Talmud Builders

    Commentary page

    Taanit 6a

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Taanit 6a

    Taanit 6a. The full printed text of this folio side — 13 numbered segments, about 377 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    יהיו כמותך בתורה ולעושר וכבוד:

    יורה ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש (דברים י״א:י״ד):

    יורה רביעה ראשונה היורדת במרחשון כדלקמן למה נקרא יורה שמורה להן להטיח גגותיהן בטיח של טיט שלא יטפו גשמים בבית:

    ולהכניס פירותיהן שהניחו בשדות לייבשן עד עכשיו:

    כל צרכיהן שאר דברים הצריכים לימות הגשמים:

    תלמיה רוה כשאתה מרוה תלמי חרישה של ארץ ישראל:

    נחת הוא לגדודיה בני אדם היינו פשט המקרא ולקמיה דריש שאפי' גייסות פוסקות בו:

    שיורד בנחת והכי משמע יורה כאדם שמורה לתלמידיו בנחת דכתיב (קהלת ט׳:י״ז) דברי חכמים בנחת נשמעים אי נמי לשון חץ יורה ההולך ביושר ואינו נוטה לכאן ולכאן לשון אחר שמתכוין לארץ ואינו יורד בזעף בספרי:

    26 more comments on this page.

    Rashi on Taanit 6a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    מלקוש לברכה או אינו אלא שמפיל הבתים ומשבר האילנות וכו' צ"ע אמאי לא קאמר ומשבר הגרנות ומשיר את הפירות כדלעיל:

    גשמים שירדו ז' ימים זה אחר זה ולא פסקו אתה מונה בהן רביעה ראשונה ושניה. כיון דלא פסקו ז' ימים דאין בין י"ז לכ"ג אלא ז' ימים י"ז י"ח י"ט כ' כ"א כ"ב כ"ג אבל לא גרסינן ושלישית שהרי אם יתחיל בכ"ג וירדו ז' ימים רצופים אכתי לא תמצא רביעה שלישית דאיכא ח' ימים מכ"ג עד ר"ח כסליו ואנשי נרבונ"א גורסין גשמים שירדו ז' ימים זה אחר זה אתה מונה בהם רביעה שניה ושלישית כיצד הגשמים התחילו באמצע היום וירדו ז' ימים רצופים א"כ ירדו עד חצי יום של ר"ח מעת לעת:

    Tosafot on Taanit 6a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rabbeinu Chananel

    מורה ומלקוש מורה שמורה את הבריות להטיח גגותיהן ולהכניס פירותיהן מלקוש שמל קשיותיהן של ישראל.

    תנא דבר שיורד על המלילות ועל הקשין וממלא התבואה בקשיה:

    ת"ר מורה במרחשון ומלקוש בניסן דברי ר' מאיר וחכמים אומרים מורה בחדש כסלו. מאן חכמים אמר רב חסדא ר' יוסי היא. דתניא מאימתי זמן רביעה. ר' מאיר אומר בכירה בשלשה בינונית בשבעה אפילה בי"ז. ר' יהודה אומר בשבעה ובשבעה עשר ובעשרים ושלשה.

    ר' יוסי אומר בי"ז ובכ"ג ובר"ח כסלו וכן היה ר' יוסי אומר אין היחידים מתענין עד שיגיע ר"ח כסלו.

