יקחו משם חפצים שבתוכו ולא נהירא לי האי שינויא דמי לא משכחת לה טובא חורין שצרים מבית ומחוץ ובלא"ה קשיא לן התם לוקמא בכותל דקה שאינה רחבה ואין בו לחוק ד' על ד' ועוד הקשה שם רש"י מאי פריך לוקמא כרבנן דלית להו חוקקין להשלים ותירץ דסתם מתני' היא בפרק הזורק (שבת דף ק.) וסתם מתני' ר"מ היא ולי נראה לתרץ כולהו קשייתא דשפיר פריך הש"ס דעל כרחך אי איירי דנח בחור איירי בחור שיש בה ד' מבפנים ובכותל עב שיש לו לחוק ולהשלים ואתיא כר"מ דאמר חוקקין להשלים דדומיא דהכי דהזורק למטה מי' כזורק בארץ מיירי נמי שנח בחור ד' וחייב משום דאית ביה ד' מבפנים וכר' מאיר דחוקקין להשלים הרי נח ד' על ד' דאי לא תימא הכי כיון דלית ביה ארבעה על ארבעה אמאי חייב הא לא נח ברשות הרבים אלא במקום פטור:

    רבי מאיר סבר חוקקין להשלים הא דאמר בפ"ק דשבת (דף ז.) בית שאין תוכו י' אין מטלטלין בתוכו כו' אתיא ככולי עלמא וכיון דאין גבוה י' בשום דוכתא לא אמרינן חוקקין להשלים:

    שאין בו בית דירה ר"מ מחייב וחכמים פוטרין משמע מכאן דבית הכנסת ובית המדרש שאין בו בית דירה דלא בעי מזוזה דמסתמא הילכתא כרבנן והא דאמר פרק הקומץ רבה (מנחות דף לג.) והא ההוא פיתחא דהוה עייל ביה רב הונא לבי מדרשא והוה ליה מזוזה וליכא למימר דהתם מיירי בדאית ביה בית דירה דא"כ מאי פריך מינה התם לפתחא דהוה עייל ביה רבי לבי מדרשא לא הוה ליה מזוזה לישני דההיא דרבי לא הוה ביה בית דירה ודרב הונא באית ביה בית דירה י"ל דהתם מיירי בפתח הבית שהיה נכנס ויוצא בו לבית המדרש ובפ' (הרואה) במסכת ברכות (דף מז.) משמע נמי דהלכתא כמאן. דפטר גבי אביי ורבא דהוו אזלי באורחא וכי מטו לבי כנישתא א"ל (רבא) לאביי ליעול מר א"ל עד האידנא לאו מר אנא א"ל הכי א"ר יוחנן אין מכבדין בדרכים וכו' עד אין מכבדין אלא בפתח שיש בו מזוזה יש בו מזוזה ס"ד אלא בפתח הראוי למזוזה משמע דפתח בית הכנסת פטור מיהו בירושלמי פ"ג דמגילה משמע דבי מדרשא דר' חנינא ממש הוה ליה מזוזה גבי מזוזה שניתנה בשליש העליון הגע עצמך שהיה השער גבוה א"ל נותנה כנגד כתיפותיו בי מדרשא דר' חנינא עביד כן וי"ל דבי מדרשא דר' ודרב הונא ודר' חנינא שלהם היו ולא של רבים אלא של עצמם:

    Tosafot on Yoma 11b · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    וכ"ש סתם לדברי הכל (סתם) פטורין והתניא אחד שערי בתים ושערי חצירות ושערי מדינות ושערי עיירות ורפת ולולין ומתבן ואוצרות יין ואוצרות שמן חייבין במזוזה ועלתה תיובתא דרב (כהנא) [יהודא] תיובתא וקי"ל כרב כהנא וכי הא מתניתא אבל בית שער אכסדרה ומרפסת פטורין מפני שאין מיוחדין לדירה ובית הכסא ובית המרחץ ובית הבורסקי ובית הטבילה פטורין מפני שאין עשויין לכבוד והר הבית והלשכות והעזרות פטורין שאינן חול כמו ביתך אלא הם קדש. תני ו' שערים פטורין מן המזוזה בית התבן בית הבקר בית העצים ובית האוצרות. ורב כהנא מוקים לה כשהנשים רוחצות בהן ושער המדי ושער שאינה מקורה ושער שאינו גבוה י' טפחים. הני ז' הוו. ופרקינן ו' לדברי הכל פטורים שער המדי יש מי שמחייב דתניא כיפה בלשון יון קמרא והוא שער המדי.

    ר' מאיר מחייב במזוזה וחכמים פוטרין ושוין שאם יש (בכולה) [ברגליה] י"ט שחייבת. אמר אביי כ"ע אם זו הכיפה גבוה י' באמצעה ואין ברגליה ג' אי נמי יש ברגליה ג' ואין באמצעה י' פטורה לא נחלקו אלא בשיש בה גבוה י' ויש ברגליה ג' ואין בתוכה רוחב ד' ויש בה לחקוק ולהשלימה לארבעה.

