Talmud Builders

    Commentary page

    Sukkah 55a

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Sukkah 55a

    Sukkah 55a. The full printed text of this folio side — 11 numbered segments, about 223 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    וא"ר יוחנן לכך סודרין אותן למעלה משאר אברים להראות שהן חשובין ולהודיע שהוקבע החדש בזמנו:

    יכול כשם שתוקעין על מוסף של ר"ח בפני עצמו כשחל בחול ועל מוסף שבת בפני עצמה כשהיא לבדה:

    כך תוקעין על כל מוסף ומוסף כשחלו להיות יחד:

    ת"ל ובראשי חדשיכם גבי תקיעות כתיב וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם וגו':

    הוקשו כל החדשים כולן לענין תקיעות שתקיעותיהן שוות:

    שני ראשים ר"ח ור"ה וקרייה רחמנא חדשכם חסר כתיב לענין תקיעות:

    בחולו של מועד דסוכות:

    מה היו אומרים בשיר המוספין:

    17 more comments on this page.

    Rashi on Sukkah 55a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    אתקין אמימר דמדלגי דלוגי יום ראשון של חול המועד אומר במוסף ביום השני וביום השלישי לפי שהוא ספק שני ספק שלישי וכן בכל יום ויום של חול המועד ספק הראוי ופירש בקונטרס כי היכי דאתקין אמימר לענין תפלה עבדינן נמי לענין קוראי התורה ורביעי שנתוסף לחול המועד יותר משאר ימים וניכר שהוא בא לכבוד היום הוא קורא ספיקי היום כמו שש"ץ אומרן ואם שבת הוא קוראן המפטיר וג' הקוראים תחילה שנים ראשונים קוראים שתי ספיקות היום והשלישי בפרשת יום המחרת והרביעי חוזר וקורא מה שקראו שנים הראשונים והשתא לפי סדר זה ישתנה הסדר ביום הושענא רבא שאם יקראו שנים הראשונים שתי ספיקות היה השלישי זקוק לקרות ביום השמיני עצרת תהיה לכם ואין נכון לקרות בחג פרשה שאינה של חג ואם מתחיל הראשון וקורא פרשה שלפני הספיקות ושני ושלישי קוראים הספיקות נמצא שאין סדר זה כסדר שאר הימים ועוד דבחנוכה כשקוראין בפרשת נשיאים רגילים שנים הראשונים לקרות נשיא אחד דיומא ושלישי קורא דלמחרת אלמא חשיב ראשון עיקר ובחג איפכא דאדרבה האחרון נחשב עיקר לפיכך ראוי להנהיג שכל הארבעה הקוראים בתורה אין קוראים כי אם בספיקות יום ראשון של חול המועד קורא ראשון ביום השני ושני ביום השלישי וחוזר שלישי וקורא ביום השני ורביעי ביום השלישי וכיוצא בזה קורין בספיקות בכל יום ויום:

    Tosafot on Sukkah 55a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rabbeinu Chananel

    ואסיקנא תרי הכירא עבדינן ליה דחזי האי חזי ודלא חזי האי חזי האי.

    ת"ש יכול כשם שתוקעין של ר"ח בפ"ע ושל שבת בפ"ע כך היו תוקעין על כל מוסף ומוסף ת"ל ובראשי חדשכם ואמרינן בה תרי טעמי חדא הוקשו כל החדשים זה לזה שאין תוקעין בכל ר"ח.

