Commentary page
Taanit 29b
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerTaanit 29b
Taanit 29b. The full printed text of this folio side — 13 numbered segments, about 440 words — with the classic commentaries printed on the page.
Rashi
ניזיל בהדיה בערכאות שלהן:
ונתתי לכם אחרית ותקוה איידי דאיירי רב יהודה לעיל נקיט ואזיל:
דקלים להתפרנס מהן שיש מהן בבבל הרבה כדאמרינן בפ"ק (דף ט:) עולא איקלע לבבל חזא מלא צנא דתמרי כו':
כלי פשתן ללבוש:
לא שנו במתני' שכל השבוע אסור לכבס:
אפילו לכבס ולהניח כדי שילבוש לאחר זמן לאחר ט' באב אסור דנראה כמסיח דעתו שעוסק בכיבוס בגדים:
אמר רב ששת תדע דאפי' לכבס ולהניח אסור:
קצרי כך שמם בלשון ישמעאל והם כובסין שמעתי אומרים על שם שמקצרין בגדי צמר כשדורסין אותן ברגליהן במים שקורין פורלוי"ר והיינו דמתרגמינן עין רוגל (שמואל ב יז) עינא דקצרא:
17 more comments on this page.
Rashi on Taanit 29b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain
Tosafot
אמר רב פפא הלכך האי בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי לישתמיט וכו'. פירוש משום דאמר לעיל מגלגלין חובה ליום החייב:
של תפוחים י"מ תפוחים כריח אתרוגים:
קצרי דבי רב פירוש כובסין הבגדים ולכך קרי להו קצרי על שם שמקצרין הבגדים ע"י רחיצת המים:
מי שאין לו אלא חלוק אחד מותר לכבס במועד (ובטבול יום) ובפ' אלו מגלחין (מו"ק דף יד.) דקאמר וליטעמיך הא דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן מי שאין לו אלא חלוק אחד וכו' דפריך יאמרו כל החלוקים אסורים לכבס בחול המועד וחלוק זה מותר ומתרץ זה אזורו מוכיח עליו שאין לו אלא חלוק אחד וא"כ דוקא להם אבל לנו ודאי אסור אפי' אין לנו אלא חלוק אחד שאין אנו אוגדין אזור על חלוקות שלנו ולא הוי אזורו מוכיח עליו וכן צריך ליזהר שלא לכבס המצנפת בחול המועד אע"ג שאין לנו אלא אחת אבל מ"מ יש לנשים לכבס בגדי התינוקות כדי לשכוב דהוי כמי שאין לו אלא חלוק אחד שיש רגילות להחליף בגדיהם וכל שעה צריך לו כל בגדיו ועל זה נהגו העולם לכבסם בחול המועד:
בשני ובחמישי קורין שלש ומפטיר אחד מכאן מוכיח רבינו תם דמפטיר עולה למנין שבעה מדקאמר קורין שלש ומפטיר אחד שמפטיר אחד מן הג' דקא מיבעיא ליה במגילה (דף כג. ושם) מפטיר עולה למנין שבעה או לא משמע מהכא דעולה:
Tosafot on Taanit 29b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain
Rabbeinu Chananel
פי' שאמר הנביא לתת לכם אחרית ותקוה אמרינן משמיה דרב אלו דקלין וכלי פשתן. ראה ריח בני כריח שדה. כריח שדה של תפוחין:
בגדים מגוהצין אסור ללובשן בשבת שחל ט' באב להיות בתוכה עד יום תענית ואפילו הן בגדים של פשתן. פי' גיהוץ בלשון ישמעאל צקל והוא מעברי ליה חומרתא (כתובות י ב) שבת שחל להיות ט' באב בתוכה אסור לספר ולכבס.
ובחמישי מותר מפני כבוד השבת אוקימנא בזמן שחל ט' באב בע"ש בה' שמקודם יום ט' באב התירו לו לכבס וללבוש כשאין לו אלא חלוק אחד ומותר לכבסו אפילו בחוש"מ. כבוס חלוקת רב נחמן ורב ששת היא וקיי"ל בהא כרב ששת דא' אפילו לכבס ולהניח אחר ט' באב אסור תדע דקא בטלי קצרי דבי רב ומותבינן מהא דתניא אסור לכבס לפני ט' באב ואפילו להניח לאחר ט' באב וגיהוץ של בני ארץ בבל כבוס של בני א"י.