    כמאן אזלא הא דתניא ר"ש בן גמליאל אומר גשמים שירדו ז' ימים זה אחר זה אתה מונה רביעה ראשונה ושניה ושלישית כמאן כר' יוסי פי' כגון שהתחילו הגשמים לירד ביום הראשון מחצי יום וכשתחשוב ז' ימים מעת לעת אתה מוצא מקצת מיום השמיני להשלמת ז' ימים ולא תמצא מאלו התנאים בז' ימים למנות בהן רביעה ראשונה ושניה או שניה ושלישית אלא לר' יוסי בלבד דאי ר"מ ראשונה ושניה משכחת לה שניה ושלישית לא משכחת לה דהא בין שניה ושלישית י' ימים ואי לר' יהודה שניה ושלישית הוא משכחת לה ראשונה ושניה לא משכחת לה דהא לדבריו י' ימים בין הראשונה לשניה אבל ר' יוסי דאמר ראשונה בי"ז שניה בכ"ג הנה ז' ימים ביניהם. אתה מונה בהן ראשונה ושניה ואם התחילו הגשמים בחצי היום בכ"ג יום למרחשון נמצאו עד ר"ח כסליו ז' ימים ומקצת היום של יום ראשון אתה משלימן מיום ראשון של חדש כסלו נמצאת מונה להן שניה ושלישית והוא שהיה (ר' א') [ר"ח] מרחשון חסר כי בשלשה איתא בפיר' בתוספתא שהיה ר' יוסי אומר בכירה בי"ז בינונית בכ"ג. אפילה בל'. אמר רב חסדא הלכה כר' יוסי ואמרינן בשלמא רביעה ראשונה לשאול ותן טל ומטר כר' מאיר דאמר בכירה בג' במרחשון דתנן בג' במרחשון שואלין את הגשמים שלישית להתענות כדתנן הגיע י"ז במרחשון ולא ירדו גשמים התחילו היחידים מתענין אלא רביעה שניה למאי פירוש כיון דמרביעה ראשונה מתחילין לשאול עד רביעה שלישית ובשלישית מתחילין להתענות שניה למה לי הלא מתחלת רביעה ראשונה עד שלישית כולן ימי שאלה הן למה נקראת שניה והביאו טעם ר' זירא ורב זביד למאי הלכתא.

    Rabbeinu Chananel on Taanit 6a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Meiri

    זמן גשמי שנה של ימות החורף חלוק הוא אצל רבותינו וזמן גשמים של ימות החורף נקרא יורה בכל זמנים שבה ואע"פ שכתוב ויורד לכם גשם יורה ומלקוש בראשון שמשמעו שאף יורה בניסן אינו כן אלא יורה במרחשון ומלקוש בניסן אלא אותו מקרא לאותה שנה שבימי יואל נאמר שהתאחרו הגשמים של כל זמן החורף עד ניסן ולפי פשוטו שהוריד להם יורה בזמנו ומלקוש בראשון וזמן הגשמים של ימות החורף הנקרא יורה ג' זמנים יש לו ותחלת הזמן בארץ ישראל בג' במרחשון ושם היה ראוי לשאול אלא שנשתנה דין שאלה כמו שיתבאר ואם ירדו בה גשמים נקראת רביעה זו בכירה ואם נתאחרה עד ז' במרחשון נקראת בינונית ואם נתאחרה עד י"ז במרחשון נקראת אפילה ושם מתחילים להתענות אם לא ירדה ואם ירדו גשמים בכל הג' זמנים שהזכרנו נקראו זמנים אלו רביעיות וזמן ראשון נקראת רביעה ראשונה וזמן שני רביעה שניה וזמן שלישי רביעה שלישית ונמצא זמן ראשונה לשאול אלא שנשתנה זמנה ושלישית להתענות אבל זמן רביעה שניה שהזכרנו יש בה זמן קבוע להרבה ענינים כמו שיתבאר זו היא שטתנו שאנו פוסקים כר' מאיר וכסתם משנה שלפנינו ר"ל בג' במרחשון שואלים את הגשמים ואע"פ שחלק בה רשב"ג למטה עד ז' במרחשון לא אמרה אלא מפני עולי רגלים הא שאין עולי רגלים שמא אף הוא מודה כר' מאיר ואע"פ שנחלקו עליו בבריתא ר' יהודה ור' יוסי שלדעת ר' יהודה בז' ובי"ז וכ"ג ולר' יוסי י"ז וכ"ג וראש חדש כסלו הרי הוא סתם מתניתין ומחלקת דבריתא והלכא כסתם וכן שסוף המשנה מוכחת כדברי ר' מאיר שמתחילים להתענות מי"ז במרחשון ואילך ומ"מ בגמ' אמרו אמר רב חסדא הלכה כר' יוסי ואף גדולי המחברים פסקוה כן לענין הנודר מן הגשמים אלא שיש גורסים הלכה כר' יהודה ופוסקים כן ומשום דרשב"ג קאי כותיה ומ"מ לענין התחלת ענוי כלם מודים שמי"ז ואילך מתחילים היחידים להתענות כר' מאיר וכסתם המשנה החמישית:

    Meiri on Taanit 6a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמרא או אינו אלא בחודש כסליו ת"ל בעתו כיון שיצא ניסן כו' מגומגם ובילקוט אינו ולעיל גבי או אינו מלקוש באייר ת"ל בעתו שייך למתני בתר הכי כיון שיצא ניסן כו' ודו"ק:

    בפרש"י בד"ה אפילה כו' אפילות הנה הס"ד:

    Chidushei Halachot on Taanit 6a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Gilyon HaShas

    גמ' לנדרים דתנן תמוה לי אמאי לא נקט נמי לשכירות בתים דקתני ברישא דמתני' שם המשכיר בית לחבירו עד הגשמים עד שתרד רביעה שניה:

    Gilyon HaShas on Taanit 6a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger

    גמרא, בשלמא רביעה ראשונה לשאול (טל ומטר, שלישית להתענות אם לא ירדו גשמים עד שלישית, שניה למאי קחשיב), א"ר זירא לנדרים, דתנן הנודר עד הגשמים, עד שתרד רביעה שנייה. קשה לי, אמאי לא נקט נ"מ לשכירות בתים דקתני ברישא דמתני' דשם, המשכיר בית עד הגשמים עד שתרד רביעה שניה:

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Taanit 6a · Sefaria · Edition: Chiddushei Rabbi Akiva Eiger, Warsaw 1892 · Public Domain

    Ben Yehoyada

    אַף אַתָּה, בַּמָּה אֲבָרֶכְךָ? אִם בַּתּוֹרָה? הֲרֵי יֵשׁ לְךָ תּוֹרָה! וכו'. בעין יעקב גריס נמי 'וְאִם לִגְדֻלָּה? הֲרֵי יֵשׁ לְךָ גְּדוֹלָה!' אך בגמרא לא גריס גדולה. וצריך להבין לגרסת הגמרא אמאי לא נקיט גדולה? ונראה לי בס"ד משום שסיים 'יִהְיוּ צֶאֱצָאֵי מֵעֶיךָ כְּמוֹתְךָ' ואם יזכיר גדולה משמע שיהיו כמוהו בשררה שלו שהיה אב בית דין אם כן נראה כאלו אומר שיפטר וירשו כתרו! דאיך הבנים יקחו שררה של אביהן בחייו? ואף על גב דיש לומר שיהיו אב בית דין במקום אחר בחיי אביהן זה רחוק ואינו מוכרח, מה שאין כן בתורה ועושר ובנים יזכו בחיי אביהן לכל זאת דאין זה נוגע לאביהם. ודע כי רב נחמן זה המתברך הוא רב נחמן שהיה חתן הנשיא, והיה אב בית דין והיה עשיר גדול וכמו שכתוב בסדר הדורות.

    'יוֹרֶה', שֶׁמּוֹרֶה אֶת הַבְּרִיּוֹת לְהָטִיחַ גַּגּוֹתֵיהֶן נראה לי בס"ד הטעם שקרא הכתוב את היורה בשם מורה, דכתיב (יואל ב, כג) 'כִּי נָתַן לָכֶם אֶת הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה' ולא אמר 'אֶת הַיּוֹרֶה' כי מּוֹרֶה אותיות מַהֲרוּ, רוצה לומר מהרו להטיח הגגות ולהכניס הפירות ולעשות שאר צרכים דהמטר מזומן לבא. וגם ב'מַלְקוֹשׁ' שהוא האחרון נראה לי בס"ד מַלְקוֹשׁ אותיות קוּם לָשׁ, כלומר גמר בישול התבואה וקרוב אתה ללוש עיסה ממנה. או יובן מַלְקוֹשׁ אותיות מלו שק, כלומר נגמר גידול התבואה ותמלאו עתה שקים ממנה להובילה לאוצר. וזהו שנאמר (תהלים קמה, טו) 'עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ', עִתּוֹ גימטריא מַלְקוֹשׁ [476].