    ואמר רב אשי כתיב ראשי דמשמע ב' וכתיב חדשכם חסר דמשמע חדא שנאמר ובראשי חדשכם ש"מ איזהו חדש שיש לו ב' ראשים ואתה מזכירו חדש אחד הוי אומר זה ר"ה שהוא גם ר"ח ואי אתה מחשבו אלא (ראש) [חדש] אחד תוב מקשינן אדר' אחא מהא דתניא בענין שיר של כל יום מששת ימי סוכה וקתני בזמן שחלה שבת להיות באחד מהן ימוטו שהוא שיר של לוים ביום האחרון מחולו של מועד ידחה כלומר האחרון אחרון נדחה. ואי איתא לדר' אחא אמאי נדחה ליתני לשבת וליתני דיומיה דהא תנן בשיר (בתמיד פ"ז) על כל פרק תקיעה ועלתה בתיובתא לרב אחא ואמרינן והא ר' אחא מתניתא תני ואין נדחו דבריו ופריק רבינא לר' אחא הא פירושא דמתניתא דאייתי לה בידיה כך פירוש' דהא דתניא הכל לפי המוספין [תוקעין] לומר שמרבה בתוקעין או מאריך בתקיעות כלומר מרבין כהנים ותוקעין ומריעין ומאריכין לפי המוספים והכל ביחד. אבל לזה בפ"ע ולזה בפ"ע לא.

    ואנן דאית לן תרי יומי היכא עבדינן במקרא בסיפרא ובתפלה אביי אמר שני נדחה פירוש בשני ימים טובים קרינן בין בסיפרא בין בצלותא ובחמשה עשר יום וגו' ובשלישי קורין ביום השלישי נמצא יום ב' שנדחה.

    רבא אמר שביעי נדחה פי' ב' ימים טובים קורין ובחמשה עשר יום ומחר שהוא חולו של מועד קורין וביום השני ואחריו וביום השלישי ואחריו וביום הרביעי ואחריו וביום החמישי ואחריו שהוא יום ערבה וביום הששי ולמחר שהוא יו"ט קורין ביום השמיני נמצא יום טוב שביעי הוא שנדחה. תניא כרבא. הא דתניא ימוטו ידחה פי' האי שיר דפריש בהא בריית' שיר דיומי דחולו של מועד דחג הסוכות הוא. ימוטו ידחה דקתני יו"ט [של] ערבה שהוא ששי לימי חולו של מועד.

    אתקין אמימר בנהרדעא דמדלגין דלוגי מצאנו שפירש גאון זצ"ל הכין מנהג באתרין בתרין מתיבתא ביום הראשון וביום השני שהן יו"ט קורא ובחמשה עשר בלבד ביום השלישי שהוא חול קרי כהן וביום השני ולוי קורא וביום הג' וישראל קורא ביום הרביעי והרביעי דהוא מפטיר קורא וביום השני וביום השלישי.

    Rabbeinu Chananel on Sukkah 55a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Ritva

    אמר רבי יוחנן לידע שהוקבע ר״ח בזמנו לפיכך מקדימין אותו לשבת משום ודבר בעתו מה טוב:

    דתנן חלבי תמיד כו׳‎ ניתנין תחת כרכוב המזבח ולמעלה פי׳‎ הכרכוב היא הסובב שכתבנו למעלה שבולט אמה והוא מקום רגלי הכהנים וחלבי ר״ח ניתנין בכבש העולה למערכה וניתנין בו שלא כנגד הסובב אלא למטה ממנו מעט שלא כנגדו ולמעלה מחצי כבש וזה ההכרח כי מפני חשיבותן מניחין אותן בכבש למעלה ממקום שאר חלבי המוספין:

    איזהו חדש שיש לו שני ראשים זה ר״ה וקאמר חדשיכם חד כלומר שאין לו אלא שעיר א'. עוד תניא ביום ראשון של חולו של מועד מאי השיר שאומרים הלוים כו׳‎ ואף על גב דבינו בוערים הוא קודם למי יקום לי עם מריעים משום דבינו בוערים מיירי במתנות עניים מאחרין אותו כדי שיהא קרוב לצאתם וזהו טעמא דר״פ דאמר דמאחר בינו בוערים בעם עד יום חמישי:

    בחמישי הסירותי מסבל שכמו בששי ימוטו כל מוסדי ארץ מפני שהעולם עתיד ליחרב באלף ששי כדאיתא בהגדה ואם חל שבת להיות בא׳‎ מהן ימוטו נדחה כדפרישנא בפרקין דלעיל ואפשר שלענין פ׳‎ של חולו של מועד של פסח וכן בפרשת סוכת יום ששי ידחה ויש שנוהגין שלא לדחות אלא שבת וקורין בכל הימים פרשת היום:

    ואנן דאית לן תרי יומי היכי עבדינן פי׳‎ בקריא׳‎ הימים בפרשות המועדות:

    אביי אמר שני ידחה פירוש שביום שני שאנו עושין י״ט משום ספק יום ראשון קורין ביום ראשון וביום ראשון של חולו של מועד קורין ביום השלישי ואין זכר לשני ורבא אמר שביעי ידחה דביום ראשון של חולו של מועד קורין וביום השני וכן בכל יום ויום דבר יום ביומו ונמצא ז׳‎ נדחה בשני י״ט האחרונים ואין קורין אלא ביום הח':

    אתקין אמימר מנהרדעא דמדלגי דלוגי.‎ פירשו ‎הגאונים ז״ל שאין קורין ביו״ט שני אלא ביום הראשון ואין מזכירין בו ביום השני כדי שלא יזלזלו בקדושתו וביום ראשון לחולו של מועד כהן קורא ביום השני ולוי קורא ביום השלישי וישראל שלישי קורא עוד ביום השלישי רביעי חוזר וקורא ביום השני וביום השלישי וכן על סדר הזה קורין ביום השני של חולו של מועד שהוא שלישי לפי הספק ורביעי למנין קורין ביום השלישי וביום הרביעי וביום השלישי של חולו של מועד קורין ביום הרביעי וביום החמישי זה הכלל לעולם קורין הספק ופרשת היום לפי המנין וכן פרשה שלפניה שהיא של אותו יום לפי הספק. אבל אין לקרות פרשת היום לפי המנין ופרשה שלאחריה כי היאך קורין בענין היום שעדין לא בא לא לפי המנין לא לפי הספק וכן כ׳‎ בהל׳‎ רבינו אלפסי ז״ל כמו שכתבנו וכן נהגו ויש שסוברים שאין לדחות פרשת ביום השני שלא לקרותה ביו״ט השני כיון שהוא ודאי שני לדין תורה ולקרות ביום ב׳‎ וביום השני מפני הספק שבו דכיון דקרינן ג״כ ביום הראשון דהא חזו דספיקא הוא לא אתו לזלזולי בקדושתי׳‎ כלל הלכך ביום הא׳‎ קורין ובחמשה עשר יום וביום הב׳‎ קורין ובחמשה עשר יום וביום השני. ובשלישי שהוא א׳‎ של חה״מ קורין ביום השני וביום השלישי וכן בשאר הימים כמ״ש ונכון הדבר אלא שלא נהגו:

    Ritva on Sukkah 55a · Sefaria · Edition: Chiddushei HaRashba, Sheva Shitot, Warsaw, 1883. · Public Domain

    Meiri

    מה שהזכרנו למעלה השיר שהיו הלוים אומרים בימות החג מראשון ולמעלה שהוא זמן השמחה השיר משתנה והוא שבראשון של חול המועד אומרים הבו לה' בני אלים מפני שכתוב שם קול ה' על המים על שם ניסוך המים בשני לרשע אמר אלקים מפני שכתוב זבח לאלקים תודה ושלם לעליון נדריך והחג הוא השלמת שיעור לבל תאמר והזכיר ולרשע מפני שהיה מנהגם להתחיל שם על שם שהנאספים שם אם לא יתעורר לבם לתשובה אינו כלום בשלישי מי יקום לי עם מרעים וברביעי בינו בוערים בעם ושניהם במזמור אחד מפני שהיו תחת עול מלכיות בבית שני ואעפ"כ אינם נמנעים מלשמוח שמחת מצוה וכן בינו בוערים בעם לעוררם לתשובה ולהשקיע בלבם אמונתם בהשגחתו ית' כאמרו הנוטע אזן הלא ישמע וכו' בחמישי הסירותי מסבל שכמו והוא נאמר על יוסף שניצל מצרה וכן רומז בו על שובע השנה ויאכילהו מחלב חטה וכו' בששי ימוטו כל מוסדי ארץ וראש המזמור אלקים נצב בעדת אל וזהו בחג שנידונין על המים ואם חל שבת באחד מהם אומרין בו שיר של שבת ואומרין שיר של אותו יום במחרתו ונמצא שיר של ימוטו נדחה באותה שנה ומה שנתגלגל כאן בקריאת הפרשיות של קרבנות החג בחולו של מועד כבר ביארנוהו במסכת מגילה פרק בני העיר:

    Meiri on Sukkah 55a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    תוס' בד"ה אתקין אמימר כו' ועוד דבחנוכה כו' אלמא חשיב ראשון עיקר ובחג איפכא כו' עכ"ל אין קושייתם מבוררת דהא לא דמיא דבחוה"מ שהאחרון שהוא הד' נתוסף לכבוד היום כמ"ש התוס' לעיל ראוי הוא להיות נחשב העיקר משא"כ בג' שקוראין בחנוכה שאין באחד מהן ניכר להיות בא לכבוד היום וכולן שוין ולהכי ב' הראשונים קוראים העיקר וק"ל:

    Chidushei Halachot on Sukkah 55a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Maharam

    תוס' ד"ה אתקין וכו' ספק הראוי פי' בכל יום אומרים ספק הראוי:

    בסה"ד לפיכך ראוי להנהיג וכו' וכיוצא קורין בסוכות בכל יום ר"ל שבשני של חוה"מ קורא הראשון ביום השלישי ושני ביום הרביעי ושלישי חוזר וקורא ביום השלישי ורביעי חוזר וקורא ביום הרביעי וכן בכל הימים בסגנון זה:

    Maharam on Sukkah 55a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Ben Yehoyada

    וְאִם חָל שַׁבָּת לִהְיוֹת בְּאֶחָד מֵהֶם, (תהלים פב, ה) "יִמּוֹטוּ" נִדְחֶה מכאן הבאתי ראיה לספק שנפל במנהג עירנו בגדאד יע"א כי המנהג פה להוציא בליל כיפור עם ספר כל נדרי עוד ששה ספרים וכל אחד ישא בידו ספר תורה אחד מששה ספרים אלו בעת שהנושא ספר כל נדרי מברך שהחיינו, ונטילת ספרי תורה אלו נמכר בדמים והמנהג דאלו הנוטלים ספרי תורה אלו בליל כיפור בשעת כל נדרי הם יעלו לספר תורה בשחרית יום כיפור בראשונה דהיינו בעל ספר כל נדרי יעלה שלישי והנוטלים ששה ספרים יעלו אחריו כסדרן. גם נודע כי מנהג עירנו אם נזדמן באותו שבוע חתן או אבי הבן וחל שבת ביום הכיפורים שצריך לעלות לספר תורה אבי הבן או החתן דמוכרחים להעלותו שלישי הנה בעל ספר כל נדרי עולה רביעי והשאר אחריו כסדרן, ואף על פי שעל ידי סדר זה יעלה בעל ספר חמישי חוץ מחובת היום אינו יכול לטעון אני החזקתי לעלות חובת היום ולא אהיה נדחה ממקומי, ומכאן ראיה לדבר זה דקאמר 'יִמּוֹטוּ' נִדְחֶה וכן כאן בעל ספר חמישי נדחה חוץ לחובת היום.

    Ben Yehoyada on Sukkah 55a · Sefaria · Edition: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · CC0

    What this page contains

    A full text unit for Sukkah, daf 55, Amud Aleph, about 223 words in 11 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 11 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 119 words

      Opens “וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֵידַע שֶׁהוּקְבַּע רֹאשׁ חוֹדֶשׁ…”

    2. Segment 233 words

      Opens “מֵיתִיבִי, דְּתָנֵי רָבָא בַּר שְׁמוּאֵל: יָכוֹל כְּשֵׁם…”

    3. Segment 339 words

      Opens “מַאי תַּלְמוּדָא? אָמַר אַבָּיֵי, אָמַר קְרָא: ״וּבְרָאשֵׁי…”

    4. Segment 429 words

      Opens “וְעוֹד, תַּנְיָא: בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, בָּרִאשׁוֹן מֶה…”