וכלי פשתן אין בהן משום גיהוץ אבל אסור ללובשן בשבת שחל ט' באב להיות בתוכה:
[שבת שחל ט"ב להיות בתוכה] אסורין לספר ולכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת כיצד חל להיות באחד בשבת מותרין לכבס כל השבת כולה חל להיות ט' באב בב' או בג' או בד' או בה' לפניו אסור לאחריו מותר. חל ט' באב להיות בע"ש מותרין לכבס בחמישי.
פי' מי שאין לו אלא חלוק אחד ואם לא כיבס בה' יכבס בע"ש בט' באב עצמו מן המנחה ולמעלה. לייט אביי מי שהצריך ודחק עצמו לכך. ובקריאת הספר קיי"ל כר' יוסי דאמר לעולם קורין ג' בט' באב ומפטיר אחד. ואסיקנא הלכתא (כר' יוחנן) כרשב"ג דאמר אינו נוהג אלא אותה שבת בלבד שחל ט' באב להיות בתוכה. והלכתא כר' מאיר דאמר עד התענית.
אבל לאחר התענית שאר שבוע מותר וזהו פי' הלכתא כתרווייהו לקולא:
Rabbeinu Chananel on Taanit 29b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain
Ritva
אמר רב נחמן וכו׳ והלכת׳ כרב ששת שאפי׳ לכבס ולהניח אסור והא דאמר בש״ס דגיהוץ שלנו ככיבוס שלהם בא לומר שהכבוס שלנו מותר ונר׳ שאין זה אלא בבבל שהמים עכורים ואין הבגד מתלבן באותו כיבוס אבל בשאר מקומות שהמים צלולין והבגד מתלבן בהם דינם כדין א״י ופי׳ גיהוץ אינו כשמכניסם אותן במים חמין בלבד דא״כ היאך אמרו שכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ אלא כמו שפירש רבינו האי ז״ל עובדי מומרתא אמנא והיא הצמר שקורין ישמעאל צק״אל וכן אמרו גבי אבל לגיהוץ ל׳ יום אסור ללבוש כלים המגוהצים ואלו הם כלים המגוהצים כלים שיוצאים מתחת המכבס ומלאכת אומנות היא זו שמתחדשים בה הבגדים הישנים עד שנראו כחדשים ואין חידוש זה ניכר אלא בכלי צמר לא בכלי פשתן שאין המכבס מחזירן לחדושים אבל בחדשים אסורין כדין כלי צמר ואע״פ שאינן מגוהצין וא״כ כלי צמר שאסרו בגיהוץ היינו אפילו בישנים ומה שאמר שכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ י״א וכ״ש משום כבוס הקל ולפי זה מותר בכל מקום לגהץ כלי פשתן ישנים אפילו בגיהוץ שלהם אבל ללובשן (מותר) אסור ואפילו מכובסים ובלבד שלהם וכדתניא אע״פ שכלי פשתן אין בהם משום אבל אסור ללובשו בשבת שחל ט׳ באב להיות בתוכה וכן דעת הראב״ד ורבי׳ הגדול ז״ל אבל י״א שלא אמרו אלא גיהוץ שעיקר אומנותו אינו מפני הלבון אלא מפני החומרתא שמעביר׳ עליו לצחצחו. והכבוס שמכבסים אותן שמחזירין לחידושן ולפי׳ בבבל שהכבוס שהוא משום לבון מותר אין בכלי פשתן משום גיהוץ דאי משום כבוס האוסר משום לבון אינו מלבן אותה ואי משום מלאכת הגיהוץ אינו עושה בהם כלו׳ ר״ל שאינו מחזירן לחידושן ונמצא מותרים בעולם בבבל אבל בא״י שהכבוס אסור אף בכלי פשתן נאסרי׳ מפני לבון הכבוס