    ר' מאיר סבר חוקקין להשלים ורבנן סברי אין חוקקין להשלים ופשוטה היא לא כתבנוה אלא מפני שיש חילוף בנוסחאות. פי' הא דאמר רבא ביתך דרך ביאתך.

    וכי עקר איניש דימיניה עקר ברישא כלומר חייב לקבוע המזוזה בצד הימין של פתח שכשיכנס לביתו תהיה לו בימינו:

    ת"ר בית הכנסת ובית האשה ובית השותפין חייב במזוזה פשיטא כו' וכן כל אלו מטמאין בנגעים פשיטא כו'. ובא אשר לו הבית למי שמיוחד ביתו לו. פי' מי שאינו מכניס אורחים בתוך ביתו אבל ביתו מיוחד לו ולא לזולתו כדכתיב נתיב לא ידעו עיט וגו' ואקשינן וביה"כ מטמא בנגעים ת"ל ובא אשר לו הבית כו' ודחינן הא דתניא מטמאין דכפרים והא דתניא אין מטמאין דכרכים.

    Rabbeinu Chananel on Yoma 11b · Sefaria

    Ritva

    יכול שאני מרבה בית שער אכסדרה ומרפסת ת״ל בית מה בית המיוחד לדירה כו'. יצאו אלו שאינן מיוחדין לדירה וקשיא להו לרבנן ז״ל דהא תניא במנחו׳ בית שער ואכסדרה ומרפסת חייבין במזוזה ואמרינן נמי בפ״ק דסוכה גבי שתי סוכות של יוצרים הפנימית חייבת במזוזה והחיצונה פטורה ופרכי׳ ותיהוי החיצונה כבית שער לפנימית ונתחייבת. תירץ רש״י ז״ל דהכא מדאורייתא קתני דפטור והתם קתני דחייבי׳ מדרבנן. ולא מחוור לפום מאי דפרישנא לעיל דשערי עיירות ומדינה לא מחייבי אלא מדרבנן. וא״כ כי קתני יכול שאני מרבה בית שער וכו׳ אפילו מדרבנן נמי פטר להו אבל נראה כי רש״י ז״ל סובר דשערי עיירו׳ ומדינות מדאורייתא מחייבי. ורבינו אלפאסי ז״ל פי׳ דבית שער הפתוחה למקום חיוב כגון לבתים או לחצר חייבין וכי קתני הכא דפטורין בשפתוחין למקום הפטור כגון גנה ודכותה. ואכסדרה אאכסדרה לא קשיא כדפרקי׳ התם במנחות דהא באכסדרה דבי רב שהדפנות מגיעות עד למעלה והא באכסדרה דעלמא שעשויה חלונות חלונות. ור״ז ז״ל פירש דהכא בית שער של אכסדרה ושל מרפסת קאמר וקרובין דבריו לדברי רבינו אלפאסי ז״ל. ומיהו קשה לשון הברייתא דקתני יצאו אלו שהן פטורין והוה ליה למיתני יצא זה שאין עשוי לדירה דלא איירי אלא בבית שער:

    יצאו אלו שאין עשויין לכבוד פי׳ מורי ז״ל דכיון שאינן עשויין לכבוד פטורין מן המזוזה ואפילו בחדשים שלא נשתמש בהן מעולם דאי לא פשיט׳ ואע״ג דהזמינו לבית הכסא לענין קרית שמע בעיא ולא איפשיטא הכא לגבי מזוזות אמעיטא כיון שאינה עשויה לכבוד:

    יצאו אלו שהן קדש פי׳ והא מתנייתא דלא כרבנן דלשכה דמחייבה לה במזוזה. וא״ת והא דפרישנא לעיל טעמא דרבי יהודה בלשכה משום דדירה בעל כרחה לא שמה דירה אמאי לא פרישנא טעמא דידה מפני שהן קדש. וי״ל דודאי לאו היינו טעמא דר׳ יהודה דא״כ ליכא למיגזר בה משום שלא יאמרו כהן בבית האסורין הוא חבוש דהא כולי עלמא ידעי דמפני שהיא קדש פטורה מן המזוזה ומדגזר בה רבי יהודה מכלל דלית ליה האי טעמא דיצאו אלו שהן קדש וא״ת והא לקמן קתני ר׳ יאודה גבי נגעי בתים דמקום מקודש אינו מטמא בנגעים. ולקמן בסוגיין מדמי׳ דין מזוזה לטומ׳ נגעים. י״ל דכי מדמינן להו אהדרי ה״מ לענין אי בעי׳ בית המיוחד לו או לא. אבל בההיא דרבי יהודה דמטהר ליה מפני שהוא מקום מקודש דוקא לענין טומאה איכא למימר הכין שאין טומאת נגעים במקום קדושה. אבל לענין מזוזה כל שכן דמקום מקודש עדיף למזוזה טפי כל היכא דחשבי׳ ליה בית דירה לענין זה.