    וּמַשְׁקָהּ עַד הַתְּהוֹם בעין יעקב הגרסא וּמַשְׁקָהּ 'אֶת' הַתְּהוֹם וצריך להבין התהום כולו מים ומאי בעי בהשקאת המטר? וגם לגרסת 'עַד' הַתְּהוֹם קשה הלא המטר משקה פני הקרקע ואינו יורד עד התהום שהוא רב המרחק מאד. ונראה לי בס"ד על פי מה שכתב רבינו האר"י ז"ל בספר הלקוטים פרשת וישלח שיש בדומם תערובת ניצוצי קדושה ומתבררים ועולים על ידי המטר בכח אור רוחני היורד עמו מלמעלה והוא מאיר בהם ומחיה ומעלה אותם יעוין שם. ובזה מובן אומרו מַשְׁקָהּ 'עַד' הַתְּהוֹם או 'אֶת' הַתְּהוֹם, הכוונה על אור קדושה הרוחני היורד עם המטר מלמעלה שכוחו והארתו מתפשטת ויורדת עד התהום להאיר לניצוצי קדושה והשקאה זו היא ענין הארה, וכן אומרו 'אֶת' הַתְּהוֹם הכוונה על ניצוצי קדושה הסגורים במים התחתונים שבתהום, ומייתי על זה הפסוק (תהלים סה, יא) 'תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶיהָ' פירוש גְּדוּדֶיהָ קאי על ניצוצי קדושה שמהם נברא חיילות של מלאכים, כי על כן הצדיק נקרא איש חיל והצדקת אשת חיל וסיים 'צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ' רוצה לומר צמח ה"א דאלו הניצוצי קדושה הם שייכים לבחינת ה"א אחרונה שבשם, תברך אותם.

    וְיוֹרֶה גּוּפֵיהּ, מְנָא לָן? דִּכְתִיב (יואל ב, כג) "כִּי נָתַן לָכֶם אֶת הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה". נראה לי בס"ד הַמּוֹרֶה [256] עם הכולל עולה מספר לִבְרָכָה [257].

    Ben Yehoyada on Taanit 6a · Sefaria · Edition: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Taanit, daf 6, Amud Aleph, about 377 words in 13 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 13 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 128 words

      Opens “יִהְיוּ כְּמוֹתְךָ. אַף אַתָּה, בַּמָּה אֲבָרֶכְךָ? אִם…”

    2. Segment 241 words

      Opens “תָּנוּ רַבָּנַן: ״יוֹרֶה״ — שֶׁמּוֹרֶה אֶת הַבְּרִיּוֹת…”

    3. Segment 348 words

      Opens “אוֹ אֵינוֹ ״יוֹרֶה״, אֶלָּא שֶׁמַּשִּׁיר אֶת הַפֵּירוֹת,…”

    4. Segment 423 words

      Opens “וְיוֹרֶה גּוּפֵיהּ מְנָלַן — דִּכְתִיב: ״וּבְנֵי צִיּוֹן…”

    5. Segment 522 words

      Opens “תָּנוּ רַבָּנַן: יוֹרֶה בִּמְרַחְשְׁוָן, וּמַלְקוֹשׁ בְּנִיסָן. אַתָּה…”

    6. Segment 630 words

      Opens “״מַלְקוֹשׁ״ — אָמַר רַב נְהִילַאי בַּר אִידֵּי…”

    7. Segment 735 words

      Opens “תָּנוּ רַבָּנַן: יוֹרֶה בִּמְרַחְשְׁוָן, וּמַלְקוֹשׁ בְּנִיסָן. אַתָּה…”

    8. Segment 813 words

      Opens “תַּנְיָא אִידַּךְ: יוֹרֶה בִּמְרַחְשְׁוָן וּמַלְקוֹשׁ בְּנִיסָן, דִּבְרֵי…”

    9. Segment 937 words

      Opens “מַאן חֲכָמִים? אָמַר רַב חִסְדָּא: רַבִּי יוֹסֵי…”

    10. Segment 1023 words

      Opens “רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּשִׁבְעָה עָשָׂר, וּבְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה,…”

    11. Segment 1129 words

      Opens “אָמַר רַב חִסְדָּא: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. אַמֵּימָר…”

    12. Segment 1233 words

      Opens “כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן…”

    13. Segment 1315 words

      Opens “בִּשְׁלָמָא רְבִיעָה רִאשׁוֹנָה — לִשְׁאוֹל. שְׁלִישִׁית —…”

    Sages named on this page

    • Rabban Shimon ben Gamliel [III] · Third Generation of Tannaim

      Rabban Shimon ben Gamliel III was a prominent Tanna, son of Rabban Gamliel of Yavneh and father of Rabbi Yehudah HaNasi.