    5. Segment 529 words

      Opens “בָּרְבִיעִי מֶה הָיוּ אוֹמְרִים: ״בִּינוּ בּוֹעֲרִים בָּעָם״.…”

    6. Segment 615 words

      Opens “רַב סָפְרָא מַנַּח בְּהוּ סִימָנָא: ״הוּמְבָּהֵ״‎י״. רַב…”

    7. Segment 714 words

      Opens “תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא! תְּיוּבְתָּא. וְהָא…”

    8. Segment 814 words

      Opens “אָמַר רָבִינָא: לוֹמַר שֶׁמַּאֲרִיכִין בִּתְקִיעוֹת. רַבָּנַן דְּקֵיסָרִי…”

    9. Segment 911 words

      Opens “וַאֲנַן, דְּאִית לַן תְּרֵי יוֹמֵי, הֵיכִי עָבְדִינַן?…”

    10. Segment 1015 words

      Opens “רָבָא אָמַר: שְׁבִיעִי יִדָּחֶה. תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרָבָא:…”

    11. Segment 115 words

      Opens “אַתְקִין אַמֵּימָר בִּנְהַרְדְּעָא, דִּמְדַלְּגִי דַּלּוֹגֵי.…”

    Sages named on this page

    • Ravina [the Last] · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Ravina was a prominent sixth-generation Amoraic sage, a student-colleague of Rav Ashi, who played a crucial role in the sealing of the…

      Source: Sukkah 55a · Segment 8 — “אָמַר רָבִינָא: לוֹמַר שֶׁמַּאֲרִיכִין בִּתְקִיעוֹת. רַבָּנַן דְּקֵיסָרִי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Sukkah 55a · Segment 3 — “מַאי תַּלְמוּדָא? אָמַר אַבָּיֵי, אָמַר קְרָא: ״וּבְרָאשֵׁי חׇדְשֵׁיכֶם״ —…

    Original text

    וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֵידַע שֶׁהוּקְבַּע רֹאשׁ חוֹדֶשׁ בִּזְמַנּוֹ. תְּרֵי הֶיכֵּירָא עָבְדִינַן. דְּחָזֵי הַאי — חָזֵי, וְחָזֵי בְּהַאי — חָזֵי.

    And Rabbi Yoḥanan said: Why was it placed in this manner? It was as an indicator for the people to know that the New Moon was established at its proper time, after the twenty-ninth day of the previous month. The Gemara answers: This is not difficult, as they implemented two indicators: One who saw this one, i.e., the sequence of the songs, saw it; and one who saw that one, i.e., where the fats were placed, saw it, and there is no contradiction.

    מֵיתִיבִי, דְּתָנֵי רָבָא בַּר שְׁמוּאֵל: יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁתּוֹקְעִין עַל שַׁבָּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כָּךְ יִהְיוּ תּוֹקְעִין עַל כׇּל מוּסָף וּמוּסָף — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּבְרָאשֵׁי חׇדְשֵׁיכֶם״, תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי אַחָא! תְּיוּבְתָּא.

    The Gemara raises another objection to the opinion of Rabbi Aḥa, as Rava bar Shmuel taught this baraita : I might have thought that just as when Shabbat and the New Moon do not coincide they sound the trumpets for the additional Shabbat offering in and of itself, and for the additional New Moon offering in and of itself, so too would they sound the trumpets for each and every additional offering when the days coincide. Therefore, the verse states: “And on the day of your rejoicing, and at your appointed times, and on your New Moons, and you shall sound the trumpets for your burnt-offerings and your peace-offerings, and they will be a memorial for you before your God. I am the Lord your God” (Numbers 10:10), indicating that one blast is sounded for all. The Gemara suggests: This is a conclusive refutation of the opinion of Rabbi Aḥa. The Gemara concludes: Indeed, it is a conclusive refutation.