    תיובתא פי׳ דלא מצי׳ לפרושי מתנייתא בשמתקשטות בו. חדא דקתני לה סתמא ועוד דא״כ היה לו לומר יכול שאני מרבה בשאין מתקשטות בו כדקתני באידך יכול שאני מרבה כן פרשו בתוספות. ופסקו רבוותא דבית התבן ובית האוצרות פטורה מן המזוזה אפי׳ בסתמא כדקתני בסמוך בהא דתני רב שמואל קמיה דרבא. ובית המדרש ובית הכנסת פטורין מן המזוזה כמתנייתא דהכא וכדתניא לקמן וחכמים פוטרין בשאין בה בית דירה לחזן. ושערי עיירות ושערי מדינות חייבין במזוזה מדרבנן ובמקום שיש לחוש לסכנה פטורין. ועל זה סומכין במבצרות שרובן ישראל שלא לתת בשעריה מזוזה:

    תני רב שמואל וכו׳ יש גורסין ושער מדינות ולאו שער מדינה ממש דא״כ היכי אמר ליה דשער מדינה תנאי היא שאין לך שער מדינה שאין רגליה גבוהין עשרה ברוחב ארבעה שחייבין במזוזה לדברי הכל אלא הכי פירושה שער בית שהוא כעין שער מדינה שהוא עשוי כיפה ויש שגורסין ושער המדי וכן מצאתי בפירושי׳ מדוייקי׳ לרש״י ז״ל שער המדי שהוא עשוי ככיפה:

    ושער שאינו מקורה פרש״י ז״ל שהוא פרוץ למעלה ואין בו תקרה ואין בו משקוף ויש מקשי דהא פשי׳ דהיינו פתחי עראי ולאו קושיא היא ויש שפירשו שער שאינו מקורה שאין על עובי הפתח למעלה שום קרוי דכי הא לא חשיב פתח ופי׳ זה צריך ראיה למעשה:

    דתני׳ כיפה ר׳ מאיר מחייב במזוזה וכו׳ כבר פרשתיה בפ״ק דעירובין בסד״י:

    גרש״י ז״ל והא דקתני ושוין שאם יש ברגליה עשרה שחייבת פי׳ שרגלי הכיפה העומדים ישרים קודם שיתעקמו גבוהין עשרה והוא שיש ביניהם רוחב ארבעה שזה שיעור פתח ולא איצטריך ליה לפרושי דהא פשיט׳ דבלאו הכי לא חשיב פתח. ועוד דמסתמא הכי איתנהו והרי יש כאן מזוזות פתח גמורין ואע״פ שהמשקוף הוא מעוקם ואינו ישר איכא למימר דלא חיישי׳ להכי דהא מקורה הוא מיהת אי נמי שדרך כל בנין כיפה שיש על הכיפה בנין ישר וההוא חשוב משקוף ואע״פ שאין המזוזות נוגעות בו אתיא כמאן דאמר בפ״ק דעירובין אינן צריכין ליגע? וכן נר׳ שם לפום חדא גרס׳ דמייתי תלמודא סייעתא מהא למ״ד אינן צריכין ליגע אי נמי לפום גרס׳ אחריתי דהתם דאפילו מאן דאמר צריכין ליגע ואם לא נגעו אינו חשוב פתח הכי מפרשא היכא דאיכא אוירא בנתים אבל הכא דליכא אוירא כמאן דנגעו דמו וכדפרי׳ התם בסד״י.

    8 more comments on this page.

    Ritva on Yoma 11b · Sefaria

    Meiri

    יש דברים אחרים שפוטרין את הבית ממזוזה והם תלוים בציור הבית כיצד כל פתח שאינו גבוה עשרה טפחים אע"פ שהוא רחב ארבעה פטור ממזוזה וכן הדין אם אינו רחב ארבעה אע"פ שגבוה עשרה פתח שהיה גבוה יתר על עשרה ורחב ד' במקצתו אלא שהיה מתקצר למעלה ועשוי כמין צריף ואין בו רחב ארבעה אם יש ממקום שהתחיל להתחדד ולמטה גבוה עשרה ברוחב ד' חייב ואם לאו אפי' היה מקום חידודו עבה עד שאפשר לחוק בו ולהשלימו לד' פטור שאין חוקקין להשלים ר"ל שאין מחזיקין אותו בחקוק כדי להשלים את השיעור:

    פתח שאינו מקורה ר"ל שאין לו איסקופה מלמעלה אלא פרוץ ועומד פטור מן המזוזה:

    מגדולי המחברים כתבו שכל בית שאין בו תקרה פטור מן המזוזה ואם היה חציו שכנגד הפתח מקורה חייב ולא יראה לי כן אע"פ שבענין פתחי שימאי נאמר בגמ' שאין להם תקרה בתלמוד מנחות ל"ג ב' אנו מפרשין אותו על אסקופה עליונה ואם כדבריהם מה הוצרכו לומר בגנה ששער שלה פטור מפני שאין שם דירה והרי אינה מקורית:

    יש מי שאומר שאע"פ שהיתה לה אסקופה מלמעלה אם לא היה עץ בולט דבוק לאיסקופה במשך האסקופה להיות הדלת שוקף עליו פטורה ויוצא לו כן מן ביאור מלת שיקפי האמורה במסכת מנחות ולא יראה לי כן אלא עיקר הדברים בשיקפי שיהו שם שני ספים:

    בתלמוד מנחות ל"ג א' התבאר שאין קובעים מזוזה עד שיהו שם דלתות נמצא שכל שאין שם דלת פטור מן המזוזה והוא שאמרו שם ריש גלותא בנא ביתא אמר ליה רב נחמן קבע לן מזוזתא א"ל תלי דשי ברישא ויש בזו חולקים ומפרשים במלת דשי ספים ר"ל (שיהו) [שהיו] הספים שוכבים בארץ והיה מצוהו שיקבע שם מזוזה ואחר כך יעמידם במקומם וא"ל תלי דשי ברישא כלומר העמד הסיפים תחלה בבנין ואח"כ אקבענה שאם אקבענה תחלה הוה ליה עשוי וילפינן מציצית לפסול בה מן העשוי ומ"מ נראה ששתיהן פוסלות בו:

    וכן התבאר שם על בית שיש לו ג' כותלים ותקרה וברוח רביעי עמודים והוא עניין חצר ואכסדרה פטור מן המזוזה שלא נעשו עמודים אלו [אלא] לחיזוק התקרה ר"ל לסמוך עליהם קורה שתהא העליה סומכת עליה וכן כתבו גדולי המחברים על (תקרים) [תקרה] שאין בית תחתיה ולא כתלים אלא שעומד' על עמודים שפטורה שאין כאן מזוזות שעמודים אלו להעמיד התקרה הם עשויים:

    התבאר עוד במסכת מנחות ל"ד א' שפתח הסמוך לקרן זוית ואין שם אלא עמוד אחד וציר הפתח הוא בזוית פטור מן המזוזה:

    התבאר במסכת סוכה ג' א' שכל בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות פטור מן המזוזה ומ"מ כל שהוא עגול אם יש בו כדי לרבע בו ד' על ד' חייב:

    15 more comments on this page.

    Meiri on Yoma 11b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה הכל מודים כו' דע"כ אי איירי דנח בחור איירי בחור שיש כו' חוקקין להשלים דדומיא דהכי דהזורק למטה מי' כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה שאין בו בית כו' י"ל דהתם איירי בפתח הבית שהיה כו' עכ"ל ודפריך מיניה מההיא פתחא דהוי עייל ביה רבי כו' נמי איירי בכה"ג בפתח הבית כו' וכן מה שכתבו התוס' לקמן וי"ל דבי מדרשא דרבי ורב הונא כו' שלהם היו כו' ע"כ דפתחא דבי מדרשא דרבי נמי הכי הוה דאל"כ לא הוה פריך מנייהו אדרב הונא מידי וק"ל:

    בא"ד דבי מדרשא דרבי חנינא ממש היה לו מזוזה כו' עכ"ל ר"ל ממש דלא איירי בפתח בית אלא בשער גבוה שהיו כולם נכנסים בו דלכך היה נותנה כנגד כתיפיו וק"ל:

    Chidushei Halachot on Yoma 11b · Sefaria

    Gilyon HaShas

    גמ' במזוזה פשיטא ע' ברכות כ ע"ב:

    שם מ"ד ביתך עי' חולין קלה ע"ב:

    שם הני בעו חיי קדושין לד ע"א ק"ל דזהו מספיק שלא למעט נשים אבל לענין בית השותפים ל"ש כן. דהא באנו לפטור מצד בית דבית כזית אין בו חיוב מזוזה אבל גברי בר חיובי נינהו כשיהיה לו בית מיוחד ומ"ש בית שאולה דפטור ויכול לדור כל ימי חייו בבית שאולה בלא מזוזה ול"א ביה הני בעי חיי דמ"מ שייך אקרקפתא דגברי מצות מזוזה בבית שלו וא"כ ה"נ דילמא בית שותפים פטור דליכא חיוב אלא בבית המיוחד לו וצע"ג:

    שם אלא ביתך ל"ל ע' מנחות מד ע"א תד"ה טלית:

    שם ר"מ מחייב וחכמים פוטרים עי' מ"ר פ' כי תבוא:

    Gilyon HaShas on Yoma 11b · Sefaria

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger

    גמרא אמר קרא למען ירבו ימיכם וימי בניכם, הני בעי חיי והני (שותפין) לא בעי חיי (אע"כ בית שותפין נמי חייב במזוזה ולא דרשינן ביתך ולא בתיהם). תימא דזה מספיק על נשים שיהיו בכלל חיובי מזוזה, אבל על בית שותפות דלא דנין על גברא דהא בני חיובא נינהו אם ידורו בבית כל אחד לבדו, אלא דנין על הבית, דבית זה ששייך לשנים פטור, הוי כמו שאר גווני דבתים דפטירי, כמו בית שאולה דפטור לעולם ממזוזה וכן בית שיש לו כיפה ואין מזוזותיו גבוהים עשרה וכאלו:

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Yoma 11b · Sefaria

    Ben Yehoyada

    בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַשֻּׁתָּפִין וּבֵית הָאִשָּׁה מִטַּמְּאִין בִּנְגָעִים קשה למה גבי מזוזה נקיט בֵּית הָאִשָּׁה קמי בֵּית הַשֻּׁתָּפִין וגבי טומאת נגעים נקיט בֵּית הַשֻּׁתָּפִין קודם? ונראה לי בס"ד גבי חיוב מזוזה איכא רבותא בבית השותפים טפי מבית האשה משום דאף על גב שהיא אשה ולא איש עם כל זה היא יחידית ואם תעשה מזוזה היא עושה מצוה שלימה אבל בית השותפים אף על פי שהם זכרים ליכא מצוה שלימה לגבי כל חד וחד. וידוע מחלוקת האחרונים ז"ל גבי ספר תורה שאם עשו השותפים ספר תורה אחד בשותפות אי סגי להו או בעינן ספר תורה לכל חד? ויש חילוקי דיעות והכא גבי מזוזה מוכרחים השותפים לקבוע מזוזה אחת בשער ולא יותר משום בל תוסיף ואם כן הוה אמינא כיון דליכא שיעור מצוה שלם לגבי כל חד וחד יהיו פטורים לגמרי לכך אשמעינן דאף על פי כן חייבים ואחר כך נקיט בית האשה. [ראה דרשת רבינו זצ״ל בסיום התלמוד סוף מסכת עוקצין שמרחיב הדיבור בחקירה הזאת באופן נפלא] מיהו בענין טומאת נגעים איכא רבותא בבית האשה יותר יען כי נגעים באים על צרות עין שלא היה משאיל כליו שאמר אין לו לכך הקב"ה מפרסמו על ידי נגעים (ערכין טז.) והוה אמינא אין נגעים באים בבתי אשה שיש לה התנצלות אף על פי שיש לה כלים ואומרת לשואל אין לה מפני שהאשה דרכה להיות צנועה ואם תשאיל לנשים יתלמדו גם האנשים לבא לביתה לשאול ממנה לכך אומרת שאין לה ולאו משום צרות עין! לכך אשמעינן דגם בבית האשה שייך טומאת נגעים דאין זו התנצלות דהיה לה להשאיל לנשים דוקא! ולכן הכא נקיט בֵּית הַשֻּׁתָּפִין קודם לומר לאו מבעיא בֵּית הַשֻּׁתָּפִין שהם זכרים ואין להם התנצלות על שלא השאילו אלא אפילו בֵּית הָאִשָּׁה שיש לה התנצלות נמי ומה שאמרו אָמַר קְרָא: (ויקרא יד, לד) 'בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם' פירוש דכלל בזה הנשים שיש להם אחוזה מחמת ירושה ורמז על השותפים גם כן דנקיט 'אֲחֻזַּתְכֶם' לשון רבים.

    (ויקרא יד, לה) "וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת". אֶלָּא 'לוֹ', לָמָּה לִי. קשה מאי הוה ליה למימר אם לא יאמר 'לוֹ'? ונראה לי דהוה ליה למימר 'וּבָא בַּעַל הַבַּיִת' דהשתא אומר תיבה אחת בת שלש אותיות במקום שתי תיבות שהם חמש אותיות.

    Ben Yehoyada on Yoma 11b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Yoma, daf 11, Amud Bet, about 387 words in 15 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 15 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 117 words

      Opens “בֵּית שַׁעַר, אַכְסַדְרָה וּמִרְפֶּסֶת — תַּלְמוּד לוֹמַר:…”

    2. Segment 230 words

      Opens “יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף בֵּית הַכִּסֵּא וּבֵית…”

    3. Segment 326 words

      Opens “יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף הַר הַבַּיִת וְהַלְּשָׁכוֹת…”

    4. Segment 435 words

      Opens “תָּנֵי רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה קַמֵּיהּ דְּרָבָא:…”

    5. Segment 546 words

      Opens “אֲמַר לֵיהּ: שַׁעַר הַמָּדִי תַּנָּאֵי הִיא. דְּתַנְיָא:…”

    6. Segment 626 words

      Opens “לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בִּגְבוֹהָה עֲשָׂרָה וְיֵשׁ בְּרַגְלָהּ…”

    7. Segment 723 words

      Opens “תָּנוּ רַבָּנַן: בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הָאִשָּׁה וּבֵית…”

    8. Segment 817 words

      Opens “וְאֵימָא הָכִי נָמֵי? אָמַר קְרָא: ״לְמַעַן יִרְבּוּ…”

    9. Segment 917 words

      Opens “אֶלָּא, ״בֵּיתֶךָ״ לְמָה לִי? כִּדְרָבָא, דְּאָמַר רָבָא:…”

