Talmud Builders

    Commentary page

    Sukkah 4b

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Sukkah 4b

    Sukkah 4b. The full printed text of this folio side — 17 numbered segments, about 297 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    פחות משלשה כלבוד הלכה למשה מסיני וחשבינן ליה כאילו החקק לבוד ומגיע עד הכותל לבוד סניף אפושטי"ץ בלע"ז דבר שמאריכין אותו על ידי סניפין כדי לסנוף חקק על חקק:

    התם דאיתיה לדופן פחות מארבע אמות התם דאיכא שם דופן עליו דכל דופן שאינו פחות מי' שמו דופן ואפילו גבוה עד לרקיע הלכך עד ארבע אמות חסר משהו אגמריה רחמנא למשה דופן עקומה:

    הכא פחות מי' אין שם דופן עליו אלא השתא הוא דבעינן לשוייה דופן הלכך במה שאינו דופן לא אגמרי' רחמנא דהא דופן עקומה אגמרי' והאי לאו דופן היא והלכך פחות מג' טפחים בכל דוכתא לבוד הוא שפיר דמי ואי לא לא:

    ובנה בה עמוד גבוה עשרה רחוק מן דפנות הרבה ובו הכשר סוכה שיש בראשו שבעה ומשהו על שבעה ומשהו:

    גוד אסיק מחיצתא של עמוד שמבחוץ סביב הגביהם עשרה סביבות ראשו והרי יש בהן גובה י' וחשובה סוכה על ראשו ודופני העמוד דופנותיה על ידי גוד אסיק וסכך של מעלה כשר לה דאינו למעלה מכ' מראש העמוד:

    מחלוקת על שפת הגג דמחיצת הבית תחתיה כנגד בין הקונדיסין ואיכא למימר גוד אסיק והכא לא אמרינן דבעינן מחיצות ניכרות:

    אבל באמצע הגג שאין תחתיה מחיצות סביב דברי הכל פסולה ולא דייה בארבעת הקונדיסין להיות לה שם ד' מחיצות:

    הכי גרסינן ורב נחמן אמר באמצע הגג מחלוקת ועל ידי הקונדיסין ר' יעקב מכשירה וכגון שהן רחב טפח לכל צידיהן דאיכא שם מחיצות טפח מצפון לדרום ושם מחיצות טפח ממזרח למערב בכל אחת ואחת כדלקמן ורבנן סברי לא מתכשרה אלא בשתי מחיצות כהלכתן כשיעור משך סוכה ובשלישית אפילו טפח:

    13 more comments on this page.

    Rashi on Sukkah 4b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    פחות משלשה טפחים כשרה מכאן קשיא לפי מה שפי' בקונט' בריש פרק שני דגיטין (דף טו:) גבי גידוד חמשה ומחיצה חמשה אין מצטרפין דאם היה חריץ עמוק חמשה ומקיפו מחיצה חמשה אין מצטרפין להיות בתוכו רשות היחיד הא אשכחן הכא לענין סוכה דמצטרפין וכן בפ"ק דשבת (דף ז:) גבי בית דאין תוכו עשרה דאם חקק בו ארבעה על ארבעה חשיב כוליה רשות היחיד מיהו ההיא איכא לדחות שחקק ארבעה בעומק עשרה ועוד מקשה רבינו תם מהא דאמר פ' בתרא דעירובין (דף צט:) ובשבת פרק הזורק (שבת דף צט.) דבור וחולייתה מצטרפין לעשרה ועוד אמרינן בסוף פרק כל גגות (עירובין צג:) גבי שתי חצירות זו למעלה מזו ויש גידוד חמשה ומחיצה חמשה דמודה רב חסדא בתחתונה הואיל ורואה פני עשרה דמערבת שנים ולא מערבת אחד אלא יש לומר דגידוד חמשה ומחיצה חמשה לענין שתי חצירות זו למעלה מזו איירי ולענין עליונה כדמוכח סוגיא דכל גגות ולענין עירוב אי נמי לענין תל ברשות הרבים גבוה חמשה והקיף על גביו מחיצה חמשה דלא חשיב רשות היחיד לענין שבת וא"ת ויחשבה רשות היחיד מטעם דאי בעי מנח עליה מידי ומשתמש כדאשכחן בריש חלון (עירובין דף עח.) ושגבי עמוד ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ארבעה ונעץ בו יתד כל שהוא מיעטו ואם מילאו כולו ביתדות חשיב כולו רשות היחיד הואיל ואי בעי מנח ליה מידי ומשתמש ודייק לה מהא דאמר רבי יוחנן בור וחוליא מצטרפין לעשרה כלומר וכי היכי דמצטרפי לעשרה לענין עומק הוא הדין דמצטרפי לארבעה לענין רוחב דממתני' דשבת פרק הזורק (שבת דף צט.) ובפרק המוצא תפילין (עירובין דף צט:) דקתני חוליית הבור שהן גבוהין עשרה ורחבין ד' דייק לה ר' יוחנן וכי היכי דקתני עשרה קתני נמי ד' ואמאי חשיב רשות היחיד הא לא משתמש ליה ברוחב שהאויר מפסיק אלא מאי אית לך למימר דמנח ליה מידי ומשתמש ה"נ וי"ל דהכא מיירי בתל שהוא רחב הרבה בעשר אמות או בעשרים כעין חצר דלא שייך להחשיבו רשות היחיד מטעם דאי מנח עליה מידי אלא בדבר צר כעין עמוד רוחב ד' וא"ת בפ"ק דשבת (דף ז:) גבי בית שאין תוכו עשרה וחקק בו להשלימו לעשרה אמאי לא מחלק כי האי גוונא אם יש משפת חקק ולכותל שלשה טפחים ויש לומר דלא דמי רשות שבת שהוא למנוע רגל רבים לסוכה דבעינן מחיצות סמוכות לסכך: [ועי' תוס' שבת ז: ד"ה ואם]

    סבר אביי למימר גוד אסיק מחיצתא לבסוף מסיק בעינן מחיצות הניכרות ולא דמי לסיכך על גבי אכסדרה שאין לה פצימין דשילהי פירקין (דף יח:) דפי תקרה חשיב שפיר מחיצות הניכרות:

    אבל על שפת הגג כשרה לדברי הכל דחשיב מחיצות ניכרות טפי מעמוד משום דניכרות בבית:

    דיומדי סוכה טפח והא דבעינן אמה גבי פסי ביראות פרק עושין פסין (עירובין דף יז:) גבי מחיצות שבת החמירו:

    עשרה טפחים מנלן והא דבעינן נמי גבי שבת מחיצה עשרה מהכא ילפינן:

    Tosafot on Sukkah 4b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rabbeinu Chananel

    פחות מד' אמות כשרה ואתא לאשמעינן דמכשירין דופן עקומה ואפילו מכל רוח היתה פחותה מי' וחקק בתוכה להשלימה לי' טפחים אם יש משפת חקק ולכותל ג' טפחים [פסולה] פחות מיכן כשרה ולא דומה לדופן עקומה דלא מיפסלא אלא בד' אמות דלגבי הדופן עקומה הדופן מיהא איתיה ולקרוביה הוא דבעינן הלכך עד ד' אמות כעקומה חשבינן לה. אבל הכא דלית לדופן ולשוי לדופן קאתי פחות מג' טפחים כלבוד דמי וכשרה ג' טפחים פסולה (הלכך עד ד' אמות כעקומה חשבינן לה) אבל היתה גבוהה מכ' אמה ובנה עמוד מאמצעיתה גבוה עשרה טפחים ויש בזה הכשר סוכה סבר אביי למימר גוד אסיק מחיצתא כלומר הבן בלבבך כאלו חתכתה והעלית מחיצות מזה העמוד ודחה רבא ואמר בעינן מחיצות הניכרות וליכא.

    תנו רבנן נעץ ד' [קונדיסין] וסיכך על גבן ר' יעקב מכשיר וחכמים פוסלין ואסיקנא אליבא דרב הונא פליגי באמצע הגג. והוא הדין על שפת הגג.

    ר' יעקב סבר גוד פירוש משוך מלשון וימשכו ומתרגמינן ונגידו כלומר משוך אסיק למחיצתא כדאמרן לעיל. ורבנן סברי לא.

    והאי דפליג בארץ ודייקינן מינה באמצע הגג פליגי להודיעך כחו דר' יעקב דמכשיר דלעולם כח דהתירא עדיף ליה פירוש קונדיסין קורות של עץ כגון עמודין (הן) ואם הם עבים שאם יחקקו יש בהן טפח לכאן וטפח לכאן וכשתעמידהו בזוית סוכה נראה טפח ממנו לרוח אחרת וטפח לרוח אחרת הסמוכה נידון כשתי דיומדין פירוש בלשון יון קורין לשנים דיו. נמצא פי' דיומדין ב' עמודין. כלומר ב' פסין של טפח טפח עומדין:

    ת"ר נעץ ד' קונדיסין וסיכך ע"ג ר' יעקב אומר רואין כל שאילו יחקקו ויחלקו ויש בהן טפח לכאן נידון משום דיומד שהיה ר' יעקב אומר דיומדי סוכה טפח. וחכ"א עד שיהו שתי דפנות כהלכתן ושלישית אפי' טפח ופשוטות הן:

    פיסקא ושאינה גבוהה עשרה טפחים אתמר רב ור' יוחנן ור' חנינא ואמרי לה רב חביבא מתנו כוליה סדר מועד כל כי האי גוונא זוגא (זוזא חלופי) חלופי ר' יוחנן ועייל ר' יונתן. ארון ט' טפחים וכפורת טפח הרי עשרה וכתיב ונועדתי לך שם כלומר כיון שמצאנו כי הארון יש בו עשרה טפחים וכתיב השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם. נמצא למעלה מארון רשות אחרת:

    Rabbeinu Chananel on Sukkah 4b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Ritva

    מ״ש התם דמכשרינן פחות מארבע והכא לא מכשרינן אלא בפחות משלשה ופרקינן התם דהיא דופן ולא מיבעיא לן אלא לקרבה לסוכה אמרינן דופן עקומה ובפחות מארבע אמו׳‎ סגי הכא דלשויי דופן דהא לא הויא דופן כי היכא דנימא דופן עקומה ובעינן למעבדה דופן אי איכא פחות משלשה דהוי לבוד אין ואי לא לא:

    היתה גבוהה מעשרים אמה ובנה בה עמוד גבוה עשרה פירוש דבפחות מי׳‎ לא אפשר לומר גוד אסיק מחיצתה דהא ליכא מחיצה למטה מי׳‎ וכן עיקר:

    ויש בו הכשר סוכה סבר אביי למימר גוד אסיק מחיצתא פירוש דקסבר דמחיצ׳‎ סוכה בהא מיהא כדין שבת:

    א״ל רבא בעינן מחיצות הנכרות.‎ פי׳‎ ‎מורי נ״ר מחיצות הנכרות ונראות עמה משא״כ בשבת דלא בעינן ונראות עמה כל היכא דנראות ונכרות דהא ודאי בעי אף לענין שבת דאלת״ה הוי רה״י שהרי הים מקיף אותה דעמוק כמה ואמרינן גוד אסיק מחיצתא דהא לדינא דאוריי׳‎ כל שמוקף מחיצות אפילו יותר מבית סאתים כל מה שאפשר ואפילו בידי שמים ושלא לדירה כלל רה״י גמורה היא כדמוכח בדוכתא וא״כ לא משכחת רה״י אלא ודאי דמחיצות הים לא חשיבי מחיצות לפי שאין נראות ונכרות ואין האדם רואה עצמו בתוך מחיצות מפי מורי הרב נר״ו. ויש שפי׳‎ דהא דעמוד אפילו בשעומד תוך ארבע אמות הוא ואפ״ה לא אמרינן בה דופן עקומה דכיון שגבוה י׳‎ וראוי להיות במוקף מחיצות לענין שבת הרי חלק רשות לעצמו ואין לומר בו דופן עקומה וכן פירש בתוספ׳‎ אבל מורי הרב נר״ו מפרש בשם רבותיו ז״ל דבתוך ד׳‎ אמות אמרינן דופן עקומה והכא בשיש בו ד׳‎ אמות דליכא למימר הכין וכן עיקר:

    ת״ר נעץ ד׳‎ קונדסין וסכך על גבן ר״י מכשיר וחכמים פוסלי׳‎ אמר ר״ה מחלוקת על שפת הגג דר״י סבר גוד אסיק מחיצתא ואפילו לרבא דאמר גבי עמוד דלא אמרי׳‎ הכי שאני הכא דאיכא מחיצות עשויות למטה והוו מחיצות הנכרות ורבנן סברי דלא אמרי׳‎ גוד אסיק מחיצה דה״נ לא הוו מחיצות הנכרות ואתיא כרבא ודלא כאביי דהוה מכשר אף בעמוד אבל באמצע הגג דליכא למי׳‎ גוד ד״ה פסולה ואפילו בפחות מג׳‎ טפחים דגוד ולבוד לא אמרינן:

    ור״נ אמר באמצע הגג מחלוקת כך גירסת הספרים שלנו ואמרינן אבעיא להו באמצע הגג מחלוקת עד תיק״ו ומסתברא דהלכתא כרבא דלא אמרינן גוד אסיק כלל ורבנן דלא הכשירו אלא בשתים כהלכתא ושלישית אפילו טפח כדאיתא באידך מתני׳‎ בהדיא וזה דעת רי״ף שלא הביא בהלכותיו כלום מכל זה ואף ע״ג דבעירובין קרי להו רבא בין גג לגג מחיצות הניכרות היינו לענין שבת אבל לענין סוכה אינו ניכרת אפי׳‎ על שפת הגג ומאי דאמרי': (כאן חסר שנאבדו קצת דפים מן הכתיבות):

    Ritva on Sukkah 4b · Sefaria · Edition: Chiddushei HaRashba, Sheva Shitot, Warsaw, 1883. · Public Domain

    Meiri

    היתה גבוהה מכ' ובנה בה עמוד גבוה עשרה ויש ממנו לכל רוח ד' אמות שאין כאן הלכות דופן עקומה אף זו פסולה ואין אומרין הואיל ועמוד זה גבוה עשרה הרי ארבע רוחותיו מחיצות הם ונכשיר את העמוד מדין גוד אסיק מחיצות עד הסכך שאין אומרים גוד אסיק אלא במחיצות הניכרות הא כל שאין ד' אמות מהם לכותל כשרה מהלכות דופן עקומה ויש פוסלין אף בזו שכל שהעמוד גבוה עשרה מקום בפני עצמו הוא ואין בו הלכות דופן עקומה וזו של איצטבא בשאינה גבוה עשרה וכן כתבוה קצת גאוני ספרד ואין הדברים נראין כן ויש שואלים בשמועה זו ממה שאמרו במסכת שבת בפרק הזורק שאם זרק אבן על תל גבוה עשרה בשבת חייב מפני שהוא רשות היחיד אלמא לא בעינן מחיצות ניכרות ואין זו שאלה שבזו אי אתה צריך בה לגוד אסיק עד שתצטרך בה למחיצות ניכרות שאין הטעם אלא מפני שכל שגבוה עשרה ורחב ארבעה אינו תשמיש של בני רשות הרבים ודינו כרשות היחיד אף בלא מחיצות אבל בסוכה למחיצות אנו צריכים וא"כ הדבר צריך למחיצות ניכרות:

    נעץ ארבע קונדיסין בארץ וסיכך על גבן אע"פ שהקונדיסין עבים כל כך שאילו יחקקו יש בהם טפח לצד זה וטפח לצד זה פסולה שאפילו נעשה ר"ל אפילו נחלקו ונעשו דיומדין גמורין אין דיומד מתיר בדופן סוכה שלא הותר אלא לפסי ביראות ואף בהם דוקא באמה לכאן ואמה לכאן וכן הדין בנעץ באמצע הגג וסיכך עליהם אבל נעץ בארבע זויות הגג שמחיצות הבית מכוונים נגדם גדולי המחברים מכשירים וכדעת רב נחמן שאמר בשמועה זו אבל על שפת הגג דברי הכל כשרה שאומרין על המחיצות התחתונות גוד אסיק שהרי מחיצות ניכרות הן ויש פוסלין שמאחר שמחיצות הבית לבית עשויות אין כאן מחיצות הניכרות וכן פסקוה גדולי הדורות שלפנינו וכדעת רב הונא שאמר שאף בשפת הגג נחלקו והלכה כחכמים:

    Meiri on Sukkah 4b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    תוס' בד"ה סבר אביי למימר גוד כו' אכסדרה שאין לה פצימין דשלהי פרקין דפי תקרה כו' עכ"ל וכ"ה בתוס' מדויקים וכן נראה דמשום הפצימין אין שייך להכשיר משום דפי תקרה כו' אלא משום לבוד ועיין לקמן:

    Chidushei Halachot on Sukkah 4b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Maharam

    בתוס' ד"ה פחות מג' וכו' עד דאי בעי מנח עליה מידי ומשתמש וכו' פי' מניח דף או דבר אחר על אותה מחיצה ונמצא שהוא כולו כעמוד גבוה י' ורחב ד' ונעץ בו יתד כל שהוא מיעטו פי' מיעט מרוחב של ד' טפחים ולא השיב תו רה"י:

    Maharam on Sukkah 4b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Penei Yehoshua

    בתוספות בד"ה פחות משלשה מכאן קשיא לפי מה שפי' הקונטרס בריש פרק ב' דגיטין כו' עד הסוגיא דסוף הדיבור. כבר כתבתי בזה שם בסוגיא דגיטין דלגרסת רש"י בספרים שלפנינו יש לפרש כוונתו כדברי התוס' וכתבתי ג"כ דאף לפי גירסת התוספות בפירש"י ע"כ צ"ל דרב חסדא פליג אר' יוחנן וא"כ אתי סוגיא דהכא כרבי יוחנן. ובלא"ה לא ידענא מאי קשיא להו לתוס' בסוגיא דהכא כיון דאמימר פליג בגיטין אדרב חסדא ומסקינן שם להדיא דהלכתא גידוד חמשה ומחיצה חמשה מצטרפין וא"כ אתיא סוגיא דהכא בפשיטות אליבא דהלכתא אם לא שנאמר דס"ל להתוספת דכל הני פיסקי הלכות דהכא לישנא דברייתא נינהו דמקשו מהכא עליה דר"ח. מיהו רש"י כתב להדיא בשמעתין גבי מיעטו בכרים וכסתות דכל הני שמעתין בימי רב אשי נסדרו ומימרא דאמוראי נינהו וא"כ לא שייך להקשות מינייהו אדר"ח דאטו גברא אגברא קרמית והמעיין שם בחידושינו בגיטין יראה דבלא"ה יש לחלק בפשיטות בין שבת לסוכה לפמ"ש דעיקר טעמא דר"ח לא שייך להשוות חד מקום כרשות היחיד לחד מלתא וכרשות הרבים לחד מלתא וא"כ לא שייך סברא זו בסוכה ע"ש ודוק ותשכח:

    בגמ' סבר אביי למימר גוד אסיק מחיצתא א"ל רבא בעינן מחיצות הניכרות וליכא. לכאורה משמע דרבא ס"ל גוד אסיק בסוכה אלא דוקא הכא בעמוד לא ס"ל כיון דלא הוי מחיצות ניכרות כלל וכן נראה מלשון התוס' בד"ה על שפת הגג וא"כ הוי משמע דלרבא בעל שפת הגג כשירה והיינו כשיטת רבינו שרירא גאון שהביא הרא"ש ז"ל בשמעתין דלא גריס בסמוך איבעיא להו משא"כ לשיטת רוב הפוסקים שהביא הרא"ש ז"ל דגרסי' בסמוך איבעיא להו ומסיק בתיקו ומש"ה פסקו דלעולם פסולה ולית לן גוד אסיק כלל בסוכה וא"כ בפשיטות הוי ליה לרבא למימר דלא אמרינן גוד אסיק בסוכה ואפשר דמשום האי טעמא גופא דאע"ג דבשבת אמרינן גוד אסיק משא"כ בסוכה דבעינן מחיצות הניכרות לא אמרינן לה כלל ואע"ג דלענין פי תקרה אמרינן גוד אחית מחיצתא היינו משום דהוי ניכרות טפי כמ"ש התוספות משום דלפנים עבידא אלא דקשיא דלפ"ז לא נאמרה הלכה למשה מסיני הא דגוד אסיק אלא לענין שבת לחוד וא"כ מאי מקשה הש"ס בשבת פרק הזורק הוצאה גופא היכא כתיבא דכיון דאיכא הלכתא דגוד אסיק למיהוי רה"י אלמא דהוצאה אסורה והכי מקשינן בעלמא כיון דאיכא הלכתא קרא ל"ל. מיהו היה נ"ל לכאורה דהלכתא דגוד אסיק סתמא איתמר ואי לא הוי משכחת לה לענין שבת משכחת לה שפיר לענין סוכה אליבא דכ"ע והיינו בדאיכא דפנות גבוהין עשרה אלא שאין מגיעות לסכך ומופלגין הרבה וא"כ אי לאו גוד אסיק היה מהראוי לפסול כיון שאין הדפנות מגיעות לסכך כי היכי דפסלינן למעלה בסכך גופא היכא דאיכא אויר יותר משלשה מן הצד של דפנות וכן בסכך פסול יותר מארבעה אמות וא"כ בעינן שהסכך נוגע לדפנות דוקא ע"י לבוד או דופן עקומה או בשום ענין דהוי כסתום ונוגע לדפנות ומאי שנא דלענין גובה לא בעינן שהדפנות יעלו עד למעלה הסמוך לסכך פחות מג' אע"כ דטעמא בהא משום דאמרינן גוד אסיק כיון דהוי מחיצות הניכרות ממש דלהכי עבידא. אמנם ראיתי להדיא בלשון הר"ן ז"ל שכתב דלית לן כלל הלכתא גוד אסיק לענין סוכה ואף שאיני כדאי מכל מקום הדברים ברורין מעצמן דאיצטריך הלכתא דגוד אסיק להכשיר דפנות שאין מגיעות לסכך אלא דאכתי קשיא לי א"כ דעיקר גוד אסיק נאמר לענין סוכה ודוקא במחיצות הניכרות א"כ אכתי בשבת מנא לן דאמרינן גוד אסיק אפי' בעמוד גבוה עשרה ורחב ארבעה כדתניא בהדיא בפ"ק דשבת איזהו רה"י גדר שהוא גבוה עשרה ורחב ד' והוי רה"י גמור לחייב סקילה וחטאת ומנא לן דלמא לא אמרינן בכה"ג גוד אסיק אלא בדאיכא מחיצות הניכרות דוקא דומיא דרה"י ממש ואדרבא לענין הוצאת שבת אמרי' דמלאכה גרועה היא ואין חייבין אלא שכיוצא בה היה במשכן והתם במשכן לא אשכחן רה"י כה"ג אלא במחיצות ממש ובשלמא לאביי דבעי למימר גוד אסיק אפילו בסוכה ובעמוד והיינו דמשמע ליה דהלכתא גמירא ליה דאמרינן גוד אסיק בכל ענין דהו"ל כמחיצה גמורה וממילא אמרינן דבתר דאשכחן בשבת איסור הוצאה מרה"י לרה"ר הא נמי בכלל רה"י הוא כיון דמיקרי ד' מחיצות משא"כ למאי דקיי"ל דהלכתא דגוד אסיק בסוכה בכה"ג הדרא קושיא לדוכתיה בשבת מנלן ואי הלכתא גמירי לה לענין שבת בכל גווני אמרינן גוד אסיק הדרא קושיא לדוכתא כיון דאיכא הלכתא קרא ל"ל וליכא למימר דאי מהלכתא דגוד אסיק בעמוד אכתי לא ידעי' איסור הוצאה מרה"ר לרה"י אלא ס"ד דהלכתא דעמוד היינו לענין דלא הוי רה"ר לענין מעביר ד"א ברה"ר הא ליתא דבלא גוד אסיק נמי א"א לומר דעמוד גבוה עשרה ורחב ד' הוי ר"ה דהא אין רה"ר למעלה מעשרה אע"כ דהלכתא דגוד אסיק בשבת היינו למיהוי רה"י גמורה לענין הוצאה וא"כ קרא ל"ל וכבר העירותי בזה שם בחידושי לשבת. ולולא דמסתפינא היה נ"ל דודאי הלכתא דגוד אסיק אפילו בעמוד שייך נמי לענין סוכה מדאורייתא והא דקאמר רבא בעינן מחיצות הניכרות היינו מדרבנן כיון דלאו להכי עבידן וכיוצא בזה כתב הרא"ש ז"ל לקמן בסוגיא דאכסדרא דף י"ט דהא דפסלינן משום דמחיצות לאו להכי עבידי ולא אמרינן פי התקרה יורד וסותם היינו מדרבנן והארכתי בזה כדי להעמיד סברתינו להשוות שבת לסוכה מדאורייתא כמו שאבאר לקמן בכמה דוכתי בעזה"י עיין בסמוך ודו"ק היטב:

    תוס' בד"ה סבר אביי למימר כו' ובסוף מסיק כו' ולא דמי לסיכך ע"ג אכסדרא כו' עד סוף הדיבור. ואע"ג דבאכסדרא שיש לה פצימין אין הטעם משום פי תקרה יורד וסותם אלא משום לבוד ובאין לה פצימין פליגי בה נמי אביי ורבא כמו בשמעתין אלא דאפ"ה קשיא להו שפיר דהכא משמע דסבר אביי למימר אבל לבתר דא"ל רבא בעינן מחיצות הניכרות אודי ליה אביי בהאי סברא ולקמן באכסדרה עדיין היא מחלוקת והוצרכו לחלק. ועי"ל דלרבא נמי קשיא להו דבשמעתין משמע דמשום האי סברא דבעינן מחיצות הניכרות מפליג בין שבת לסוכה והתם משמע להדיא משקלא וטריא דגמרא לקמן דמדמה סוכה לשבת לכך הוצרך לפרש דהתם לא שייך האי סברא דפי תקרה חשיבי מחיצות הניכרות כן נ"ל:

    מיהו אכתי יש לדקדק למה הוצרך לכך דהא לפי שיטתם לקמן באכסדרה לא איירי התם אלא בדאיכא שתי דפנות כהלכתן ובפי תקרה דשלישית פליגי וא"כ מצו לפרש בפשיטות דהא דקאמר רבא דבעינן מחיצות הניכרות היינו לענין שתי דפנות כהלכתן הוא דבעינן טפחים משום הכי אודי ליה אביי דעמוד פסול כיון שאין לה שום מחיצה הניכרת. ולפי זה מצינן למימר נמי דכולהו תנאי דשמעתין היינו דוקא בנעץ ד' קונדסין שאין להסוכה שתים כהלכתן משא"כ בדאיכא שתים כהלכתן אפשר דלכו"ע יש להכשיר מחיצה שלישית ע"י מחיצה שלמטה ע ל שפת הגג דאמרינן ביה גוד אסיק ומשו"ה נקיט בש"ס ובפוסקים ד' קונדיסין דוקא ולפ"ז לא נצטרך לחלק בין גוד אסיק לפי תקרה דהיינו בגוד אחית ובכל דוכתי משמע דגוד אחית וגוד אסיק חדא מלתא היא וה"נ משמע לקמן בשמעתין כי אתאי הלכתא לגוד משמע דשם א' להם ואף על גב דבחגיגה דף י"ט אית ליה לרבי יהודה גוד אחית ולא גוד אסיק לענין טבילה הכא מלתא אחריתי היא ובקל יש לחלק ואין להאריך ועיין בסמוך ודו"ק:

    בגמרא שהיה רבי יעקב אומר דיומדי סוכה טפח וחכמים אומרים עד שיהו שתים כהלכתן כו' ומשמע מפירוש התוספות דלרבי יעקב בשבת נמי סגי מדאורייתא בדיומדי טפח אלא דמדרבנן החמירו שיהו אמה. ולפ"ז הא דקאמרי רבנן עד שיהו שתים כהלכתן ומפקו בהא לדרבי יעקב אף על גב דלדידיה הוי כהלכתן לשבת מדאורייתא אלא ע"כ דשתים כהלכתן היינו שלימות לגמרי וממילא דאפילו דיומדי אמה נמי פסלי רבנן וכן הוא בכל הפוסקים אלא דלפ"ז קשיא לן דהא פרוץ מרובה על העומד דלא מהני בשבת ואפילו הכי שרינן בסוכה באותן שתי דפנות גופייהו וקרינן בהו שתים כהלכתן והוי כסברות הפוכות בעיקר הלשון דמאי דפסול בשבת קרי להו כהלכתן אף על גב דאינן שלימות ומאי דכשר בשבת מפקו מלישנא דכהלכתן כיון שאינן שלימות ומאי פסקא כיון דמסברא איכא למימר איפכא דכהלכתן היינו לענין שבת ולא הוי ליה למימר בהאי לישנא ולקמן גבי וכן לשבת אבאר יותר ועיין בסמוך:

    בתוספות בד"ה דיומדי סוכה טפח והא דבעינן אמה גבי פסי ביראות כו' גבי מחיצות שבת החמירו עכ"ל. ואף ע"ג דחומרא דאתי לידי קולא היא למאי דקיי"ל בזורק לבין פסי ביראות חייב דרה"י גמורה היא וא"כ משמע דלרבי יעקב נמי בעינן אמה דומיא דפסי ביראות ובפחות מיכן פטור אע"ג דבטפח לר"י נמי מיקרי מחיצות מיהו י"ל דלא איירי בחיוב חטאת ופטורי דהזורק לתוכו אלא דלענין עיקר תקנות דפסי ביראות הוי לחומרא ואין ה"נ דלר"י לענין הזורק לתוכו אפילו בדיומדי טפח נמי חייב כן נראה לי. מיהו מה שהוצרכו התוס' לפרש כן נראה דהיינו לשיטתם דוקא דלא אמרינן פי תקרה יורד וסותם אלא כשיש בפי התקרה ארבעה טפחים משא"כ לשיטת רש"י בעירובין דלא בעינן שיעורא לפי התקרה וכדמשמע נמי מלישנא לקמן בסוגיא דאכסדרה דעובי הכסת כסכך נמי חשיבי פי תקרה א"כ בפשיטות מצינן למימר דלר"י נמי בעינן דיומדי אמה בין בשבת ובין בסוכה אלא דהכא בלא"ה מדאורייתא הסוכה כשירה על פי התקרה אפילו בארבע דפנות וכמו שאפרש לקמן בסוגיא דאכסדרה דמדאורייתא אין לחלק ואם כן הכא ע"כ אי אפשר להניח הסכך על הדיומדין אלא ע"י שמניח קנה מדיומד לדיומד להניח הסכך עליהן וא"כ אותן הקנים הוו פי תקרה דמהני מדאורייתא אלא מדרבנן דלא אמרינן פי תקרה בד' דפנות משו"ה מצרכי רבנן דיומדי אמה ולרבי יעקב בדיומדי טפח סגי ואע"ג דהתוס' והרא"ש ז"ל כתבו דלרש"י נמי אין פי תקרה פחות מטפח נ"ל דהיינו מדרבנן דוקא תדע דאי מדאורייתא דוקא תקשי לרש"י אמאי לא חשיב להאי טפח בפ' המפלת רק חשיב חמשה ששיעורן טפח מדאוריית' וכיוצא בזה כתבו תוס' לקמן ד' ז' ע"ב בד"ה סיכך ע"ג מבוי שיש לו לחי ע"ש ודוק היטב:

    בגמ' ושאינה גבוה עשרה טפחים מנלן כו' ויש לדקדק למה לי קרא סברא הוא דאין אדם דר בדירה סרוחה דהא מה"ט גופא פשיטא לן לעיל דאפילו בגבוה עשרה והוצין יורדין למטה מי' פסולה והנראה בזה דודאי בסוכה אתא מסברא אלא כיון דאיצטריכו הנך ילפותא דשמעתין לענין שבת דלא הוי רה"י בפחות מיו"ד וה"ה לסוכה כשאין הדפנות מגיעות לסכך ואין המחיצות גבוהין עשרה דפסול אף שהסכך גבוה עשרה דלא הוי דירה סרוחה אפ"ה פסול ממילא ניחא לן נמי לאתויי בסוכה מקרא או מהלכה למשה מסיני ואפשר שזהו כוונת התוספות בד"ה עשרה טפחים מנלן ובזה יתיישב גם כן שיטת הרב ברטנורא שכתב במשנתינו טעמא דפחות מעשרה טפחים משום דירה סרוחה כיון דקושטא דמלתא הכי הוא דאפילו בהוצין היורדין למטה פסולה מהאי טעמא:

    ועוד נ"ל דבסוכה נמי לא סגי בהאי טעמא דדירה סרוחה לחוד דהא לקמן בפירקין דף י' ע"ב אמרינן דנויי סוכה אין ממעטין בסוכה ופרש"י דהיינו נמי לענין אם ע"י הנויין מתמעט גובה הסוכה פחותה מעשרה וכתבו שם תוס' דכיון דלנוי עשויין לא מיקרי דירה סרוחה ע"ש וכיון דהכי הוא א"כ אם פירס תחתיה נויין יש להכשיר אפילו אם הסכך עצמו נמי פחות מעשרה דמאי שנא הא אין עיקר הסכך נראה בסוכה ואפ"ה כשירה דלא מיקרו דירה סרוחה משא"כ למאי דילפינן גובה מקרא או מהלכתא לעולם בעינן מיהא שיהא עיקר הסכך גבוה עשרה דאל"כ תו לא מתכשרי ע"י נוי סוכה שלמטה כנ"ל. מיהו יש לחלק דהתם דלנוי סוכה ליכא דירה סרוחה משא"כ בדליכא עשרה אי נמי דלנוי סוכה איכא דירה סרוחה:

    Penei Yehoshua on Sukkah 4b · Sefaria · Edition: Penei Yehoshua, Warsaw 1861 · Public Domain

    Gilyon HaShas

    גמ' לימא תיהוי תיובתיה דר"ה בתרתי עין זה לקמן דף נא ע"א גיטין דף מא ע"ב:

    Gilyon HaShas on Sukkah 4b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Sukkah, daf 4, Amud Bet, about 297 words in 17 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 17 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 15 words

      Opens “פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים — כְּשֵׁרָה.…”

    2. Segment 214 words

      Opens “מַאי שְׁנָא הָתָם, דְּאָמְרַתְּ פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת,…”

    3. Segment 320 words

      Opens “הָתָם, דְּאִיתֵיהּ לְדוֹפֶן, פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת —…”

    4. Segment 422 words

      Opens “הָיְתָה גְּבוֹהָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה, וּבָנָה בָּהּ עַמּוּד…”

    5. Segment 57 words

      Opens “אֲמַר לֵיהּ רָבָא: בָּעֵינַן מְחִיצוֹת הַנִּיכָּרוֹת, וְלֵיכָּא.…”

    6. Segment 613 words

      Opens “תָּנוּ רַבָּנַן: נָעַץ אַרְבָּעָה קוּנְדֵּיסִין וְסִיכֵּךְ עַל…”

    7. Segment 734 words

      Opens “אָמַר רַב הוּנָא: מַחְלוֹקֶת עַל שְׂפַת הַגָּג,…”

    8. Segment 820 words

      Opens “אִיבַּעְיָא לְהוּ: בְּאֶמְצַע הַגָּג מַחְלוֹקֶת, אֲבָל עַל…”

    9. Segment 913 words

      Opens “מֵיתִיבִי: נָעַץ אַרְבָּעָה קוּנְדֵּיסִין בָּאָרֶץ וְסִיכֵּךְ עַל…”

    10. Segment 1013 words

      Opens “וְהָא אֶרֶץ, דִּכְאֶמְצַע הַגָּג דָּמֵי, וְקָא מַכְשִׁיר…”

    11. Segment 1117 words

      Opens “וְעוֹד: בָּאֶמְצַע הוּא דִּפְלִיגִי, אֲבָל עַל שְׂפַת…”

    12. Segment 1225 words

      Opens “אָמַר לְךָ רַב הוּנָא: פְּלִיגִי בְּאֶמְצַע הַגָּג,…”

    13. Segment 1350 words

      Opens “תָּנוּ רַבָּנַן: נָעַץ אַרְבָּעָה קוּנְדֵּיסִין בָּאָרֶץ וְסִיכֵּךְ…”

    14. Segment 145 words

      Opens “וְשֶׁאֵינָהּ גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים. מְנָלַן?…”

    15. Segment 159 words

      Opens “אִתְּמַר, רַב וְרַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי יוֹחָנָן וְרַב…”

    16. Segment 1614 words

      Opens “בְּכוּלֵּהּ סֵדֶר מוֹעֵד, כָּל כִּי הַאי זוּגָא…”

    17. Segment 1716 words

      Opens “אָרוֹן תִּשְׁעָה, וְכַפּוֹרֶת טֶפַח — הֲרֵי כָּאן…”

    Sages named on this page

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Sukkah 4b · Segment 4 — “…סוּכָּה — סָבַר אַבָּיֵי לְמֵימַר, גּוּד אַסֵּיק מְחִיצָתָא.