מיחת ואם הן חדשים ודאי יש מהם משו׳ גיהוץ ולפי זה נמצאת למד דכבוס לבדו מותר בבבל בכל הכלי׳ וגיהוץ אסור בכל כלי׳ חדשי׳ ובכלי צמר אפי׳ ישנים ובכלי פשתן כשהן חדשים ובא״י אפילו כבוס אסור בכלי צמר לדברי הכל וכ״ש גיהוץ בין בחדשים בין בישיני׳ וכלי פשתן ישני׳ אין בהם משו׳ גיהוץ ומשו׳ כבוס בפלוגתא ונראה כלשון האחרות דמשום כבוס יש בהם בא״י שהכבוס אסור ושאר ארצות שהן הרים וגבעות ומימיהן צלולין דינן כא״י לענין זה וללבוש כלן אסורים בין חדשים בין ישנים לבנים וצבועי׳ בין מכובסים עכשיו בין קודם לכן כלם אסור ללבשן בשבת זו אפילו של פשתן ואסי׳ דהלכתא לעניין ט׳ באב שאין אסור אלא באותה שבת לפניו אבל לאחריו מותר וגרסי׳ בירושלמי ט׳ באב שחל להיות בשבת ב׳ שבתות מותרין פי׳ שהרי אילו נוהג איסור לפניו שהרי בו עצמו מעלה על שלחנו כסעודת שלמה בשעתו והיאך יאסר אותו לפניו וכיון שעיקר התענית בא׳ בשבת וקי״ל שאינו אוסר לאחריו נמצאו שתי שבתות מותרין ואין איסור נוהג בו מן הדין אלא ביומו בלבד:
Ritva on Taanit 29b · Sefaria · Edition: Chidushi HaRitva, Amsterdam, 1729. · Public Domain
Meiri
מה שביארנו במשנה שאם אירע יום ט' באב באחד מימות השבוע שלא בחמשי אסור לכבס לא סוף דבר לכבס על דעת ללבוש קודם ט' באב שאסור אלא אף לכבס ולהניח לשבת הבאה אסור ואינו אסור אלא מתחלת השבת עד התענית ואין צריך לומר שהתענית בכלל הא קודם השבת אע"פ שכבר נכנס אב מותר וכן לאחר התענית מותר אפילו על דעת שילבש מיד ובתלמוד המערב אמרו ט' באב שחל להיות בשבת שתי שבתות מותרים:
לא נאסר כבוס זה אלא בארץ ישראל שהמים מלבנין את הבגדים בכבוס לבד כמו שמלבנין בגיחוץ שלנו אבל כבוס שלנו מותר ובלבד להניח שאינו אלא מלאכת עראי וגיחוץ שלנו ככיבוס שלהם ואסורים אף להניח ודוקא בבגדי צמר אבל כלי פשתן אפילו גיחוץ מותר בהם ובלבד להניח ואין צריך לומר כבוס אבל ללבוש אפילו כבוס שלנו אסור בין ללבוש בין להציע במטה בין במפה לידים ולשלחן ואם היו כלי פשתן אלו חדשים אסורים אף בכבוס על הדרך שביארנוה במקומה באבל זו היא שטתנו וגדולי המפרשים מסכימים בה אבל לשיטת גדולי הרבנים כלי צמר אסורים בין בגיחוץ בין בכבוס וכלי פשתן אסורים בכבוס אלא שאם נתכבסו קודם שבת זו מותר לגחצן ובלבד להניח ופירוש השמועה לדעתם גיחוץ שלנו ככיבוס שלהם שאם כיבס בגדיו בשבוע שלפני ט' באב אסור לו לגחצן בשבת שחל ט' באב להיות בתוכה שגיחוץ מיפה כלי צמר אחר כבוס שלנו שאין כבוס שלנו מיפה כל כך את הבגד שלא יתלבן עוד בגיחוץ שאף הגיחוץ שלנו הבא אחר כיבוס אינו אלא ככבוס שלהם וכ"ש כבוס עצמו שאסור אבל כלי פשתן מותר לגחצן שכבר נתיפו כל צרכן בכבוס אלא שמ"מ לבישתם אסורה ודעת ראשון נראה יותר והגיחוץ הוא כבוס במים שצננן באפר וחממן וכבס בהם וי"מ בה החלקת הבגד ושפשופו על אבן חלקה אחר כבוס וממה שאמרו בראשון של כתובות שהגיחוץ הוא על ידי חומרתא וכיבוס של ארץ ישראל אינו צריך גיחוץ זה ובמס' מועד קטן הארכנו בענינו:
אף מה שאמרו במועד קטן י"ד א' שמי שאין לו אלא חלוק אחד מכבסו במועד הא יש לו שנים אסור דוקא בגדי צמר אבל של פשתן אפילו שנים מותר וכמו שאמרו במועד קטן כלי פשתן מותר לכבסן בחולו של מועד וטעם הדבר שמתוך שדבקים לבשר מזיעים תמיד וצריכים כבוס כמו שיתבאר במקומו כן נראה בכל כלי פשתן שאדם משתמש בהם כגון מפות וכיוצא בהם מפני שהם קרובים להתנוול:
לענין קריאה בספר תורה התבאר במגלה שקורים ג' בכי תוליד בנים ומפטיר אחד מהם באסוף אסיפם ולענין ביאור מה שאמרו כאן קורא אחד ומפטיר אחד כשחל שלא ביום ספר היה דעתו שמאחר שאין הקריאה מחמת היום אלא מחמת התענית אין דינו כיום ספר לקריאת ג' ואין הלכה כן אלא אין שום קריאה בעולם בפחות מג':
המשנה השמינית ערב ט' באב וכו' כונת המשנה לבאר עניני סעודות שבערב ט' באב ואמר שלא יאכל אדם בו ב' תבשילים כלומר אפילו של גבינה ודגים או של בצים ודגים ולא יאכל בשר אפילו בתבשיל אחד לבד ולא ישתה יין רשב"ג אומר ישנה כלומר שאינו צריך להמנע משני תבשילים ומאכילת בשר אלא ישנה בסעודתו שנוי של גריעות ומפרש בגמרא שאם היה רגיל לאכל בעשרה בני אדם לא יאכל אלא בה' ואם היה רגיל בב' תבשילים לא יאכל אלא אחד וכיוצא בזה ישנה ממנהגו ר' יהודה מחייב בכפיית המטה ולא הודו לו חכמים ואין הלכה לא כר' יהודה ולא כרשב"ג אלא כת"ק ואע"פ שבגמרא אמרו מודה ר' יהודה לרבנן בשאינו יכול כגון עוברות ומיניקות ורבנן לר' יהודה ביכול ולא נחלקו אלא על שאר מטות שבבית אין הלכה כן אלא כמאן דאמר לא הודו לו כל עקר אף ביכול ומ"מ יש למדין מכאן לענין אבל במי שאינו יכול כגון עוברות ומיניקות שאין יכולות לשוח כל כך שפטורות מכפיית המטה ומ"מ הלכה כת"ק ופטור מכפיית המטה ואסור בשני תבשילים ובאכילת בשר ובשתיית יין ובלבד בתנאים המפורשים בגמרא:
זהו ביאור המשנה ופסק שלה ודינין הבאים עליה בגמרא אלו הן:
Meiri on Taanit 29b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown
Ben Yehoyada
אֵלּוּ דְּקָלִים וּכְלֵי פִּשְׁתָּן יש להקשות מאי רבותייהו להני טפי מאחרים? ונראה לי בס"ד דאמרו רבותינו ז"ל בגמרא (פסחים פז:) לא גלו ישראל לבבל אלא כדי שיאכלו תמרים ויעסקו בתורה מפני שהתמרים שהם מתוקין פותחין הלב בתורה, גם עוד כתב בקהילת יעקב ז"ל בשם הרמ"ק ז"ל, תועלת גדולה בלבישת פשתן לחיים ולמתים לגדולים ולקטנים שמציל מכל קטרוגים עיין שם.