    10. Segment 1028 words

      Opens “תַּנְיָא אִידַּךְ: בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַשּׁוּתָּפִין וּבֵית…”

    11. Segment 1134 words

      Opens “וְאֵימָא הָכִי נָמֵי! אָמַר קְרָא: ״בְּבֵית אֶרֶץ…”

    12. Segment 1229 words

      Opens “וּבֵית הַכְּנֶסֶת מִי מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים? וְהָתַנְיָא: יָכוֹל…”

    13. Segment 1331 words

      Opens “לָא קַשְׁיָא: הָא — רַבִּי מֵאִיר, הָא…”

    14. Segment 1419 words

      Opens “וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא רַבָּנַן, וְלָא קַשְׁיָא:…”

    15. Segment 159 words

      Opens “וְאִי בָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא דְּלֵית בָּהּ…”

    Sages named on this page

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Yoma 11b · Segment 4 — “תָּנֵי רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה קַמֵּיהּ דְּרָבָא: שִׁשָּׁה שְׁעָרִים…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Yoma 11b · Segment 5 — “…שֶׁחַיֶּיבֶת בִּמְזוּזָה. אָמַר אַבָּיֵי: דְּכוּלֵּי עָלְמָא, גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה וְאֵין…

    Original text

    בֵּית שַׁעַר, אַכְסַדְרָה וּמִרְפֶּסֶת — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּיִת״, מָה בַּיִת מְיוּחָד לְדִירָה, יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵין מְיוּחָדִין לְדִירָה.

    a gatehouse, used to guard the entrance to a courtyard, a portico [ akhsadra ], an open porch, and a balcony serving as a corridor to several residences. Therefore, the verse states: House; just as a house is a place that is designated for residence and is obligated in the mitzva of mezuza , so too all similar structures are obligated. This is to the exclusion of those structures that are not designated for residence but for other purposes, which are exempt from the mitzva of mezuza .

    יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף בֵּית הַכִּסֵּא וּבֵית הַבּוּרְסְקִי וּבֵית הַמֶּרְחָץ וּבֵית הַטְּבִילָה — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּיִת״, מָה בַּיִת הֶעָשׂוּי לְכָבוֹד — אַף כֹּל הֶעָשׂוּי לְכָבוֹד, יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵין עֲשׂוּיִין לְכָבוֹד.

    I might have thought that I include in the obligation of mezuza even a bathroom, and a tannery, and a bathhouse, and a ritual bath for immersion. Therefore, the verse states: House; just as a house is a place that is designed to honor people who enter it, so too, all places that are designed to honor those who enter are obligated in the mitzva of mezuza , excluding those structures that are not designed to honor.

    יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף הַר הַבַּיִת וְהַלְּשָׁכוֹת וְהָעֲזָרוֹת — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּיִת״, מָה בַּיִת שֶׁהוּא חוֹל — אַף כֹּל שֶׁהוּא חוֹל, יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁהֵן קוֹדֶשׁ. תְּיוּבְתָּא.

    I might have thought that I include in the obligation of mezuza even the Temple Mount and its chambers and courtyards. Therefore, the verse states: House; just as a house is a place that is non-sacred, so too any place that is non-sacred is obligated in the mitzva of mezuza , excluding those places that are sacred. For the purposes of this discussion, the baraita teaches that there are Sages who hold that barns and storehouses whose use is standard require a mezuza , contrary to the opinion of Rav Yehuda that everyone agrees that these structures are exempt. Consequently, the baraita is a conclusive refutation of his opinion and support for the contention of Rav Kahana that this matter is the subject of a tannaitic debate.

    תָּנֵי רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה קַמֵּיהּ דְּרָבָא: שִׁשָּׁה שְׁעָרִים פְּטוּרִין מִן הַמְּזוּזָה: בֵּית הַתֶּבֶן, וּבֵית הַבָּקָר, וּבֵית הָעֵצִים, וּבֵית הָאוֹצָרוֹת, וְשַׁעַר הַמָּדִי, וְשַׁעַר שֶׁאֵינוֹ מְקוֹרֶה, וְשַׁעַר שֶׁאֵינוֹ גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה. אֲמַר לֵיהּ: פָּתְחַתְּ בְּשִׁשָּׁה, וְסָלְקַתְּ בְּשִׁבְעָה!

    § Rav Shmuel bar Yehuda taught a baraita before Rava: Six gates are exempt from the mitzva of mezuza : The gate of a storehouse for hay, and of a cattle barn, and a woodshed, and a storehouse, and a Median gate, which is a dome, lacking two doorposts and a lintel, and an unroofed gate, and a gate that is not ten handbreadths high. Rava said to him: You began your statement with six gates that do not require a mezuza , and you concluded with seven.