    Original text

    פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים — כְּשֵׁרָה.

    If the distance from the edge of the dug-out area to the wall was less than three handbreadths then it is fit, as the edge of the dug-out area is joined to the wall of the sukka based on the principle of lavud .

    מַאי שְׁנָא הָתָם, דְּאָמְרַתְּ פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת, וּמַאי שְׁנָא הָכָא, דְּאָמְרַתְּ פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים?

    The Gemara asks: What is different there, in the case of a sukka with a platform in its center, that you said that it is a fit sukka if the wall is at a distance of less than four cubits from the edge of the platform, and what is different here that you said the wall must be at a distance of less than three handbreadths for the sukka to be fit?

    הָתָם, דְּאִיתֵיהּ לְדוֹפֶן, פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת — סַגִּיא, הָכָא, לְשַׁוּוֹיֵי לְדוֹפֶן, פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים — אִין, אִי לָא — לָא.

    The Gemara answers: There, in the case of the sukka more than twenty cubits high, where there already is a wall, but it is removed from the platform, as long as the wall is at a distance of less than four cubits, it is sufficient to render the sukka fit. Here, where the sukka is less than ten handbreadths high, its wall is not a fit wall. In order to render it a wall by adding the height of the dug-out area, if the distance between them is less than three handbreadths, yes, the dug-out area is considered joined to the wall, as based on the principle of lavud two objects are considered joined if the gap between them is less than three handbreadths; and if not, no, they are not considered joined.

    הָיְתָה גְּבוֹהָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה, וּבָנָה בָּהּ עַמּוּד שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְיֵשׁ בּוֹ הֶכְשֵׁר סוּכָּה — סָבַר אַבָּיֵי לְמֵימַר, גּוּד אַסֵּיק מְחִיצָתָא.

    If a sukka was more than twenty cubits high, and one built a pillar in the sukka , far from the walls, that is ten handbreadths high, and the distance from the top of the column to the roofing was less than twenty cubits, and on the horizontal surface of the column there is a bit more than seven by seven handbreadths, the minimum area required for fitness of a sukka , Abaye thought to say that this is a fit sukka because of the principle: Extend and raise the partitions of this pillar. Given that the column is at least ten handbreadths high, its four sides are therefore considered partitions, and the halakha is that the legal status of a partition is as if it extends and continues upwards indefinitely. Based on that perspective, the surface of the column is supported by four partitions at least ten handbreadths high that extend upward indefinitely, and from the top of the pillar to the roof is less than twenty cubits; therefore, this squared column forms a fit sukka .

    אֲמַר לֵיהּ רָבָא: בָּעֵינַן מְחִיצוֹת הַנִּיכָּרוֹת, וְלֵיכָּא.

    Rava said to Abaye: That is not so, since in order to have a fit sukka we require conspicuous partitions, and there are none, as the sides of the column do not actually project above the surface.

    תָּנוּ רַבָּנַן: נָעַץ אַרְבָּעָה קוּנְדֵּיסִין וְסִיכֵּךְ עַל גַּבָּן, רַבִּי יַעֲקֹב מַכְשִׁיר וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין.

    § The Sages taught: If one inserted four posts [ kundeisin ] into the floor and placed roofing over them but no walls, Rabbi Ya’akov deems it a fit sukka and the Rabbis deem it unfit.

    אָמַר רַב הוּנָא: מַחְלוֹקֶת עַל שְׂפַת הַגָּג, דְּרַבִּי יַעֲקֹב סָבַר: אָמְרִינַן גּוּד אַסֵּיק מְחִיצָתָא, וְרַבָּנַן סָבְרִי: לָא אָמְרִינַן גּוּד אַסֵּיק מְחִיצָתָא, אֲבָל בָּאֶמְצַע הַגָּג — דִּבְרֵי הַכֹּל פְּסוּלָה. וְרַב נַחְמָן אָמַר: בְּאֶמְצַע הַגָּג מַחְלוֹקֶת.

    Rav Huna said: The dispute between the Rabbis and Rabbi Ya’akov is in a case where the four posts are aligned on the edge of the roof, directly above the exterior walls of a house, as Rabbi Ya’akov holds that we say the principle: Extend and raise the partitions. Since the exterior walls of the house are full-fledged partitions, they are considered as extending upward indefinitely, constituting the walls of the sukka . And the Rabbis hold that we do not say the principle: Extend and raise the partitions. However, if the posts are placed in the center of the roof, then the walls of the house are irrelevant and everyone agrees that it is an unfit sukka . And Rav Naḥman said: The dispute is in the case of a sukka in the center of the roof, as according to Rabbi Ya’akov, if the posts themselves are one handbreadth wide, they serve as the partitions, while the Rabbis hold that it is not a fit sukka until it has two complete walls and a partial third wall.

    אִיבַּעְיָא לְהוּ: בְּאֶמְצַע הַגָּג מַחְלוֹקֶת, אֲבָל עַל שְׂפַת הַגָּג דִּבְרֵי הַכֹּל כְּשֵׁרָה, אוֹ דִלְמָא, בֵּין בָּזוֹ וּבֵין בָּזוֹ מַחְלוֹקֶת? תֵּיקוּ.

    A dilemma was raised before the Sages: Is Rav Naḥman saying that only if the sukka is in the center of the roof there is a dispute between Rabbi Ya’akov and the Rabbis, but if it is at the edge of the roof everyone agrees that it is fit? Or perhaps he is saying that there is a dispute both in this case and in that case? No resolution was found, so the dilemma shall stand unresolved.