כְּרֵיחַ שָׂדֶה שֶׁל תַּפּוּחִים (בראשית כה, כז) נקיט תפוחים שהתפוח משולש במראה וריח וטעם, כן יעקב אבינו ע"ה הוא קו האמצעי שהוא משולש, ולכן זכה לשלשה שמות ישראל יעקב ישורון. ועוד נראה לי בס"ד דאיתא בזוהר הקדוש כל הפירות הם תחת שליטת המלכות שהוא סוד נוקבא קדישא והתפוח הוא תחת שליטת התפארת שהוא סוד דכורא, ויעקב אבינו ע"ה היה אחוז בתפארת, לכך הריח בו כריח שדה של תפוחים.
Ben Yehoyada on Taanit 29b · Sefaria · Edition: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain
What this page contains
A full text unit for Taanit, daf 29, Amud Bet, about 440 words in 13 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 13 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.
- Segment 123 words
Opens “אָמַר רַב פָּפָּא: הִלְכָּךְ בַּר יִשְׂרָאֵל דְּאִית…”
- Segment 241 words
Opens “״לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית וְתִקְוָה״, אָמַר רַב יְהוּדָה…”
- Segment 337 words
Opens “שַׁבָּת שֶׁחָל תִּשְׁעָה בְּאָב לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ, אֲסוּרִין…”
- Segment 417 words
Opens “מֵתִיב רַב הַמְנוּנָא: בַּחֲמִישִׁי מוּתָּרִים, מִפְּנֵי כְּבוֹד…”
- Segment 552 words
Opens “אֶלָּא לְהַנִּיחַ. וּבַחֲמִישִׁי הוּא דִּשְׁרֵי, אֲבָל הַשַּׁבָּת…”
- Segment 622 words
Opens “מֵיתִיבִי: אָסוּר לְכַבֵּס לִפְנֵי תִּשְׁעָה בְּאָב, אֲפִילּוּ…”
- Segment 727 words
Opens “שְׁלַח רַב יִצְחָק בַּר גִּיּוֹרֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי…”
- Segment 844 words
Opens “אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְפָנָיו, אֲבָל…”
- Segment 943 words
Opens “בַּשֵּׁנִי בַּשְּׁלִישִׁי בָּרְבִיעִי וּבַחֲמִישִׁי, לְפָנָיו — אָסוּר,…”
- Segment 1026 words
Opens “חָל לִהְיוֹת בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי — קוֹרִין שְׁלֹשָׁה…”
- Segment 1158 words
Opens “אָמַר לְךָ שְׁמוּאֵל: תַּנָּאֵי הִיא. דְּתַנְיָא: תִּשְׁעָה…”
- Segment 1229 words
Opens “וְתַנְיָא אִידַּךְ: וְנוֹהֵג אֵבֶל מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְעַד…”
- Segment 1321 words
Opens “אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּשְׁלׇשְׁתָּן מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ,…”
Sages named on this page
- Rabban Shimon ben Gamliel [III] · Third Generation of Tannaim
Rabban Shimon ben Gamliel III was a prominent Tanna, son of Rabban Gamliel of Yavneh and father of Rabbi Yehudah HaNasi.
Source: Taanit 29b · Segment 11 — “…הַחֹדֶשׁ כּוּלּוֹ אָסוּר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אֵינוֹ…”
- Rav Aha · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim
Rav Aha, a prominent sage of the fourth generation of Amoraim, served as a Dayan in Lod and was highly influential, contributing…
Source: Taanit 29b · Segment 9 — “…עֲלַהּ אַבָּיֵי וְאִיתֵּימָא רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב, אַהָא.”
- Shmuel · First Generation Amoraim
Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.
Source: Taanit 29b · Segment 2 — “…יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: אֵלּוּ…”
- Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim
Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.