    אֲמַר לֵיהּ: שַׁעַר הַמָּדִי תַּנָּאֵי הִיא. דְּתַנְיָא: כִּיפָּה, רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּיב בִּמְזוּזָה, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִים. וְשָׁוִין שֶׁאִם יֵשׁ בְּרַגְלָהּ עֲשָׂרָה, שֶׁחַיֶּיבֶת בִּמְזוּזָה. אָמַר אַבָּיֵי: דְּכוּלֵּי עָלְמָא, גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה וְאֵין בְּרַגְלָהּ שְׁלֹשָׁה — וְלָאו כְּלוּם הִיא. אִי נָמֵי, יֵשׁ בְּרַגְלָהּ שְׁלֹשָׁה וְאֵינָהּ גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה — וְלָאו כְּלוּם הִיא.

    Rava said to him: The obligation to affix a mezuza to a Median gate is subject to a dispute between tanna’im , as it was taught in a baraita : With regard to the gateway of a dome, i.e., an arched gateway, Rabbi Meir obligates it in the mitzva of mezuza , and the Rabbis exempt it. And they agree that if, at the foot of the entrance, there are doorposts ten handbreadths high before the arch of the dome begins narrowing the width of the entrance, it is obligated in the mitzva of mezuza since the sides form a usual doorway. Abaye said: However, everyone agrees that if the entire opening is only ten handbreadths high and at the foot of its entrance there are doorposts not even three handbreadths high, it is nothing. It is not considered an entrance and is exempt from the mitzva of mezuza . Alternatively, if at the foot of its entrance there are doorposts three handbreadths high, but the entrance is not ten handbreadths high, it is nothing, as it is not considered a viable entrance.

    לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בִּגְבוֹהָה עֲשָׂרָה וְיֵשׁ בְּרַגְלָהּ שְׁלֹשָׁה וְאֵין בְּרׇחְבָּהּ אַרְבָּעָה, וְיֵשׁ בָּהּ לָחוֹק לְהַשְׁלִימָהּ לְאַרְבָּעָה. רַבִּי מֵאִיר סָבַר: חוֹקְקִין לְהַשְׁלִים. וְרַבָּנַן סָבְרִי: אֵין חוֹקְקִין לְהַשְׁלִים.

    They disagree only with regard to a case where the entrance is ten handbreadths high, and at the foot of the entrance there are doorposts three handbreadths high, but at no point is the width of the opening four handbreadths. However, the space in the dome alongside the entrance is wide enough to theoretically carve out space to complete a width of four handbreadths. Rabbi Meir holds that in all cases where a certain minimum area is required for a specific halakha to take effect and the existing area is smaller, if circumstances would theoretically allow one to carve out and create an area of the requisite size, its legal status is as if one carves out the space to complete it. Therefore, the opening is considered wide enough to require a mezuza . And the Rabbis hold: One does not carve out the space to complete it. Since the width of the opening is not actually four handbreadths, it is exempt from the mitzva of mezuza .

    תָּנוּ רַבָּנַן: בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הָאִשָּׁה וּבֵית הַשּׁוּתָּפִין חַיֶּיבֶת בִּמְזוּזָה. פְּשִׁיטָא? מַהוּ דְּתֵימָא: ״בֵּיתֶךָ״ — וְלֹא בֵּיתָהּ, ״בֵּיתֶךָ״ — וְלֹא בָּתֵּיהֶם, קָמַשְׁמַע לַן.

    § The Sages taught in a baraita : A synagogue, a woman’s house, and a house jointly owned by partners are all obligated in the mitzva of mezuza . The Gemara asks: That is obvious; why would these structures be exempt? Lest you say that it is written: “Your house,” in the masculine, and not her house; “Your house,” in the singular, and not their house, excluding a jointly owned house. Therefore, the baraita teaches us that those houses are obligated in the mitzva of mezuza like all others.

    וְאֵימָא הָכִי נָמֵי? אָמַר קְרָא: ״לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם״, הָנֵי בָּעוּ חַיֵּי וְהָנֵי לָא בָּעוּ חַיֵּי?!

    And say it is indeed so that a woman’s house and a jointly owned house are exempt. The Gemara rejects this possibility: Immediately following the mitzva of mezuza is the reward for its fulfillment, as the verse states: “So that your days be numerous, as well as the days of your sons” (Deuteronomy 11:21). If these structures were exempt from the mitzva, the question would arise: Do these men and individuals require long life, and these, meaning women and partners, do not require long life? The mitzva of mezuza clearly applies to all of them.

    אֶלָּא, ״בֵּיתֶךָ״ לְמָה לִי? כִּדְרָבָא, דְּאָמַר רָבָא: דֶּרֶךְ בִּיאָתְךָ, וְכִי עָקַר אִינִישׁ — כַּרְעֵיהּ דְּיַמִּינָא עָקַר בְּרֵישָׁא.

    The Gemara then asks: Rather, why do I need the emphasis of the verse: Your house, if every house is obligated in the mitzva of mezuza ? The Gemara answers: This could be understood in accordance with the opinion of Rava, as Rava said: Your house is interpreted to mean that the mezuza is placed in the way that you enter the house. And when a person lifts his foot to begin walking, he lifts his right foot first. Therefore, the mezuza is affixed on the right side of the doorway.

    תַּנְיָא אִידַּךְ: בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַשּׁוּתָּפִין וּבֵית הָאִשָּׁה מִטַּמְּאִין בִּנְגָעִים. פְּשִׁיטָא? מַהוּ דְּתֵימָא: ״וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת״, ״לוֹ״ — וְלֹא לָהּ, ״לוֹ״ — וְלֹא לָהֶן, קָא מַשְׁמַע לַן.

    § Apropos the baraita just cited, the Gemara cites a related baraita that addresses a different topic. It was taught in another baraita : A synagogue, a house jointly owned by partners, and a woman’s house become impure with the impurity of leprosy of the house, like all other houses. The Gemara asks: That is obvious; why wouldn’t they become impure? The Gemara explains: Lest you say that it is written with regard to leprosy: “And the one whom the house is his will come” (Leviticus 14:35), which could be interpreted: His and not hers; his and not theirs, to the exclusion of a house owned by a woman or by partners. Therefore, it teaches us that these houses are also included in this halakha .

    וְאֵימָא הָכִי נָמֵי! אָמַר קְרָא: ״בְּבֵית אֶרֶץ אֲחוּזַּתְכֶם״. אֶלָּא ״לוֹ״ לְמָה לִי? מִי שֶׁמְּיַיחֵד בֵּיתוֹ לוֹ, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַשְׁאִיל כֵּלָיו וְאוֹמֵר שֶׁאֵין לוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְפַרְסְמוֹ כְּשֶׁמְּפַנֶּה אֶת בֵּיתוֹ. פְּרָט לְמַשְׁאִיל כֵּלָיו לַאֲחֵרִים.

    And say it is indeed so that a woman’s house and a jointly owned house are excluded from the impurity of leprosy. The Gemara responds that the verse states: “In a house of the land of your possession” (Leviticus 14:34). The word your is written in the plural form to teach that all houses in Eretz Yisrael are subject to this impurity. The Gemara asks: Rather, why do I need the emphasis of the term: His, if every house is subject to the impurity of leprosy? The Gemara answers that the term does not teach a halakha but reveals why a house might be afflicted with leprosy. The house belonging to one who dedicates his house to himself alone, who refuses to lend his vessels to others and says that he does not have them, will be punished. The Holy One, Blessed be He, publicizes his possessions for all to see when he is forced to empty them from his house due to leprosy. This excludes one who lends his vessels to others; his house is not afflicted with leprosy.

    וּבֵית הַכְּנֶסֶת מִי מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים? וְהָתַנְיָא: יָכוֹל יִהְיוּ בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת מִטַּמְּאִין בִּנְגָעִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת״ — מִי שֶׁמְיוּחָד לוֹ, יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵין מְיוּחָדִין לוֹ!

    The Gemara raises another question: And with regard to a synagogue, does it become impure with the impurity of leprosy? But wasn’t it taught in a baraita : One might have thought that synagogues and study halls become impure with the impurity of leprosy. Therefore, the verse states: And the one whom the house is his will come; this is referring to a house that is designated for him, excluding those houses that are not designated for him but are public property.

    לָא קַשְׁיָא: הָא — רַבִּי מֵאִיר, הָא — רַבָּנַן. דְּתַנְיָא: בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית דִּירָה לְחַזַּן הַכְּנֶסֶת — חַיָּיב בִּמְזוּזָה, וְשֶׁאֵין בָּהּ בֵּית דִּירָה — רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּיב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין.

    The Gemara responds: This is not difficult, as it is the subject of a tannaitic dispute. This baraita , which states that a synagogue can become impure with the impurity of leprosy, is in accordance with the opinion of Rabbi Meir; that baraita , which states that a synagogue cannot become impure with the impurity of leprosy, is in accordance with the opinion of the Rabbis, as it was taught in a baraita : A synagogue in which there is a residence for the synagogue attendant is obligated in the mitzva of mezuza , as it is a dwelling. With regard to a synagogue in which there is no residence, Rabbi Meir obligates it in the mitzva of mezuza , and the Rabbis exempt it. Rabbi Meir deems a synagogue like a residence with regard to both a mezuza and its susceptibility to leprosy.

    וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא רַבָּנַן, וְלָא קַשְׁיָא: הָא — דְּאִית בַּהּ בֵּית דִּירָה, הָא — דְּלֵית בַּהּ בֵּית דִּירָה.

    And if you wish, say instead a different resolution to the contradiction between the baraitot with regard to the synagogue. Both this baraita and that baraita are in accordance with the opinion of the Rabbis, and it is not difficult. This baraita , which states that it can become impure, is referring to a synagogue in which there is a place of residence; that baraita , which states that it cannot become impure, is referring to a synagogue in which there is not a place of residence.

    וְאִי בָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא דְּלֵית בָּהּ בֵּית דִּירָה,

    And if you wish, say instead yet a different resolution to the contradiction between the baraitot : Both this baraita and that baraita are referring to synagogues in which there is not a place of residence,