    מֵיתִיבִי: נָעַץ אַרְבָּעָה קוּנְדֵּיסִין בָּאָרֶץ וְסִיכֵּךְ עַל גַּבָּן, רַבִּי יַעֲקֹב מַכְשִׁיר וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין.

    The Gemara raises an objection from another baraita : If one drove four posts into the ground and placed roofing over them, Rabbi Ya’akov deems it fit and the Rabbis deem it unfit.

    וְהָא אֶרֶץ, דִּכְאֶמְצַע הַגָּג דָּמֵי, וְקָא מַכְשִׁיר רַבִּי יַעֲקֹב! תְּיוּבְתָּא דְרַב הוּנָא, תְּיוּבְתָּא.

    But isn’t the legal status of the ground like that of the center of the roof, as it is not surrounded by partitions that extend upward, and nevertheless Rabbi Ya’akov deems it fit? This is a conclusive refutation of the opinion of Rav Huna, who said that everyone agrees that a sukka in the center of the roof is unfit. The Gemara concludes: Indeed, it is a conclusive refutation of Rav Huna’s opinion.

    וְעוֹד: בָּאֶמְצַע הוּא דִּפְלִיגִי, אֲבָל עַל שְׂפַת הַגָּג דִּבְרֵי הַכֹּל כְּשֵׁרָה! לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרַב הוּנָא בְּתַרְתֵּי.

    And furthermore, there is an additional refutation of the opinion of Rav Huna. It is apparent from this baraita that they disagree with regard to the case of posts inserted in the center of the roof; however, in the case of the posts inserted on the edge of the roof everyone agrees that it is fit. Let us say, then, that this is a conclusive refutation of the opinion of Rav Huna on two counts. First, with regard to his statement that everyone agrees in the case of a sukka in the center of the roof that it is unfit, while the baraita cites a dispute on the matter; second, with regard to his statement that there is a dispute in the case of a sukka on the edge of the roof, while the baraita indicates that everyone agrees that it is fit.

    אָמַר לְךָ רַב הוּנָא: פְּלִיגִי בְּאֶמְצַע הַגָּג, וְהוּא הַדִּין עַל שְׂפַת הַגָּג. וְהַאי דְּקָמִיפַּלְגִי בְּאֶמְצַע הַגָּג, לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי יַעֲקֹב, דַּאֲפִילּוּ בְּאֶמְצַע הַגָּג נָמֵי מַכְשִׁיר.

    The Gemara rejects this: Rav Huna could have said to you that there is no proof from the baraita with regard to the second matter, as it is possible that they disagree in the case of a sukka in the center of the roof and that the same is true in the case of a sukka on the edge of the roof. And the fact that they specifically dispute the case of a sukka in the center of the roof is to convey to you the far-reaching nature of the opinion of Rabbi Ya’akov, who deems the sukka fit even in the center of the roof.

    תָּנוּ רַבָּנַן: נָעַץ אַרְבָּעָה קוּנְדֵּיסִין בָּאָרֶץ וְסִיכֵּךְ עַל גַּבָּן, רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: רוֹאִין כׇּל שֶׁאִילּוּ יֵחָקְקוּ וְיֵחָלְקוּ, וְיֵשׁ בָּהֶן טֶפַח לְכָאן וְטֶפַח לְכָאן — נִידּוֹנִין מִשּׁוּם דְּיוֹמָד, וְאִם לָאו — אֵין נִידּוֹנִין מִשּׁוּם דְּיוֹמָד. שֶׁהָיָה רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: דְּיוֹמְדֵי סוּכָּה טֶפַח, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁיְּהוּ שְׁתַּיִם כְּהִלְכָתָן, וּשְׁלִישִׁית אֲפִילּוּ טֶפַח.

    The Sages taught: If one inserted four posts into the ground and placed a roof over them, Rabbi Ya’akov says: One considers whether the posts are wide enough that if they were grooved and split, forming a piece of wood with two segments at a right angle, and they have a handbreadth to here, in this direction, and a handbreadth to there, in that direction, then they are considered a double post [ deyumad ]. With regard to certain halakhot , the status of a double post positioned at a corner is that of two full-fledged partitions. And if not, if after splitting them they are narrower than that, they are not considered a double post, as Rabbi Ya’akov would say: The minimum measure of double posts of a sukka to be considered full-fledged partitions is one handbreadth. And the Rabbis say: The sukka is fit only if it has two full-fledged partitions in the standard sense, completely closing each of those two sides, and a third wall, which, based on a halakha transmitted to Moses from Sinai, measures even a handbreadth.

    וְשֶׁאֵינָהּ גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים. מְנָלַן?

    § The mishna continues: A sukka that is not even ten handbreadths high is unfit. The Gemara asks: From where do we derive this halakha ?

    אִתְּמַר, רַב וְרַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי יוֹחָנָן וְרַב חֲבִיבָא מַתְנוּ.

    It was stated that Rav, and Rabbi Ḥanina, and Rabbi Yoḥanan, and Rav Ḥaviva taught the matter below.

    בְּכוּלֵּהּ סֵדֶר מוֹעֵד, כָּל כִּי הַאי זוּגָא — חַלּוֹפֵי רַבִּי יוֹחָנָן וּמְעַיְּילִי רַבִּי יוֹנָתָן.

    As an aside, the Gemara notes: Throughout the entire order of Mo ’ ed , wherever this second pair of Sages is mentioned, there are some amora’im who replace Rabbi Yoḥanan and do so by inserting Rabbi Yonatan in his place.

    אָרוֹן תִּשְׁעָה, וְכַפּוֹרֶת טֶפַח — הֲרֵי כָּאן עֲשָׂרָה, וּכְתִיב: ״וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפּוֹרֶת״,

    And this is what they taught: The Ark of the Covenant was itself nine handbreadths high, as it is stated explicitly in the Torah that it was one and a half cubits high and the cubit used to measure Temple vessels consisted of six handbreadths. And the Ark cover was one handbreadth thick. There is a total height of ten handbreadths here. And it is written: “I will meet with you there and I will speak with you from above the Ark cover” (Exodus 25:22),