    מַאי תַּלְמוּדָא? אָמַר אַבָּיֵי, אָמַר קְרָא: ״וּבְרָאשֵׁי חׇדְשֵׁיכֶם״ — הוּקְּשׁוּ כׇּל חֳדָשִׁים כּוּלָּם זֶה לָזֶה. רַב אָשֵׁי אָמַר: כְּתִיב ״חׇדְשְׁכֶם״, וּכְתִיב ״וּבְרָאשֵׁי״ — וְאֵיזֶה חֹדֶשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי רָאשִׁים, הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְאָמַר רַחֲמָנָא ״חׇדְשְׁכֶם״, חַד הִיא.

    Since the baraita was cited, the Gemara asks: What is the derivation cited in this baraita ? How does the phrase: And on your New Moons, prove that the trumpets are sounded once for all the additional offerings? Abaye said: The verse states: “And on your New Moons,” in plural, indicating that all the months are equated to each other, and just as on a typical New Moon the trumpets are sounded once for the additional offering, so too when Shabbat and the New Moon coincide the trumpets are sounded once and no more. Rav Ashi said that in this verse it is written: Your moon [ ḥodshekhem ], without a yod , in the singular, and in the same verse it is written: “And on your new [ uverashei ],” in the plural. And which is the month that has two new beginnings? You must say it is Rosh HaShana, which is the beginning of both the new year and the new month. And yet the Merciful One says: Your moon, in the singular, indicating it is one and the trumpets are sounded once.

    וְעוֹד, תַּנְיָא: בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, בָּרִאשׁוֹן מֶה הָיוּ אוֹמְרִים: ״הָבוּ לַה׳ בְּנֵי אֵלִים״. בַּשֵּׁנִי מֶה הָיוּ אוֹמְרִים: ״וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים״. בַּשְּׁלִישִׁי מֶה הָיוּ אוֹמְרִים: ״מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים״.

    And furthermore, contrary to the statement of Rabbi Aḥa, it was taught in a baraita : On the intermediate days of the Festival, on the first day, what would they say as the song accompanying the offering on that day? “Ascribe [ havu ] unto the Lord, O you sons of might” (Psalms 29:1). On the second day, what would they say? The psalm that contains the verse: “But unto the wicked [ velarasha ] God says: What have you to do to declare My statutes?” (Psalms 50:16). On the third day, what would they say? The psalm containing the verse: “Who [ mi ] will rise up for me against the evildoers?” (Psalms 94:16).

    בָּרְבִיעִי מֶה הָיוּ אוֹמְרִים: ״בִּינוּ בּוֹעֲרִים בָּעָם״. בַּחֲמִישִׁי מֶה הָיוּ אוֹמְרִים: ״הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ״. בַּשִּׁשִּׁי מֶה הָיוּ אוֹמְרִים: ״יִמּוֹטוּ כׇּל מוֹסְדֵי אָרֶץ״. וְאִם חָל שַׁבָּת בְּאֶחָד מֵהֶם, ״יִמּוֹטוּ״ יִדָּחֶה.

    On the fourth day, what would they say? “Consider [ binu ], you brutish among the people” (Psalms 94:8). On the fifth day, what would they say? “I removed [ hasiroti ] his shoulder from the burden” (Psalms 81:7). On the sixth day, what would they say? “All the foundations of the earth are moved [ yimotu ]” (Psalms 82:5). And if Shabbat occurred on any of the intermediate days of the Festival, since Shabbat has its own song (Psalms 92), the last of the songs of the intermediate days, i.e., “All the foundations of the earth are moved,” is superseded, and all the other songs are recited in their proper sequence.

    רַב סָפְרָא מַנַּח בְּהוּ סִימָנָא: ״הוּמְבָּהֵ״‎י״. רַב פָּפָּא מַנַּח בְּהוּ סִימָנָא: ״הוּמְהָבֵּ״‎י״. וְסִימָנָךְ, ״אַמְבּוּהָא דְסָפְרֵי״.