Source: Taanit 29b · Segment 9 — “…וּלְמַעְלָה. לָיֵיט עֲלַהּ אַבָּיֵי וְאִיתֵּימָא רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב,…”
Original text
אָמַר רַב פָּפָּא: הִלְכָּךְ בַּר יִשְׂרָאֵל דְּאִית לֵיהּ דִּינָא בַּהֲדֵי נׇכְרִי, לִישְׁתְּמִיט מִינֵּיהּ בְּאָב — דְּרִיעַ מַזָּלֵיהּ, וְלַימְצֵי נַפְשֵׁיהּ בַּאֲדָר — דְּבָרִיא מַזָּלֵיהּ.
Rav Pappa said: Therefore, in the case of a Jew who has litigation with a gentile, let him avoid him in the month of Av, when the Jews’ fortune is bad, and he should make himself available in Adar, when his fortune is good.
״לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית וְתִקְוָה״, אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: אֵלּוּ דְּקָלִים וּכְלֵי פִשְׁתָּן. ״וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ ה׳״, אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: כְּרֵיחַ שָׂדֶה שֶׁל תַּפּוּחִים.
The Gemara mentions a couple of other statements in the name of the same Sages mentioned above. First, it cites a verse that is referring to the Babylonian exile. “To give to you a future and a hope” (Jeremiah 29:11). Rav Yehuda, son of Rav Shmuel bar Sheilat, said in the name of Rav: These are palm trees and garments of linen, which are long-lasting and bring benefit as long as they exist. With regard to Isaac’s comment about Jacob: “And he said: See, the smell of my son is as the smell of a field which the Lord has blessed” (Genesis 27:27), Rav Yehuda, son of Rav Shmuel bar Sheilat, said in the name of Rav: This smell was like that of a field of apple trees.
שַׁבָּת שֶׁחָל תִּשְׁעָה בְּאָב לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ, אֲסוּרִין לְסַפֵּר וּלְכַבֵּס. אָמַר רַב נַחְמָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְכַבֵּס וְלִלְבּוֹשׁ, אֲבָל לְכַבֵּס וּלְהַנִּיחַ — מוּתָּר. וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר: אֲפִילּוּ לְכַבֵּס וּלְהַנִּיחַ אָסוּר. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: תֵּדַע, דְּבָטְלִי קַצָּרֵי דְּבֵי רַב.
§ The mishna taught: During the week in which the Ninth of Av occurs, it is prohibited to cut one’s hair and to launder clothes. Rav Naḥman said: They taught that it is prohibited only to launder and to wear clean clothes before the Ninth of Av; however, if one wishes to launder garments and to set them aside, this is permitted. And Rav Sheshet said: Even to launder them and to set them aside is prohibited. Rav Sheshet said: Know that I am correct, as the launderers of Rav’s household were idle during this week, which shows that laundering in and of itself is prohibited.
מֵתִיב רַב הַמְנוּנָא: בַּחֲמִישִׁי מוּתָּרִים, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת. לְמַאי? אִילֵימָא לְכַבֵּס וְלִלְבּוֹשׁ — מַאי כְּבוֹד שַׁבָּת אִיכָּא?
Rav Hamnuna raised an objection against Rav Naḥman’s ruling from the mishna: On Thursday, these actions are permitted in deference to Shabbat. The Gemara clarifies: To which actions is this referring? If we say that it is permitted to launder and to wear clothing immediately, what deference to Shabbat is there in wearing a garment on Thursday?
אֶלָּא לְהַנִּיחַ. וּבַחֲמִישִׁי הוּא דִּשְׁרֵי, אֲבָל הַשַּׁבָּת כּוּלָּהּ — אָסוּר! לְעוֹלָם לְכַבֵּס וְלִלְבּוֹשׁ, וּכְשֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא חָלוּק אֶחָד. דְּאָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא חָלוּק אֶחָד מוּתָּר לְכַבְּסוֹ בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְכַבֵּס וְלִלְבּוֹשׁ, אֲבָל לְהַנִּיחַ — מוּתָּר.