      Source: Taanit 6a · Segment 12 — “…אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: גְּשָׁמִים…

    • Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im

      Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…

      Source: Taanit 6a · Segment 6 — “…שֶׁל יִשְׂרָאֵל. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: דָּבָר שֶׁמְּמַלֵּא תְּבוּאָה…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Taanit 6a · Segment 6 — “…בַּר אִידֵּי אָמַר שְׁמוּאֵל: דָּבָר שֶׁמָּל קַשְׁיוּתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.…

    Original text

    יִהְיוּ כְּמוֹתְךָ. אַף אַתָּה, בַּמָּה אֲבָרֶכְךָ? אִם בְּתוֹרָה — הֲרֵי תּוֹרָה, אִם בְּעוֹשֶׁר — הֲרֵי עוֹשֶׁר, אִם בְּבָנִים — הֲרֵי בָּנִים, אֶלָּא: יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּהְיוּ צֶאֱצָאֵי מֵעֶיךָ כְּמוֹתְךָ.

    be like you. So it is with you. With what shall I bless you? If I bless you with Torah, you already have Torah; if I bless you with wealth, you already have wealth; if I bless you with children, you already have children. Rather, may it be God’s will that your offspring shall be like you.

    תָּנוּ רַבָּנַן: ״יוֹרֶה״ — שֶׁמּוֹרֶה אֶת הַבְּרִיּוֹת לְהָטִיחַ גַּגּוֹתֵיהֶן, וּלְהַכְנִיס אֶת פֵּירוֹתֵיהֶן, וְלַעֲשׂוֹת כׇּל צׇרְכֵיהֶן. דָּבָר אַחֵר: שֶׁמַּרְוֶה אֶת הָאָרֶץ וּמַשְׁקָהּ עַד תְּהוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶיהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ״. דָּבָר אַחֵר: ״יוֹרֶה״ — שֶׁיּוֹרֵד בְּנַחַת וְאֵינוֹ יוֹרֵד בְּזַעַף.

    § The Gemara returns to the topic of rain. The Sages taught in a baraita : The first rain [ yoreh ] is called by this name due to the fact that it instructs [ moreh ] people to plaster their roofs and to bring in their produce from the fields to their houses and to attend to all their needs in the field before more rain falls. Alternatively, yoreh is referring to the fact that it moistens [ marve ] the earth and waters it to the depths, as it is stated: “Watering [ ravvei ] its ridges abundantly, settling down its furrows, You make it soft with showers, You bless its growth” (Psalms 65:11). Alternatively, yoreh means that it falls gently and it does not fall vehemently.

    אוֹ אֵינוֹ ״יוֹרֶה״, אֶלָּא שֶׁמַּשִּׁיר אֶת הַפֵּירוֹת, וּמַשְׁטִיף אֶת הַזְּרָעִים, וּמַשְׁטִיף אֶת הָאִילָנוֹת — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מַלְקוֹשׁ״, מָה מַלְקוֹשׁ לִבְרָכָה — אַף יוֹרֶה לִבְרָכָה. אוֹ אֵינוֹ ״מַלְקוֹשׁ״, אֶלָּא שֶׁמַּפִּיל אֶת הַבָּתִּים, וּמְשַׁבֵּר אֶת הָאִילָנוֹת, וּמַעֲלֶה אֶת הַסַּקָּאִין — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יוֹרֶה״, מָה יוֹרֶה לִבְרָכָה — אַף מַלְקוֹשׁ לִבְרָכָה.

    Or perhaps that is not the case; rather, yoreh means that the rain causes the fruit to drop from the trees, washes the seeds away, and washes the trees away in a destructive manner. According to this interpretation, yoreh is related to yeriya , shooting. Therefore the verse states: “Last rain [ malkosh ]” (Deuteronomy 11:14); just as malkosh refers specifically to rains that are for a blessing, so too, yoreh is referring to rains that are for a blessing. Or perhaps that is not the case; rather, malkosh means that the rain falls so hard [ kashe ] and vehemently that it knocks down the houses, shatters the trees and brings up the locusts? Therefore, the verse states: “ Yoreh ,” from which it may be inferred that just as yoreh is for a blessing, so too, malkosh is for a blessing.