    Rav Safra established a mnemonic for the sequence of the psalms recited during the intermediate days of the Festival: Heh , vav , mem , beit , heh , yod , the first letters of the transliterated word in the verses cited. Rav Pappa established a different mnemonic for a different sequence of the Psalms: Heh , vav , mem , heh , beit , yod , as in his opinion, the psalm containing: “I removed” is recited before the psalm containing: “Consider.” The Gemara notes: A mnemonic to identify which amora established which mnemonic is the expression: Convoy [ ambuha ] of scribes [ desafrei ], as the spelling of ambuha is like the mnemonic of Rav Safra.

    תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא! תְּיוּבְתָּא. וְהָא רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא קְרָא וּמַתְנִיתָא קָאָמַר?

    The Gemara concludes: This baraita is a conclusive refutation of the opinion of Rabbi Aḥa bar Ḥanina, as on Shabbat the song for Shabbat was recited alone without the song for the Festival, and similarly, separate trumpet blasts are not sounded for the various additional offerings. Rabbi Aḥa’s opinion was rejected based on several sources. The Gemara asks: But didn’t Rabbi Aḥa say a verse and a baraita in support of his opinion? How can those citations be rejected?

    אָמַר רָבִינָא: לוֹמַר שֶׁמַּאֲרִיכִין בִּתְקִיעוֹת. רַבָּנַן דְּקֵיסָרִי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אַחָא אָמְרִי: לוֹמַר שֶׁמַּרְבֶּה בְּתוֹקְעִין.

    Ravina said: The verse and the baraita that he cited do not teach that trumpet blasts were sounded for each additional offering. Rather, they come to say that one extends the duration of the blasts to honor the added additional offerings, but does not sound even one additional blast. The Sages of Caesarea, in the name of Rabbi Aḥa, said: The verse and the baraita cited by Rabbi Aḥa come to say that one increases the number of trumpeters to honor the added additional offerings, but not the number of blasts sounded.

    וַאֲנַן, דְּאִית לַן תְּרֵי יוֹמֵי, הֵיכִי עָבְדִינַן? אַבָּיֵי אָמַר: שֵׁנִי יִדָּחֶה.

    Apropos the psalms recited during the Festival, the Gemara asks: And we, outside Eretz Yisrael, who have two days of Festival due to the uncertainty, as well as uncertainty with regard to each of the intermediate days, how do we conduct ourselves with regard to the mention of the additional offerings in the additional prayer of the Festival during the intermediate days, and with regard to Torah reading on those days? Abaye said: Mention of the second day will be superseded. Since the first of the intermediate days outside Eretz Yisrael is the third day of the Festival in Eretz Yisrael, the additional offering for the third day alone is mentioned, and the offerings for the fourth day on the fourth day, etc. No mention is made of the second day outside Eretz Yisrael.

    רָבָא אָמַר: שְׁבִיעִי יִדָּחֶה. תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרָבָא: אִם חָל שַׁבָּת לִהְיוֹת בְּאֶחָד מֵהֶן, ״יִמּוֹטוּ״ יִדָּחֶה.

    Rava said: Mention of the seventh day will be superseded. On the first of the intermediate days outside Eretz Yisrael, the third day of the Festival, the passage beginning “And on the second day” (Numbers 29:17) is mentioned in the additional Amida prayer and read in the Torah, and on each succeeding day the succeeding passage is mentioned and read. There is no mention of the seventh day on the eighth day, as that is no longer Sukkot but rather the Eighth Day of Assembly. The Gemara notes: A baraita was taught in accordance with the opinion of Rava: And if Shabbat occurs on any of the intermediate days of the Festival, the song of the seventh day of Sukkot : “All the foundations of the earth are moved,” is superseded.

    אַתְקִין אַמֵּימָר בִּנְהַרְדְּעָא, דִּמְדַלְּגִי דַּלּוֹגֵי.

    The Gemara cites a third opinion: Ameimar instituted in his city of Neharde’a that during the intermediate days, one repeats the second of the additional offerings that he mentioned the day before and adds the additional offerings of the subsequent day. On the first of the intermediate days in the Diaspora, one mentions the additional offerings of both the second and third days of Sukkot . On the second of the intermediate days, one repeats the verses of the third day of Sukkot and adds the verses of the fourth day.