Rather, it must mean that one can wash and set aside the garment until Shabbat, and this washing is permitted only on Thursday; however, during the rest of the entire week it is prohibited. The Gemara rejects this contention: Actually, the mishna permits one to launder and wear a garment immediately on Thursday, and this ruling is referring to one who has only one shirt [ ḥaluk ]. This laundering is also considered in deference to Shabbat because if one does not wash his shirt now, on Thursday, he will not have the opportunity to do so later, as the mishna is referring to a case when the Ninth of Av occurs on a Friday. As Rabbi Asi said that Rabbi Yoḥanan said: One who has only one shirt is permitted to launder it on the intermediate days of a Festival, when it is normally prohibited to do so. It was also stated that Rabbi Binyamin said that Rabbi Elazar said: They taught that it is prohibited only to launder and to wear immediately; however, if one launders to set it aside, this is permitted.
מֵיתִיבִי: אָסוּר לְכַבֵּס לִפְנֵי תִּשְׁעָה בְּאָב, אֲפִילּוּ לְהַנִּיחַ לְאַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב. וְגִיהוּץ שֶׁלָּנוּ, כְּכִיבּוּס שֶׁלָּהֶן. וּכְלֵי פִשְׁתָּן אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם גִּהוּץ. תְּיוּבְתָּא.
The Gemara raises an objection from a baraita : It is prohibited to launder before the Ninth of Av, even if one intends to set aside the clothes until after the Ninth of Av. And our fine laundering [ gihutz ] in Babylonia is like their plain laundering in Eretz Yisrael. But our plain washing in Babylonia is not considered laundering at all, and it is permitted. And with regard to linen garments, the process of fine laundry does not apply to them, as this category applies only to woolen garments. In any case, this baraita indicates that laundering clothes and setting them aside is prohibited, which means it is a conclusive refutation of the opinion of Rav Naḥman.
שְׁלַח רַב יִצְחָק בַּר גִּיּוֹרֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ כְּלֵי פִשְׁתָּן אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם גִּהוּץ, אֲבָל אָסוּר לְלוֹבְשָׁן בְּשַׁבָּת שֶׁחָל תִּשְׁעָה בְּאָב לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ.
Rav Yitzḥak bar Giyorei sent in the name of Rabbi Yoḥanan: Although the Sages said that with regard to linen garments, the process of fine laundry does not apply to them; still, it is prohibited to wear them during the week in which the Ninth of Av occurs.
אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְפָנָיו, אֲבָל לְאַחֲרָיו — מוּתָּר. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ לְאַחֲרָיו נָמֵי אָסוּר. מֵיתִיבִי: שַׁבָּת שֶׁחָל תִּשְׁעָה בְּאָב לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ — אָסוּר לְסַפֵּר וּלְכַבֵּס, וּבַחֲמִישִׁי — מוּתָּרִין מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת. כֵּיצַד? חָל לִהְיוֹת בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת — מוּתָּר לְכַבֵּס כׇּל הַשַּׁבָּת כּוּלָּהּ.
With regard to these restrictions and prohibitions, which apply during the week of the Ninth of Av, Rav said: They taught that these prohibitions apply only before the Ninth of Av, but after the fast laundering is permitted. And Shmuel said: Even after the Ninth of Av, laundering is also prohibited until the end of the week. The Gemara raises an objection: During the week in which the Ninth of Av occurs, it is prohibited to cut one’s hair and to launder clothes, but on Thursday these actions are permitted in deference to Shabbat. How so? If the Ninth of Av occurs on a Sunday, it is permitted to launder the entire preceding week.
בַּשֵּׁנִי בַּשְּׁלִישִׁי בָּרְבִיעִי וּבַחֲמִישִׁי, לְפָנָיו — אָסוּר, לְאַחֲרָיו — מוּתָּר. חָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת — מוּתָּר לְכַבֵּס בַּחֲמִישִׁי מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת. וְאִם לֹא כִּבֵּס בַּחֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת — מוּתָּר לְכַבֵּס בְּעֶרֶב שַׁבָּת מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה. לָיֵיט עֲלַהּ אַבָּיֵי וְאִיתֵּימָא רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב, אַהָא.
If the Ninth of Av occurs on a Monday, Tuesday, Wednesday, or Thursday, on the days before the Ninth of Av, laundering is prohibited, but after the fast it is permitted. If the Ninth of Av occurs on a Friday, it is permitted to launder on Thursday in deference to Shabbat. And if, for whatever reason, one did not launder on the Thursday of that week, he is permitted to launder on Friday from minḥa time onward, despite the fact that it is the Ninth of Av. Abaye, and some say Rav Aḥa bar Ya’akov, cursed those who do this.
חָל לִהְיוֹת בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי — קוֹרִין שְׁלֹשָׁה וּמַפְטִיר אֶחָד. בַּשְּׁלִישִׁי וּבָרְבִיעִי — קוֹרֵא אֶחָד וּמַפְטִיר אֶחָד. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לְעוֹלָם קוֹרִין שְׁלֹשָׁה וּמַפְטִיר אֶחָד. תְּיוּבְתָּא דִּשְׁמוּאֵל!
The Gemara resumes its citation of the baraita : If the Ninth of Av occurs on a Monday or on a Thursday, three people are called to read from the Torah, as on a regular week, and one of them recites the portion from the Prophets. If the Ninth of Av occurs on a Tuesday or on a Wednesday, one individual reads the Torah and the same one recites the portion from the Prophets. Rabbi Yosei says: Actually, three people are called to read, no matter what day of the week it is, and one of them recites the portion from the Prophets for the Ninth of Av. In any case, the baraita apparently presents a conclusive refutation of the opinion of Shmuel, as it clearly states that one is permitted to launder during the weekdays following the Ninth of Av.
אָמַר לְךָ שְׁמוּאֵל: תַּנָּאֵי הִיא. דְּתַנְיָא: תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, וְכֵן עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת — אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה כׇּל צָרְכּוֹ, וּמַעֲלֶה עַל שׁוּלְחָנוֹ אֲפִילּוּ כִּסְעוּדַת שְׁלֹמֹה בִּשְׁעָתוֹ. וְאָסוּר לְסַפֵּר וּלְכַבֵּס מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְעַד הַתַּעֲנִית, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כׇּל הַחֹדֶשׁ כּוּלּוֹ אָסוּר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא אוֹתָהּ שַׁבָּת בִּלְבָד.
Shmuel could have said to you: This is a dispute between tanna’im , as it is taught in a baraita : In the case of the Ninth of Av that occurs on Shabbat, and so too, on the eve of the Ninth of Av that occurs on Shabbat, one need not reduce the amount of food he eats; rather, he may eat and drink as much as he requires and put on his table a meal even like that of King Solomon in his time. And it is prohibited to cut one’s hair and to launder from the New Moon until after the fast. This is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: These activities are prohibited throughout the entire month. Rabban Shimon ben Gamliel says: They are prohibited only during that week of the Ninth of Av.
וְתַנְיָא אִידַּךְ: וְנוֹהֵג אֵבֶל מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְעַד הַתַּעֲנִית, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כׇּל הַחֹדֶשׁ כּוּלּוֹ אָסוּר, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא אוֹתָהּ שַׁבָּת בִּלְבָד.
And it is taught in another baraita : And one must observe the rites of mourning from the New Moon until after the fast; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: These activities are prohibited throughout the entire month. Rabban Shimon ben Gamliel says: They are prohibited only during that week. These baraitot show that there are at least two tanna’im , Rabbi Yehuda and Rabban Shimon ben Gamliel, who prohibit certain activities even after the fast, like Shmuel.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּשְׁלׇשְׁתָּן מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ, דִּכְתִיב: ״וְהִשְׁבַּתִּי כׇּל מְשׂוֹשָׂהּ חַגָּהּ חׇדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ״. מַאן דְּאָמַר מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְעַד הַתַּעֲנִית —
Rabbi Yoḥanan said: And all three of these tanna’im derived their opinions from one verse, from which they drew different conclusions, as it is written: “And I will cause all her mirth to cease, her Festival, her New Moon, and her Shabbat” (Hosea 2:13). The one who said that these activities are prohibited from the New Moon until after the fast, Rabbi Meir,