    וְיוֹרֶה גּוּפֵיהּ מְנָלַן — דִּכְתִיב: ״וּבְנֵי צִיּוֹן גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בַּה׳ אֱלֹהֵיכֶם כִּי נָתַן לָכֶם אֶת הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן״.

    And with regard to yoreh itself, from where do we derive that it is referring to rain that falls for a blessing? As it is written: “You children of Zion, be glad and rejoice in the Lord your God, for He has given you the first rain [ moreh ] in His kindness, and He caused to come down for you the rain, the first rain [ moreh ] and the last rain [ malkosh ], in the first month” (Joel 2:23). This verse clearly states that yoreh , also referred to as moreh , fall due to God’s kindness, for a blessing.

    תָּנוּ רַבָּנַן: יוֹרֶה בִּמְרַחְשְׁוָן, וּמַלְקוֹשׁ בְּנִיסָן. אַתָּה אוֹמֵר: יוֹרֶה בִּמְרַחְשְׁוָן וּמַלְקוֹשׁ בְּנִיסָן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא יוֹרֶה בְּתִשְׁרִי וּמַלְקוֹשׁ בְּאִיָּיר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּעִתּוֹ״.

    The Gemara cites another baraita on the same topic. The Sages taught: The first rain falls in Marḥeshvan and the last rain in Nisan. Do you say that the first rain is in Marḥeshvan and the last rain in Nisan, or perhaps it is only that the first rain falls in Tishrei and the last rain in Iyyar? Therefore, the verse states: “I shall give the rain of your land in its due time” (Deuteronomy 11:14). Its due time is in Marḥeshvan, when rain is needed for the crops to sprout, and in Nisan, to complete the growth of the crops.

    ״מַלְקוֹשׁ״ — אָמַר רַב נְהִילַאי בַּר אִידֵּי אָמַר שְׁמוּאֵל: דָּבָר שֶׁמָּל קַשְׁיוּתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: דָּבָר שֶׁמְּמַלֵּא תְּבוּאָה בְּקַשֶּׁיהָ. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: דָּבָר שֶׁיּוֹרֵד עַל הַמְּלִילוֹת וְעַל הַקַּשִּׁין.

    The Gemara clarifies the meaning of the word for the last rain [ malkosh ]. Rav Nehilai bar Idi said that Shmuel said: It is a matter that circumcises [ mal ] the stubbornness [ kashyuteihen ] of the Jewish people, i.e., it penetrates to the hearts of the Jewish people, as when rain does not fall in its time, they turn to God in repentance. The school of Rabbi Yishmael taught: The last rain is called malkosh because it is a matter that fills out [ memalle ] produce in its stalks [ bekasheha ]. Although the stalks already exist from earlier in the year, it is this rain that causes the grain within to swell and fill them. It was taught in a baraita : Malkosh is a matter that comes down on the ears [ melilot ] and on the stalks [ kashin ].

    תָּנוּ רַבָּנַן: יוֹרֶה בִּמְרַחְשְׁוָן, וּמַלְקוֹשׁ בְּנִיסָן. אַתָּה אוֹמֵר יוֹרֶה בִּמְרַחְשְׁוָן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּחֹדֶשׁ כִּסְלֵיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ״, מָה מַלְקוֹשׁ בְּעִתּוֹ — אַף יוֹרֶה בְּעִתּוֹ, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא נִיסָן וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים אֵינוֹ סִימַן בְּרָכָה.

    The Sages taught in a baraita : The first rain falls in Marḥeshvan and the last rain in Nisan. Do you say that the first rain is in Marḥeshvan, or perhaps it is only in the month of Kislev? The verse states: “I shall give the rain of your land in its due time, the first rain and the last rain” (Deuteronomy 11:14). Just as the last rain falls in its due time, so too, the first rain falls in its due time. And, as previously stated, once Nisan has ended and the rains subsequently fall, this is not a sign of a blessing, but a curse. Likewise, Marḥeshvan is the best time for the first rains to fall.

    תַּנְיָא אִידַּךְ: יוֹרֶה בִּמְרַחְשְׁוָן וּמַלְקוֹשׁ בְּנִיסָן, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יוֹרֶה בְּכִסְלֵיו.

    It is taught in another baraita : The first rain is in Marḥeshvan and the last rain is in Nisan. This is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: The time of the first rain is in Kislev.

    מַאן חֲכָמִים? אָמַר רַב חִסְדָּא: רַבִּי יוֹסֵי הִיא, דְּתַנְיָא: אֵיזוֹ הִיא רְבִיעָה רִאשׁוֹנָה? הַבְּכִירָה — בִּשְׁלֹשָׁה בִּמְרַחְשְׁוָן, בֵּינוֹנִית — בְּשִׁבְעָה בּוֹ, אֲפִילָה — בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּשִׁבְעָה, וּבְשִׁבְעָה עָשָׂר, וּבְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה.

    The Gemara asks: Who are the Rabbis cited here? Rav Ḥisda said: It is the opinion of Rabbi Yosei, as it is taught in a baraita : When is the first rainfall? Each opinion cited in the baraita provides a range of dates for when this rainfall is expected. The earliest date on which the first rainfall might occur is on the third of Marḥeshvan, the intermediate time is on the seventh of the month, and the latest is on the seventeenth of the month. This is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: The earliest that it might fall is on the seventh of Marḥeshvan, the intermediate date is on the seventeenth, and the latest is on the twenty-third.

    רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּשִׁבְעָה עָשָׂר, וּבְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵיו. וְכֵן הָיָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין הַיְּחִידִים מִתְעַנִּין עַד שֶׁיַּגִּיעַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵיו.

    Rabbi Yosei says: The earliest time for the first rain is on the seventeenth of Marḥeshvan, the intermediate date is on the twenty-third, and the latest is on the New Moon of Kislev. And, so too, Rabbi Yosei would say: The learned individuals who would start to fast for rain at an earlier time than the rest of the community do not start to fast due to a drought until the New Moon of Kislev. Until this date arrives it is not considered a drought, as the first rainfall could still fall in its proper time.

    אָמַר רַב חִסְדָּא: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. אַמֵּימָר מַתְנֵי לְהָא דְּרַב חִסְדָּא בְּהָא לִישָּׁנָא: בִּשְׁלֹשָׁה בִּמְרַחְשְׁוָן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים, רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בְּשִׁבְעָה בּוֹ, אָמַר רַב חִסְדָּא: הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל.

    Rav Ḥisda said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei. Ameimar would teach this ruling of Rav Ḥisda in the following language: On the third of Marḥeshvan one starts to request rain; Rabban Gamliel says: On the seventh. With regard to this statement, Rav Ḥisda said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabban Gamliel.

    כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: גְּשָׁמִים שֶׁיָּרְדוּ שִׁבְעָה יָמִים זֶה אַחַר זֶה אַתָּה מוֹנֶה בָּהֶן רְבִיעָה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית, כְּמַאן — כְּרַבִּי יוֹסֵי. אָמַר רַב חִסְדָּא: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי.

    The Gemara asks: In accordance with whose opinion is that which is taught in a baraita . Rabban Shimon ben Gamliel says: With regard to rains that fell on seven consecutive days, you count them as two separate rainfalls, either as the first and second rainfalls together, or as the second and third rainfalls together. In accordance with whose opinion is this statement? It is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, as he alone establishes a set interval of seven days between each of the rainfalls. Rav Ḥisda said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei.

    בִּשְׁלָמָא רְבִיעָה רִאשׁוֹנָה — לִשְׁאוֹל. שְׁלִישִׁית — לְהִתְעַנּוֹת. שְׁנִיָּה, לְמַאי? אָמַר רַבִּי זֵירָא: לִנְדָרִים, דִּתְנַן:

    With regard to the mention of three rainfalls in the baraita , the Gemara asks: Granted, the time of the first rainfall is significant, as it is the date when one begins to request rain. Likewise, the time of the third rainfall is important, so that one knows when to begin to fast if no rain has fallen by then. However, for what reason is the second rainfall mentioned in the baraita ? Rabbi Zeira said: The second rainfall is significant for the issue of vows, as we learned in a mishna: